|
אני זוכרת עוד את הדמעה שהייתה לי בעיניים, שקיבלה פקודה
שעדיין לא לרדת על הלחי הסמוקה.
עדיין לא לרדת. "תתאפקי, הוא לא שווה את זה.."
|
זיקית
צבעה משתנה עם הסביבה
ככה גם אחותי.
משתלבת בכל מקום שנמצאת
בכל מקום שאליו היא הולכת
היא תוכל להגן על עצמה היטב
הכל מצב.
כמו הזיקית.
|
"למה את שוב מנסה
להתקשר אליה?
למה היא לא עונה לך?"
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
קצת מאוחר בשביל
בדיחות גירוש
ספרד, אבל עם
בדיחות שואה,
עדיין לא איחרנו
את הרכבת
ההוא משמה |
|