צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

עוד שעה טובה לנקות את הראש. הוא סתם בהה באופק (כמובן שלא
באמת סתם, כי אצלו הכל עם סיבה), ואני סתם (ובאמת סתם) ליקקתי
גלידה. אפילו לא התחשק לי.

טליה חייגה בפלאפון שלה לגל ותוך דקות הוא הופיע בדלת החדר.
עיניו קלטו את אותה התמונה - אותן הבנות בשחור עם הקעקועים
והסיגריה, ולידן - ילדה טובה עומדת בשער חפוף וחולצה ורודה.
"עכשיו דוגרי", הוא שמע את מעין אומרת בשקט, כך שרק הוא ישמע,
"לא חבל?"

וגם אם לפעמים, רואים אפל ורק ייאוש
תדע שבעתיד יש אור

אם רק היית יודעת, נערה שלי,
שהיום מגן דוד זה לא אות בושה,
ושיש לנו צבא, ממשלה ומדינה,
וכשאומרים שאת רזה זה נחשב למחמאה

נוף בועט של ים גועש
דממה שמתנפצת
חלום נשבר על חוף רחוק
ולא רואים כבר קשת
הרגשות יושבים יותר מדי כבד בלב
להביט על האמת זה לפעמים כ"כ כואב

כשבוא יבוא האומץ או האפשרות לברוח
נצדיע אז כולנו למלך השגרה
ומול חופה אחת, תינשא אז עם אחרת
והכלה הלבנה תראה לי קצת שחורה

וכל המוסר הזה שמקיף את שנינו

והבועה הזאת המלאה באחריות

הלכו למקום שאליו אתה הלכת

ואני נשארתי שבורה מול המציאות