|
איך אומרים דבר כזה?
פשוט וככה?
ואם ככה מרגישים?
פשוט אומרים?
|
גגות של בתים, קרטונים ועצים
הבועה הקטנה שלי.
|
פתאום לכל מילה יש משמעות
או אולי, זו רק אני...
פתאום בכל מבט יש רגש
או אולי, זה לא בדיוק רציני...
|
כמה שמחכים יותר,
הדרך יותר קשה.
|
לעצום את העיניים
לכסות הכול, להתעלם
להיעלם.
|
אני שונאת את העובדה
שאני פשוט,
כל כך אוהבת
|
רק שירים עצובים מושכים אנשים
אבל זו סיבה להפסיק לכתוב?
|
לא מסתכלת, לא חושבת
רוצה את זה אחרת.
|
שלא יחזור לא איתך ולא אחרת
לא צריך מזל. צריך רק שכל.
|
מזג אויר סוער
בתוך פנינה שמורה
|
רוצה ליפול מהרגליים
מתפללת כבר לנוח.
לא להרגיש את השבר
אבל עזבו, ננוח כבר בקבר
|
רק תבואי, תבואי כבר
תמלאי אותי שוב בחמצן
תוציאי את כל הערפל מכאן.
|
חולף כמו הים שאת מסתכלת לכווני
ועוצר מלכת שאת לא לידי
כמו כל סיפור אהבה חד צדדי
את כבר הרבה זמן לא יודעת שאת בעצם שלי
|
פרץ של רוח!
לפי החרסינה
סדק קטן ליד הגבה
|
בכיתי היום,
אני לא יכולה לנשום,
לא יכולה לחשוב על זה יותר,
כל פעם, כל הזמן
כאילו אני לא רצויה
|
בלי לנשום מדברת
לא רואה והולכת
אין כיוון, מטרה
חשוב להמשיך ללכת
|
אני רוצה אותנו שוב,
בבקשה, תני לי אותנו שוב.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חלמתי שאני פרח
ויושבת עלי
דבורה.
אח"כ התעוררתי
והייתי יעקב
פופק
והייתי במיטה עם
אישה.
אח"כ חשבתי,
אולי אני
בעצם פרח שחולם
שהוא
יעקב פופק.
בכל מקרה, אני
שמח
שבחלום שבו
הייתי יעקב
פופק במיטה,
הייתי עם
אישה ולא עם
דבורה.
יעקב פופק בהגיג
פילוסופי. |
|
