|
ושוב נעצרת באמצע חיים,
בצומת גדולה של המחשבות...
|
צלילי כמיהה בראשי
כמו הד שאבד במרחב.
|
תן לי לספר לך מן האמת שלי...
תרשה לערפל להיעלם...
מילותי כזרועותיך, מושלי,
ייסתרו ככוח הדומם...
|
המחשבות נודדות...
מציירות תמונות על טבעיות...
|
ורוח אשר אינה מלטפת בקיץ...
ונוף של מפרס בודד בשארית כנרת...
|
מלבלבת, מטריפת חושים
שוב תחזור על עצמה,
גם ללא אותם אנשים,
גם כשלא אהיה כאן,
גם אם מחר מעונן,
אותה צבעוניות התמונה
באותו ורוד רענן...
|
מול המון הדומם, הלא רואה- מתקפלת ונעלמת...
מגששת באפילה ונרתעת...
ילדה בערפל- אינה רואה ואינה נראית עוד...
|
בין אם קטן ובין אם גדול,
לא נעלם בין צבעים וריחות,
גם אם שלם להיות לא יכול,
לא הולך בלי לחזור, לא דורך בלי עקבות.
|
כשעיניי מחפשות אחריך,
הן רואות רק צללים...
כשמכתביי נשלחים אליך,
ללא מענה מנמען הם חוזרים...
|
ואף אלוהים,
אשר מרחם על ילדי הגן,
לא יתן לעצמו להראות להם איך לחזור,
כשאנשים חזקים בוכים,
על דממה ישמור אף פטפטן,
גם בכיין על דמעותיו ישמור.
|
כשאני שומעת את ויולדי מתנגן,
אני נזכרת באצבעותיך מרחפות להן מעל הפסנתר הישן.
באויר יש צליל לא הוגן.
כשהלכת- לא אמרת לאן.
|
רציתי לחלום, אך לא ידעתי לעצום עיניים...
חלמתי אותך, אך לא ידעתי לזהות בין ההמון...
רציתי להגיע רחוק ולמעלה, אך נתקעתי בנקודת ביניים...
חיפשתי תקווה, אך אספתי את כוונות הזדון...
|
ללכת אל נקודת המפגש
אור השמש וצלו במי ים...
יסחפני זרם חודר חדש
למעמקים לא מוכרים הפעם...
|
כמו כוס שבירה במעופה למטה
חולמת על ניפוץ המכוון...
|
כמיהה להיכנס לעיר בירה של החיים
על סוס לבן
ועם מבט ניצחון התמימות בעיניים...
|
מכסה את עצב פניה
מסיכת שמחה מלבלבת...
את העומק של בור עיניה
להחביא כיצד היא חושבת...
|
חוטי אריאדנה העולם ישלח
זרועים בכוכבי אמת ותקווה,
לנפש באפילה-המלאך,
מראי הדרך לאהבה...
|
את הרסיסים של נחמה
עונדת לצווארה כפנינים...
|
מחשבות בעולם הרחוק,
ציפיות לעולם האחר.
|
עם פניה ונפשה משחקת,
מחליפה תפקידים וצורות,
פעם בוכה היא ופעם מצחקקת...
|
כמו חלום, אבל שלא מתפרש,
כמו פנטזיה אשר לא מתגשמת...
נכנסת לחיי כמתבקש,
ומאז אותך אני נושמת...
|
ריק לי בפנים.
כבר לא כואב.
|
שקט בלית ברירה...
שקט שהביאו אותו מרחוק...
|
מקפלת תקוותיה ודוחפת למגירה הרחוקה..
מסתירה את חלומותיה אפילו מעצמה...
|
נסיון האלף ואחד לרישום של משהו אשר נשגב מיכולתי.
|
היא נשארת עדיין אידאל, ובחלוף כל השנים נראית יפה מתמיד.
אז לא השתננו כל כך הרבה סה"כ?!?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
