|
אני מלווה אותה לאורך כל הדרך
שוכבת לצדי, אני יושב לידה, מתבונן.
שיערה המוזהב המתולתל מונח לצידה
|
איך שאני יושבת בחדרי,
וחושבת, ומתפללת, ומתחננת
ומתאכזבת, ומתחבקת, איתך;
אפילו מבלי שאתה כאן.
|
אתה
אתה כל החיים שלי
אני אוהבת אותך
|
יופי שמיימי
שפה אדומה
שיר בלחן עממי
וטיפת זימה
|
היא כבר מאיימת עליו שתשרוף עצמה.
הוא זורק את הספל על הרצפה, רסיסי הזכוכיות
משתקפים בדמה, הוא מחייך חיוך רשע.
|
וקול פעמוניה, סוחף, מהפנט,
גורם לכל אוזן להאנח
אך לחשוש, היה רכושני,
היא תברח לך אם רק תמצמץ
|
רוחי ריחפה מעל הקברים
המון שמות, רוחמה, יצחק,
אברהם, יהושוע
שמות, מאחוריהם - סיפורים;
חיים. או בעצם, מתים.
|
עיניה נעשו ירוקות, והיא כבר איננה ג'ינג'ית.
חיוך מסולסל נשלח אליה מהשולחן ליד.
ואני כבר מבוגר, אך בעל ניסיון
מביט בתמונה של החתן והכלה כל השולחן.
|
הוא ממשיך להסתכל עליי
מבט ירוק מטריף
אני מורידה לרגע את
עיניי מעיניו אך
מיד מחזירה,
אני לא יכולה שנייה בלעדיו
|
נהיה ורוד כמו ורד.
הורד הדיף ריח טוב, ריח בושם.
הבושם ריסס את עולמי כמו אבק של כוכב.
|
ראיתי אותה אתמול
מעליה הילה
וכנפיים גדולות
שנראות עמו צמר גפן מתוק.
|
אחת, שתיים, שלוש, ארבע...
נושמת כהרגלי, אתה במוחי
בוא נעזוב הכל עכשיו,
שלא תעז להגיד "לכי"
|
ואז נצמדתי לגדר
עם טיפות על הפנים
לא דמעות, טיפות כואבות,
אדומות כאלה, נכנסות לי לפה.
|
דמעה אחת הספיקה לה בשביל
להישבר. חלון שקוף נסדק
מבפנים הכל חלול ויש כאב גדול
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה הכל באשמתכם
יא חארות,
ראיתם את השם
שלי והייתם
חייבים להתחכם,
אני מכיר חארות
כמוכם, רואים שם
מגניב בסלוגן,
חייבים להעתיק,
או לענות, או
ליצור דיון
ציבורי,
קאקות! זה מה
שאתם, שלא לדבר
על זה שאת רוב
הרעיונות שלי
אתם גונבים...
אבל זה בסדר אני
מבליג,
וכל פעם שמישהו
מציק לי אני
עובר לדמות חדשה
בסלוגן!
ככה לעולם לא
תמצאו אותי...
ףץךן, בסלוגן
מתחכם בעזרת
השם. |
|
