|
הוא עלה לאוטובוס. השתרך באיטיות לשורה האחרונה והתיישב. אמרו
לו לעלות לאוטובוס מלא. אבל הגיע אחד ריק. הוא לא רצה לחכות.
אז הוא עלה. הוא הרגיש כבד. הביט החוצה דרך החלון. רוח קיצית.
החורף מנופף להתראות. בשבילו זה שלום. הוא חשב שהלב ידפוק בפחד
עכשיו.
|
מה קורה פה? זה החזה שלה? לא יכול להיות. כבר יותר משנה הוא
מלקק אותו, מלטף אותו, אוכל אותו מכל הכיוונים. הוא הכיר את
החזה שלה יותר מאשר את עצמו. אבל עכשיו. משהו קורה פה, לעזאזל.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אחורי אני עוד
יכול להבין, בכל
זאת לא בדף ראשי
אז אחורי, אבל
דף? נו באמת!
איפה יש פה
דפים? הכל
ממוחשב באתר
הזה, מהיום יקרא
שמו בבמה חדשה
הצג האחורי.
ק. מרכוס בקטע
מהנאום בכנס הדף
האחורי
לדורותיו. |
|
