|
אני היחידה שבכיתי באסקימו לימון כשאמא של בנצי אמרה לו:" ואל
תגמור את המים במקלחת!". אני טיפוס שבוכה בסרטים, אפילו בפרק
הראשון של המלך בבר כשאמא שלו מתה אני התחלתי לבכות בהיסטריה.
|
כשהייתי בת 7 גילו שאני קוסמת. לא סתם קוסמת, קוסמת אמיתית,
היה בי קסם אמיתי. ההורים שלי לקחו אותי לכל מיני מאבחנים
וקוסמים ידועים אולי הם יציעו להם דרך להתמודד עם המצב. הם קנו
לי קיפוד ועליו הייתי עושה קסמים. היה לי קסם על ילד, וילדה
וילד שנהרג בתאונת דרכי
|
ליום הולדתי ה- 16 קיבלתי שעון. זה נשמע כמו עוד פתיחה נמרחת
כמו מ"יומנה של אנה פרנק". אבל זה כלל וכלל לא המצב. המצב אצלי
הוא רגיש וכאוב. כל אחד היה מסכים איתי בעיניין שכזה, שאפילו
יש להקדיש סיפור למקרה.
|
אחד מהם נשא מבטו אל בקבוק האנטיביוטיקה שעמד על השידה ליד
ניירות הטואלט העיר כאילו לעצמו אך בקול רם "הנוער של היום...
אפילו יחידת שחפת כבר לא מצליחה לגמור עליהם!"
"סליחה?! מה ז"א לגמור עליהם?" עניתי לו, עדיין בשוק שאני
מדברת עם חיידקים.
|
זה היה ב3- לספטמבר, לעולם לא אשכח את היום הזה כי זה היה היום
בו מת אבי. מעולם לא הזדמן לי לראות אותו, אף לא פעם אחת בחיי.
' אמא אני סומך עלייך שתאמרי לי את האמת, אבל אמא רק אחזה בידי
ואמרה: 'אבא היה אבן מתגלגלת, איפה שנחת- שם היה ביתו, וכשהוא
מת...אח!
|
דרכינו נפרדו בדיוק לפני חודשיים
דרכך נפרדה משלי
ושלי, שלי נפרדה משלך קצת אחר כך.
|
המלאך ירד בחזרה ונבלע,
המלאך נטמע בשנית בין זקנות ושיכורים.
|
אני יושבת ובוהה בה, איך חיוך
נמתח על שפתיה בקומה אליו,
|
בדמעה מלוחה אזכר בך
כשידי עודה בוערת מליטוף עורך הלבן כחלב.
עודני משתוקקת שוב להיעלם בעיני הדבש שלך.
|
צהוב זה צבע מכוער, אני שונאת את הצבע צהוב!
צהוב זה צבע נעלם, שלא משנה כמה יצעק, עדיין אף אחד לא ישים לב
אליו בין כל הצבעים המעניינים שמסביב.
|
שבאתי אליך ואף אחד לא היה בבית אז ישבנו במטבח ועשינו לנו
"מנה חמה" איטריות כאלה ושנינו אכלנו מאותה מנה ואני שאין לי
רגישות לחום אכלתי כרגיל ואז אתה לקחת כפית והכנסת לפה בשיא
הטבעיות ואז ירקת את הכל חזרה לכלי כי זה היה חם מידי ובכל זאת
המשכנו לאכול ואתה צח
|
קמתי בבהלה, לבשתי את הדבר הראשון שמצאתי ופרצתי החוצה בריצה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תמיד כשאמרתי
משהו מחוכם אמרו
לי שאני גאון.
לקח לי שנים
להבין שהם
אומרים את זה רק
כדי להפסיק
להקשיב לי. |
|
