|
כבר לא קר לי, יש בי חום
כבר לי קר לי, יש שמש בחוץ - אני רואה אותה פתאום
עננים שהסתירו זזים, חור שמושך אליו את כל המזיקים
|
מוזה של 3 בלילה, ואי אפשר לישון, גם אי אפשר לנסות לנוח
כי יש דברים שצורמים לי בגרון
|
יש זמן, זמן ההמסה, אתה נמס ונמס, מרגיש שאתה הופך לנוזל שהוא
בעצם השקר שלך.
יש זמנים, זמנים קשים שבהם אתה שואל "למה לעבור הכול אם גם ככה
חוזרים לאותה הנקודה?!"
יש פנים, מוכרות, חדשות שתמיד יספרו לך בעקיפין מי אתה...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"זה ברור שהלחם
נופל על הצד של
החמאה, כי היא
מרוחה על
הרצפה"
(מתוך ספר
המבקרים בתערוכה
"שמיים וארץ" של
דיוויד הוקני) |
|
