|
נראה היה שמילה לא נכונה תגרום לנערה שמולו להיסדק ולהישבר
בקול נפץ. היא שוב חייכה לו את החיוך הפסיכי. כל כך ברור שהכל
מלא עצב והיא-מחייכת. מחייכת כי ככה כיף לה פתאום.
|
כל חיוך שלך שימח אותי וכל רגע רציתי לבוא ולחבק אותך, ככה,
מול כולם, שידעו שאותך אני הכי רוצה בעולם. מלאכית שלי. אבל
במקום זה שיחקתי.
|
אתה שוב מנסה לפרוט בי על אותו מיתר
ולא יודע שאני עכשיו שונה
|
and when you can't stand sadness
it brings you on to madness
just run away...
|
ובבוקר שאחרי
ריחות אלכוהול עוד נודפים מגופה,
קולה, קפה ומקלחת קרה.
ולחשוב על הלילה
מה שהיה לה,
ולבכות אם זה טוב ולבכות אם זה רע.
|
היא שואלת את עצמה
אם אתה זוכר
איך היא שרה לך
והבטת מהופנט
|
אני אינני אנה
ואנה זה אלך?
|
אני מוצאת את עצמי מתרגשת עוד פעם
ממילה, ממבט, ממגע מלטף,
ורמז לא רמז, ורגע לא רגע,
מוצאת את עצמי בך העוטף.
|
בערך אתך ואינני
מוצאת בי כוח מספיק
לקרב או להרחיק אותך ממני
או לקרב, או להרחיק
|
אמרת שרק תחכה לתת
ברחת כשראית שלא תקבל
אך ברגע של רגש, חיבקת.
|
יש בי געגוע
לחיוך משמעותי
לעדינות פשוטה מורכבת
|
בחדר אחד קטן
האגו, אתה ואני,
אני טיפה בצד,
אתם אחד מול השני.
|
טיול עם הכלבים
דממת טבע מלטפת
ריח של גשם והאוויר טהור
אבל העננים התפזרו בינתיים
|
מפעיל את קסמיך עלי הקטנה
מעלים חסרונות בפלאיך
קשר בין שניים
הוא אחיזת עיניים
איך נפלתי בדרך אליך.
|
היא לא תהרוג את עצמה, אז זה בסדר...
|
יותר יותר מפחות, אפילו
אם סתם להגיד לי ללכת לעזאזל.
|
סוף סוף אשלים עם זה,
שאתה לעולם לא תהיה לי
ואתגבר עליך לגמרי.
כמעט.
|
כותבת חיי על הדף
מוסיפה חתימת דמעותיי
|
- שום נסיך לא יצילני
ראה מה נוראית הנני
- קחי עצה מפסיכולוג
אל תבקשי אותה ממני.
|
ואת הכי רוצה לבכות,
באמצע העצב נגמרות הדמעות.
|
רציתי לחפור בנבכי העבר
לבדוק אם יש בנו ממש.
|
מישהו אמר פעם שהאושר
הוא מרחק מאה דמעות מכאן
אבל הזלתי כבר אלף דמעות מאז
והאושר עוד לא הפתיע אותי...
|
מרי קטנה, מתי תתפכחי?
חלום, אין בכוחו לשנות מציאות,
|
בין הפנטזיה לבין האפשר
שם אני נמצאת.
|
שניה לפני ההתנפצות
אתה הבטת בי חיוור
אמרתי שזו הפעם האחרונה
ועכשיו קשה יותר.
|
העיניים שלה הן חלון לעולם
שתכף רצית לקחת בו חלק
ואין ספק שבשום מקום
לא תצליח למצוא עוד עיניים כאלה
|
ולא, לא רציתי לנקום או לכעוס
רק ניקיתי מעליי כל טיפת אהבה
ונותרתי ריקה
|
מכשפות שחורות יוצאות
מתוך חיוך שאין בו תום
|
והייתי שנויה במחלוקת
יותר מברוב הימים
|
יש שמחות גדולות מהעצב שלך
במקום רחוק ואחר מכאן
|
אתה אז תשב בכסא נדנדה
מחייך בדיוק באותה המידה...
|
ואני האחרונה יושבת פה
בוכה ללא דמעות
|
יום אחד, אני אכתוב על זה סיפור.
|
הייתי רוצה קסם ומסתורין, רומנטיקה. מבטים ארוכים מלאי משמעות.
נשיקות רכות מלאות אהבה הדדית, כנה, אמיתית ושלמה לחלוטין.
|
בין רומן מסוכן אחד למשנהו את גוססת לך בבכייך, אולי אוהבת את
הבדידות המפחידה, החונקת, המבטיחה שמחר, לא משנה מה, יהיה יותר
טוב.
|
אתמול פתאום הבנתי. זה המסע שלי.
מסע אל ארץ סין הרחוקה והמסתורית, שהולכת ומגלה עצמה בחלקים
קטנים של מציאות.
לפעמים אני אוויר. לפעמים זה נעים להיות אוויר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני לא מצליח
לעשות את העבודה
כשבועז מצליף
בי. אני נהנה
מזה יותר מדי.
פועלו של בועז
רימר |
|
