|
אני חשבתי שאת היית זאת שבגללה נשארתי לילות שלמים ער ודיברתי
עד שעות הבוקר המוקדמות. אני חשבתי שאת היא האחת, במיוחד באותם
פעמים בהם הרגשתי כל כך קרוב עליך ולא ידעתי יותר איפה את
נגמרת וגופי מתחיל בין השכבות.
|
מדי פעם בנסיונות ההתאבדות המדומים אני אהבתי להסתכל למעלה
לכיוון העננים, בעיקר כי התבוננות למטה היתה מעבירה בי הרבה
רטטים מצמררים. בעודי מתבונן על השמיים, מדי פעם אני מצאתי את
עצמי בדרך בלתי ברורה, תוהה על משהו שמעולם קודם למעבר לא
העביר בראשי אפילו מחשבה.
|
נעצרתי מול חלון הראווה השחור שלכשעצמו היה בעל גוון יוצא
דופן, וניסיתי להסתכל פנימה כדי לראות מה היה שם למכירה. חלון
הראווה היה דומה יותר למראה וכל שראיתי היה רק את ההשתקפות של
עצמי מבעד לזכוכית הקהה.
|
חשבתי שההתקפה תבוא עם הבזקים של גאוניות או הארה, אבל הם רק
גררו אותי למאין מצבים של תודעה משוגעת לכמה ימים בלי לפחד
מלאבד את זה. למרות שזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה.
|
במשך כל החודשים לאחר מכן, היא העבירה במצעדים על פני את
בחירותיה לאושרי. תחילה דן, ואז בן, רונן, מייקל, יואב. אני
התחננתי בפניה שתפסיק. ניסיתי לדבר לשכל הישר שלה, בכך שהסברתי
לה שאני אמרתי את ההערה רק כדי שהבחורה תעזוב אותי לבד.
|
אפרת היתה מקובעת בצורה אורלית. חברים שלה נהגו לצחוק עליה
שהיא תמיד היתה צריכה משהו בתוך הפה וזה לא היה משנה מה. זה
היה ערן שגרם לה להתמכר לסיגריות. זה היה החבר האחרון שלה
שהוריש לה את ההתמכרות החדשה, שהפעם היתה יותר יקרה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אפשר שמח
בלי חג?
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
