|
ויעש אלוהים את הגיל ארבע-עשרה
וישם תחתיו אלף ריבוא ניבובות
וישם עליהן את פקציה לשלות בניבובות
ויהי ערב
|
בגזרת נפשי,
יש נפש גזורה,
שבה דם חללים שכולם אנכי.
|
גשי נא, מהודסת, ועמדי לו.
מרכבה של אחר חצות קשטי בזלזלי גנך המט להתפורר,
להפיח בו חיים.
|
הלכת כמו כל דבר טוב,
ללמד אותי שהסופים כבר לא כואבים יותר.
דלת מסתובבת נפתחת, הפעם לרווחה,
מראה לי את גבולות התודעה שלי.
|
וגם דברים שאסור לי להסתכל עליהם, אני יכול,
דרך המשקפיים השחורות הגדולות.
|
את מסתכלת ימינה,
הבית ריק.
אני מסתכל שמאלה,
הבית דרעק.
|
טגני אותי בשמן עמוק
- אני אתפרך לך בפה.
|
יש אנשים שגרים בכפר-סבא.
קמים בבוקר
הולכים לסופר
הולכים לישון בלילה.
|
שירה וסיפורת מעבדות את נפשי לדעת
כמחרשה עבת מחשל.
|
כמו ילד משתולל,
אותך אני חובל.
|
וגם עתה, בקפצך (סוף סוף,
כמה זמן לא יכולת לקפוץ) על ענני גן-עדן,
גרביך הגדולות (מידה 46) נרטבות מעט
|
ביום שאיבדתי אוויר,
איבדתי אחות.
|
ואני מנמנם, הסלולרי הקרין לי
מדודות לתוך האשכים.
איזה מזל שאני לא בקטע
של אישה וילדים.
|
בשחור זה הרבה יותר קל. חלק.
ארבע תמונות על העיתון. ג'אז ברקע.
ובשחור זה הרבה יותר טוב.
|
קירות, אנא מכם היו
לנייר
שעליו אוכל לכתוב את האמת.
|
תכול עיניה -
דם טלית,
פלא עולם,
כוננית.
|
אני ידעתי
בגלל השיר שהתנגן בראשי
בגלל הדיון המוצלח
בגלל הקוץ בנעל.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"יא מטורף!!!"
אמרה אליס לאיש
עם כובע |
|
