|
היא רצה ושוב נפלה, בעוד להבי המנסר חולפים כשני סנטימטר
מראשה, מותירים חתך עמוק ומדמם ממש מתחת לעינה הימנית. הנערה,
בעודה רוכנת, הרימה בידה הבריאה אבן והשליכה אותה לעבר המנסר
המתקרב; האבן פגעה בו והוא איבד שליטה מסחרורו הקטלני ונע
לכיוון הנגדי.
|
אוולין התעטפה בסדין הכחלחל
כילדה קטנה, היא חייכה ונאנחה מבין חלומותיה המתוקים.
פיוטר היסס. הוא השתוקק למגעה.
בעדינות, נשלחו אצבעותיו העדינות אל עבר פניה..
|
כשדיברנו בד"כ, תמיד היה בוהה בבוץ המטונף או
בכל-דבר-יותר-מעניין ממני אחר, אבל כמעט מעולם לא בי. ולא היה
כאן אף אחד מלבד גשם,
והרגשתי כל-כך לבד.אהבתי את גשם יותר מאשר את עצמי.הייתה לו
נוכחות עצומה, והוא היה כל-כך יפה, נמשכתי אל הקסם שלו, ונשבתי
לחלוטין.
|
"כל שעלייך לעשות הוא לטפס עליו, לחשוב על הדבר שאת הכי רוצה
לעשות, ולזנק ממנו אל הייעוד שלך".
"ומהו אותו הדבר?" שאלה, על אף שכבר ידעה את התשובה.
"לעוף", חייך אליה הדג ונשף על פניה את אבקת הקסם.
|
הערפל התפזר מעט במרחב וגארי ראה מחזה גרוטסקי להחריד; כל
הבניינים באזור היו גדומים, הרוסים, מפורקים לגמרי, שרופים
וחרוכים. לא נותר מהם דבר. "ג'והן!" הוא קרא בקול אל עבר השקט
ושמע את קולו מהדהד בחזרה אליו.
|
'...לקרוא... את זוכרת כמה אהבת לעשות את זה?...
וכמובן, את הגשם...', הוא עצר ונתן לטיפות הגשם לטפטף לתוך כף
ידו... '...על זה את מתכוונת לוותר?...'
|
קולך פורץ בתזמון המושלם. הנעימה נטווית כחוט השני עם הגוון
המרטיט שלך. תווי קולך מציירים תמונות מופלאות. הרוח העתיקה
נושבת על גבי רכסי הרים ירוקים, האגמים השקטים פורצים בזרם עם
גליהם הקטנים.
|
היא שטפה את עצמה בתוך
הגשם הפרטי שלה
בעוד סדר היום זרם
הלאה עם מחשבותיה.
|
מה אני עושה כאן אני שואל את עצמי,
עומד על צוק גבוה ומביט למטה, עמוק במוות.
נופל
|
אני חולף ליד הפרח שלי מדיי יום אך הוא אינו מחזיר לי באותו
המטבע.
עומד הוא שם, דומם, שותק, ליבו פרוש לכוכבים.
אני מטפח אותו, משקה, מלטף, שר שירי ערש שמעולם לא שרו עבורי.
והוא עדיין בשלו, לא פוצה פה בעדי.
|
כיצד אוכל לנחמך עוד, שיר קצר? סיפור קט לפני שנת הביעותים?
הרי תווי פנייך רודפות אותי בכיכר הזונות, וכל גופה נוספת
שמוצאת מאותו מבנה ארור על דרגשי עץ מטומאים הרי היא שלך.
|
כל שעלייך לעשות הוא לטפס עליו, היא התקרבה אל הקצה.
לחשוב על הדבר שאת הכי רוצה לעשות,
ואנג'י - "אני רוצה לעוף!" הכריזה בקול אל שמי לילה המתבהרים.
ולזנק ממנו אל הייעוד שלך...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
הקדוש ברוך הוא,
גם אתה אוהד
הפועל? |
|