|
"זהב? לא יכול להיות, איך בשיער יכול להיות זהב?". "זה לא
שבשיער יש זהב" שוב לחש הזקן, "אלא ששערך עשוי זהב טהור".
|
לכל אדם בעולם יש חיים משל עצמו, כל איש ואישה בעולם הזה ואולי
אפילו בעולם החיצון חי את חייו שרכש לעצמו בחנות החיים. החנות
לא נמצאת כאן קרוב, היא לא מעבר לרחוב ואף לא במרכז הקניות
החדש, היא נמצאת אי שם Over the rainbow ולא פשוט למצוא אותה.
|
..סיפור לא נולד כמו תינוק אלא לדעתי הסיפור דומה יותר לתקופת
ההריון עצמו. כואב ללדת אבל נעים וטוב כשמרגישים את התינוק
בועט..
|
תוך חצי שעה שכבה בין העצים ערמה של כעשרים גופות, חיילים,
חיילות ומפקדים, לאריק לא ממש היה משנה מה לאכול. הוא ישב בין
העצים עד הזריחה ואכל בהנאה את כל טרפו...
|
"עשרות גופות נמצאו אמש בפארק הירקון. הגופות נשחטו ונאכלו
חלקית... למשטרה אין חשודים ולמעשה מפקד החקירה אינו יודע מי
היה בכלל מסוגל לעשות דבר כזה... רופא מטעם המשטרה מסר כי
הרציחות נעשו ככל הנראה באותו יום, בהבדלים של דקות ספורות..."
|
הוא תכנן הכל מהתחלה ועד הסוף. הוא רצה להתחיל מהשורשים ולטפס
במעלה הגבעול עד שיגיע לפרח. מבחינתו הבגידה היא חטא שצריך
לשלם עליו ביוקר, מאוד ביוקר..
|
את בכית מולי אולי רק פעמיים ופעם נוספת בטלפון, וכמה מוזר,
אבל נהנתי מכל רגע. זה נשמע אולי ביזארי מעט, אך לכל דבר ישנו
הסבר. כל האנשים שאני מכיר חוץ ממך, מעוותים את פרצופם כשהם
בוכים
|
פתאום שמעתי קול מחוץ לדלת
-יש כאן מישהו?
לא עניתי, הדלת נפתחה ונכנסה החברה של דודו, יעל.
חשבתי שאני חולם, שמישהו יצבוט אותי, שאני אתעורר כבר, נתתי
לעצמי צביטה, זה כאב.
|
...מסריח כאן, יותר מדי מסריח. סרחון מפחיד כזה, סרחון של דם
ומוות. הבעיה היא שתמיד מסריח כאן כל כך, האדמה מסריחה, הטלית
מסריחה ואפילו אתה מסריח...
|
אני מעביר רגל מעל גדר הגשר ותיישב עם הפנים כלפי מטה, בחור
אחד שעבר ליד אמר שזה מסוכן ורצוי שארד. מה זה רצוי? מי רוצה?
אתה רוצה? מה איכפת לי מה אתה רוצה?! אני לא רוצה!
|
אני מדמיין אותך אומרת לי שאת אוהבת אותי ושאין לך דבר בעולם
הזה חוץ ממני.
גם אני אוהב אותך.
אני מדמיין אותנו, זוג אוהבים צעירים, שוכבים על החול הרך,
הגלים מלטפים אותנו, מחובקים, צמודים זה לזו. רק אני ואת.
|
אתה אומר לה שאתה מתאהב בה, רוצה אותה איתך, שלך, בשבילך.
היא שותקת ומביטה על החושך האינסופי.
ולך יש דמעות בעיניים.
|
על האגם צפו שקרים, מתחת לרגליים שלי שכבה אמת אחת גוססת, כל
מה שהבנתי ממנה זה שהם בסכנת הכחדה. בקצה האגם, על רפסודה קטנה
ישב כבוד אחד קטן וכמה אהבות, הכבוד בכה והאהבות השתדלו לא
להחליק
|
השעה שלוש לפנות בוקר ונראה לי שאני היחיד בבניין שלא שכב
לישון. אני חושב כך, או אולי לא, בעיקר כשמישהו דופק לך בדלת
בשעה כזו.
-מי זה? פתוח!
הדלת נפתחה, אבל לא ראיתי מי נכנס, ראיתי רק צל של בחורה...
|
אני חושב שאין לי סיבה ממש לצאת, זה יראה טוב יותר אם אני אגיד
לה את מה שיש לי להגיד ואסע מכאן בחריקת גלגלים מצמררת
ומזלזלת. חוץ מזה באוטו חם ובחוץ קר, אז לא יצאתי.
|
אני אומר שזה סיפור נורמלי והכניסה היא לכולם, חברים שלי
אומרים שזה מטורף לגמרי והכניסה היא לכולם חוץ מילדים קטנים
ופסיכולוגים.
ואז אני אומר שוב "נתראה בלילות אנשים"!! חה חה חה חה חה חה
חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה
|
הוא פשוט שכב שם וקילל את כל העולם. צ'ארלי תפס תאוצה ובזינוק
אדיר בעט בראשו וזה עף החוצה כמו קדור גולף, ראשו התנתק
מצווארו ונחת בדיוק על עוד בחור.
|
צ'ארלי התעורר כשהוא שומע קול מוזר המדבר אליו מכיוון
הטלוויזיה, הוא פתח את עיניו וראה על המרקע את שרי, "בוקר טוב"
אמרה שרי, "מעכשיו אתה רק יושב או שוכב, איך שבא לך, ומקשיב
לי. אני אדריך אותך לגבי כל הקשור לעובדה שאתה מפלצת עכשיו.
כאן בעזרתי אתה תלמד".
|
כתבת על דף לבן שאותו אני מחזיק ביד, דף ועליו דיו מפרי ידיך
ודם מפרי גופך, ובידי הדף שלי ובו דיו וכתמי דמעות, פרי עיני.
|
...אריק הרים את האיש ואת החרב שעליה היה משופד והניח אותו אל
תוך פיו. "אהה, שיפוד נא." אמר לעצמו אריק ובלע את האיש
בשלמותו.
|
אלירן עדיין היה המום, הוא רק הנהן לחיוב ואז הציע לך להכנס.
"לא ידידי", אמרת, "אני לא יכול, אתה הרי יודע יותר טוב ממני
שלא באתי להתארח". "כן", הוא ענה בעצב, "ומה אתה מתכוון לעשות
עכשיו דניס? עכשיו כשאתה מבין שאתה הולך לפנות חבר וותיק
וטוב?"
|
אני חוזר לבית הקברות, המקום השליו ביותר בעולם. אני עומד מעל
שתי מצבות מאוחדות וקורא את אשר כתוב עליהן. על מצבה אחת כתוב
שמי ועל השניה שמך, תאריך המוות חרוט באמצע בגדול. "אוהבים
לנצח" כתוב שם, "ביחד לנצח" אני ממלמל, "אפילו המוות לא הפריד
בינינו".
|
אני נוסע באוטו החי שלי, בכביש החי של ארץ ישראל החיה, או
שכמעט כבר מתה, שוכבת על הקרקע, מדממת מכל הפיגועים האלה
בשנתיים האחרונות.
|
עברו חמישה חודשים בממוצע מאז שנפרדתם, אבל מעולם לא חדלת
לחשוב עליה, נזכרת בה הרבה. מסתבר שגם היא נזכרת בך וחושבת
עליך לא מעט.
|
אולי במקרה הטוב היית נפצע, נשאר בלי רגל או יד, אז בעיתונים
היו כותבים שנפצעת קל או אולי במקרה הגרוע היו שמים שלט של
שחור על גבי לבן ליד הבית שלך
|
"שמע אחי, אני מצטער על כל מה שניסינו לעשות לה, באמת, זאת
אומרת על מה שרצינו, חס וחלילה לא ניסינו, באמ...", טיפש,
מגמגם ומשקר לי בפנים, עכשיו הוא מנסה למלמל משהו, אבל הדם
שפורץ לו מהפה מחניק
|
..הבנת שאתה מרחף מעל האוטו שלך ורואה את הכל מלמעלה. ראית
אותה רצה אליך, בוכה, צועקת, מבקשת סליחה, אומרת שאוהבת
ומתחננת שתישאר שם איתה, אך בשלב מסוים כבר לא ראית ולא שמעת
כלום..
|
...עמדת מולה כמה דקות, לא ידעת איך להיפרד, לא רצית להיפרד,
היה לך כל כך כיף איתה ועכשיו זה נגמר. עמדת שם והבטת לה
בעיניים הגדולות והיפות שלה.
|
כל יום אני כמעט ומתחיל לחיות חיים אמיתיים. הרופא אומר שזה
צריך להיות בחודש הזה, אבל לא נראה לי שבא לי כל כך לצאת
לעולם, חיים קשים יש בעולם הזה, פיגועים, מלחמות ופוליטיקאים
סתומים.
כל השבוע אני משגע אותה, רוצה לצאת, לא רוצה, רוצה, לא רוצה.
|
היא עשתה את זה רק פעם אחת ורק איתו. היא לא נתנה לאף אחד אחר
לעשות את זה. הוא היה הראשון שזכה לעשות לה את זה וחוץ ממנו אף
אחד, אף פעם בחייה הארוכים למדי.
|
לפעמים אני רואה את עצמי הולך לבקר אותך, בבית העלמין הצבאי,
הבית החדש שלך. אני מדמיין איך אני מניח על המצבה שלך פרחים,
אבן ומדליק נר נשמה, איך אני יושב ומספר לך מה השתנה אצלנו
בגזרה, כמה מחבלים הרגנו השבוע ומה עלה בגורלו של החרא שלקח
אותך מאיתנו, איך הוא נ
|
כל הלילה היא נעצה בו מבטים משונים ומשגעים, מבטים כאלה יכולים
לטמטם אותך, אתה לא יודע מה היא רוצה או היא רומזת לך במבטים
האלה. אולי היא רוצה יחס, אבל אתה הרי מתיחס אליה, אולי היא
רוצה לדבר...
|
היה זה בוקר חביב שכזה, השמים היו אפורים וגשם ירד לפרקים.
המשאיות שעברו בכביש הרטוב השמיעו צליל של מפלי מים. נדמה היה
שהיום יהיה רגיל ככל הימים בצפון רצועת עזה.
|
מוסטפא הוא בנאי, הוא בנה את הבית שלו, של ההורים שלו והאחים
שלו, הוא אפילו בנה בית לאחד המבוקשים של הג'יהאד האסלאמי, אבל
את הבית הזה הרסו כבר מזמן. עכשיו מוסטפא בונה תחנת דלק בשביל
איזה אחד שמן ומכוער, קוראים לו מוטי,
|
- תאמין לי עבד, אני כבר לא יכול לחכות עד שיקימו להם מדינה
ליהודים האלה, אז נשתמש במסוקים, בטנקים, אף אחד לא יגיד לנו
מילה אם יהרגו חפים מפשע.
|
לממתק שלי יש שני רגליים, שני ידיים, גב ובטן, ראש, עיניים,
אוזניים, אף ופה ו...אה...כן...כמעט שכחתי...
|
נשיקות קטנות ורכות חילקתי בכל חלקי גופה והיא מתפתלת כמו הנחש
הקטן שקיעקעו לה על הכתף יום קודם, נחש ארסי עם נקודות כתומות
ואדומות.
|
הוא מילל אל הירח ומחכה שם כמה דקות, אולי ישמע יללה שלה, אולי
היא תענה לו, אבל היא לא עונה.
|
עם התמימות ששלטה בה היא הייתה ילדה, שלא ידעה את טעם האהבה עד
לרגע אחד, הרגע שבו שפתיה פגשו בשפתיך.
הנשיקה הראשונה שלה, החוויה שזורקת אותה מיד למחשבות על הילדה
הקטנה שבה, הילדה שהולכת ונעלמת מתוך הנפש, התמימות שנסדקת,
האדם שמתבגר.
|
זה הולך ונדפק? או שזו סתם תקופה קשה והם יעברו אותה בשלום?
ואם זה נדפק, הוא יודע מי דפק, הוא!!! פאקינג ביץ', הוא!!! הוא
לא רוצה שזה יידפק, הוא רוצה שהיא תשכח מזה, הוא רוצה שתשכח
מהשיחה היום, הוא רוצה שהכל יהיה בסדר.
|
תארו לעצמכם מצב שבו כל רשתות הפלאפונים והטלפונים יקרסו,
השידורים הלוויינים יפסקו, רשתות האינטרנט יפלו, מחשבים יפסיקו
לעבוד ואנחנו.. הו, כן, אנחנו נשאר כאן כפסלים מטומטמים וחסרי
כל, לא פחות ולא יותר.
|
אתה מבחינתך לא חטאת בכלום, אבל אנשים אחרים יסתכלו על זה
בצורה שונה. להסתובב כל יום וכל היום עם בחורה שקטנה ממך בשש
שנים זה לא כל כך נורא, לדעתך.
|
ערב "חג" הפסח אמור להיות שמח?!
|
..הערפד תמיד היה בטוח שיחיה את חייו באושר עם איזו ערפדית
חמודה, אך במקום זאת הוא מצא מלאכית נפלאה שאיתה הוא מאושר
הרבה יותר מאשר שהיה אי פעם עם ערפדית זו או אחרת..
|
היתה אחת שידעה לעשות קסמים, שידעה לחולל ניסים, שלקחה מכולם
את נשמתם. הקוסמת הזו גרה בתל-אביב, לבד, בדירה שכורה, דירת
חדר במקום הכי מסריח בעיר...
|
..אלה היו הימים הנפלאים ביותר בחיי. ים, שקיעות וזריחות, שקט,
רומנטיקה, והבחורה הנפלאה והמדהימה ביותר בעולם נמצאת איתי,
לידי, בכל דקה ושנייה של ההפלגה הקסומה הזו, כמו נשיקות הקסם
הרכות שלה..
|
היא אמרה גם שהנשיקות שלה משדרות מסרים מעניינים, זה סיקרן
אותי, רציתי לדעת, לגלות מה מסתתר מאחורי נשיקותיה הקסומות.
|
עם כל כמה צעדים אנחנו מתקרבים יותר ויותר, עד שבסוף הריקוד
נהיה צמודים זה לזו, כך שאפילו הרוח לא תוכל לעבור בינינו.
|
הם יתחילו ללכת לדלת כדי לצאת, הם יעברו בדרך לידי והיא תניח
לי פתק על השולחן. על הפתק יהיה רשום מספר הטלפון שלה ומתחת
למספר יהיה רשום באותיות מזעריות שהיא לוקחת מאה ושבעים
שקלים.
אני לא אתקשר, לא בא לי, אבל הוא יקח אותה לבית שלו, ישכב איתה
ויקבל את הכיף ש
|
תסתכל לאורך הרחוב, כן שם, מאחורי המכולה הצהובה, איפה שעומד
האוטו הכסוף, כן בדיוק האוטו הזה הוא האוטו שלי.
מה? לא נראה מוזר? אתה לא מפחד? כדאי שתתחיל!
|
לכתוב על החיוך והצחוק שאותך משגע, על זה ש"הלנה היפה" של
שקספיר היא כלום לעומתה, על זה שאתה מדמיין איך בעדינות אתה בה
נוגע, חולם איך אתם עושים אהבה...
|
שעה 05:00 - גד פותח את העניים, הוא צריך ללכת ללמוד, כל כך לא
בא לו לקום היום.
שעה 05:15 - גד התרחץ, צחצח שניים וניגש לארון להוציא בגדים.
|
I hear Arabs pray
and Jewish too
it sounds like hell
for me and you
|
Pesinka Na ruskom, Angliskimi bukvachkami
שיר ברוסית באותיות לטיניות
|
Now I'm a killer and I'm not alone
Deem bloody bodies are waiting at home
|
אני מתכוון לכל מילה,
עצם העובדה שאותי את משגעת,
דבר מוזר זה..אהבה.
|
בכל מילה שאת אומרת
ובכל צליל שאת משמיעה
מן חמימות אותי עוטפת
דבר נעים זה..אהבה
|
בוכה
כי היא הפסידה אהבה,
לבד
כי הוא עזב אותה.
|
יקחו אותך לקבר
אני אשים פרחים
אזיל דמעות של גבר
ברחת אל המתים
|
כשאלוהים ברא אותך הוא חשב על השלמות
את צבע העיניים לקח מדבש טהור
את מתיקות השפתיים לקח מקני סוכר...
|
אלף נשיקות על השפתיים
אלף נשיקות בידיים וברגליים
אלפי נשיקות על כל הגוף
|
אם הייתי גיבור
הייתי רוכב רק על סוס
ולא על חמור.
|
חלום רטוב
חלום יבש
חלום זה טוב
חלום זה אש...
|
בקור מקפיא ורעב לא נורמלי
חבר יחיד בא אלי וקרא לי
הוא קורא לי לארץ יפה
בארץ הזו אין מלחמה
|
שינוי של "בכיפה אדומה ושתי צמות" על ידי גילנסון אלכסנדר
ואנטון שיינבאום
|
אצלי בגן יש שדה קוצים
ואילו אצלה שושנים וורדים
|
והחיים למטה מטיילים חופשי,
עושים כל מה שבא, וזה כבר קצת פרטי,
ואז האיש למעלה, החליט לרדת גם,
להסתכל ולהרגיש מה שקורה שם בעולם.
|
ואני כה שמח בצלחת להיות
לחוש את שפתייך בעדינות בי נוגעות.
|
אהובתי, תבואי אלי נראה ביחד איזה סרט,
נאכל עוגות, נשתה קפה, אנעל הדלת,
שלא יפריעו לנו, לא, להיות ביחד,
נשב ונרגע שנינו כך בנחת.
|
כנס אל הבית כך שאיש לא ישמע
טפס במדרגות אל הקומה השניה
תפתח את הדלת, רק שלא תתעורר
תזכור! אתה ערפד, לא שעון מעורר!
|
הלילה נגמר אנשים עייפים,
הערפד חוזר לחבריו העטלפים..
|
ניצוץ, ניצוץ שמדליק את היער,
ניצוץ, ניצוץ שהדליק את ליבי,
זה ניצוץ שעמד מול השער,
זה ניצוץ שהיה על ידי.
|
לאן כולם נעלמו והאם הם יחזרו?
|
החיים הם חשובים יותר מכל
מכל דבר אשר תמצא בעולם
אתה חייב לעמוד ולא ליפול
אתה חייב לחיות בשבילך ובשבילם.
|
אז בוא אליי חייל נחמד,
בוא לבקו"ם אל תפחד,
תתגייס לצה"ל, נחסל את ערפאת.
|
לילה ארוך ומשגע
איך נשארתי ער אני לא יודע
בדידות זה דבר משגע
בחלומי אני בך נוגע
|
דמייני צעיף רך שמלטף את גופך
דמייני את ידיי שמלטפות את גופך...
|
אנחנו ילדים של המדינה
נלחמים עליה עד טיפת דם אחרונה
אנחנו ילדים של מלחמה
מתכננים עתיד, לא מאבדים תקווה
|
שנים שלא הרגשתי כל כך מוזר
את עוררת בי רגש והוא לא מוכר
שנים שרגיל אני להיות לבד...
|
למה כשמישהו מת כולם נורא עצובים?
למה כשמישהו נולד כולם כל כך שמחים?
למה כשהיא עוזבת אני בוכה?
למה כשהיא לא חוזרת אני רק יושב ושותה?
|
היא סיפרה לו הכל מתחילה עד הסוף
השוטר החל להציץ אל תוך המחשוף
תוך רבע שעה התהפך העולם
היא שכבה ערומה אצלו על השולחן
|
חיבוק של מלאך
חיבוק כמו שלך
|
ביום יפה כל כך עלתה לה נשמה,
מתוך עוד בן אדם שכבר איננו,
האנשים אומרים שלגן עדן היא עולה,
ואלוהים אומר "אני יודע".
|
עוד בית קברות שוב התמלא,
בוכה כבר אמא אדמה,
עוד יהודי נוסף לרשימה,
ובשטחים שמחה והלולה.
|
..את לי הפרח בשדה של קוצים
בשבילי נבלו כל שאר הפרחים
בבקשה אל תנבלי בשדה גם את..
|
מבחוץ נשמעה צעקה,
מיד אחריה יבבה ארוכה
בחדשות אמרו שבחורה נרצחה...
|
גדוד ארז מוקפץ בשביל להגן,
כולנו הולכים על מאג לנגן.
|
מביטה בו ורואה את עצמך
כאילו מראה יושבת מולך
הוא דומה לך ביופי, באופי, בקול
ורוצה שתספרי לו הכל מהכל.
|
להלן שיר ילדות ומשפט מפורסם ברוסית שתרגמתי!
|
...ביום שבת אתה מתכנן
על עבודות שלי תיתן
חושב על עוד איזה פרוייקט
רוצה לבנות איזה אובייקט...
|
כל פעם שנולדים ילדים
זו מכה לשטן מאלוהים
וכשאדם נאנס, נהרג או נרצח
דם אלוהי על הארץ נשפך
|
השמש שוקעת
כוכבים מבצבצים
ואת שם רוקדת
מול אורות לבנים.
|
מה אוכל לתת בשבילך?
נשיקה או חיבוק לפרידה?
|
הוא מתפלל לאלוהים, לאללה ולישו,
כדי שמישהו ישמע, כדי שישנה,
שלושת המיתות את התמים כבר הענישו,
שמישהו לשמש את הרקיע יפנה.
|
מה עושים וחושבים לעצמם שוטרי התנוע?!
|
בתקווה שלי תחכי
בתקווה שעל הכבר תבכי
והבכי יבוא כי אהבת
ואותי אף פעם לא שכחת.
|
Every time that I look into your eyes, I see myself...
It is like you are a mirror, a magic mirror that is reading
my thoughts...
|
זו ביקורת על ההורים אשר עושים לנוף לבני הנוער המתבגרים חיים
קשים ולפעמים גורמים לנו להופעת רעיונות לא כל כך מוסריים, אז
מה הקשר בעצם בין ההורים לבין ההתאבדויות? שאלה קשה שאנסה
להשיב עליה.
בגלל ביקורת זו נשלחתי לפסיכולוגים ויועצים, לא אני לא משוגע
|
התאמצתי, נתתי את כל כולי כדי להיות איתך, כדי שתהיי איתי,
שלי.
כל המאמץ שלי, הכל, אני מפחד לאבד את זה תוך שנייה אחת, בגלל
האנשים שמסביבנו, אנשים שאני ואת ביחד מפריעים או לא מסתדרים
להם.
|
אני יושב וחושב על הספד לארבעה חברים הי"ד ואני אפילו לא יודע
את שמם עדיין, עוד לא אמרו לנו כלום. גם בחדשות עדיין אין
כלום.
מחר אולי אלך לבית הקברות.
שוב אותו סרט האימים שבו אני קובר את אלה שאני אוהב, שוב אני
מלווה בדרך האחרונה.
|
מה הוא מצפה מחברתו של בחור צעיר שנפצע בתאונה קטלנית?
למה הוא לא מתחשב?
הרי הוא יודע שהם רצו להתחתן בעוד חודש, תכננו לרקוד עד אור
הבוקר. ועכשיו, מה עכשיו? איך הוא ירקוד על כיסא גלגלים, אם
בכלל?
|
ילד בן שש-עשרה, לא מזמן חגג יום הולדת, אתמול הוא הבין שזו
היא אהבה ראשונה, אהבה אמיתית, הוא מאוהב מעל הראש.
ילד בן שש-עשרה מחזיק נשק ביד, לא משהו רציני, קרבין עם
חמישה-עשר כדורים. הוא יורה את כל הכדורים לעבר מטרת דמות
ממרחק חמישים מטר, עשר פגיעות מתוך חמ
|
איזה מעצבן זה כשאין לי מה לכתוב. אני חושב ממש חזק על איזשהו
רעיון, מתחיל לכתוב ואז מגיע למסקנה שהרעיון לא טוב, לוקח עט
ומקשקש על כל מה שכתבתי...
|
"מי אלה?" צעקתי, "יש שמות?", אבל אף אחד לא ענה, ואז מישהו
אמר שהוא יודע שנפצע אחד שקוראים לו וולד, ואני לא מאמין, אני
מכיר אותו, הרי רק אתמול ישבתי איתו בטרמינל והרצנו בדיחות,
היה מצחיק, מחר בטח אלך לבית החולים, להריץ איתו דמעות.
|
לא יודע למה, אבל אי שם, בין כל השמחה הזאת אני מרגיש שבא לי
למות, לקבור את עצמי עמוק מתחת לאדמה. אך שהפעם בא לי למות לאט
וביסורים כך שכל אלה שמסביבי שאוהבים אותי יסבלו גם, אולי אז
חברה שלי תזכר להגיד לי שהיא אוהבת אותי.
|
..עכשיו נעצור לרגע ונחשוב, אומרים שהמדינה שלנו עכשיו מצוקה
כלכלית, ביטחונית, פוליטית, ושכלית..אז למה לכל הרוחות ילדים
בני 12-11 שבריאים כשוורים נוסעים במוניות שעולות 12 שקל..
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה קורה אם
צורבים על
קלטת?
גמבה |
|
