|
יליד 79.
תושב הרצליה.
חייל.
שוב בוקר. עוד כשאתה נמצא באזור הדמדומים בין החלום למציאות,
שניה לפני ההווה, אתה חש בכף ידו הגדולה מלטפת אותך ברכות
מצמררת. הוא מתיישב בקצה המיטה, על יד הראש שלך.
|
"מה עושים הערב?"
"הולכים לישון".
"אולי נעשה משהו...".
"לא".
"אבל כבר מזמן לא יצאנו".
"לא יצאנו יומיים".
"בוא לסרט".
"אני לא הולך לסרטים ביום שישי. עדיף כבר להיות המחנכת של ד'
2".
"אני חייבת להתאוורר".
|
כך ללא כדורים,
או פרחים משונים,
כבר שבוע את עושה לי,
חלומות מצויירים
|
אני אוסף את הצמרת הריקה לזנב סוס ומחכה ליורה.
|
|
|
סתם אין לי מה
להגיד ורציתי
שכולם ידעו...
משועממת |
|
