|
סלחתי לך על דברים רבים. אולי יותר מכל, על שלא אהבת אותי
בחזרה. ואני, את אהבת הבוסר פירקתי לרגבי אדמה ופוררתי בחודשי
החורף ההוא. את זכרונות החסד הקטנים. שיחות לילה, מבטים
מתנצלים, ההבנה שבלי מילים, פרפורי ההתחלה.
|
והייתי מתפשטת, מניחה את הכנפיים המסתירות-מגינות בצד, מתיישבת
עירומה ונטולת מחסומים על יד הפסנתר האישי שלי, מחכה לך שם
שתתקרב. ואתה, סביר שהיית מביט בי מפתח החדר, סורק אותי מכף
רגל ועד ראש, מהורהר
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החיים אז היה
טובים. שלוש
ארוחות ביום,
מגורים, אפילו
היית יכול לקבל
עבודה מידי פעם,
אין דאגה בעולם,
אתה מוקף באנשים
כמוך. החיים לא
היו יכולים
ליהיות יותר
טובים
- מזכרונותיו של
ניצול שואה. |
|
