|
עצבות מתמלאת בשמחה, מרובעים מתגלים כריבועים, מציאות גוברת על
דמיון. פתאום, הכול נראה כל-כך מוחשי ונכון.
לפעמים יש את הרגעים האלה, שאני כל-כך טעונת דרכים!
|
שחיתי בתוך החיים
ראיתי דמויות משונות צוחקות
ידעתי שאף אחת מהן לא תבין
ידעתי שממני הן שונות
|
ואז מאחד הפיתולים המפחידים
יצאת אתה עם כמה חיוכים מזויפים
חיבקת אותי למשך זמן ארוך
הסברת לי שאין יציאה מהמבוך
שהמבוך הזה הוא החיים
וצריך ללמוד לעבור בפיתולים הנכונים
|
אני נוטעת עץ ועוד עץ ועוד עץ,
נותנת להם את הכוח-
לגרום לי להתאהב, ולהתאמץ,
ובסוף גם לפרוח.
|
שמים שלא נגמרים
מלאים בצבעים ובלילה שחורים
מידי פעם שקיעות וזריחות
הימים מתחלפים אבל הלילות
|
שיקרתי לך, בשבילך, לא רציתי שתרגיש רע
אז ציפיתי, מכיוון שלא אמרתי, שלא תדע
אני אוהבת אותך.
|
הרוח הקל, רחש הגלים
עלה שנפל, שינויים
ירח מלא, מביע דאגה
כוכב שבזוהר מתמלא, אהבה
|
לאט לאט בסולם של דממה
מטפסת שלב אחרי שלב
עד שאגע בנקודת התורפה
עד שאדע שהכאב לא שב
|
שלג ריקני
חוסם את חלוני
מרגע לחישותיו הכמוסות
הציפורים כבר לא עפות
|
רוח סוחפת אותי
למקום רחוק
ריחו של הסתיו
מציף ומתוק
|
כל רגש פורש כנפיו כציפור נודד
בדמעות שטובעות כנטיפי מליחות
|
שמים באפלה
העננים איבדו תקווה
מהמים לא נותרה טיפה
אך בחוץ משתוללת סערה
|
אני הייתי כל-כך מאושרת, כי אחרי המסע הפצעים כבר נמחקו לי
כמעט לגמרי מהגוף ונותרו רק צלקות קטנות שעוד מזכירות לי איך.
איך הלכתי, אז, לאיבוד.
|
מחר זה יהיה כבר חודש ויום, ועוד שנה ממחר זה יהיה שנה וחודש
ויום.
|
אני נופלת כמו שלכת מזויפת בסתיו
|
מידי פעם, ככה רק לפעמים, כשלמישהו מבחוץ מתלכלכת הנשמה,
אז פתאום הוא נזכר שיש איפשהו בתוך ארון לחומרי ניקוי, באופן
חבוי! - סמרטוט ריצפה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה זה עושה
רעש,
הוא מתוק
ויש בו הפתעה?
במה חדשה!!
- לא יא
מטומטמת! כמה
פעמים צריך
להגיד לך?!?
תגידי קינדר!
ק-י-נ-ד-ר! |
|
