|
כרגיל בעיר הקטנה הזו, תמיד היינו מסתובבים עד אור הבוקר
בחיפוש.
הסתכלתי למטה והבחנתי שאלעד יכול ללכת על פני השטח בזה הרגע
והבנתי כמה גבוה אני נמצאת. הסתכלתי על הידיים, ראיתי שהן
רועדות, הרגשתי בזרמים קרים ומחושמלים העוברים לי בעור
|
אספתי את עצמי לתוך הקערה
איזו קערה?
|
עם אנטרל אותך מהחשמל
ידידי המאוהב לא תצליח יותר לנשום בכוחות עצמך
המוח החשמלי שלך ידע כיצד בדיוק לשלוח לך פקודות ראויות ולא
ראויות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
-יופי, עוד
בדיחת אילן
רמון? נו מה
הפעם? על השיר
שהוא בחר?
חולניים כולכם!
דוגי, שבעצם
אוהב בדיחות
שואה. |
|
