|
לשכת גיוס, השעה שמונה בבוקר, אני מניח את התיק שלי על הכיסא
הירוק שלידי ובוהה בקיר המכוער שמולי. בתיק הכנתי כמה
סנדוויצ'ים, דיסקמן וכמה דיסקים של להקות שאני אוהב. אני יודע
שזה הולך להיות יום ארוך, לא רק ההמתנה, אלא כל התהליך, שמעתי
מחברים.
|
הוא מחמם לעצמו את המנה הבאה, הוא חייב את זה. עכשיו קיבל
משלוח מאמסטרדם, 300 גרם של הרואין קולומביאני טהור כמו מריה
הבתולה, יוסי לוגם מבקבוק הקולה שלו ובוהה בחלל הריק, מדליק את
הטלוויזיה ומחפש מה לראות, הוא משאיר את הטלוויזיה דלוקה על
ערוץ 24...
|
"ומשם התחילה ההתדרדרות..."
"תמשיך בבקשה... מה היה הלאה? אחרי שהוא שכנע אותך ללכת
לעשן..."
"זה מאוד מעורפל לי בראש, המון חוויות עברו מאז... נראה, אולי
אני אצליח לדלות פרטים..."
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
סילחו לי על
הבורות הרבה,
אבל לפני שנים
רבות, כשהגעתי
לממלכת הסלוגנין
בפעם הראשונה,
לא ממש הבנתי את
הקטע של שלח
לחמך.
הנחתי שהכוונה
היא לאבא של הבן
זוג.
באמת לא הבנתי
מה יש לו לעשות
עם כל הזיוני
מוח האלה.
פוסיקט (גם בבמה
למדתי משהו
חדש.) |
|