|
שישה מיליון - כמה זה בכלל?
איך אפשר לתפוס מספר כזה גדול?
מספר ארוך ומעוגל
אבל להבין אותו אני פשוט לא יכול.
|
ועוד חלום שלך טובע בתוכך
בשלולית מלוחה של כאב ואכזבה
|
בכל שקר יש שמץ של אמת.
לכן, כשאמרת לי בצחוק שאת שונאת אותי,
פחדתי
|
ואני קם,
ופוקח את עיני,
ומריח את האוויר הצלול,
ויודע שקמתי לעוד יום כמעט מושלם
|
הלכתי לים והסתכלתי בגבעות,
וראיתי שלפני כל גבעה גבוהה יש בקעה עמוקה לא פחות.
וחשבתי שלהגיע לקצה הגבעה זה כל כך קשה,
שמטורף מי שעושה את זה.
|
אני מתגעגע, את יודעת.
ראיתי אותך ביום שבת וכבר מתגעגע.
|
היום הבליחה בי ההכרה,
שבסוף גם אני אתאבד.
|
שכבות אבק בלתי ניתנות להסרה
|
אני מתכרבל בתוך עצמי ובלעדייך
ומרגיש
את הצמרמורת התוקפת אותי
ואת הקור הנושב אלי מבחוץ.
כמו המבט הקר שבעינייך
|
והבובות שעל המדף גרגרו בהנאה
למגע ידי המלטפת.
|
עד שקול תכניות הילדים, שכבר איננו, קטע
את שנקטע כבר לפני שנים
|
ושחור שמלתה צבע גם את עולמי
בגווני החידלון.
כי ידעתי את אשר באה לומר,
כמו אז.
|
ים התשובות אינו מדבר,
איננו רומז ואיננו עונה -
לכל הדברים שמוטחים בו.
ובכל זאת הוא ים התשובות
|
מה את רואה עכשיו?
אני רואה את צהוב המדבר,
וההרים גולשים אלי מסביב.
וחיילים בירוק שוטפים כלים בכחול.
|
היו ימים בהם היכרתי כה טוב
את חיוכיך השונים...
גם כשישבתי מאחורייך.
|
סבתא שלי נולדה בשבת.
לא ברור באיזו שנה בדיוק
אבל בשבת.
|
אף פעם לא תדעי,
מה הפסדת
כי לא נתת לי לאהוב אותך.
|
יום טוב למות היום:
השמש מחממת מעט דרך ענני נוצה קלים.
הרוח הממוזגת הנושבת מהים אינה קרה ואינה חמה,
כמוך.
|
ומה אותיר?
צרור תמונות?
אגד מכתבים?
|
נתצו המצבות
הסירו הגלעדים
עיקרו במכושיכם את אותיות הברונזה
מחזית הספרייה.
|
לו ידע עפרון את אשר
יעשו בני אברהם לבני חת
ספק אם היה מוכר את המערה
|
ובצורה מוזרה ובלתי מובנת,
רק הקרח הולך ומתעבה,
|
אין עיקר ואין טפל.
אין רצון, שנאה, מאווים...
יש רק חידלון שהולך וגדל,
הולך והופך אותי לקליפת אדם.
|
אולי מחר תבואי,
רכובה על סוס לבן
|
בכל פעם שאני נשברת לרסיסים,
אתה בא ועוזר לי לאסוף אותם.
|
הגשם שירד אתמול היה חזק.
חזק מספיק כדי לשטוף את המכוניות.
חזק מספיק כדי להלבין את הקירות.
|
ובבוא השלגים נתכרבל בשמיכה
ונשב בתוך החדר החם
ונחשוב:
על הדברים שהיו,
על המקרים שקרו,
על הטעויות שנזכרו.
|
גבעולים ירוקים רעננים, מבצבצים מתוך המעטה הלבן.
בחדשות הבוקר אומרים: "היום לא הולכים לגן".
|
ובהולדת בני:
אקרא לו בשם שני.
|
אני תרנגול הכפרות
שמסובב את עצמו
ללא הרף
ובלי רחמים
סביב ראשך
וסביב עינייך הסומות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אין לי ראש
למילים ארוכות
ואתה היא מילה
ארוכה שכזאת.
(לא אזקוף את זה
לזכותי- "שיר
הפריכה"-כך
במקור...:) |
|
