|
. כותב למגרה, נאבק בה עם כדורי נפטלין מגחכים על
טיפת אוויר...
ביפולארי
בינארי
בין איפון לווזארי...
הוא עבד על קובץ הפטירות. כל חודש קיבל מידע על כל הפטירות
והמיתות של החודש שעבר. הוא עשה אגרגטים וכימת את המוות.
לפעמים חשב לעצמו במורבידיות שהוא הסטטיסטיקאי של מלאך המוות.
בלעדיו הרי איך ידע המלאך עם הגלימה השחורה והמגל מה ההספק
שלו? הוא מנהל מעקב עבור הב
|
משחתי אותך למלכה
משחתי אותך מהודקת ורכה
|
לאיש שלי קוראים צחי. אני אוהבת לקרוא לו "הכחול שלי", אבל לא
בגלל הראש שלו אלא משום שהוא אוהב להתלבש בכחול. יתכן שזה בגלל
שהכחול מבליט את העיניים השחורות שלו - ממש פחם.
|
אסף אהב לספר לי שהוא מצא את זה.
בחיוך ערמומי ובלחישה תוך הצמדת שפתיים לאוזני היה לוחש לי
ש"אף אחד לא יודע אבל אם היו יודעים הייתי סטאר אמיתי בכל
תכניות הטלוויזיה..."
|
היא אומרת שאני ילדותי. היא אומרת שאני רגיש מדיי.
נכנס לי אבק לבן בעין וזה שורף. יש פה ברזייה באזור?
|
היא נעה לצלילי הלטינו ולקצב הדם ברקותיי ההולמות...
|
נסיעה
בזמן
גדר חשמלית עוצרת
את המעוף
|
תהום בחזה.
כאב לא מוסבר כי זה לא אנו
זה הם.
אבל הם אני.
הם אנשים
שזעקו אל מותם.
|
מנהטן עולה באש
העולם החופשי כבר לא חופשי כל-כך.
השלכות הסטוריות
ועצב
ואיש אחד בין ההריסות
נשכח.
|
כבר מזמן ניפצתי את לוחות הברית
שהיו בינינו.
חרון אפי לא התיר לי כל ברירה
מלבד הספק באהבתנו.
צפיתי בך מרקדת פיתוי מסביב
לעגל הזהב שלך
|
ג'ינג'י אמיתי
צרוב שמש וחול ים
נושק לאדמה ועקצוציה
בו נותנים אותות
|
אלוהים נטל ממני את היכולת ללכת
אלוהים נטל ממני את הזכות לרקוד
|
בלונים
צבועים בחיים זוהרים
רכים ונוחים להתפקע
מרוב ליטוף
|
כשהיינו ילדים, זה עבד.
כל שנאסף הוסיף לאושרנו
גם משום שלא בא על חשבון האחרים
שאכלו מייד עוד מספר משמשים
או רכשו עוד מספר תמונות של כוכבים.
|
"פיינט" במונחים של כוס בירה אירית
זה כמו ליטר במונחים של חלב ישראלי
|
אני מתגעגע לניצוץ שבעינייך
כשנעתי בתוך גופך בריקוד איברים של אוהבים
|
את קרבית היום.
נועצת בי שיניים
ומתווה בגבי מסלולי צפורניים -
אדומים ודוקרים.
|
אלבום תמונות
וזקנה
ואני עם סימן שאלה
בחום
שמופרע על-ידי מאוורר חלוד.
|
מהרגע שהלכת הדלת לא נפתחה.
אין בה כוח עוד להיפתח.
כמוני.
|
אני רוצה לאכול אותך.
ככה, בלי תוספות. כמו שאת.
ללקק את האצבעות
ואת המקום בו הן היו לפני רגע...
|
לאוויר שנכנס למערכת יש כובד
מחוספס כזה.
|
אני רואה בהן את עצמי
עם זיפים והרבה זמן פנוי
והן לוחשות לי יהיה בסדר
בלחלוחית שאומרת ההיפך
|
אתמול, במקלחת.
חשבתי עלייך.
|
אנשים מביטים בעיניים
משום שכבר לא ממש זוכרים מה יש שם
|
כשהייתי קטן
רציתי להתחתן עם מלכה
כזו של פורים
עם כתר מנייר אלומיניום
ושרביט
ומלמלה
|
חרם
לא יבוא בקרבכם
ואם יבוא
הוציאו
כי חרם
|
אבנייך קרות על לחי לוהטת
ריחן עור
מגען אור
ירושלים
|
ממש כמו בכדורגל
כמו שהדשא נרמס
אך עדיין ירוק
ומלא טללים
|
אם היו נותנים לי משאלה אחת לרפואה
הייתי מבקש לעצמי כנפיים.
כאלו גדולות, מכובדות, לבנות
שמתרוממות לשמיים.
|
פעם שמענו יחד את ג'נסיס
מוכרים את אנגליה בפרוטה
זה היה לפני ההתנפצות הגדולה
והנסיעות באפלה
|
כיתה.
עול יום אומנותי
וברי-סמכא בכפיפה אחת,
שוחים בין גלי מלים
שחים בגללי ידע נצבר.
|
אתה כמו לחם בשבילי
היא אומרת לי
חם, וטרי, וכל-כך חיוני.
|
יש כלב נובח מחוץ לחלון
אל הירח.
העולם גוסס לו למול עיניו והוא אפילו
לא מבין איך.
|
מאז שאת לא איתי
אני לא ישן טוב בלילות.
|
אב-סבי זעק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" לפני
שהקוזקים ערפו את ראשו לבליל אדום.
|
חוט משורג מחוספס מקשר ביני לבינך.
אני מושך בו לקרבך אליי וידיי נפצעות מן- הסיבים החדים.
|
אני מחובר לכל העולם
מתאהב דרך קצות אצבעותיי
|
אני בא אלייך מתחת לשולחן
כאן, במשרד, אני כה חרמן
|
נמלים יבנו קן מן העלים המתים.
יחיו בו את כל חייהם הקצרים.
|
את כמו סברס
ואני לא מתכוון לקישקשתא
כי עם כל הכבוד לילדות שפגה
בובה עם מחטים בקול שבור לא גירתה את הבלוטות מעולם
|
בדמיוני
פשוקה את לפניי.
מחייכת
בטוחה בעצמך.
|
לעתים הלבד בועט בקרביים,
במיוחד בלב המולת הכרך.
לעתים השמחה מגלה פניה,
בלב שממון נידח.
|
קוהורט -
כולנו נולדנו באותה השנה.
|
שפתייך אוחזות בי
שם
יונקות
ממני את
כל מה שיש בי.
|
היום אני עם עדשות
אין לי מסגרת לפנים
|
אני אוהב את שמיכת הפוך שלי.
כשאת לא איתי היא באה במקומך.
|
האדמה מלאה פסי שבירה
כמו צריבות או קמטים של זיקנה באושה
|
האדמה מלאה פסי שבירה
כמו צריבות או קמטים של זיקנה באושה
|
נתתם לי ליפול
כשעצמתי עיניי לרגע והקרקע
נשמטה מתחת לרגליי
|
יצירה של חיים
יצירה של צבעים
יצירה של מלים
יצירה של קברים.
|
גבר יוצא מהבית
ופונה אל כיוון הרוח.
גבר יוצא מהבית
ופוגש אישה.
|
הוא אמר לה שהיא "קלת דעת".
שהיא "לא מספיק רצינית בשבילו".
אפילו שהיא יותר מדיי "קלה להשגה".
שלא היה צריך להתאמץ כדי לגרום לה
|
לא עוד דמעות.
מהיום רק לחייך.
|
בדקות לבנות של מפץ בעיניים
היא לוטפת ידו בלי מלים
|
נשיקה באפלה
חלק מהיכולת מתפוגג
ומתעצמם הריגוש.
|
דינמיקה קבוצתית, כך הם קוראים לזה.
אלה שבינינו.
ואנחנו שניים בקבוצה,
ולא ממש זזים.
|
אם היא הייתה פה, לידי
הייתי נוגע בה בקצה האצבע
|
דליה מזור.
מגיל אפס אני מסתכל עליה בעין בלתי מזויינת
והיא עושה לי משהו.
|
כשיורד גשם היא לא מוכנה להכנס למלונה.
|
|
|
אני מזוזאאאת!
גולדה מאיר
במסיבת עיתונאים
בבנין התאומים
בין המון
המחלצים שאותה
קצת מלחיצים. |
|
