|
מתוך אמונה שאדם הוא רק אדם
מתוך התמימות שעוד נותרה בי
מתוך השלווה שבשכבי
מתוך ההכרה שמתעמעמת
אני לפניכם
הנני אמונה ללא קשר לדת
לתמימות אין כבלים או סורגים
אין בי לא מין או גזע
אני כמצמוץ שחולף בן רגע
אני לפניכם
ברגע שתעברו מעל פני דפי - אעלם
כשתחזרו - אתחיל מאפס את חיי
אני הסיפור שאינו נגמר
כשכל האחרים טרם התחילו
אני לפניכם
שמע ישראל, כוחך נעלם
חייך אבדו ואינם
|
קנאו בי על שאני אני
ולא אני אחר
בטחו בי
|
באמונה תמימה
כך אני לפניכם
|
החיים הם לא שלך
אין לך זכות לקחתם ממני
|
געגועים הם לפעמים
ברגעי משבר קשים
(בהשראת "גלעד לוין")
|
בדקתי את כוחי
וייבשתי כל גופי
את פניי ואת שפתיי
|
ואהיה כאישה וכגבר
ואתן לעצמי מעט מנוחה
ללא מין
|
אנשק את גופך
את כל כולך
מלאך משמיים
צאצא של חסד עליון
|
כמו המילים שבי מכות
ללא רחם, ללא עידון
|
והיא רומזת לאהבה
והוא נמשך אל האיבה
(בהשראת "אריאל הדר")
|
מילים שמנסות לגעת
הן מילים עצובות ובודדות
|
עוד שביב תקווה
מוצא את דרכו
אל המילה הכתובה
(בהשראת "שרון פינצי")
|
העתיד נראה מבטיח
ללא סיכוי לתקלות
|
אחרי שהלכת מצאתי אחר
בי לא נגע
את הנפש שחרר
|
אין אהבות מסוג ב'
אך יש חיבות ממעלה ראשונה
|
שני זנים של אנשים
משני מינים שונים ומשונים
נפגשו בבית קפה
לשיחה על זו, על זה
שני אנשים כל כך שונים
|
אז הם המציאו מכונה
שקוראת לי חלומות
|
אין פרחים צבעונים בנפש
ואין יתום בטרם מותו
אין אבי חושק בחיוך
ואמי מלאה בשתיקתו
|
האם בעלי דמות אנחנו?
למרות שאין אנו רואים זאת
|
הרכיבים מהם נבניתי
לא יוצרו ביד אדם
אלא בידו של הרגש
|
ולמרות הפנינים שהשלכתי
הלכת אל עולם הזהב החשוף
|
בחרתי בגברת הלבנה
זו עם הצמה
|
שלט עם כפתורים בידך אחזת
ואת חיי טילטלת מצד אל צד
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
אונס זו לא מילה
גסה,
זיון בתחת כן,
אבל אונס
לא!
האסיר שלמה נור
מסביר לרופא
הכלא את התחורים
החדשים שצמחו לו
בתחת. |
|