|
כאן לא אשמע את קול הקוקיה
כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג
אבל בצל האורנים הערב
קול ילדותי שקמה לתחייה
כשנשמטה האדמה תחת רגלי
הידיים היו כמו תמיד, מאוד עסוקות
רק הנשימה
הנשימה פתאום נעלמה
|
לכולם כבר הקדשתי שירים
חוץ מלך
בכולם התחבטתי ונחבטתי
עמודים על גבי עמודים
|
הורידו הדגל לחצי התורן,
הרכינו ראש לדקת דומיה,
קרעו בגדכם לאות אבל
וקראו בקול גדול:
|
בימים כאלו אל טל ואל מטר על
מדושני קרבות הראווה והדמים.
ובצל מעגל האימה
נחבאים אבות אבותינו הנרדפים
|
סובבי את הדימר
אל תאירי לי את הפינות החשוכות
בכוונה
אני ביקשתי ממש יפה אז
|
נחה לך
בתוך ענן צמר גפן מתוק
חבוקה עם אלוהים
|
הלבבות שלך מחייכים אלי דרך חלונות חצי שקופים
כמו לוליין המפלח את החלל על קו מתח גבוה
השעון ממשיך לתקתק ובחוץ כבר כמעט ויורד לו הערב
רק אנחנו ממשיכות לשחק במשחק הכמעט
|
אומרים ש
צריך להתמקד
אז הצצתי דרך המיקרוסקופ
|
בשעת הדעיכה הגדולה
הייתי נעה ונדה בארץ השגרה
|
כשבאת לקחת את הרחם ממני
הייתי מחוסרת הכרה
הדוקטור אמר
שהניתוח עבר בהצלחה יתרה אבל
|
מתיי מתהלכים בין החיים
שקופים ועיוורים
שדופים וחיוורים
ולמצחם אות הקלון
|
עכשיו,
אחרי שראית מקרוב את
הסערה ואת הדממה
רצות יד ביד אצלי בדם,
אני מוכנה.
|
ושם, האדמה החבולה
והימים משוכים תמיד בגוון אפרפר
רק ארז אחד
ניצב כגלעד עזוב לזכר הימים
שלפני רסיסי הברזל והדם
|
אחלק אותך לשניים
אחד פנים
ואת האחד בקושי רואים
אתה השניים
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
דיברנו עם
הבחור,
בהתחלה הוא קצת
התעקש - אבל
בסוף השתכנע.
חברים, אין עוד
חינם.
מעתה אמרו -
"אלוהים בע"מ".
מקורי וחבורתו
מנפיקים. |
|
