|
איש הרחוב עומד. נעליו לא לפי מידותיו, חולצתו של אחיו הקטן
.הבעת פניו נינוחה, יד אחת מושטת קדימה השניה מעל רואשו,שותק.
עוברים ושבים,המולת הרחוב איש אינו מביט לעברו, עברו כמה דקות
התישב על הריצפה. היד האחת מושטת קדימה שותק.
|
הליכה מהירה כמעט ריצה לאן איני יודעת הולך וחוזר, מין דחף
בלתי נשלט מתוכו מאלץ אותו להיות בתנועה, תנועה בלתי פוסקת.
הכרתי אדם כזה שלא ידע מנוח, היה מעניין אותי לעקוב אחריו,
להבין את תנועותיו מחשבותיו, רצונותיו לעתים יצא לי לדבר איתו
על הא ועל דא
|
שני גלגלים, מוט למשיכה וקרטונים מלאים בלואים,זה היה כל רכושו
של העגלון.
על המדרגה המוצלת, שרוח קרירה מרחפת מעליה, מקום מנוחתו באור
יום
|
הוא השתתק באפלולית היו שתי עיניו להבות
אני רוצה להעניק לך עונג אמיתי
דמעות נקוו מעיניי אבל קולי היה נוקשה
אין זה נאה מה שאתה עושה
|
עברו שישים ונשאר מהשלושים
סיכות ראש מנצנצות גם סרט
מגונדרת בתוספת
צמה מאחור מנפנפת
|
על היום בו יבוא
חושך בלי קץ
|
כמה נבון מצדך לומר מה עם לבך
עת ירד ערב, ועצב נע לעברך.
ידעת ידעת היטב את צערך
עת ישוב הוא לבקרך.
|
הרקיע הפך לתכלת וענני הבוקר, התפזרו.
השמש האירה ובחמימותה הלטפנית, העירה את הנמים ליום חדש.
|
אני- אתה בחרתנו מכל העמים?
הוא- מעולם לא שאלו אותי.
אני- אז למה זה כתוב.
הוא- כתוב אז מה, כותבים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני מתחפש ליהוה
בפורים.
מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ' כרך
ג'". |
|
