|
יכולת להמשיך במדבר בלי מים עוד 40 שנים עד הטיפה הזאת שפתאום
נפלה ישר על השפתיים.
|
עולה לבדי לצפת שהיתה לרגלינו
|
והגוף,
שפעם יכלת לקרוא בו כספר את תולדות אהבתה של הנפש,
נותר עתה חסר משמעות, מנגן צלילים
בודדים
|
מנות קטנות של כאב.
כמו חיסון, ששומר על הנפש
לא להרגיש, לא ליפול, לא לכאוב באמת.
|
בשביל התרגיל הזה לא צריך אף אחת
מחמש היחידות שלמדתי
צריך לדעת רק חיבור וחיסור
|
הקשית את ליבך ויצאתי לחופשי
|
אני עוד אתגעגע לאהבה כמעט כמו שאני אתגעגע אליך
|
לא נותר לי מקום להכיל עוד יום בלעדיך
לא נותר לי אוויר לנשימה חסרת חיות
|
לא הצלחתי לעלות עד גדותיי
צפתי על הקרקעית שלי
מדי פעם הכו בי שברי גלים שלא הצליחו להרים אותי
|
עד מתי אוכל לנדוד במדבר השעות בלעדיך
עקבותיי נעלמות אט אט על החול
|
האזן לגווניך
כאילו אין אחד מלבדך
|
העצבות תמיד בפתח, מאיימת לסחוף
|
|
|
לאבא שלי יש
סולם, מגיע הוא
עד השמיים!
בן של שיפוצניק |
|
