|
סלחתי לך על דברים רבים. אולי יותר מכל, על שלא אהבת אותי
בחזרה. ואני, את אהבת הבוסר פירקתי לרגבי אדמה ופוררתי בחודשי
החורף ההוא. את זכרונות החסד הקטנים. שיחות לילה, מבטים
מתנצלים, ההבנה שבלי מילים, פרפורי ההתחלה.
|
והייתי מתפשטת, מניחה את הכנפיים המסתירות-מגינות בצד, מתיישבת
עירומה ונטולת מחסומים על יד הפסנתר האישי שלי, מחכה לך שם
שתתקרב. ואתה, סביר שהיית מביט בי מפתח החדר, סורק אותי מכף
רגל ועד ראש, מהורהר
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אפילו האיש
בלוגו יתחיל
לחייך
מתוך הקמפיין של
המרגל הלא מועיל
לראשות הממשלה |
|