צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

חזירים לא עפים, אין להם כנפיים.

"מי שנדפק פעם אחת - כבר לא יכול להגמל מזה..."

יושבת בתחנת אוטובוס נידחת, שמש עומדת לה למעלה, מכוונת את
קרניה ישירות לראשי המעורטל מכל שיער, מבשלת לי את המוח

ישבנו על החול. הרך, המלוכלך, ודיברנו על ספרים, וסרטים. זוג
עבר לידינו, אח"כ התיישב לא רחוק. ראינו אותם מתחילים להתמזמז.
צחקנו, נשענו אחורה, ואיכשהו יצא שהתנשקנו.

בעבר, בכל מסיבה שאליה נקלעתי, הייתי עומד בפינה, משקיף על
האוהבים בקנאה. אוכל בהיסח הדעת במבה אחר במבה (ומפחד לדבר,
שמא יראו הנוכחים את העיסה הצהובה שנוצרת לה בטבעיות נדבקת לי
לחניכיים). רואה את כולם רוקדים, ונשאר שעון אל הקיר, בדד.

"חזה עוף בפיתה", נשמעה ההזמנה. נלחצתי. התחלתי לרוץ מצד
לצד. שמעתי את הטבח מקלל ואומר לאדון שהזמין שיקח בערך חצי
שעה להכין, כי צריך לתפוס את העוף המקפץ. אז האיש ויתר ולקח
שווארמה

אתמול שוב התקשרת. "רוחל'ה" קראת. בכלל קוראים לי חדווה,
עניתי. אה- התבלבלתי בינך לבין אחולך, ניסית להחלץ. אבל אין
לי אחיות, אני בת יחידה. מה את נתפסת לקטנות? נזפת בי, המון
זמן לא דיברנו, מה קרה בזמן הזה? גיחכתי. בעשר שנים קורה
המון.

הנבט הוחרם. אף נבט אחר לא פנה אליו בדברים, הכל הפנו ראשיהם
ממנו, לצדדים. וכך, במרכז השדה - עמד לו נבט חיטה תמיר ורזה,
סביבו חלקה ריקה מעוגלת, מעין פס הפרדה בינו, שבמרכז, ובין שאר
נבטי החיטה

לכל אחד יש את הקופסא שלו. את הקופסא שהוא אוהב, הקופסא שבה
הוא מרגיש נינוח, בבית. יש אנשים שהקופסא שלהם עשויה קרטון,
אחרים- קופסתם עשויה קלקר ויש שונים, כמוני, שקופסתם היא קופסת
מתכת.

אמא אומרת לאבא שהייתי רוצה שינתקו אותי מהמכשירים. שישחררו
אותי. לא אמא! אל תשחררו. תלחמו עליי. אני רק בן 18, אני לא
רוצה למות. עוד יש לי חיים שלמים לחיות.

זוכר את ההוא מאיים בזרם של המינגווי? איבד שלושה בנים, ועדיין
עובד כאיש ביון, עושה פוזות על זונות זקנות, ומוצא לעצמו איזה
זיון ללילה, ואת השמחה והכוח לפמפם עד אור הבוקר. דווקא
כשהייתה לו עבודה נורמלית, כשהילדים כולם ביקרו אותו - דווקא
אז שתה כמו סוס.

מלך האופל לרשעות נולד,
וברשעות יהא סופי

מול תחנה מרכזית ירושלים. שבעה ימים בשבוע, יושבת לה קשישה.
זייע געזונט, בבקשה.

"כל קשר בין קטע זה לבין המציאות הינו מקרי בהחלט.
חוסר החיים שלי לא חייב להצביע על כך שהקטע הבא הינו
אוטוביוגרפי"

הסתכלתי על שיר של מאיר אריאל לפני שעות מספר ונתקלתי בביטוי
שאני אפילו לא אנסה למצוא לו תירוצים. "החלקתי גם אני בגלישת
ז'ילה סטייל פרוטופלאסמה". גלישת ז'ילה סטייל פרוטופלאסמה. ?.
i rest my case. הקונספירציה במלוא התגלמותה

המשכתי לחפש תשובות, וכלום. בינתיים שמתי לב שאנשים מנסים
להסתיר את המבטים שהם נועצים בי. לא נעים להם או משהו כזה.
מוזר, לי אף פעם לא הפריע שיקלטו אותי בנעיצת מבטים. אפילו
אהבתי לראות את ההתפתלויות של האנשים, כשהם הרגישו בנעיצת
מבטים שלי.