|
מי יאמין לי? זה לא פשוט לצאת לרחוב ולהרגיש שיצאת למסע רדוף
סכנות ממנו אין דרך חזרה. אתה מפוחד, מביט לכל עבר, שוקל כל
צעד בעודך יודע שהזמן לרעתך.
|
"גבירותיי ורבותי", קרא המשופם עם המקל המצחיק במקרופון,
"היכונו לתחרות החלזונות השנתית של חיפה!". הקהל הרב שהגיע
לארוע צעק וצהל, כל קבוצה מעודדת את חלזונה האהוד, וענת קצת
חוששת קצת נרגשת הלכה גם היא לעבר קו ההתחלה.
|
התחלתי להתנדנד, בנדנוד האחורי, מקפלים רגלים, בנדנוד הקדמי
מישרים, זה נותן תאוצה, זכרונות מגיל עשר, טכניקות שלומדים
בילדות, בלי שיעור אחד של פיסיקה, ומילים כמו כח משיכה וחיכוך,
ונוסחאות, נוסחאות, כל החיים נוסחאות.
|
בפורים של 2001 התחפשתי לאדם מאושר. לא בדיוק התחפשתי. לא שמתי
בגדים שונים, אפילו לא הרכבתי משקפי שמש כתומות, התחפשתי
מבפנים.
|
ההיסטוריה דפקה בדלת של ההווה ושאלה:
למה אתה נראה ככה?
|
אם היינו ברחוב אחר, שכונה אחרת,
עיר אחרת, ארץ אחרת, עולם אחר,
הייתי מעמעם את האור, שם דיסק קופצני,
ורוקד מולך בטרנינג וגופיה ואת מולי בפיג'מה קופצת.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אין אנשים
אין פיגועים.
אודיסאוס. |
|
