|
"לא... היא רצתה לנשק אותי והזכרתי לה, שיצא לי ההרפס."
"אז על זה רבים?"
"מה אני אעשה?"
"מחוקה החברה שלך."
"כן. לא, היא חושבת שהדבקתי אותה בהרפס."
"תשעים אחוז מהאוכלוסיה יש להם הרפס."
" אז היא חושבת, שהכנסתי אותה לסטטיסטיקה."
"קרוב לודאי שהיא צודקת."
|
Would you be a dear and get me a drink
I might as well leave it and start to think
Think of my life
Think of her death
Think well so no one could speak
|
They have a saying: "Great minds think alike!"
I'm not sure that to me, this idea kindly strike
|
Oh - don't be sad
Please - anything but that
Another song then
Eyes alight
Emerald bright
Gaze he does
Unto a window
|
פנים חיוורות
אהבתי היא אהבה ניצחת
אחכה לך, אהובה, בשדות
אספר לאבן, עץ או ילד
הו, סיפורך אתמיד
אוי, הבטחות גדולות
אהבתי לך
|
רק לשאוג את הקצב
והקצב גובר ועוצר.
היעד, המטרה, השנאה
רשע מהדהד בצחוק
כולם מתרכזים בנקודה בחלל
שם עובר הטומאהוק
ואז רק נותר הבינתיים
|
אותו חומר ירקרק ומעושן
שבחורה אחת התעניינה בו
אך לא מספיק כדי ללכת ולחפש אותו
|
יום...
חום... אין עוד שמיים!
זה כל מה שניתן תחתם.
|
איפה החיבה? זה כבר ברור שלא אצלך
איפה הטירוף? זה כבר ברור, אצלי
איפה הסטירה? בכל הגוף, בכל הגוף
איפה זה כואב? עמוק, עמוק בפנים
|
אמתין, אנסה, אהבתיך
נצח נכון ונרגש
יתום ירקרק יכונן יהבי
|
אני עובר,
למקום אחר
מקום בודד...
|
מפחידים אותי הרגעים הארוכים, הבודדים
העצובים, הנבוכים, שמתייתמים
אחרייך
|
אתמול, כן אתמול, קברתי את הסבתא האחרונה שלי
והיום אני כותב על ניצול כאבו הנורא של אבי
מחר כנראה ששוב אכתוב, בז לכיפה שבכיסי
אל מלא רחמים לעצמו, על חשבון דם ,דמעה וזעת אפי.
|
אספר לכם סיפור ידידי הטובים
על בחור נחמד, בן של קרובים
שיצא לחפש אהבה ברבים
ומצא, אללי, דרדרים וקוצים.
|
מחוזות חדשים,
מקום ישן
מאורעות מפתיעים
מזמן מזמן
מה קורה הוא שאל,
לא הכל מובן
|
אני עובר,
למקום אחר
מקום בודד...
|
אוהב איך שידי בשיערך
מחליקה את תלתלייך
ובקשר למה שקרה אתמול עוד לא עיכלתי הכל
הפנס הזה בעין, זה לא בכוונה
|
גברת מעוברת עלתה לאוטובוס
את המקום פיניתי עבורה מתוך נימוס
|
מתכסה במעיל
ולוחץ על כפתור
המזל עוד יאיר
גם הלילה שחור
|
את ואני, מעט מעט
עצרתי בי מלומר לך, אפילו כבדרך אגב
ועכשיו אני מתחרט, מתלהט פחות ופחות
שמח לשמוע שבחוץ יש גשם גדול
|
לטיפה קטנטנה, חביצה וביצה
ארוחת הבוקר שאחרי
וישבתי איתך במטבח החמים
לאורו של בוקר תשרי
|
כשהעיניים צועקות
רק הדמעות מפרגנות
נוצצות
מזקקות
מטהרות את הצער
|
קרובה מתמיד, צרופה, יציבה
הנה היא נחשפת מן העלטה...
זילות בשבועה, סתירה, סטירה
הנה היא חוזרת לעלטה...
|
השיניים שוחקות את עצמן
שרירי הלסת מתאמצים
להסתיר זעקה מהדהדת
חימה שאין דומה לה
|
יש לי מוטיב חוזר לשיר, שחוזר בו מספר פעמים
זה טוב שיש שיר עם מוטיב, במיוחד כש"עצוב" נרדף ל"אני בפנים"
|
כחול על לבן
מצבות כה דוממות
מסדר עמוד דום
|
וזה בוער, בוער
בוער בי היצר
לבדוק מה נמצא
מאחורי האימה
|
שערך ככרם עבותת גפנים
גולשת מההר אשר כמותו אין בנמצא
שלא כרכס רם נישא קפוא ומנוכר
חומך ממיס היטב כל חרטה
|
ואני הולך לתוך העולם שלי
אני הולך גומע מרחב וזמנים
אני מהלך בינות כתלים של אינסוף אמיתי
אני מרחיב אופקים באופן אישי
אני רואה את כולם באופן סתמי
אני מחפש מסביב אבל לא מוצא את עצמי
|
וזה עושה לי לבד
בלי אף אחד
אני לבד, לא אסון
הקין האחרון
|
את השיר הזה שמענו כבר באלף גרסאות
במיליארד גוונים, במיליון צורות
|
ואם במונולוג חפצתי
מדוע זה לא אכתוב אחד
מדוע בשירה
אדבק ולא בלתה?
|
ולאחר שתי דקות, קינאה אוכלת
רצח בעיניי וידי מגואלת
שמו הוא שאול ושמך מיכל
האם זה טירוף או יד הגורל?
|
מעורפל, זה אני
מכופף וסתמי
זה אני, זה אני
זה אני.
|
זה טוב, כשאת כאן, עכשיו
טוב לראות אותך כאן
זה טוב, כשאת כאן, עכשיו
בלי מאניירות, בלי בגדים
|
תחת
השמש הקופחת
מסודרים אנחנו שנינו
במקומנו הטבעי
|
להתראות
אני עוזב אתמול
כה ממהר עד שאפשר
לא להביט, שלא לומר
|
כל עוד הדמעות זולגות
העיניים שלך כה יפות
|
למה כשאת
כל-כך רחוקה את
את כל-כך איתי
|
להבין אדקווטיות מהי
פועלי - פועלו.
|
גם אם תדעי שזוהי הדרך
גם אז לא אדע, גם אז לא אדע
|
להיזכר, בניגוד ללדעת, זה הרבה יותר נחמד
|
לא זה לא שיר אהבה במסווה של התעלמות
זה לא שיר מחאה על תרבות שתמות
זה לא שיר שלי או שלהם או של הכלל
זה לא שיר ערש, זה לא שיר בכלל
|
ניצנים בשלכת
לא אביב ולא סתיו
לא ברור ועם זאת
מאוהב
|
לא יודע מה קורה לי,
מה עובר עליי הלילה
מה נסגר איתי? שואל ת'קיר
תראו מי שמדבר
|
איך אני יכול זאת להרשות?
איך יכול אני להתמסר...
כה בקלות היפלת חומות
ברגע יחיד וכה משכר
|
מלנומה, מלנומה
חלקה קטנה של עור
בת אלמוות, את שלי
עד ליום מותי
|
אם את לא באה אליי - את לא תוכלי לראות אותי
אם את לא תופסת בידיי - את לא תוכלי להציל אותי
אם את באה אליי - את לא רואה אותי
אם את תופסת בידיי - את מכאיבה לי
|
באתי נגעתי
נגעתי רק קצת
מעט
|
מרוצה
מרגיש נבזה
אני אוהב את הוריי
את אחי
את אחי
אני אוהב
|
ברור שזה בנאלי
ברור שזה נורמאלי
מסתובב, הולך לישון
בזה נגמר היום
|
הסירי את המשקפיים
אסיר גם את שלי
נראה פחות
נתמקד יותר
נתנשק
|
אני זוכר את הפעם הראשונה שזה קרה,
שנתתי לנכד שלי סוכרייה
הוורטר'ז אוריגינל.
|
עתה הסוף
הייתה התחלה
בינם אמצע
ובין לבין ילהגו נשמות טובות
כולם מצוצים מן האצבע
|
כשקמת בבוקר, הסתכלת במראה
וראית איך העולם מביט בך חזרה
חיפשת מקום שקט, מצאת חרפה
המראה לא משקרת, סינדרלה
|
ופעם,
הסיפור הזה היה ממשיך לעד
הוא היה מעודד את כל אחד
|
אין לי שום בושה לאחרונה
אני הולך לשם ושוב אני בא
כלים שבורים מפוזרים על הרצפה
כביכול אומן עם פתיחות
אבל האמת - סתם משוגע!
|
מתיישב ועומד, מתיישב ולוחש
שעכשיו עבר כבר בינתיים.
|
והאמת? הרי זו שטות
שנוותר על הצביעות
|
וצללת לעברי
כמו דורס אליי טרף
וחפנת נשמתי
ואברי ללא הרף
|
מטביע את עצמי בזמן
סדר יום
ועוד יום עובר
|
תשובה אותנטית
אימפוטנטית
אהבה נלוזה
נגוזה
מאחורי הפאסדה.
|
לפרח היקינטון פנים רבות כל כך, עד כי נדמה שהוא מסביר פנים
לכולם - אולי בשל כך רבים מסבירים פנים לו?
|
זה בתוך זה, בלתי נפרדים
וזיכרון עמום של לילה ביניהם
|
והגיתי בו יומם ולילה
הפכתי בו
|
עוד רגע הרגע הזה יגמר ורגע אחר יגיע
|
מדוע ליבי נפל בינות אשכים
מה הוא עושה שם, הטהור, התמים?
מדוע זה עזב את שישכון לבטח
בינות הצלעות, תחת המפתח?
|
בכאבי אני פוסע בין מרצפות חדרי, שהוא פושר ונוח ובכלל לא
מחייב
אני סופר את השניות בינות משחק מחשב, שיר או ספר
מוותר על כל הזמן הזה תמורת תחושה קצרה של אושר
|
אני מודע שיש כאן שאלה
עוד שוט אחד בבקשה
וגם לה, מה את רוצה?
מנוער על רגל דקה
|
שמתי לב, שדברים טובים מגיעים אליי, כשאת בסביבה
שמתי לב, שדברים טובים קורים לי, כשאת בסביבה
|
שאקום ואעשה מעשה
ואין היא יודעת?
באפלולית של יום ו' זה
תוגה בפנים גונחת
|
תוגתי התוגה
מסנוורת עכורה
לי לי לי, רק רק רק
לי רק מכאיבה
|
כי, תמר, את כה חסרה לי
איכה את, נעלמת, איפה את
את כה חסרה לי
|
זו לא דרמה, דעו
זו גם לא דמגוגיה
זוהי המציאות
שמכתיבה ההיסטוריה
|
מסתבר שבבמה מפרסמים הכ-ל...
|
לא עושה את זה יותר... עכשיו פתאם נמאס לך?
בקשת ממני מה?
מה רצית?
לא צריך?
|
סריקה של צילום של התמונה המקורית. נעשה במקור עם עפרון HB2
רגיל בעיקר
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כל אדם
שזורם בו דם
אוהב לישון
בלי טילי סדאם |
|
