|
עצבות מתמלאת בשמחה, מרובעים מתגלים כריבועים, מציאות גוברת על
דמיון. פתאום, הכול נראה כל-כך מוחשי ונכון.
לפעמים יש את הרגעים האלה, שאני כל-כך טעונת דרכים!
|
שחיתי בתוך החיים
ראיתי דמויות משונות צוחקות
ידעתי שאף אחת מהן לא תבין
ידעתי שממני הן שונות
|
ואז מאחד הפיתולים המפחידים
יצאת אתה עם כמה חיוכים מזויפים
חיבקת אותי למשך זמן ארוך
הסברת לי שאין יציאה מהמבוך
שהמבוך הזה הוא החיים
וצריך ללמוד לעבור בפיתולים הנכונים
|
אני נוטעת עץ ועוד עץ ועוד עץ,
נותנת להם את הכוח-
לגרום לי להתאהב, ולהתאמץ,
ובסוף גם לפרוח.
|
שמים שלא נגמרים
מלאים בצבעים ובלילה שחורים
מידי פעם שקיעות וזריחות
הימים מתחלפים אבל הלילות
|
שיקרתי לך, בשבילך, לא רציתי שתרגיש רע
אז ציפיתי, מכיוון שלא אמרתי, שלא תדע
אני אוהבת אותך.
|
הרוח הקל, רחש הגלים
עלה שנפל, שינויים
ירח מלא, מביע דאגה
כוכב שבזוהר מתמלא, אהבה
|
לאט לאט בסולם של דממה
מטפסת שלב אחרי שלב
עד שאגע בנקודת התורפה
עד שאדע שהכאב לא שב
|
שלג ריקני
חוסם את חלוני
מרגע לחישותיו הכמוסות
הציפורים כבר לא עפות
|
רוח סוחפת אותי
למקום רחוק
ריחו של הסתיו
מציף ומתוק
|
כל רגש פורש כנפיו כציפור נודד
בדמעות שטובעות כנטיפי מליחות
|
שמים באפלה
העננים איבדו תקווה
מהמים לא נותרה טיפה
אך בחוץ משתוללת סערה
|
אני הייתי כל-כך מאושרת, כי אחרי המסע הפצעים כבר נמחקו לי
כמעט לגמרי מהגוף ונותרו רק צלקות קטנות שעוד מזכירות לי איך.
איך הלכתי, אז, לאיבוד.
|
מחר זה יהיה כבר חודש ויום, ועוד שנה ממחר זה יהיה שנה וחודש
ויום.
|
אני נופלת כמו שלכת מזויפת בסתיו
|
מידי פעם, ככה רק לפעמים, כשלמישהו מבחוץ מתלכלכת הנשמה,
אז פתאום הוא נזכר שיש איפשהו בתוך ארון לחומרי ניקוי, באופן
חבוי! - סמרטוט ריצפה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אפשר לחבר
חרוזים מבריקים
ואפשר להגג
הגיגים עמוקים
להפגין חוש
הומור עם שנינות
מתוחכמת
או פשוט לצטט
אישיות מפורסמת
בשורה תחתונה
סלוגניסט יקר
בכדי להבטיח
שסלוגנך יאושר
תאלץ לפעור
לרווחה את הלוע
ולמצוץ למאשר,
ורצוי גם לבלוע
המדריך השלם
לסלוגניסט הצעיר |
|
