[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ביתספר
השעה 06:00 בבוקר. "למה אני ער בשעה כזאת?",הוא שואל את עצמו
עוד פעם. אה, נכון. הוא נושם נשימה אחת בשביל להתחיל את היום
ופותח את העיניים; נזכר בבי"ס הישן שלי; רק לפני כמה חודשים
היה מתעורר ב- 07:00 ומתקלח מקלחת חמה;

"סבא! סבא!" התפרצו הילדים לחדר "ספר לנו סיפור!"
"או... אבל אין לי כוח עכשיו, סבא זקן" התחיל כחלק מהשגרה.
"אז נתן לך כוח!" צרחו הילדים ונשפו כולם ביחד.
"עכשיו זה משהו אחר" צחק הסבא "איזה סיפור אתם רוצים?"
"איך אתה קורא לו... 'את. אתה.'!"

הומוסקסואליות
אלו הדברים שנאמרו על-ידי נער פשוט מראה העטוי כתונת משוגעים,
אי-שם במקום לא נודע. בן שיחו היה הקיר הלבן, מכוסה הסמרטוטים
- אולי ירצה לשלוח יד בנפשו, להפסיק את הסבל, ואל לנו לאפשר
זאת - שהקשיב לדברים בתשומת לב ראויה לציון, אף יחסית לקיר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
מכירים את זאת התחושה?
הטובה
כאשר הגוף מעופף
והכל כה נפלא

והיה זה סיפור, מעשיה בשנים
ממש בפתח המאה ה- 20.
על בית ועוני, בחור ובחורה -
בחורה ושמה אלישבע.

שיר ילדים
מעניין אותי,
לפעמים,
ככה - סתם,
איך זה להיות איש עם שפם.

פואמה
אך אמא, אל תרבצי באבלך,
סלקי עננה שחורה שמעל,
ראי - את פושקין הבאתי,
יחבר פואמות ארוכות על גמל,
השמלה הכחולה-ירוקה שם שוכבת,
רק הפני מבטך ותתקלי בפנינים,
הנה גם ירח משמיים של לילה,
ומגן-עדן-למעלה הבאתי פרחים.

פואמה
באי של בריטניה, באי של בריטניה
כשמסביב הים הוא גועש.
אנשי פוליפוניה, מלחי פלאפוניה
שקט, הים! כי רועש.

יחסים
אתה תבהה בי,
אני אבהה בך,
כמו כל הבעיות הצייתניות.

והרגע הגיע,
חלף ולא שב.
וגיחכת עליי,
בערומך השובב.

הזוכרת את, יקירתי,
פגישתנו הראשונה?
ערב רב של אנשים מסביבנו -
וכאילו, רק שנינו שם.

הוא היה אמור לבכות ולמרר בבכי,
היה אמור להצטער על כל סטירה בלחי.
ובמקום זה נהר דמעות זרם -
אותן אף סכר לא אצר.
לא מעץ ולא מאבן,
לא אוויר ואדמה;
אכן - סטירה בלחי,
כך הרגשתי - כך היה.

הנערה הזאת,
כה יפה בלבן.
כמלאך שמימי,
יונה העפה מכאן.

יחסים
הקיבה שלי מקרקרת
את הנשמה הכואבת
כאבי בה. אין דבר במקרר,
כלום. אין לי מה לאכול.

הרהור
האם חיים נמדדים בעושר?
בקושי? בבתים?
אולי חיים נמדוד באושר?
יושר? חברים?

מצב
בעוד ידייך טיילו על גופי
החלטת שעדיף להמשיך לטייל,
ושחררת אותי לחופשי
לעולם שהוא כולו זכר.

אהבה
לעד אזכור את שיערך הזוהר,
ועינייך המנצנצות, באותו היום.
זוהר-שיערך ונצנוץ-עינייך
שנפלו על החומה שבינינו.

והיא לעולם לא תישבר.

קובץ שירים
רק חולצה מקופלת
באמת יכולה להבין
את מהות הקיפול.

אימפרסיוניסטית
ומה כל זה לי?
ומה אוכל לעשות
מול מנורות הרחוב
המביטות מלמעלה?

בדידות
מכל הילדים
רק אני ראיתי את מלכת הקרח האמתית
מתיימרת לנשק אותי לפני השינה
כדי שיהיה לי חם.

זכרונות
בין ספרים ישנים, בין דפים כה דומים,
בין מגירות וכוכים, ארונות עצומים.
בתוך כוכים ישנים וארונות כה דומים,
בתוך ספרים ומגירות ודפים לבנים

אהבה
במדבר הרחוק, הצהוב-הכתום,
באמצע אי-שם,
נשלפה חרבם של שני אוהבים
והחרב אדומה היא מדם.

דיאלוג
האם לא תוכל להתחשב במעט, מורי הנהדר?
הרי שם הוא לך גבוה כהר.
ועל מה הוא השם שלך פה ניתן
אם ליבך קמוץ יותר משפתי קלרניתן?

מינימליסטי
היה היה לו זרע,
קטן.
בתוך האדמה שכב,
מוגן.

אלוהים
יישמרו אותנו אלוהי אברהם יצחק
ויעקב מעוד צבע
בקשת הצבעים המשוגעת שהיא
אני

שיר ילדים
'חיי אפורים כעפר וסלע
ומה עם נצבעם באדום?
האם יתעוררו? תזרח-נא השמש?
ואולי בשביל זה נחוץ הכתום?'

אלוהים
שה האלוהים,
הנושא חטאת עולם,
רחם עלינו, אלו
ששרו לך רקוויאם לחלום.

שכול
סבתא תמרה ומתוקה כתמר,
רק ארצה לנצל את הזמן שעבר.
עבר לבלי שוב ומת הוא איתך
עכשיו למוות חבר הוא ואח.

איך אוכל להשיב את הזמן לאחור -
האם אצטרך לנצח מוות שחור?
כי זאת אעשה ואעשה זאת עכשיו!
אלוהים ישיב לי אחת ממתיו.

אהבה
הזמן אותי ללכת איתך
למקום בו מחשבות תועות זוכות שוב
בכוח המעוף של הציפורים

הנה: ציפייה, כציפור מעופפת
ואולי, רק אולי, היא בכלל עפיפון;
ברוח הדווי, מדחי אל דחי,
מעופפת היא, ובסופה - חידלון.

קובץ שירים
ידיי רועדות, אך ליבי מלא-נחת
ואני יודע שזה דבר אכזרי לומר.
אך אומר: סבתא שלי לא תסבול עוד
ממבט-הציפור תראה את יום המחר.

כעס
קדימה דביל,
הזרק את סמיך, סמי הטמטום הם אולי.
קדימה דביל, עשה מעשיך,
לשובבים תצעק "אחרי!"


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פניה
אלוהים, כמה שאני מ ת ע ב אותך כרגע, ואולי באופן כללי.
כנראה מחר בבוקר אני אקום ואני לא ארגיש כלום, וכל התיעוב יבלע
בגן-העדן שנקרא ביה"ס שלי, עם הילד הכי מושלם בעולם, שהוא
במקרה גם מתרומם כמוני, ואני יודע את זה כי הוא אמר לי,

גם אני רוצה, כי גרמת לי לרצות,
לשכשך רגלי במי-כנרת...
אדומים מדם.

פניה
היי, אתה! כן, אתה, בריון! אני מדבר אליך, בשם עצמי, ובשמו
ובשמה, לפחות תסתכל לי בעיניים, לא? אני מבין שיש דברים שקשה
לעשות בחיים, אבל זה אחד מהם. כל אחד ואחד צריך לעשות כמה כאלו
בשביל לשרוד. אני, למשל, פעם אחר פעם, הייתי צריך לעבור מולך,
ולשתוק.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"אל תיגע בי!"
"היא צועקת.
הוא צוחק לה
בפרצוף.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
הכל פה ממש
מידרדר, חיים
ביאליק פשוט
רוקד בקברו,
הדודה נורית
הלכה לאיבוד
במחסום היום.

ראיתי אותה
אפילו הצדעתי,
היישר לדף הבית
של המפקד הלכתי:
ולאן הגעתי:
לבמה חדשה.

רואים שאתה לא
לבד.

כן, אפילו אם
אתה בעזה.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ContiBass
יוצר מס' 74793. בבמה מאז 20/3/07 21:55

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקונטי באס
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה