|
צלצול טלפון, יורד לרחוב, נכנס למכונית, היא כבר שם, שלום
שלום, נשיקה על הלחי, ריח בושם, מחשוף לא רע, רמי מואשם באחזקת
סמים קלים, מצית סיגריה, אין שיחות שלא נענו, 120 קמ"ש, מה
נשמע, חצי שקרים חצי אמיתות עולם נוסע מהר מבין החלונות אתה
נשאר במקום.
|
כאב. פילוח עוצמתי של תמימות, ביתוק של נעורים.
אתה עצום ממדים, בעיניך אש, גופרית, גופך מעורר אימה.
ילדה קטנה מחפשת אבא. מחפשת אהוב. מחפשת את עצמה.
ילדה שקטה, ילדה זועקת בדממה.
|
אמא דחפה לי ליד כמה סוכריות טופי מעוכות. בתנועה של ילדה בת 5
לחשה לאוזני "כשאגיד לך תזרקי אותן חזק למטה. נראה אם תצליחי
לפגוע באבא".
אבל אני, אני לא רציתי לזרוק את הסוכריות.
|
היית מדבר בלי סוף. מדבר ומדבר במבטא המצחיק הזה שלך, וצוחק את
הצחוק הורוד הזה שלך. אנשים היו רואים אותך בבסיס, ובורחים.
מתכופפים פתאום לקשור את השרוך, עושים אחורה פנה, נעלמים. גם
אני עשיתי את זה לפעמים נועם. אבל זה היה כי לא ידעתי שתמות.
|
לא שוב האשה החלשה, אני רותמת אותך לגופי
לופתת את חלצייך, אתה שואג ומתרפק
תראה אותך עכשיו, רכיכה עלובת נפש
|
אבל הרגע היחיד שזוכרת
הוא כשהיה בתוכך ולחש לך מילים
שעשו אותך קצת יותר מאמינה.
עכשיו את ריקה.
אנשים מסתכלים ואומרים משוגעת.
|
נוגע בי קלות, שיכור ליצריך
יפה היא שתיקתך, יפה שבעתיים אני כאן מולך
משחקת באש, הנרות כבר כבו והלילה נדם
|
אין מים בענן אשר
בוחל מעל ראשי
וכי ביקשתי לייפות
גשם דמיוני
|
אני אוהב אותך. עוד שנייה, כן, עוד שנייה.
תראי איך עשית לי טוב על הנשמה.
|
אך אהבתי לכאוב איך רציתי לדעת, לא מצאתי את הסל לאסוף בו את
ייסורי העינויים שלי, וקמתי והחבאתי עצמי בין זרועותיך. קטנה
ושלווה, נעלמת תחת חום גוף נזיל
|
אני מזילה דמעות על התקווה שנגוזה, על הילדים שלא יהיו לי
איתך, על האהבה שלא עשינו.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
"הו הו הו...
פרוזה פרוזה
פרוזה - את
אהובה שלי..."
נא לשיר בסגנון
יורם גאון. |
|