|
Dark silence,
Is getting through me.
Dark dreams,
Is near me.
|
Open your eyes,
To see just me.
Open your arms,
And let me in
|
צחוק פעמונים מתגלגל,
שוטף את יומי הקודר
ועיניים בורקות, נוצצות,
מתוך החושך שחודר.
|
מילים אינספור,
אני אכתוב לך.
על הריח שלך,
שנטמע בי עמוק.
ואיך שתמיד את יודעת,
בדיוק מתי לשתוק.
|
נגמר לי החמצן בגוף
כי אני יודעת
אנחנו בסיבוב האחרון.
|
המילים האחרונות,
חוזרות על עצמן,
כאילו,
לא רוצות,
להיעלם.
|
נוחי על משכבך
אהבה יקרה שלי.
נוחי על משכבך,
לעולם לא תחסרי לי.
|
תתני לי ללכת,
בקוצים החדים.
רחוקה,
בודדה,
לא אוכל עוד,
להיות לצדה.
|
אני נושמת אותך.
והאוויר נתקע לי בגרון,
כאילו מתעקש להישאר
|
אנשום אותך,
עמוק לריאותיי.
ואעניק לך,
את שארית,
כוחותיי.
|
כל הדרכים האפשריות מובילות אותי אלייך
זה עצוב, את יודעת, לחשוב על זה ככה
להסתכל עלייך בפינת רחוב ולשתוק...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
סליחה, גיברת,
אתם גם מותחים
או שזו רק מתיחה
?
פרופ' שפיץ
קליינר (67)
בדלפק הקבלה של
קליניקה און |
|