|
כשאדם נכנס למקום, עיני כולם ננעצו רק בו. הוא היה גאון.
|
אני מרגיש בכפות רגליי את האבן, מתחילה להתחמם מהאחיזה שלי בה.
לפחות היא, לא יכולה להתיר את האחיזה אם זה דביק לה מידי. היא
כלואה ושבועה לי. כמה מלוכלך, חמים וגועלי שזה יהיה - זה נגזר
עליה. אני אדון לה.
|
וקריאות חצוצרת הקיטור ילוו תפרחת עשן צלולה שתואר בצהוב ע"י
אור הירח.
|
היא הבחינה בקווים החוצים את הרוח, המסמנים לה את הדרך, אור
בלתי נראה בוקע מבטנה ומראה לה את עתידה. קבוצות אדירות של
ישויות אחרות כמותה, או יותר נכון, ההיפך ממנה, מסתגרות לעיתן
ונהנות מלהביט לעבר התהום ששורצת ישויות אחרות, מאיימות, על
פיהם.
|
אני מחדיר אבק שריפה לנבכי הבשר שבין ציפורניי לעור אצבעותיי.
כמות מספקת. מחבר את ידיי לחבלי הגרדום ולוחץ במהירות פרואה על
כפתור גורלי.
|
אני מתבונן ברבבות מדוזות הסייפוזואה הסגולות המונעות מנקודה
לא ברורה בגופן
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
Why can't we
all just be
friends?
אוסאמה |
|
