[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
הנה אבן הדרך השנתית
סימן נתיב
של מעבר סימן, תו
מבארת

אהבה
כמו ספל אספרסו קצר
כך לעיתים נעה אהבתנו

אהבה
זועק ואין משיבה
מסרונים ריקים, ממתינים לתשובה

אינטרוספקטיבי
בזמן בו הרגשתי אותך לראשונה
בעת בו צעדתי לקראת הלא הנודע
מסע מבוקר ולא נשלט

והקו נראה בהיר
איכות המגע
בינך לביני

אינטרוספקטיבי
ויותר מכל האחת, שלקח זמן
להבין שהיא הייעודה
ובמסרון קצר חתכה כל תקווה

אמרה ועשתה
ושבעה

אהבה
לאחל את ההמשך
של נוכחות נפקדת
של מהות לא כוזבת
את לידי

וידוי
זמן ליושר ומעשים
עמדה ברורה ותוצאה
למרות שאת מתנחמת עם מישהו אחר

ואז זוהי האפשרות
לנסות לאחות את שברי הזמן
לסרוג מארג מאדי הדמיון
ולהפוך את האפשרות למציאות

אהבה
בחירה אינה וויתור
בין עולמות שונים
וחופש אינו חירות
כך חשבתי שאת רואה

מקום
בין החובה לתשוקה
האוויר נחלק בגושים בהירים
משני הצדדים של מעלית תקועה

מינימליסטי
Farenheit
כמוה מתוק וראשוני

שם
חוף אינסופי
חול לבן של אוקיינוס
גלים גבוהים מאד
אין נפש סביבי
גם את

געגוע
מרחיב ולא רק הלב
נחרט גם בזיכרון
כל החושים שותפים
ומציפים את הדמיון

פיוט
מבחין בין הדממה
הניתזת במשקף
לשקט ההולם
מתחת לים

מחפש אני את אשר
ייתן מצפן ולא רק כוונה

אותך

ארוטי
חלקיקי שנייה הפכו לנצח,
באמירה אגבית ברגע
בשיא לקראת שיא אמרה
ומאז נחרט

ארוטי
ממש כך
מכל צליל ואביונה

געגוע
כאילו בעט נוצה נצרבה
האירה את אולם ההמתנה

ארוטי
לעיתים באשמורת אחרונה
הבזק מפלח את גופי
מאותת לו על מה שהיה
בשעה דומה, במיטה שונה

מצב
ובדרך זו הסלולה לעתיד
תמרורים מעטים וציפייה
לראות אותה שם עומדת כאמת
עירומה

אלגוריה
מול המראה ראיתי מתקרב, סוף לצורת העבר
שינוי כה בולט, שהשתקף אצלי בבהלה.
לא הכרתי את הגוף לא ידעתי את האדם
אותו ראיתי משתקף בבואה

ארוטי
לפני ברכב דוהרת לעבר ביתה, החלטה חדה
ציפיתי למה, ידעתי אותה

לקראת אתגר רחוק
התכוננתי מאד.
חשבתי שאשבר, לא אצליח לעמוד
אך חיכיתי למכתב
שלך

הרהור
מפגש אינטימי ראשון
מבט של אחרי
והן סיפרו

אלגוריה
לא יכולתי לסכור את ברז הזכרונות
לא הצלחתי לראות מבעד לזרימה את המציאות

אהבה
בינו לכנף הסובבת
בינו לבינם
בינו לבינה

ארוטי
והנה זה קרה
התגשמה המשאלה
בפגישה קצרה
שהפכה לאביונה

ארוטי
צעקת, והרעד חיזק
יש לך מבט כזה
כשאתה גומר
אמרת, והחיוך ביטא הכל

התכתבתי עם הילד ההוא
ששוכן בקרבי
מכתב יחסית ארוך לכה מעט להגיד
ממה שנראה צפוי

אהבה
אם היית שואלת את מחלק הפרחים,
עם דליי הפלסטיק המשומשים,
כאשר הוורדים נקנו, זמניים כמובן

היית עצבנית ולא רגועה
חיכיתי לרגע בכמיהה
סיגריה לא גמורה
ואת הקפה לקחה יד בטוחה

אינטרוספקטיבי
שנה הבאה בחורשה חדשה,
אולי תחזיר את השלב
בו הייתי לפני שנסעתי
בדרך הקבועה, האישית.

אינטרוספקטיבי
המבט, שהוביל לתשוקה
התשוקה, לתפארת האביונה
הפרידה החדה, באותיות מסרון קר
הזכרון, ערגה

אלגוריה
כוח השגרה
מפצה על העדרה

בליבי הפנמתי את הקול שעונה
כמה מדהימה האהבה

מכין תסריט מוכתב
שנים ושניות של הבנה
הזדמנות והכנה
למשימה ולאהבה

הרהור
עשורים אחרי, הצומת הממיינת
עטור זכויות וזיכרונות
מתיישב שוב, בסככה דומה
והצפה של הבנה

וכפי שאמרת, הזמן מכסה,
את הערגה והציפייה, למצוא את הפירצה
שתאפשר לחוש את הקרבה
את תחושת האביונה

אלגוריה
מעט מוסיף, מוגזם שורף
בעבר הוחל ובהווה מתובל
מזכיר טעם
ויותר הודף

כבר לא
הזמן קצוב בפגישה
כבר לא תחום באינסוף

הוא איננו.
הראשון בין כולם, שם בהרים, חיוכו נעלם
דמותו מתערבב עם השאר, ששם הם מחכים.

געגוע
שם מעבר לגבולות
חיכיתי
שנעבור ביחד את הגבולות

ארוטי
עינוג שלם שהיא חקרה
התנסות בכוונים
למה לא תסיים מה שהוחל
אך לא הבנתי את אביונה

עירום לראשונה ראיתי את המראה של אישונך
קיבלת אותי כמו שאני

געגוע
בכניסה למרחב המפתיע
אוושת הדשא הרטוב קיבלה את פני
כאשר לפתע חיזיון הופיע
מעבר לחושיי

כף ידך בתוך כף ידי
כפי שרציתי כל כך

אלגוריה
מסתירה תשוקה מאופקת וגלויה
זר מתמודד

אינטרוספקטיבי
ומשמעות משתנה,
כמו שיער שיבה
והווה מתעצב
על מה ששונה

אלגוריה
להתבונן על הצג המרצד, בשחר הקימה
למה שהיה בינינו,
חום עולה מהשורות,
חום מציף את היות

ארוטי
רחש הצעד לפני הכניסה,
עטופה במגבת או בשמלה
דרוך וממתין, לחוש את האוושה,
כל כך את, כאשר את כאן

צמא לחיים, תמיד אחרי
אחרי מבחן מאתגר, ומכתבך על הכר
לו חיכיתי, כל כך

ארוטי
כאשר היא אמרה את המשפט
ידעתי שאין לי דרך חזרה
של יוזמה מאד ממוקדת
לעבור את מעבר החצייה

אמונה
לראשונה מאז ההכרה
האמת הייתה תמיד שם
זכה וטהורה, ללא המראה
המטהרת את האמירה

כמיהה
ברגעי השיא נדמה שהארה מתגלית
לשבריר זמן נצרב
במסילה של כל תא ותא
בשותפים לאביונה

מבטה משתנה, ודרכו אני רואה
מבטה משתנה, ואותו אני אוהב

לראשונה היה כאשר דלתה נפתחה
האישון הסגיר מה שעתיד היה
להיות פרץ תשוקה לא נשלט

ארוטי
מבעד למשקפת המגבירה
אורות חדשים נגלים בליל הקר
ואבחת ידיעה , מפלס את ההכרה
שערפל עטף

תחושתי
יקום ערום נגלה
כאשר מאירים אחרת
ואין לכולם שמות
משמעות נגלית

רחש המנועים חודר את ערפל החושים
מתחת לשמיכה הדקה בעלטת הזמנים
מתחיל להיזכר במגע

אז מי הוא השופט, היושב כאן
המודד את המעשה של אחר, הנשפט על מעשה

אמונה
החלטה כהבזק מהיר
של רצון ודחף
האינטואיציה מובילה
והראש אחריה

אהבה
כבר לא כותבים מכתבים, מבושמים
בשבילם חיכיתי לדוור,
שיניח בתיבה האדומה
ויחבר בין געגוע להבנה

מנסה להרגיע את הלחש
שמלווה את הרחש

אכזבה
ההבנה של מרקם שנוצר
התבונה של טווית המארג

אהבה
אך זיקק את הניצוץ
שקירב במשיכה
את הכמיהה לאחת
עם האצת הדופק

אינטרוספקטיבי
ומעלי מרחפת החשובה מכולן
המנחה של הדרך
במנזר המוח היא שולטת בכיפה

הכניסה לתוכך, אושר.

שבוע חולף, השורה היא שדה
שבוע חולף, מבחינים בקצת
שבוע חלף ועובר
את אשר בונים - שבוע שבוע

זווית של חיוך
אגן מפתה
אור עמום
ואני בוכה

געגוע
המתנה בין מילה להברה
בפסק הנשימה
מרחק רב, יבשת חדשה
וקושי השיחה

שמש זורחת מעל ישובך
ספירת האוטובוסים בתחנה שלך
החניה הראשונה בביתך
המראה במעלית דירתך

אהבה
מתבונן בספיר כחול, רואה הכוונה
של המשתקף בחלון, בעת ההתחלה
כותב מילים בדיו חדש, מפרש
חפץ יקר, מבטא אהבה

אהבה
אותך ורק אותך אני מרגיש
בחלוף הזמן עם חידוד הזכרון
אותך ורק אותך אני חש
עם חידוד הזמן וחלוף הזכרון

בחבל הדק בין הנצח לבין הסוף
הולך אדם ומחפש תשובות

אכזבה
הספק מעמעם את הקשר
מטפטף ארס לחבל הדק
חומצה הפורמת את הקשר
עקדת האהבה

אהבה
כך אמרו לך
עוד שנה, ולא עוד
טנסור חדש
עוד שנה ולא עוד

ארוטי
המבט כפי שהיה, חוקר ורחב
מהפנט ומתחרב
למדתי לקרוא את אישוניה
המזמינים למעשה

ארוטי
למדתי לקרוא את אישוניה
המזמינים למעשה

מתבונן על הצד השני של הגבול
שבין הזיה לדמיון -

בדידות
אחרי המפל, אחרי הסער
פתאום אגם ואני צף
לבד

אהבה
ששני זרים נפגשים פתאום
באמצע החיים אחרי מסע
שונה כל כך ומקרב
בתוך ערפל הים

אכזבה
למרות שלכאורה נראה לא סיכוי, מתרומם מהחול

אינטרוספקטיבי
ואחרי צונמי התחושה
של הטעיה בתמונה
הצורות משתנות לרכות
זיכרון עמום של מה לא היה

שם בערבות הקור, בחושך החורף
שם מול זיכרון הטבוע בדם, בסופת השלג
מול הקור החודר לכל תא
הצופן פוצח

סמלים רבים היו בינינו
סמלים רבים ישנם
כאלה אשר מזכירים
עד כמה חזק מה שישנו

אלגוריה
והאופק נצבע בפסי אדום
בין הים לבין האור
ואז ההבנה של מה כך

טהור ושלם
רק את ואני
עירום ללא תפאורה
והחדר - מלא

כמיהה
מעל מבטים אישוניים, מורחבים
הקשבה לאיך ושמיעת מה
חיוכים ומבוכה קלה
על הווה ועבר

אהבה
קצות אצבעותיי חשו אותך
ברפרוף עדין על כפות ידיך
בליטוף ארוך לאורך גבך
במגע של לבך

וידוי
רגע קט משליך הס על המשקפיים
בהם מתבונן אני על הגוונים
כעיוור צבעים שאינו יודע את נתיב הרמזור
שבו את סללת את דרכך לתוכי

וידוי
מופלא הפליז המרובע
האוצר מילים ומנגינה
כה רבות הן במבחר
ומדויקת הנימה

אותך רוצה
רוצה אותך

ענוג ובוטח,
את ההגה הוא לוקח
משיט בבטחה
לעבר יעד נסתר

אמונה
חוש מחודד בחשיכה, מעצים תו
תו ראשון בדד, היכן שהמסגד, וכלב נבח
צלילים אחרים במרחב זר, שרוח הכתה כגל על האוזנייה

אהבה
שבריר זמן, נחקק כתמונה
של תחושה עמוקה וצרובה
בה ראיתי באישון עיניך
תשוקה

זכרונות
שוב באותו בית קפה, בו הגיעה הבשורה
נעימות מרחפות כלא לי
המתנה לבשורה שעוד תגיע
והיא נוגעת בגופי

אינטרוספקטיבי
תמונת העולם חזרה לזהרה
שלווה

את והרוח בטיסה

קצרצר
השער מאחורי הווילון
תחת ערפל הבוקר
מעיר עבר

אלגוריה
מחט האורן על בגד מוטל
שם אמרת כי חריף היה
הנהנתי והסכמתי

זכרונות
על הפח הרחוק, שם הזיכרון הראשון
בקצב הולך וגובר, הגשם הראשון
הפתיע בעוצמה, אך לא הפחיד

אהבה
מבטך החם, אישונים גדולים
הריח המשכר, על גופך החם

מאי היה חודש מיוחד
לפני יציאה לחו"ל ואחרי חזרה מסיני
לא נפגשנו שנים, ולאחרת המתנתי
במקום הילדות הרחוקה

גורל
שלושה או ארבעה עלים
מזל אומרים הוא מביא
לכוד בתוך מסגרת זולה מעיר ירוקה
מביט בי תלתן


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ג'ננה
די נמאס מתנאים
"פוליטיקל קורקט", עאלק
מלעשות דברים ראוים ונכונים

אינטרוספקטיבי
Time for rendezvous

חוסר אונים
והחשוב אינו בהמשגה
של דחף ללא תקנה
של השלמת חסך ישן
בEbay של המחר

אינטרוספקטיבי
הכל בראש, נאמר
ובאמת, ללא בסיס, ממש

כמיהה
המבט, החיוך, ההליכה
המבנה, השפה, הגישה
הקשר, השיחה, החדות
האישונים, התחושות, החכמה

אינטרוספקטיבי
קיר בלתי נראה, עמד לפני
רגע לפני הקפיצה החשובה
אותה רציתי לעשות ולא העזתי
מחשש לא מודע או מפחד ורתיעה?

אינטרוספקטיבי
הרגע בו הכל מתמקד מזוקק
כתער של אוקם,

זכרונות
להבין שהעבר הנו הסיפור המסופר בשנית

אוטוביוגרפי
עמום בתוך הרגבים הגסים
של האספלט החם

אינטרוספקטיבי
קרוב אבל אינסוף רחוק

אהבה נכזבת
צעקת תחום ומרחב
רמזת על מרחק בגוף

אהבה נכזבת
כאשר אתה מקבל את ההודעה, תנסה לזכור התחושה
עמוד האש הפרטי שלי מעצתה

הגות
אמת אחת שעבורה חייבים להלחם
או שמא לדאוג באמת להשרדות
של האחד הבודד?

מציאות ומשקפיים

הרהור

געגוע
ההמתנה כואבת
חריפה ומדויקת
תום החול בשעון
של החזרה מהניכר

התבגרות
במרבד הלבן חלה תזוזה
רק ההווה נחשב

אינטרוספקטיבי
לצאת מצל לאור
לחשוף גודל הישג
לזכות בהכרה

הגות
מתים לעיתים מעצבנים,
בעיקר אם הרמזורים אדומים
לפעמים הם לא משולטים
ואז ברור שלא יודעים לאן הולכים

הרהור
בהיזכר בפירוט באזמל
שעיצב הכל
ושינה הכל

חוסר אונים
הקפדה רבת שנים על שתיקה
זהירות בנאמר
שקט

אירוטיקה
מה שנחרט ולא יישכח
מהתחושה, שטרם חלפה
משהו שאינו רק הקול או המגע

אינטרוספקטיבי
דחף הלב
מתוך הרס הזכוכית

אוטוביוגרפי
והתחלתי שוב לטפס בקיר התלול
לא צעיר אך נחוש

הרהור
להתמקד בעיקר ולא בטפל
של רישום התובנה
מהו האתגר
ומהו רעש לא מוסבר


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מסתכל באטלס ורואה דמות
וכך אני רואה איך אראה בבגרות




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אני אצבע את
השלכת בכתום

ב. רימר


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/OrenQuami
יוצר מס' 77747. בבמה מאז 28/7/07 21:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורן קוואמי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה