|
What can I give you more?
How many tears do I have to shed,
Until you understand how much I love you?
|
עוד יום שקט,
עוד חלון פתוח,
ואני יושבת ומביטה ברחוב
|
הבטת עמוק לתוך עיניי,
ובעינך החומות ראיתי הכל,
את גודל האהבה שלך אליי.
ובאותו רגע הבנתי
|
ולכן יקירי,
לא אחמוק מבין זרועותיך,
ולא אחפש אחריך בשירים,
|
השמש משתקפת בעיניים,
והן בוהות בצפייה בחלון.
מחכות בקוצר רוח
|
"...הפצעים הפכו לצלקות.. הסבל לזיכרון מעורפל...
ליפול אפשר מהר, אבל לחזור מתהום ושוב לברוח?,
זה דורש את כל הכוח שנשאר."
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אף פעם לא מצאתי
שוונג בפיתה
שלי. |
|
