|
קרדיט למילים - גיא שמש,
1976.
ראה דף יוצר.
"יש בית קברות למכוניות חלודת הזמן,
שם קוברים את הסוסיתות,
אבל לא בני-אדם.
אין יום בלי אי-צדק,
אין יום בלי טירוף,
נגן במקום ללחוץ על ההדק,
יהיה פחות הרוג."
(שלמה ארצי.)
פעם ראשונה באתר? הקליקו על שם היצירה כדי לחשוף את
כולה.
תודה לכל הקוראים.
כל תלונה בקשר לתוכן דפיוצר זה יש להגיש לקב"ה.
ערוץ 97
והיא שוכחת רגע איפה המטבח. ומשהו חלש אומר לה תכנסי בפתח הזה
שם יהיה מטבח, אולי.
|
ואני עומד בפתח רועד כשהיא מחפשת את המפתח ותוקעת אותו למנעול,
מכניסה אותי לעולמה.
על הקיר תלויה מחרוזת, וברצפה פחית אדמה עם מקל קטורת חרוך.
|
היא נכנסת ועומדת רגע בפתח, לבושה ארוך שכבות שכבות ולגופה
מעיל גדול חום-בהיר. רואה אותו, שטוף זיעה.
"איפה הימים שלנו?" שואלת.
|
יש שמיים מעלינו כי אין גג, הוא נעקר עם כל הרוחות של סוף
העולם. אני מקלף את הבגדים ממני בפראות, מבקש לגרד את הפצעים.
יש כתמים מדממים גדולים על ירכי הימנית, בצד הגוף, ובצוואר.
באמצע הזין שלי יש פצע שטוח ומגרד.
|
ענת יושבת מרוחקת על הספה המשולשת ומעשנת סיגריה איטית. יש אבק
של צהריי יום קיץ על הרחוב, ומין אובך חולה מרוח על השמיים.
"אני צריכה איזה מסאז' ברגליים..." היא אומרת שקטה ומופנמת.
"בוא, דובשן. תעשה לי טובה."
|
אור דמדומי הערב שוטף את הבית הקטן שלנו כשאני מביט על כל
הספרים סביבי שחיפשתי בהם ולא מצאתי תשובה. ובאוויר נשפכת כל
הזמן המוסיקה. מוסיקה של לחש כדי שתחדור לנשמתי, כמו לתוך
נקבוביות עור דקות.
|
אז הילדה הייתה בריאה, אבל היא הייתה נכה. לא היה לה פגם גופני
רציני, אבל הייתה לה נכות נפשית. כל היום היא ייללה שקשה לה,
והלכה ברחובות עם פנים תשעה באב, כאילו כל העולם שלה חרב. אז
הם לקחו אותה, העובדים הסוציאליים, וטחנו לה את המוח כדי לעשות
עליה ניסויים,
|
היא קוטפת פקעת קוצים מהעציץ במסדרון ומועכת אותו בידה הימנית.
אז שופכת ערק על החתכים ומתענגת מהכאב, גופה זע כמו באורגזמה.
|
שכחנו כמעט ממנה עד שהצרחות של הרב שגר בקומת הקרקע החרידו את
שלוותנו. חשבנו סתם רצח ורצינו לישון, אבל הוא עוד צעק, וצרח,
צרחות אימה, ייסורים, צרחות של סבל בל יתואר.
|
אני מסתכל סביב. אין איש. הילד חסר פחד לחלוטין ובודד כמו בדל
סיגריה. אני קרב ועומד מולו.
|
עולים ויורדים הטונים
זה מים אלקטרוניים
|
אני אמות בסתיו
רגע לפני הגשם הראשון
כשהעולם לח
ובאוויר יש ריח של עלים רקובים
|
אלו העיניים שלי
שרואות אותך עירומה
ואין בי תשוקה
אני רואה אישה
ותו לא
|
שלג יכול לחכות
מגרד את אפי סוגד לשמש
הטיפות משמינות
עטופות כתרי יהלומים
אני לא יכול לטעות
|
בערב היום
אני מביט בילדים משחקים
|
ראיתי אור ראיתי חושך
ואהבה בת שמונים
היינו מזדיינים זה עם זו כמו קודם
היינו בוגדים וחוזרים
|
ברגל יחפה על אבנים אני צועד למרחקים.
שמש אדומה בעיניי, שמיים בוערים,
רק אני ותרמיל צידה.
|
עלינו על המדרגות
עישנו סיגריות
למרות שבכיתי
הוא אמר שהוא חבר
|
יש בית בניו-אורלינס
בית השמש העולה
וכששמעתי את השיר
ידעתי שניצחתי
|
אם הירח יאהב אותך
וזה ייראה לך טעות
אני אהיה איתך
רק עטפי אותי באזיקים
|
כשהייתי קטן
החלומות היו גדולים
אני רציתי להיות אבי
הוא רצה להיות אני
|
תכנעי לגחמותיי
ביד פתוחה תקחי אותי לתוך עינייך
בין אלכוהול וטירוף נפוצץ את העולם
|
מה הוא רואה בעינייך?
מה את רואה כשאת מביטה בי?
איזה סוד את מסתירה?
|
עברנו על המדרכות
דיברנו על הכל
חשבתי שאנחנו חברים
|
בואי משטרת המילים
עצרי איש זה
מזמזם כמו דבורה
|
לחץ במוח
תן לכתלים להסתובב
תן לזוג על הקיר להתנשק
תוציא לשון
תחכה לשחרור
|
כל הכתובים שהשתקפו בעינייך
לא ידעתי מה חשבת
|
כשהשמיים עומדים ליפול
אני חייב למצוא מקום
משייט על הכביש בין עכו לצפת
מבקש עיר מקלט
|
גם אם לא הייתי נחמד
גם אם גרמתי לך לבכות
כשאני בטלפון
אני שומע רק אותך
|
הייתי ילד מוזר,
ולא מצאתי את הסיבות,
שלא נאמרו להגיד
אני אוהב אותך
|
תסתובב איתי כמה קשה שזה יהיה.
אני עוד רוצה להיות פה.
|
עכשיו אני יודע
כמה אתה סובל למען שפיותך
למה אתה מקרב את הבקבוק
ומרחיק אותו שוב חזרה
|
העולם זקוק לאהבה
כמו השמש
|
איבדתי את לבי תחת הגשר
הילדה הקטנה שהרגתי
עכשיו אני לבד
|
אקח אותך כי אני הולך
לקטוף תותים
|
אם הייתי הולך קדימה
הייתי רואה אותנו עוצמים עיניים
אין דרך לעתיד להאמין לך
שתשקרי
|
גם במוות אמצא אותך
במבט חדש חמקמק אלכוד אותך
נשקיף על הירח בוואדי
ורק זה משנה
|
שוב איבדתי את דרכי
כשחרבות הרוע דוקרות במוחי
האם אני עדיין ראוי
או עוד אהיה
לאהבתך
|
אני שומע מהשמיים את הפאנטומים מחוררים לי את עור התוף
אני רואה בעינייך את האהבה
אני מרגיש בידיים את זיעת העולם
אני מריח את הסירחון של העולם
אני טועם טעם חמוץ של אכזבה
|
תראי אותי הולך לאורך הרחוב
|
הקפטן נפל
הוא לא שומע את העצה
אני נופל על אבנים
לוחש תפילה
|
את חייבת לאהוב אותו
קחי את ידו
תני לו להבין
העולם תלוי באהבה ללא גבולות
את חייבת לאהוב
|
למה כל הזמן תוקפים בתקשורת את האינטרנט?
חשבתם על זה?
כי ללא אינטרנט, יש לתקשורת יותר כוח.
|
והוא תוהה על האנשים שבו -
למה הם רבים כל הזמן?
כולם באותו המקום,
ולכולם אותם האתגרים.
|
שיר יפה שרתי על עצים מלאים חרובים
וכל טוב על פני עולמות מלא בשר פירות לשד העצמות
מי מכל אלה נפל בשבי ומי ילך אחריי
כמו היה כיסוף אל ארץ נודעת-לא-נודעת
|
אולי נשתה יין
כמו אתמול כשהיא אמרה
"אוהבת, לא אוהבת."
|
אם תראי מעבר לאור
מעבר לזמן
כל חיי
האם נעוף
|
בחרתי לא להיות כאן בזמן שאת משוטטת בין הצללים
בחרתי להיעלם שתחשבי שאני מת שתחשבי ששכחתי אותך
בחרתי לגור על סלע באמצע ים בזמן סערה עד שהים ייקח אותי
|
שחור-שחור אני
לתוך האספלט של הלילה
נבלע אני
למחשכים של בודדים
|
טיפות גדולות של שמש רותחת מטפטפות כמו ג'לי לתוך הבית שלי
את כל הברזים אני פותח, ועומד תחתיהן
מפלים של מים ממלאים את חלל הבית החם, שוטפים, שואגים, ואני
שואג איתם
|
בואו נהפוך את העולם לטוב ויפה יותר,
מה אתם אומרים?
|
בינתיים,
אולי לא שמתם לב,
אבל המערכת נדפקת טוב-טוב...
|
אבא הוא ממש חמוד, כל הזמן מחייך
תמיד מבין ופייסני, לעולם לא מקלל
אפשר לנהל עם אבא שיחות נפש עמוקות, יש לו הרבה תובנות
|
אבטיחים בגשם
קר לי כל-כך
שוקע לרצפה, לא משאיר סימנים
מסתחרר מהד קל של מנוחה
|
אלוהי עולמות,
הבדילני מן החוכמה ומן הטיפשות
תן להיות מים
ונהרות יעלו על גדותיהם
|
הזבוב ממצמץ בעין אחת, אכן תמהות עיניו
האישה יושבת וסורגת סוודר לימי שרב
בחוץ נושבת הרוח כמו סוף והתחלה יחדיו
זה זמן הרגיעה הגדולה שלפני הקרב
|
הוא מאוד עייף, הבן-אדם מאוד עייף
יש לו שירים שהוא שומר בכיס
היא כותבת אותם מוקדם בבוקר כשהוא בעבודה
דו"ח נזיקין ואהבה
|
אתה מדבר איתי כמה העולם אכזר ומר
ואין לאן ללכת ואין מה לעשות
אבל אני בונה ארמונות מגלגול לגלגול
מה שאני לא מספיק בחיים האלה, אמשיך בחיים אחרים
|
למדתי לשחות אצל מציל ידוע
טבעתי בשיעור הראשון
בלעתי מים, בלעתי בריכה
בלעתי ים, בלעתי נהרות
|
בערב בקטנה, מוזיקה נוגה,
מקהלות אנשים צועקים בכיכר המדינה
ירח מר, ריח של עכביש
|
הכול שוקע לאבק כבד עכשיו בפצע פתוח
סופר את כל חטאיי, ממולל אותם בין אצבעותיו
בדבקות מאוסה הופכים חוטי-משי בידיו
והלב שלי צונח עופרת כבדה
|
תמצא לי את הסוד המסתתר בעיניך
אבק הדרכים בן דרכו רגליך
הם גדולים ונוראיים ארמונות ערפל
גשם חודר מתחת לאספלט
|
העיניים שלי בווריד שלי, שם תוקעים מחט
באוויר החופשי מסתחררים צללים, לטרוף אותי
אני יישן בקרקעית הכי נמוכה
צורח לרגע עוד צרחה אחרונה, לפני הבאה
|
אבקנים קטנים חמודים צהובים
בקצה אפה של ילדה
ערירית הייתה וזקופה בערוותה המשתלחת
דלת פלדה, בדרך כלל נעולה
|
אבקת אבן מאדמות ביתי
פרח מגינה בשלה וחרושה
יסמין מפיץ ניחוחות סמים
מנגינה מארץ הרוסה
|
אבודה בערפל.
חסרת אונים כמו תינוק בן יומו.
צפה בחוסר מודעות מוחלטת.
ריק בראש, ריק בלב, ריק בנשמה, ריק בחיים.
|
במעגל קסמים נחוג נחוג
בהזדנבות אחר רגעי אושר
נדבר איתם, נדבר - נדבר
ונכיר אותם, מבפנים ומבחוץ
|
אברהם אבינו עבר עשרה ניסיונות ע"י השם
כדי להיות ראוי להיות "אבינו".
הוא היה הראשון ובתחילה היחיד
שהאמין באלוהים אחד ויחיד
|
כשהוא נפל בין ענפי העצים -
לא חשבתי להציל אותו
איזו כבר תועלת הוא יכול לתת לאנושות
סתם רכיכה זוחלת וסובלת על פני האדמה.
|
האגו של האנשים סביבי -
מקשה את לבי,
וגורם לי לפתח אגו
אחרי שוויתרתי עליו.
|
היא הייתה יפה כשהיא הייתה בת 16
היא האמינה באהבה כשהיא הייתה בת 16,
וגם אני הייתי בן 16, וגם אני האמנתי באהבה
אבל קרה לנו מה שקורה לכולם - אגו
|
הוא לקח את האגוזית,
טמן אותה בכף ידו,
לחץ עליה כאגרוף -
ופיצח אותה
|
שלט ברוכים-הבאים מעל הדלת
כובע ליצנים, מטרייה צבעונית ונעליים מנייר
אני מכבד אותם באגוזים
מפצחים אותם באצבעות חזקות
|
בזמן שהים רועש וגועש,
הוא מתכנס בתא קטן בספינה הקטנה
מפצח אגוזים, מסתכל על הציפורים,
איך הן עם הכנפיים עושות נפנופים
|
בשלג צח ראשי בערפל
אני קורס בעל כורחי
ולא יכול להסתכל,
להסתכל לתוך תוכי
|
אבק כוכבים ממונע
תפארת מדינת ישראל
דם ביד שלי
אני מת
|
הם מתאמצים מאוד שאני אמצא חן בעיניהם,
אבל אני לא מוצא חן בעיניהם
אין מה לעשות, זה בגלל שהם לא יודעים את שמי
לו היו מכריזים עליו בכיכרות - המצב היה אחרת
|
אני עומד במרחב הפתוח,
ורוח מחלצת אותי מתוך העצמות
אני לא מרגיש כל-כך טוב,
והיד שלי רטובה מזלילת מאכלים רטובים
|
אני מתחנן על ברכיי למעט נשמה
מעט מים להשקות את הגינה
את הלב הצמא שלי והדעת השבירה
לו ידעו שונאיי - היו מניחים לי
|
- איזה יום היום, אדון דוקטור נכבד?
+ לא מעניין אותי. אני עסוק מאוד. אני צריך לפצח את מהות
הקיום.
- למה לך לפצח את מהות הקיום, דוקטור נכבד,
אם אפשר לפצח גרעינים?
|
מוצא עצמי כותב שיר,
מה שהכרתי, מה שלא
ושכחתי לומר את המילה הכנה מכל
|
מגדיר צמחים מגדיר את הצמחים,
לפי כל מיני מאפיינים
גם בני-אדם מגדירים לפי כל מיני מאפיינים
|
ראיתי אותך
כה יפה היית לי בחלוקך הלבן
נענית לדחף תשוקתי והאכלת אותי
פירורי שוקולד מבין האצבעות שלך
|
אני לא יודע מה אני מרגיש
אני מנותק, ושקט
המחשבות שלי נעות אחרת
אני מרגיש פחות במובן מסוים,
|
בריאת העולם
אלוהים ברא הרבה דולפינים,
הרבה זברות, הרבה פילים
אבל רק בן-אדם אחד
|
ישבתי ובכיתי את לבי השבור אל הכרית.
שתיתי וודקה, שתיתי יין, שתיתי ויסקי,
ולא יכולתי להפסיק לבכות.
למה החיים כל-כך חרא?
|
אם אני דפוק, זה כי החברה דפקה אותי,
באופן קבוע כבר יותר מעשרים שנה
ליצור מפלצת ואז להתלונן שיש מפלצת,
זה לא חכם במיוחד, אה?
|
דבר לא בוער, הוא צריך לבעור, הוא רדום
קל להיות שפוי ומשעמם ולשעמם את עצמך
לגרור את הגוף שלך יום אחר יום בלי צבע,
ולהגיד שאתה שפוי ומעשי
|
כל המספרים זה מדידות
אחד אחרי השני עולים ויורדים
כמו בור שאול בפתחו של גיהינום
אני הולך לאיבוד בין מלל המילים
|
יש אדמת שדה פה מול העיניים
חורשים בה דרכים ומקדשים
העננים צפים מעל הרים צוננים
אפשר לראות מתוך מכוניות עם זגוגיות לחות
|
גשם יורד שלוליות כבדות אי-אפשר להרים
הבתים עפים בגשם ואי-אפשר לתפוס
עננים יוצאים במחולות של זרמים ואי-אפשר ללכוד
אני עומד בכניסה לבית ומעשן, אבל מצליח לראות
|
צחוק של נמר זה מה שרואים בחדרי חדרים
כשהשמש נכבית מהעיניים
אנשים מחזירים לי את בבואתי השוטה,
ואני מתבייש על זילות המחשבה
|
ותקטוף לו פרח, ועוד אחד
תמלא את הבית בוורדים
הבית עומד על כרעיו
אדמה לחה, הוא אמר
|
המסך היה פתוח, ואני עמדתי עליו כמו חיה,
כמו יצור, כמו ליצן לבדר את הקהל
אמרתי להם שלא טוב היות אדם לבדו,
ואהבה זו מילה שמכילה הרבה יותר
|
הוא שמע על אהבה, אבל הוא לא יודע מה זה בדיוק
מה ההגדרה של אהבה, הוא שאל,
אף-אחד לא ענה לי, הוא אמר
אז כנראה שהיא לא קיימת, הוא אמר
|
בלי יותר מדי התפלספויות
הרבה אהבה מתחת להריסות
מתרגזים, אולי זה צריך
כשדברים לא מסתדרים
|
פעם לא האמנתי בגורל,
היום אני מאמין בגורל באופן מוחלט
|
מה לעשות שאנשים הם חיות
גם גברים הם חיות, וגם נשים הם חיות
לכן אני לא יוצא לרחוב,
כי אם אני אצא לרחוב - יטרפו אותי
|
אם תיתן אהבה - תקבל אהבה,
באותה כמות ובאותה איכות,
גם אם לא מאותו הפרט.
|
אהבה זה משהו נפלא,
אהבה שלי, שלך, של כולנו
מרווה את נפשנו,
הופכת את העולם לחי,
|
הרוח משאירה בי קרעים של מה שיכול היה להיות
אני שוגה באשליות והאשליות הן טעויות
את לא באה יותר, ולי לא אכפת, למרות שאני מתגעגע
מי יודע מה נהיה ממך
|
אם היו לי ילדים,
הייתי קורא להם אהבה 1, אהבה 2, וכך הלאה
לא בגלל שאני אוהב מספרים,
אלא בגלל שאני אוהב אהבה,
|
+ יריות, אני שומע יריות בכל מקום, מי יורה?
- אדוני, חבורת אנרכיסטים יורים ברחובות,
צריך לעצור אותם, זה מצב חירום.
+ מישהו נפגע? אלוהים אדירים, זה אסון!
|
כל האהבה הזו שהייתה לי בלב אלייך...
אבל מישהו אמר לי, והוא צודק -
אני בחרתי לאהוב אותך
הייתי מאוהב באהבה, לא בך
|
תבואי אליי בדרכך השקטה
תראי לי שיש בעולם אהבה
אני אהיה קשוב ולא שופט
אני אוהב אותך ישר-ישר מהלב
|
סכריני מדי
בנוי נקי מדי
קלישאתי מדי
אי-אפשר לחיות לנצח,
לפחות לא פה
|
יש כל-כך הרבה,
אנשים לא מודעים,
כי האהבה מגלגלת את הכדור הזה
ומפיחה בו חיים.
|
מה המטרה של כל זה?
לאהוב, לאהוב, ולאהוב עוד.
אפילו הלבבות הקשוחים ביותר
נכנעים למרות האהבה,
|
הם מתלהבים יותר מדי,
מפרח אחד ויחיד שרוכב על שיח אצלי בגינה
"אתה יודע מה זה אומר?" הם שואלים, ומיד עונים,
"זה אומר שיש בך לבלוב של אהבה,"
|
אתה רוצה לרמוז שאני כבר לא סבבה?
אז תדע שאני סבבה יותר ממך
אני הכי סבבה בעולם
אין עוד סבבה כמוני
|
זמנים בהם השמש עומדת במרום השמים,
ולא זזה
דווקא אז אני החלטתי לישון
הכול שקט כאן, ציפור לא מצייצת
|
אז אני קם ומוריד את כל הקירות
הוא מבעבע קצף בתוך הסבון והים קר
לא רחצנו ידיים הרבה זמן, אני אומר לה
היא צוחקת ומציפה את כל הבית
|
אהבה כזאת לא ידעתי מעולם
בין חפיסות סיגריות לשתייה גנובה
אהבה כזאת לא ידעתי מעולם
בעיות בראש ורעלים בדם
|
אהבה כמו שלי דומה לאפרסק
אני אוכל אותה הרבה
ודומה שאין בי בעיה
לדאוג לך עד כלות הנשמה
|
סליחה שהייתי רגזני,
אבל אהבה וכסף הולכים יד ביד,
לפי התורה.
|
איפה אתה בכל זה
ולמה אתה לא פשוט הולך
היו ימים יפים יותר
בהם היה אור בבית
|
אני קרבן של מיניות כמוך,
בין היתר
אני קרבן של הרבה דברים,
דברים שאני אפילו לא יודע או זוכר
|
אני זקוק להשראה
לאיזו אהבה קטנה
אני זקוק לאוויר צח ולמרחבים
אני צריך לדעת שאני לא לבד,
|
אהבות הרבה היו לו, ולא נשארה אחת
מותח את השריר העבה בין ידיו החזקות,
בוכה את בכי הלילה
ירח מצפה בדממה לבוא משיח בן-דוד
|
אכלנו, אנחנו שבעים? יופי
אבל פעם הבאה תכניס את השניצל למקרר, ולא את המקרר לשניצל
מה אתה לא מביו? את השניצל למקרר, לא להפך!
מה, אתה מטומטם?!
|
להיות חולה זה כמו להגיע רעב לפלאפייה ולגלות שהיא סגורה.
אבל אנחנו לא רעבים ולא חולים, רק קצת מצוננים.
אז למה אנחנו שותים קפה?
כי אנחנו אהבלים.
|
עכשיו נבקש את הבורא,
שהוא הטבע,
שהוא החיים,
שימלא אותנו, ייפקח עינינו,
|
אהבת חיי הנך, אהבתי התמימה
רקדי נא, רקדי תמה, את סוף המסיבה
כל הפרחים בעינייך ילבבו, יזרחו שושנים
איש ואישה זה את זו יאהבו, מלאכת האהבים
|
למה העיניים שלך כבות?
תראה סביב איך אין כלום פה,
כש-מה שאחזת בו בציפורניים נעלם
|
אהבתיה עד עולם
אהבתיה בטירוף
ואהבתי כמו קונפטי אדום
על הצלחת עליו מונח זר פרחים
|
הבקתה הזו של הדיקטים תהפוך לחדר-מלחמה תת-קרקעי מאובזר
עם אנטנות, חשמל והכול
כי אתה כל-כך רעב, ואפילו אתה לא מעז להיזכר כמה
|
אתה אוהב אותי?
אוהב אותי משותקת?
|
אהיה לך שונא אם תאהבי אותי,
ואבזה את אוהבייך
אצבור מכלים של אשפה בין רקותייך
|
היא יושבת בוכה
צמודה אל הקיר
ברכיה לחוצות לסנטרה
מחבקת את רגליה...
|
בעברית זה נשמע יותר טוב
דוהר במכונית אמריקאית לעבר הירקון
שומע רוק חזק על גבול הקאנטרי, בשיר שעושה צחוק משיר ישן-נושן
יש לו בתא המטען קיטבג מלא שטרות של מאה דולר, אמיתיים
|
היא אמרה שהיא אוהבת רק אותי.
אמרתי זה לא יכול להיות כי היא אוהבת גם את שלומי.
|
אווזים באגם קפוא, ואני בורח
מסובב שבשבת רוחות של מחשבות
שיפוצים בעין ימין ובורג למכונה
החלודה ממשיכה להתפשט בצינורות העמוקים ביותר
|
בלונים פורחים באוויר,
אוויר צח כמו דמעה
כמו היום בו אמרת לי שאת קבורה,
ודבר לא יציל אותך ממלתעות האבדון
|
אני חסר אמצעים לכתוב את השיר הזה
אני מת מבפנים, הכול כואב
אין לי אוויר בעולם מלא אוויר
|
ונשיר לנו שיר
את יודעת
שיר כזה ששרים כשלא יודעים דבר
בושם האוויר לא צורב בנחיריים
|
אלוהיי,
האל האחד והיחיד,
שאין מבלעדיו
אל תשליכני לעת עייפות הגוף
|
עליתי על אוטובוס, קו מספר תמימות,
ונסעתי ברחבי החיים
כולם אמרו לי שאני פשוט מצוין,
אז ירדתי בתחנה ועליתי שוב על אוטובוס אחר,
|
היה לי בקבוק של פאנטה,
מיץ תפוזים מוגז ללא תפוזים
אבל הוא נגמר, כי שתיתי אותו,
ועכשיו אין לי בקבוק של פאנטה
|
כשפח הזבל מתמלא -
צריך לרוקן אותו.
|
אני רעב. אתה רעב גם?
אז הנה כן האיש הלך לקנות את הדברים,
קובה חמוסטה וקציצות דגים
אוכל זה דבר חיוני, אתם בטח יודעים
|
אני חושב שאלוהים יסלח לי על הטעויות שלי,
כי הדרישות שלו כמעט בלתי אפשריות.
|
אולי החלון סגור, ובגלל זה שורפות לי העיניים
אולי החומר שהסנפתי גורם לי לעילפון
רק פעם הבאה לעשות את זה במיטה,
שלא אמצא את עצמי על הרצפה.
|
כי אתה חמוד, כזה חמוד פצפון
כי הלב כואב לראות אותך כזה רך וקטן,
מול כל העולם
|
באת עד אליי? איזו מחמאה
טקילה? וודקה? קוניאק? ערק?
קפה?!
למה אנחנו שותקים, מילה, ציוץ, תדברי
|
עיניים בוהות, שמש שוקעת בתוך הראש
שפתיים סדוקות, אני צמא לשכל עד אימה
משחזר את ליל אמש, ולא זוכר מאומה
העננים שקעו בתוך העיניים שלנו
|
מצלצל בפעמון
הרגע לא הגיע
זמן להתאושש
|
מה אתם רוצים ממני, ממררים את חיי?
טבעתי כבר בערפל מוחי, מוחי יצר משבצות מבוכים,
אי-אפשר לצאת
|
היערכות חדשה לקראת המצב הקיים
המצב קיים והיערכות חדשה בלתי אפשרית
עדיין יש גזר בסלט,
עדיין סלט ירקות מורכב מירקות, משום מה
|
בוקר זה בוקר על הפנים
לא הכנתי שיעורים
יש הרבה מטלות לעשות
כמו לצייר לך ציורים על הקירותן
|
בימים כתיקונם הייתי הולך הלוך ושוב
עם מטרייה מקופלת ביד אחד
והזין שלי ביד שנייה
בימים בהם פרעה את שערותיי שלכת,
|
כשאמרתי לה שאני מתחיל להתאהב בה,
היא סגרה בחבטה את חלון ההזדמנות שלה.
|
אופניים עם הרבה פדלים משתרכים לאורך הרחוב
אופניים עם 20 גלגלים עוקבים, ו-20 איש ואישה בשורה
לחסוך בעלויות מזג-האוויר, שירד כבר גשם
דגלים קטנים משולשים כחולים-ירוקים על הכידונים
|
יש לך פה פיתה ופה לחמנייה
תכין לך משהו לאכול, לא קניתי לחם היום
אני בעצמי לא יודע מה אני אוכל
אולי אני אוכל ירקות, פירות, סלט
|
כשאלוהים אמר ויהי אור
ובכך בעצם הפריד בין האור לחושך -
הוא אמר שזה טוב
|
היא חושבת וחושבת אם לשגע לו את השכל
או להפוך אותו לבובת-מין
או לאדם שמעריץ אותה אהבה עיוורת
או לאדם שפוט בלי מחשבה חופשית
|
אני לא בטוח במאה אחוז מתי היה הרגע שנשבר לי הלב
היו הרבה סימנים, זה נגס לאט-לאט
כשלא היה כבר לאן ללכת, כשלא היה כבר מה לראות
רציתי רק לאהוב
|
הגוף שלי מרחף בחלל
נמצץ דרך צינורות של כוכבים
הגוף שלי הופך למים בתוך החלל
מתערבל סביב כוכבים במצב חוץ גופי
|
אימא הכינה אורז חמוץ
היא למדה את זה מסבתא,
וסבתא תמיד הייתה מכינה לנו אורז חמוץ,
כשהיינו באים לבקר
|
ישראל אמורה להיות אור לגויים,
כי רק כך יירפא העולם.
אבל קודם כל צריך להיות אור בתוכה עצמה.
בעיקר על ידי המצווה "ואהבת לרעך כמוך,"
|
או שזה הזמן לבכות
או שזה הזמן רק להכיל את הכאב
על כל טעות ועוד טעות,
על כל טעות שאי-פעם טעיתי בדרכים
|
בואי אליי, מחמד לבי
בואי ואעטוף אותך בשרשראות של אושר
בואי אל משכן הכנסת
בואי אל משכן לבי
|
אין לי צפיפות אוכלוסין בראש,
הכול סבבה, אני אוכל דבש
גם אם אני לא יודע, זה לא משנה,
אף-אחד לא יודע מספיק
|
מחיקת המילה "אהבה" תיעשה רק על ידי הגורמים המוסמכים,
קרי,
|
האזנתי,
לא עכשיו, לפני כמה חודשים,
לאלבום כלשהו של גבריאל בלחסן
זה היה ב-יו-טיוב
|
אז מה, בא לך להזדיין? למה?
כאילו, מאיפה זה נובע?
ממעיין?
|
אם אתה אומר לה שאתה הולך לישון,
למה אתה הולך?
היא ראתה הרבה פעמים איך שוברים לה את הלב,
למה אתה שובר?
|
בסוף הרכבת יש דלת יציאה
הרבה קופצים אל הפסים
מתחפרים בלב הקר שלנו
|
כבר אמרתי שאני אחד כזה,
אבל אף-אחד לא מאמין לי
שואלים אותי מי אתה,
ואני עונה
|
קודם צריך ללמוד חומש,
חומש לומדים בגיל 13.
אחרי זה תלמוד
אחרי זה משנה
|
אני זוכר את הימים היפים ההם...
הייתי צוהל באחו עירום כש-רק נעליים גבוהות לגופי
האחו היה מדגדג את אשכיי,
מלטף את ישבני הענוג
|
לילה רודף לילה, כל-כך טוב פה
ירח גדול ושמן מעלה בי שיגעונות
כשהירח הולך מים נותנים
כמה שאת אוהבת, כמה שאת שונאת
|
אחותי, את קוסית(!)
זה לא יום טוב לומר דבר כזה,
אנחנו כבר בתקופה אחרת, והצעירים רואים כינוי זה כמעליב
כי הצעירים נהיו זקנים בראש
|
חומה אני ושדיי כמגדלות,
צעקתי בכל הרחובות
אל תיצרו עליי לוח ארז,
כי אם תבנו עליי טירת כסף
|
בצו האופנה אני מתערטל בענווה ביישנית
צרותיי ירחקו-ירחקו אם אסתכל לתחתית החבית
הסודות של בעלי החזון זולגים מבעד לסדקים
מתי הם מדברים לעצמם ומתי לעולם
|
איך שאתה רוצה תלך
תדלג, תקפץ, תצהל, תרקוד
אני אחכה לך בקצה הדרך
|
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי
פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי
העולם עומד מעליי כבד וגם השמיים
והריקנות של העבר מחלחלת פנימה
|
נגמור את הגלגול הזה,
אחר-כך נראה
|
מה שואלים אותך הפסיכיאטרים?
"אתה שותה?"
בטח שאני שותה.
אם זה לא היה עולה לי בשפיות -
הייתי גם עושה סמים.
|
במשך אלפי שנים היהודים היו דתיים
היא לימודים דתיים וחינוך דתי ומנהגים דתיים
פתאום המציאו - "חילוניות"
מה זה חילוניות?
|
אידאולוגיה מתמשכת של דשדוש באפלה
כמו קלמנטינה זרוקה מעוכה
ריח של גשם באוויר, ריח עלים ופרחים מרקיבים
תזרוק את הלב יותר גבוה, אתה לא מתאמץ מספיק
|
מדהים כמה אגו יש לאנשים
על מה ולמה?
שייחנקו עם האגו שלהם עד שלא יוכלו לנשום,
ודעתם המשובשת ב-מילא תשתבש עוד
|
ואני חושב שמי שאיבד את דעתו,
זה האנשים שרוכבים על האגו שלהם ורומסים אחרים
מה, בגלל שיש להם יותר כסף - הם יותר טובים?
בגלל שהם הולכים עם העדר, הם ראויים?
|
אני ידעתי שאם אני ארצה לשמוע מוזיקה,
זה מה שיקרה
כי אתה נותן לי רשות או זכות לשמוע
אני שם את התחנה שאני רוצה, ומאזין
אפילו יש לי אפשרות לבחור בין תחנות
|
אני יוצאת מהבית עם מזוודה אחת גדולה
וסוכריית קרמל שחורה מתגלגלת בין לחיי
פתחתי את הרדיו ושמעתי את בעלי
משקר כמה הוא אוהב אותי
|
הם אמרו שהם אלה שקובעים את החוקים,
וכנראה זה נכון,
כי הם קובעים חוקים שמשרתים אותם ולא את ההמון.
|
איך ההרגשה להתאהב במישהי
שהיא לסבית
בלי לדעת שהיא לסבית?
|
רצית אותי לקרוע לגזרים
בין מרצפות בטון מתחת לשולחנות רפאים
ואין לך שום סיבה להצטדק
הרי את טובה, את טובה כל-כך,
בעיני עצמך
|
היית ילדה רעה, אבל זה מובן,
הרי רצית לחוות את החטאים של החיים
יותר מדי סמים וסאדו דפקו לך את המוח,
עכשיו את לא מסוגלת להסתכל לאנשים בעיניים,
|
איך זה יכול להיות? היא שואלת
לא יודע - קשה לי לענות
זה לא ייתכן, היא אומרת
ואני מנסה להסביר -
|
ישבתי וחשבתי איך זה להיות מים
אני משתמש במוזיקה, אני ממיס
רגשות ומחשבות
כי בעצם אין לי עם מי ללכת מכות,
אם אני נלחם בעצמי או בטחנות רוח
|
בוא אני אלמד אותך איך כותבים שיר, שירה
תסתכל
אני אלמד אותך איך כותבים שיר, שירה
תראה
|
אני כבר לא חושב עלייך, עלינו, הרבה בשנים האחרונות,
ולמעשה אינני חושב עלייך כמעט בכלל
אבל חשבתי שאת המותק שלי, וראיתי עצמי כמותק שלך,
וחשבתי שכך זה יישאר
|
בלבוש חרוץ לשון הוא מקבל קהל
האנזימים מאוד שמחים לראות את הבן-אדם
הם מוחאים כפיות ברגעים הכי נכונים,
ומסלסלים את שיערם ברגעים הכי נשגבים
|
שואף ונושף אוויר איכשהו,
דרך צינורית בחלל
שואף ונושף חמצן איכשהו,
דרך נקבוביות העיניים
|
לתוך הכוס נמזג המשקה הצונן,
רענן כמו זריחה, טיפת טל, נשיקה מתוקה של ילדונת קטנה
אני רוחץ בבינה קטנה ובכאבי הלב,
כל יום, כל שעה, כל דקה
|
+ אבל אימא, אני רוצה לאכול!
- אין כסף בשביל אוכל.
+ אבל את אוכלת, גם אני רוצה!
- לי יש כסף.
|
הבלתי משועמם ישב עם המשועמם וסיפר לו בדיחות
המשועמם לא צחק, רק חייך קצת
"האם הבדיחות שלי לא מצחיקות?" שאל הבלתי משועמם
"הן מצחיקות, אבל הן משעממות," אמר המשועמם
|
איזה סיפור נספר לכם עכשיו
על מכשפה מתה, על כבשן בלהבות
על ילד שהוציאו לו את העיניים
|
איפה אני מוצא אותי הנה אני
איפה אני הנה אני זה אני
אין אני אין אני אין אני
|
אני עכבר קטן, אני מטבע
אני הולך ואיש לא רואה אותי,
רק את העטיפה שלי
|
הבעיה היא שאין בעיה,
הכול מצוין, הכול פשוט נפלא
אני שותה אוזו במרפסת הרחבה,
הכלב שלי מתפנק לידי,
|
אדם בונה לו מקום בטוח כל החיים,
והוא יציב ומפואר,
וברגע אחד הכול שוקע למצולות,
והוא מוצא עצמו בודד בלב ים,
|
אני חמור גדול, ככה אבא אמר,
ואם אבא אמר - אבא יודע
אבל אני שומע את תחנת הרדיו שלכם,
ואני חושב לעצמי -
|
אמרו שהוא מצחק אותה, אמרו שהוא אכזר
בונה בובות מקני יונים, מחרבן לאנשים בבתים
מטוטלת נעה עם כל תנודה של הנשמה
כשהוא משתגע, הוא שוב משתגע, מה יהיה איתו
|
אני זז אחורה קדימה כמו נזיר
כמו ילדה במצב קטטוני
הזחלים עולים בי, מכרסמים את עיניי,
אני לא יכול לזוז מכאן לשם לשם
|
מנגן-מנגן הרדיו כל הלילה
את עדיין יושבת במטבח
קוקה-קולה את שותה
מעשנת ומחייכת
|
אוויר זה הדבר הזה שאנחנו נושמים
אני כמו דג במים
יש רגעים שהכול שוקע,
כמו דג מת שצולל כמו אבן למעמקים
|
אין לו ביצים,
היא הורידה לו את הביצים,
ושמה בצנצנת
את הצנצנת קישטה בסרט ורוד
|
אבל למה הוא צריך לחפש, הרי אני מוכנה לשכב אתו גם כשאין לי
חשק,
ולמען האמת רוב הזמן יש לי חשק, אז מה הבעיה?
אני אומרת לו מה לא בסדר, אתה רוצה תנוחה אחרת? אוראלי,
אנאלי?
רק תגיד, אני מוכנה הכול, למענך, אתה הגבר שלי
|
הקאות בינלאומיות
קצת קשה לנשום
רוצה קפה, אבל לא יכול לשתות
חושב שמשהו פה השתנה
מין חומר חדש לתודעה
|
אין לי כוח אין לי
כך אני אומר והולך לנגן בפסנתר...
כמה שהיא הייתה מרוממת בחשכה,
כך גם אני
מנגנים לעת בוקר את האקורדים הלא נכונים
|
בלי מילים, בוקר טוב, או מה שזה יהיה
מחלחלים אל ה-יום כמו מים מבעד לאדמה
ושום דבר לא השתנה, לא באמת,
לא היום, אתמול, מחר
|
סלט מתבשל אצלי בצלחת, ואין מה לעשות
אישה עושה אצלי מקלחת, ואין מה לעשות
עכבישים טווים קורים סביב עיניי, ואין מה לעשות
ארגנטינאי חושב שהוא דון ז'ואן ואין מה לעשות
|
מה זה מזל?
מזל זה דבר שאמור לקרות, טוב או רע,
כמו בהורוסקופ או באסטרולוגיה,
למרות שגם היא ניתנת לפירושים שונים.
|
הרבה ילדים שפוכים על האספלט,
לא נתנו להם מים
אגרטלים ריקים ממים
שמיים ללא עננים
|
רציתי לדבר איתך קרוב
ככה שתוכלי לשמוע
את מה שיש לי לומר
כי אני רוצה לומר זאת לך
|
דחילק, אחי, אל תדבר ככה
עזוב אותך מזה, באמת
לא, זה לא לעניין, מה שאתה אומר
תרד מזה, מה אתך
|
הוא היה סגור יותר מדי זמן בבית,
והוא השתגע.
הוא הרס את הבית שלו
וטען שהוא לא זוכר שעשה זאת.
|
עברו אותי הרבה סופות במשך הרבה תקופות
כל פעם אין לי מושג איך אני אעבור את זה,
אבל איכשהו אני עובר
|
איפה כל הפילים הוורודים
שדיברת עליהם?
עכשיו את מתה.
|
אני יכול לכתוב כל מה שאני רוצה
את טיפת הרעל המרה בתוך המשקה שלי,
אותו מגישה לי המדינה, כל חיי
|
הם אומרים שזה רוק,
אבל זה פולק.
|
יושב מול הטלוויזיה, השמיכה עד מעל הראש
רואה טלוויזיה שלא רואה אותי
וזה בודד מאוד להיות קהל,
כשהמציג לא יודע בכלל שאתה קיים
|
למה לא תחזור בתשובה כמוני?
|
יש שיגידו מצב חולף,
יש שיגידו יותר מדי שעות שינה
אבל באמת מה הכי טוב בעולם,
מאשר לישון כמה שעות,
|
שימו פרח לצידי
שימו אישה לצידי
שימו ירח לצידי
שימו איסור לצידי
|
איפה הימים שהיה לכל אחד משהו לאכול
איפה הימים שאפשר היה לקנות בשר וגבינות
איפה הלחם הטרי שלי שאני רוצה לאכול
איפה הדני והפרילי והמילקי
|
לקח לי זמן להבין שטעיתי, אני רוצה אותך בחזרה!
הוא משקר לי שהכול בסדר, אבל אני מתפרק פה.
אני רוצה הביתה!
|
האמת נמצאת אצל כל אדם ואדם בתוך הלב,
אך הוא מסרב לראות, אולי הוא מפחד ממה שייראה.
האמת נמצאת אצל מקובלים וחכמת הקבלה.
זהו.
|
אתה סוחט את התפוז הזה לתוך כוס גדולה
אתה סוחט את התפוז כמו את אשתך,
כמו את הבת שלך
|
האדמה בלעה את הילד שהייתי,
וסגרה אותי בתוך עצמי.
אני לא רואה שמיים ואין ים,
אין בני-אדם.
|
כאילו יש לו את עצם המזל, זו שהוא חושב שתביא לו מזל
זו עצם של עוף שיש אחת כזאת בכל עוף
זו עצם בצורת האות Y שילדים היו שוברים
הם היו מחזיקים בקרניים, ומי שקיבל גם את השורש כשהם משכו זכה
במזל
|
אחרי שעתיים שהיא ניסתה להרגיע אותי
כדי לישון
היא יצאה בצעקות
אמרתי לשכנים שהיא משוגעת וצחקתי
|
לא היית גם כשקראתי לך,
וקראתי לך היטב, בכיתי,
ולא באת
איך את יכולה להשאיר את החבר שלך לבד עם הגיהינום שלו?
|
אני איש קטן בתוך איש גדול
אני רואה הכול דרך האישונים
האיש הגדול מדבר דברים ועושה דברים,
אני משתומם
|
שוב איש יושב בארגז
אין לו לאן ללכת, אין לו מה לעשות
זה ארגז של בצלים
הוא יושב שם ימים
|
יש לוח פלסטיק על רגליים בו תקועות מוטות
אימא הביאה לו במתנה
היא גם הביאה לו פטיש,
כדי לדפוק את המוטות לתוך הלוח,
|
והיום הן נלחמות בקרבי,
שוטרות, חיילות, טייסות, נווטות,
תצפיתניות ברגעים של חיים ומוות
והחיילים סומכים עליהן
|
היו לה חלומות להכניע אותי בכוח הנשיות שלה
אבל אנחנו יודעים ש"נשיות" זו אשליה במוח גברי ונשי,
ואנחנו יודעים ממה באמת עשויות נשים מתחת לאיפור ולחיטובים
|
היא התאבדה ביום חמסין של חורף בחצות
העלים נעו על העצים ברוח
העולם ש-קט ואיבד אוויר
גשם חזק ירד
|
עציצים מסודרים לאורך הקירות
הוא משקה אותם עם צינור של מים
המים שוטפים גם את המרצפות
המרצפות לא זקוקות להשקיה
|
אני רוצה לכתוב על האיש ההולך
יש איש זקן בשכונה שלנו ש-כל הזמן הולך
אני לא יודע לאן הוא הולך,
ומאיפה הוא הולך
|
לא כתבתי כבר הרבה שנים
עכשיו אני יושב בקרן-רחוב עם פחית שימורים
שקל ועוד שקל ועוד שקל, אתם יכולים להרשות לעצמכם
זה הלחם שלי, זה המים שלי, זה סוכריית המנטה
|
אתה הכרת אותה?
פנים ועיניים של מכשפה,
אבל יפה נורא
מסתכלת עליך כאילו דרכך,
|
הייתה אצלי, אכלה לי את כל האוכל
בלסה שווארמה, פנקייק ופשטידות
שתתה לי את כל הוודקה, וחיסלה את הבירה השחורה
אחרי זה נתנה לי לצפות בטלוויזיה בסרט אקשן אימתני,
|
כמה היא יפה בלה בלה
הלב כואב בלה בלה
עיניה הטובות מביטות בי, עומקים משתנים
זמן טוב להתכרבל בחיקה, לנשק את השפתיים הרכות
|
בתוך המעמקים האפלים
ישנה לה המפלצת
שינה טרופה
בראשה רצח
|
אם או בלי זה לא משנה
אני לא באתי לבדר את הבדרנים
כולם רצו להגיע לטיפול נמרץ
היה לי קר, אז לא באתי
|
אני מוריד את השמש אל קו-האופק
צובע את הים בפסים כתומים-ורודים
הירח היכן הוא, היא שואלת
|
אישה עם ביריות וציפורניים ארוכות
ליפסטיק בצבע בורדו ומחשוף עמוק
כפות רגליים בעקבים, גרביונים וחצאית קצרה
באה אליי לנחמני בשעת הסערה
|
אישה-צלצול, מה את מחפשת אצלי?
אני צריך להשתין, האם תאחזי באיבר מיני?
שמעתי אותך צורחת בכל הרחובות את שמי
נפלה שלהבת בראשי, מה כבר תעשי
|
אני יוצא לי לרחוב, ורואה את הנשים הרכות,
עם החזה הרך והשופע, המבט הטוב והנבון בעיניים
אני רוצה לחבק אותך, אישה יפה,
כי אני יודע שאת מסתירה סודות וכאבים
|
הייתה לה מן תמונה כזאת בראש
שהוא קשור והיא יושבת לו על הפנים
לא היא עצמה, אלא אישה אחרת,
אישה רעה, שהיא שונאת
|
היה אדם יהודי וזה סיפור אמתי,
שהשבת הייתה יקרה לו מאוד
היה לו מעט מאוד כסף,
אבל הוא היה חוסך כל השבוע,
לפאר את השבת בארוחות מפוארות
|
מתראה עם מאהבים לעיתים נדירות
שותה ויסקי עם סודה מעורבב
מעשן את אצבעות הרגליים של הגברים,
וגם סיגריות חומות
|
הוא מרביץ לה והיא מתקפלת
מה עשיתי לך, היא שואלת
את מאיימת עליי מעצם היותך אישה
אני לא יודע מה את חושבת,
|
אבנים מתגלגלות מחליקות
אבנים באישונים וכפתורים במקום עיניים
הוא מדבר מוזר
הוא מדבר הרבה
|
חירבנו אתמול כל-כך הרבה...
מה לי ולזה?
היה לנו חרבון מדליק
אתה מסריח
|
איש קל עם אצבע על ההדק
הדק זהב שמוכיח הכול
וכולם מסתובבים כמו סהרוריים
מה אמת ומה שקר בעולם האשליה הזה
|
יש על מה להתלונן ועל מה לקונן,
אבל זה לא יביא לך שום-דבר, בטח שלא הקלה
אתה מתחפש ברחובות לדמות מצוירת מחוברת קומיקס,
וחושב שזה הופך אותך קצת יותר עצמך, קצת יותר מ-חוץ לעצמך
|
איך תגיד לי שטעיתי אם עודני חי
במעט קלפים שיחקתי בזהירות רבה
|
איש שחור
זה מה שאתה
איש מטונף
זה מה שאתה
|
נהמות, צעקות, גערות,
של בריונים המומים מאלכוהול
נשמעות מפעם לפעם דרך החלונות של הדירות הסמוכות
אני בעצמי שותה ומוחי לא חד וערני כבעבר
|
עבודה בעיניים
אני עובד עם העיניים
אני מסתכל, בוחן, סוקר
ונותן את חוות דעתי
|
אני אכלתי מכונית.
מכונית אמתית.
לא בבת-אחת, לאט-לאט, במשך עשרות שנים.
את כל החלקים, הפח, הזכוכית, הפלסטיק, והברזל
|
הכוכבים נופלים בידיים שלנו
הארץ רחוקה, יש הרבה ללכת
את כל השאלות שבעולם אני שואל
זה רק כוכב נופל
|
על גב המשאית אל הבקעה
במגדלי הרים הקמתי
מעגלים שלחתי
הביאו אותי הלום מן הבקעה
|
בזמנים כאלו כשהשמש נופלת על ראשינו,
והיא שחורה,
אין מנוס מאשר להתלכד יחד כל העם כולו,
ופשוט לאהוב זה את זה את זו את זה וזו
|
גם אם אתה מגרד את הראש שלך בצורה נוירוטית
ומחפש איך מאייתים את המילה נוירוטית
וגאנז נ' רוז'ס שרים ומשתמשים באשליה שלהם פעם שנייה
אתה יודע למה תמיד העיתונים באתרים שלהם מנסים להפחיד אותך
בנוגע לאינטרנט
|
מוציאים תינוק להורג על מרקע הטלוויזיה שלי,
באשמת פשעי מלחמה, באשמת בגידה,
באשמת ערכים נעלים מדי
|
הילד קם בבוקר מצווחה של השעון המעורר
הוא צריך לחזור לבית הספר
הוא מכין לו כריכים, ודוחף אותם בין ספרים,
יוצא לרחוב איפה ש-כל המכוניות מנסות לדרוס אותו
|
הייתה לה ילדות יפה מלאה פרחים ואור
אבל אז באה יד ומחצה, ומחצה, אותה
יש פרחים על אדן החלון,
אבל הם שקופים וחסרי חיים
|
מתישהו אני סובל אותי,
כשאני לא אני
כלומר אני כן אני,
אבל לא מה שבדר"כ אני
|
נגמרו הימים היפים
האיש יושב לי על העורק של הצוואר
אי-אפשר לנוח, צריך לעבוד,
כדי להיחלץ מהייאוש הזה
|
אלף הבדלות ביני ובינך
בין אלף שמשות
על אלף מיטות יש אלף חולים
ועשרים וארבע שעות שסובבים סובבים
|
השעורה נקרעת בשדות
הירח מזמן לא נראה כה רחוק
הראש מתכווץ לגודל אגוז
הלב שואל מה עוד הוא יכול לשאול
|
אני ידעתי מהפעם הראשונה
שאין סיכוי שזה יימשך
כי מי אוהב מי
כולם אויבים של כולם
|
לא היה לי זמן
לאהוב אותך
רצתי כמו מטורף בשדות
היו לי חלומות, שכחתי את כולם
|
הבוקר בירך אותו בהבהוביי קרניי שמש זהב,
הוא קם מנומנם, חיפש את הסיגריות
בוקר של שלווה מדומה, הכול טוב ויפה,
לעיניים שמצפות לטוב, מוכנות גם לתת
|
קוסיות מטעם עצמן לא מסנוורות אותי,
נחמד שאישה סקסית מנסה לשכנע אותך ולר-צות
אבל אנחנו יודעים שמתחת לכל פרח מקופלים קוצים, כן,
ופתאום הם נשלפים, בדיוק כמו חתולה אנוכית, ציפורניים
|
אל תגידי לי בפנים שאני מסכן,
אני לא מסכן,
אני מתמודד טוב מאוד יחסית למצב
הלוואי עליכם כושר ההישרדות שלי.
|
"אין למדינה אינטרס
לספק לאזרחים את הכלים
למימוש זכויותיהם."
|
הן אוהבות שאתה מתעלל בהן,
אבל כשהן מתעוררות - הן שונאות
תקראי מה את כתבת ביומן שלך
|
אל תכנסי לי לתוך הראש,
ותבני שם ערי בלהות,
או גני עידנים מזויפים של אהבה
שבעתי שקרים
|
נתפס לי הזין בגורס האשפה
האם תעזבי אותי עכשיו?
אין לי אוויר ואין לי נשימה כשאני חושב עלייך,
כי את חונקת לי את הנשמה
|
נו, אז הוא רצח אותה
אז מה
בגלל זה אתם מתנפלים עליו?
כובלים אותו באזיקים?
|
אל תתווכח איתי סתם
אני עלם בודד בעולם אכזר
צמא כמו הלך במדבר
וטוב לי טוב לי על הלב
|
איפה אתה בכל זה?
התחת מורם באוויר, הגרביים מתייבשות,
המאפרה מלאה
מתעסק בניוון שרירים,
|
אהבה כזאת הפכפכה,
היא הופכת את הלב,
מצמיחה בו קוצים,
מחוספס כזה, לא שלם
|
אני אטום כמו מעטה זפת, ואין לי מילים,
כי אין מה שיניע אותן
אבל אתה זוכר שוטטויות ברחבי העיר כמו שוטה,
מחפש מציאות, רץ מ-פה לשם במרדף אחרי סיגריות,
וחובות וזיכויים דמיוניים
|
אמרתי לו איך אפשר לכתוב משהו פיוטי לתוך מחשב,
אמר מתרגלים,
לאט-לאט אתה כבר לא רואה את המחשב,
אלא רק את המילים כשאתה משתמש במחשב
|
כל יום, במשך חמש שנים,
הוא נאלץ ללכת לגיהינום
ילד קטן שלא עשה לאיש דבר רע,
אבל הוא היה כמו מבוגר בכלא על פשע
|
לא הייתי משתמש במפתח,
לא הייתי מוצא את הדלת,
לא הייתי מוצא את המנעול,
אם לא את
|
חלמתי חלום, לא יכול להקיץ
אני סביבון שצליל קולו נדם-נדם,
על הערבות ניצת ירח וקולי נדם
|
איש, תסתכל עליי, ותגיד לי מה אתה רואה
עינייך מלאות פחד, תגיד לי ממה זה נובע
הגיבורים שכחו את הגבורה
|
ואני אחפון אותך
בנשמתי העמוקה
לתוך באר של בשמים ופרחים
וריח אדמה חיה
|
הברית לא תחודש אם לא תעשה את המעשה,
ותקלף את תחושת האשמה מגוף האבן שלך
אנחנו הולכים כל הזמן לכיוונים שונים, ולא מגיעים
כל מה שאמרת לא שווה כלום אם אין צעיפים
|
בואו נחגוג את תחילת האהבה,
שעלינו להביא אותה תחילה
בואו איש את איש נאהב,
ללא הבדל דת, גזע ומין
|
קח דפים ועט ותכתוב כתיבה חופשית
אמס את החסמים בכך שתכתוב לעצמך משפטי מחמאה,
ואז תתווכח עם הצנזור עד שהוא ייכנע
|
אני מכבד את כל האמנים באשר הם
כי אמנות מובילה לאמונה
|
מתפוררת לה העוגייה על שמלת השבת החדשה,
כולם חושבים שהתלכלכה בפחם
תשוקות מיניות חדות לא מובנות,
של ילדה שהופכת אישה
|
אמרו שהם מצפים בכיליון עיניים שהכול ילך לעזאזל,
וכל מה שנבנה במשך אלפי שנים, בעשר אצבעות,
בדם, יזע ודמעות, ירד לטמיון
|
אמרתי למיכל שאני לא בא היום לעשות לה סלט
בתגובה היא הרעילה אותי,
דקרה אותי, קצרה לי איברים,
הקיזה את דמי והרגה אותי
|
יש סדרה חדשה בטלוויזיה
אני צופה בה בקביעות
היא מדברת על החיים מחוץ ליבשת
על מקום רחוק-רחוק וקסום,
|
התבטל לי שיעור גיאוגרפיה
אני הולך לים לעשן סיגריות
אפליג עד המחר בסירת נייר מעץ
לסגוד לאלוהי המוות שבי בחר לחיות
|
אהבתיה עד עולם,
אך אהבתי שבה ריקם
את לבי לקחה וטחנה בבלנדר,
והוסיפה סוכר שייצא מתוק
|
לגלגל אותך מ-כל המדרגות זה לא רעיון טוב
את עלולה לשבור את הפרצוף היפה שלך
את יכולה לישון בזמן שאני מספר לך על המכבים
או לדבר איתי אנגלית שאני לא מבין
|
כל הסיפור הזה משרת את המטרה של הבורא -
חברה אינטגרלית,
בה כל בני האדם שווים בכל מובן,
ובה כל אדם תורם כמיטב יכולתו למען הכלל.
|
אני שונא את האנושות המסריחה הזאת
אבל לעומת זאת -
כל מה שאני עושה בכל רובד, גם עם עצמי,
נועד למען האנושות
|
בוכנות נוירוטיות מניעות את מוחי
|
פעם הוא בא, כולו קינמון,
ושאל אם אפשר לאכול אותי
אני לא מפחדת וגם מבינה רמזים,
אבל לא ניתנת לאכילה בקלות.
|
בבוקר הייתי חייב להתקלח, מבחינתי
הייתה לי שיחה לא נעימה עם מנהל בית-הספר עוד לפני שסיימתי את
הקפה,
והייתי חייב לשטוף את כל האנרגיה השלילית שנוצרה בי
הזעתי בדרך למקלחת ויצאתי רענן ובוהק
|
אני לא מתיימר להבין ברומו של עולם,
אבל רומו של עולם מתיימר להבין בי
יש ארגזי תחמושת סוררים ליד השולחן הישן,
ושלל כדורים ומחרוזות וקליעים ליד בית החרושת הישן
|
נשבר לי כבר
מ-כל הזיונים כי
אני אגרטל
|
כשנגמרו לי השמיים,
ועמדתי עירום מול רוחות הכפור
לא כיסית את מערומיי
נתת לי לרקוד עירום כמו אינדיאני שוטה
|
הם מתגוררים כמו מקקים,
במקומות חשוכים
וכשמכוונים אליהם אלומה,
זרם חשמל עצבני זורם בגבם
|
הכול בסדר, עסקים כרגיל
עדיין צדים דינוזאורים ומתרחצים במעיינות קרים
עדיין לוכדים את הירח כל לילה עם לולאת חבל
|
אבל במציאות את יותר שמנה!
למה את מנסה להרזות את עצמך בתמונות?
אני אוהב אותך טבעי, הכי טוב טבעי,
חוץ-מזה את יותר סקסית כשאת מלאה.
|
בבוקר עלה נושר וסיני מת
מתפלל לאלוהי האלוהים למה לא יביא לי שנת ישרים
חלומות מתעתעים טובעים בתוך קצפת של מחשבות
בית מוזנח וחלון סגור, סיגריה הכרח ושירותים חפוזים,
להכין את כוס הקפה עם יותר מדי סוכר
|
אני אשב ואספר את השלום עלי-אדמות
בו ישבתי תחת עץ תמרים ולעסתי אותם
והיו לי תותים, מלא תותים, וגם קלמנטינות
ואבטיחים מבשילים בעת שחר
|
הוא מרשה לעצמו יותר מדי, היא אמרה תוך כדי שהיא מחליפה את
הרגליים שלה.
אולי הוא חושב שזה מגיע לו, אמרתי תוך כדי שאני מחליף את
האוזניים שלי,
אחרי הכול מתרחשת פה מלחמת אגו
|
אני לא בחרתי בזה,
לבוא לעולם, את שמי הפרטי
אני לא בחרתי ממש כמו כולם,
כמו אבי, אימי, ומשפחתי
|
רוקד איתך הלילה
מתפנן בין ידייך
רוקד איתך הלילה
מתפרע בעינייך
|
אבדה התקווה מעל פני העולם הזה
עדיף להתאבד עכשיו מאשר לסבול עוד
אני מנצח על תזמורת של שלושים קצבים,
שמנגנים על נמרים בזמן שהם מנסרים
|
רציתי לבנות אנשים בחול
ולחפור בורות בשביל הארנבות
רציתי לתת פרח לנורית
|
לעזאזל, אני אוכל את הממרח שוקולד הזה
עם האצבעות
אני שותה מהיין הזה,
יין ישן מקולקל, יין פטישים
|
המוות בא לכאן,
הראה לי את הרשימה שלו להיום
אמרתי לו - לא, זאת תשאיר פה
זאתי יכולה ללכת, וההוא עדיף מחר
|
אז הימים עוברים בלי משהו רציני
אני מתפתח לכיוונים לא רצויים
הכול מוטל על הרצפה, ואני מוטל על הספה
אין לי כוח להגיש לשפתיי כוס שתייה
|
מקבץ קופץ של מצבי נפש
רגע אני יישן, רגע אני ער
רגע אני בסבבה, רגע אני ממש מתייסר
רגע אני הולך רחוק מכאן, ואף-אחד לא ימצא אותי,
|
חוסר שליטה על הידיים, הן רועדות
כאבים בעצמות, בעיקר בעצמות הרגליים
חוסר תיאבון, חוסר סיפוק מהנאות קטנות,
עייפות מוגברת, שינה טרופה
|
מנהלים קבועים עומדים לך על הראש
אבל אתה לא כזה, אתה חזק יותר,
מ-כל מנטרי המחשבות
|
אז אם את בודדה
אני כאן עדיין ממתין לך
אני סתם ליצן קרקס
אני סתם מטיף רחוב מטורף
|
הדברים לא נראים טוב היום
מצפה בשמיים פורענות אנושית
ואני אומר - נעשה את הדברים הפשוטים
אני יכול להרתיח לי קפה
|
אני כאן בשביל הבאנרים, אני כאן כדי לאונן את הזמן
אני כאן כי גרמו לי לשכוח, אני כאן כי אני משלם מחיר
אני כאן כי אני מזרחי, אני כאן כי אין לי כסף או השכלה
|
אני כאן, אז איפה אני.
אני בטח לא שם, אתה שם.
|
אני כותב ושר כותב ושר כותב ושר
מתווכח איתי כל הלילה כולו, הבן-זונה
אין לי מקום לרגליים עם השולחן הדפוק הזה
אני שותה ושותה ושותה אקסל, אני מכור
אני רוצה אהבה! למה לא תבואי אליי?
|
אני לא אוכל, הוא אומר, כי אוכל עולה הרבה כסף
"מה, אתה לא אוכל בכלל?"
אוכל, בטח אוכל, חייבים. כל חמישה ימים אני קונה כיכר לחם
|
בוא נכין סלט
יאללה, אתה בא?
יאללה.
|
אני מתעורר מחלום שאימא איתי לבית קר וריק
הדלת סגורה, אני לבד, נר הנשמה מהבהב
אני שוחה כמו דג לסיגריה, הריאות שלי מתפוצצות, אני אמות
אנשים משתינים בתוך האסלה שלי
|
אני לא מבין איך עם פה כמו שלך,
את לא מעמידה אותו במקום!
|
הגוף מעלה ניחוחות של אקונומיקה ועשבי-תיבול
יפה מאוד הילדה, יפה-יפה-יפה
ואני יודע שכואב לה, אבל היא לא משתפת,
אז איך אפשר לעזור
|
זה לא הזמן
שכחתי מה אמרתי, שכחתי מה הרגשתי
על דשא רבצתי ובכיתי
והדשא ירוק רענן, מלא שמש
|
אני לא צריך נשים
אני גם לא רוצה גברים
נולדתי סטרייט, אבל אני לא רוצה נשים
אני לא רוצה יצור שיכול לגרום לגבר להצית את עצמו
|
אני שונא אתכם, אנשים רעים,
שהתנכלו לי כל החיים
אני שונא את כל האנשים הרעים,
שמתנכלים לאנשים אחרים
|
אני מדבר אתך, אבל אתה לא מקשיב
לכל מה שיש לי להגיד,
לדברים שנאמרו הרבה פעמים על-ידי אנשים שונים
על המשלט יש לי אין סוף זמן
|
אתם בטח תוהים כמוני איך עברו הימים,
הרי רק אתמול הייתם ילדים קטנים
אז זהו, שאנחנו גדולים, ואנחנו לא מרוצים,
ממה שהחברה אמרה שככה צריכים להיות הדברים
|
אני מחייך, אבל אימא שלך זונה
וכל צבאות 70 האומות לא יצילו אותך
מאש התופת
|
אז מה את מדברת
על נסים שקורים אחת לעשרות שנים
על הבועה שצפה במים רדודים
על הפריחה של ה-ורד בגנים הציבוריים
|
אל תתחרפן, אני לא מרשה לך
ראית את הקוביות? רוצה לבנות מגדל קוביות?
אתה לא אוהב את הלגו? למה אתה בוכה?
תראה איזה יום יפה, אתה צריך לרחוץ פנים
כל הנהרות הקטנים האלה שזורמים לנו בין הרגליים...
|
"תגיד, מה הבעיה שלך?"
- מה הבעיה של אימא שלך?
מה הבעיה של האבא הדפוק שלך?
מה זה מעניין את הקוס של האימא שלך?
|
אני מתבלגנת לי כל יום מחדש
המחשבות לא מפוקסות, קשה לי לחשוב
פחות מדי לחות באוויר, פחות מדי מים
יבוא החורף ויפתח לי את המחשבה.
|
אני מתרשם עמוקות מאיכות הכתיבה של עצמי
ומיופייך הרב שגורם לברכיי לרעוד
למול החיזיון האור-קולי התלת-ממדי
המרשים והסנסציוני שנגלה לנגד עיניי
|
אתה פשוט, אתה לוחם,
כמו פרסה של סוס
העין בשמיים בוהה בך,
אתה חש את מבטה
|
שירים של שנות התשעים,
לגוף שבור ודווי
החתולה עזבה אותי בגלל סיבה כלשהי,
אני לא יכול לשקר בשירים
|
באקדח שלוף לתוך הראש שלי,
אני אוהב אותך
אין לי קליעים לספק
בלי חוכמות, אני פשוט מת :)
|
מה אתה רוצה ממני?
אין לי כוח לבשל,
כל יום לבשל?
רעל אני אתן לך!
|
מה תגיד לי אם תדע,
שדפקתי את אשתך אתמול בלילה?
אבל אתה לעולם לא תדע
כי אתה אידיוט, מפגר
|
אני אוהב אותה, זה נכון
אני אוהב את הגוף שלה
אני רוצה לנשק אותה
אני רוצה לחבק את הטוסיק שלה, ואותה כמובן.
|
אני אוהב לגעת בידיים
אני אוהב את התנועה
דווקא את זה הם לקחו ממני
|
אני רק בן 14
והיא מטורפת עליי
אני רק בן 14
והיא רוצה להיות אשתי
אני רק בן 14
והיא מאוהבת בי
|
החברה הישראלית על כל גווניה
עושה הכול לשגע את הבן-אדם
עוד מיום שהוא נולד.
|
שמיי הלילה מתערבבים בתוך אליפסות
הם גומרים לי את כל השתייה המתוקה
אני זורק את הספר ומכבה את המוזיקה
הייתה לה ילדות קשה, בגלל זה היא בתולה
|
אהבתי היא המוזה הגרועה
ואז אני שוקע לעצבות כה מתוקה
אני שמח רק כשגשום
|
אין לך גוף
כל חומר בחיים האלה הוא אשליה
העולם והיקום מבחינת חומר -
הם בעצם אנרגיה שמתלבשת בחושים שלנו,
|
אני השתלט על מאגרי האנרגיה
אני-אני-אני
לא אכפת לי שימותו חיילים
לא אכפת לי שיש להם אימהות
|
יש לנו הרבה אנרגיות מבוזבזות,
הרבה שאלות שאין עליהן תשובות
מבזבזים את היקר לנו מ-כול,
או לחלופין - מעניקים
|
הייתי רוחץ אותך בדם אמך אם ידי הייתה מגעת לכך
ככה אמרתי ויצאתי מהבית לפני שאשבור לה את הצורה
המחשבות לא עלו לקומה אחרונה
והיו חתוכות וכואבות כמו נעצים בתוך מוחי
|
אם הקהילה חפצה בכך, הוא יהיה גורם משמעותי במארג החברתי
ארגזי זיכרון יעברו תחת ידיו, יתוקנו, ישופצו, או ימחקו
המרגל שנמצא בכל בית, הטלוויזיה, ישדר את מסריו לכל בית
בישראל
הם יצחקו מבדיחה אווילית, העדר, אבל במוח שלהם יושתל מסר
|
אנשים, הם לא מדברים איתי כמו פעם
והחיים, הם עצובים, לעתים טרגיים,
לעתים מזרים אימה
החיים שלי עשויים מעפר
|
אנשים אומרים שקשה.
אנשים אומרים שמייאש.
הזעם, התסכול,
תחושת חוסר המוצא שגורמת לפריקת עול.
|
אני כותב גם כשאין לי מה לכתוב,
אם רצוני בכך
כי הרי אני יודע שתמיד יש מה לכתוב,
אם קוראים למילים
|
הם מדברים הרבה, אבל אין להם מילים
שוטפים את הברזיות, זה לא מעיד עליי
זה שיר בלי שם שנכתב על-ידי אדם בלי שם,
ואין לו קשר לכלום, גם לא ליצירות אחרות
|
לא חבל? נתת אמון באישה
מי עושה דבר כזה? אתה טיפש?
לא נותנים אמון באישה,
אישה לא טובה רק מעצם זה שהיא אישה.
|
קראתי לה אסתר
כשרציתי לנסוע
ואת כל הדרכים
לא יכולתי להגיע
|
היה לו אף ארוך-ארוך
שאלנו אותו - למה יש לך אף ארוך?
אז הוא אמר - כי אני משקר כל הזמן
אמרנו לו - כמו פינוקיו?
|
אף-אחד לא ידע אותי שואל
מה הפכתי
כשהשלתי עור נחש
והגחתי עירום חשוף בשר.
|
תרמיל קטן של אפונים,
ובתוכו כמה אפונים,
ואפון אחד בודד,
כי אפונים לא מדברים זה עם זה
|
למה זה לא עולם ידידותי
והדבר היחידי שידידותי אליי הוא אני
למה אני לא מרגיש את עצמי
אומרים שלהרגיש רק את מה שמחוץ זה הכי-הכי
|
אפילו אם היית נותן לי
100 ש"ח על שימוש בשירים שלי
באלבום שלך
לא הייתי מוחה ולא הייתי עושה לך בושות
|
לכן ברור שהם יהיו שמחים ומאושרים
ומסופקים מהחיים שלהם
יש אפס התאבדויות
ומעט מאוד דיכאונות
|
אישה רוצה גבר שידאג לכל צרכיה,
והיא בתמורה...
|
עם המרציפן, כוסית היין והאקדח
מנקים את שאריות הלילה
את כוסות הקפה החד-פעמיות
מאפרות הסיגריות ושאריות הסמים
|
אני מעדכן את המצב הנפשי שלי לכל הסייקו-דוקטורים...
אני גוזר עיתונים, אני גוזר תמונות של נשים מהעיתונים,
מדביק את התמונות גזורות יפה על בריסטול,
ומוסיף להן כל מיני דברים, כמו קרניים, שפם, זקן, זנב...
|
מזמן לא ביקשתי ממך שתגונני עליי מפני הנמרים
בעוקץ של טפר ארסי בכל שן וציפורן
לא אמרתי לך כהרגלי שתנגני על גופי כמו על פסנתר
אצבעות תופפות צלילים, לחיצות וגמישות בתפעול המיתרים
|
כמה אני אוהב אותך, ארצי מולדתי
למה אני עצוב כל-כך, ארצי מולדתי
ראיתי את האצבעות שלה, הן אצבעות סקסיות
|
גיל 45 נחשב מופלג באותה התקופה...
הוא מת מ-חץ בכתף
היו אתו חומרים מזרזים בעירה
אבן צור, חומרי עזרה ראשונה
|
אישה ברגל יחפה מלטפת חזה גבר
סורגים עבים כבדים עומדים בין
בבתים הבהוב טלוויזיות, אישה מותחת איבריה בחום
מה שמניע לא מניע והוא תוהה מה
|
אקדחים מטפטפים נוזל לבן
היא אוחזת חזק בהדק
וסוחטת.
|
עצום עיניך
גלגל הקוביות
מי שאהב פעם יכול לאהוב פעמיים
|
אני משועמם עד הצוואר, ומתוסכל מינית.
אני אוכל את המסך, ואת הקלידים, ואת הבפ'נוכו של המחשב, וגם את
עכבר המיקי מאוס.
אני מפוצץ את הרמקולים, תנו לי קולות כאלה או אחרים.
|
עברתי ימים כ-לילות בניסיון להבין מי אני,
מה אני, מה אני עושה כאן
וככל שאני יודע יותר, אני מרגיש שאני יודע פחות
|
אני ראיתי זקנה חולה שלא רצו לתת לה כדורים...
למרות שהיה לה מרשם, מרופא
היא התחננה, כמעט בכתה, לרוקחים
אישה זקנה חולה...
|
קוסומו בני-זונות, אי-אפשר ככה
אני קורע לרוצח השוטרים את הפנים,
ואת מי הם עוצרים? אותי
כאילו לא רצחו את החברות שלנו, את החברים שלנו, השוטרים
|
תמיד הוא אמר שהוא אוהב אקסל,
עוד מהיום הרחוק בו התחיל לשתות אקסל
וזה טוב לשיניים, וזה טוב לכבד,
וזה טוב למצב-רוח, וזה טוב למחשבה
|
זה מרשים אותי מאוד
בתור תקשורת
כמה הבית שלך מוזנח
יש לך לחם שאעלה עובש?
|
אבל יש זמן שהוא מנוטרל מנשקו
המנטלי, השכלי, המחשבתי
והוא יושב ומדליק גפרורים עד ש-כל המקל נשרף,
מניח במאפרה, ומדליק גפרור חדש
|
ים האהבה שלה הוא ים של אש
מים אש, אדמה אש, רוח אש, אש אש
|
אישה היא כמו אש
ומי שמתעסק באש - נכווה
|
אתה יודע שזה טוב, אבל הילדים האחרים רעים,
ונותנים לך נקודה אחת מתוך חמש
הם חושבים שתבכה, שתחשוב שזה לא טוב,
שתתייאש, כאילו אמת המידה לאיכות שייכת להם
|
עגילים בקצה הקשת, אני מאוד נרגש
שיבולים בקצה הדרך, אני אץ-רץ לשם
כאן אין שמיים, והארץ בכאוס גמור
כאן אני מריונטה - של שירים מאופרים
|
ארגמן תכלת פרוש כמו שטיח על פני המפרץ
את אכלת לו את הראש, והוא כבר לא חי
הוא עקר את לבו מול כל הרוחות הרעות כדי להגן על נשמתו,
רק אלוהים יודע אם הוא יתרגש שוב אי-פעם
|
הילד הלך ברחוב ואמר לכל מי שנקרה בדרכו -
"זיינתי את ארגמן תכלת זהב!"
אבל הם לא התייחסו אליו ברצינות, והוא לא הבין למה
|
ארוטיקה פוליטיקה במיטבה
מצאתי את עצמי בוהה בקירות
זז לי בבטן משהו שבלעתי
ואני חושב שאני הולך למות
|
היא אכלה ארטיק
היא מצצה את הארטיק
היא הכניסה את כל הארטיק לפה שלה והתענגה עליו
היא ליקקה עם הלשון את הארטיק
|
הפייסבוק הציע לי לשתף זיכרון שאני לא רוצה לשתף
בכלל רציתי לכתוב על משהו אחר, אני וחברים מהכיתה, בני שמונה
אחרי הלימודים מסתובבים ליד החנויות, קונים ארטיקים ומסטיקים
חם, מזיע, ואנחנו רדופים ועצבניים
|
אני אריה עם רעמה מתנפנפת בצבע זהב
ועיניים כמו אבני חושן
מניע את גופי וירכיי הגמישות, החזקות
בתוך ביצה נהדרת של עשב ירוק
|
אריה מכונף, שורפות לי העיניים
בוא לפה ותן לי קצת מים
אתה מזלזל בכאבים של בני-אנוש
אריה מכונף, רד לקרקע, הצץ בביוב
|
טוב לנו יחד
אני עם עצמי
להגיש קפה לנו
לעשן סיגריה לעצמנו
|
היא מתפלחת מבית-הספר
בלי יכולת לזוז
מול המורה שצועק וצועק
ישר בפנים
|
ארנבים מכרסמים גזרים ביום חורפי של שמש
שמיים כחולים זרועים כבשי עננים,
שמש אדומה שוקעת האופק,
מדממת את השמיים
|
תסגרי את הדלתות, תנעלי את המנעולים, אל תפתחי לאף-אחד,
כולם רוצים להרוג אותך
|
כי בא לו לישון
מן שינה כזאת נטולת דאגות,
מלאה תענוג
|
יש לי אחלה מכונית, בובה
אני אקח אותך לארץ הממתקים
יש שם צמר-גפן מתוק צומח בין הסלעים,
והסלעים עשויים סוכר בכל מיני צבעים
|
יש שם סוסים מנומרים בצבעי חום ודבש
ועשבים שוטים ללחך עשב מרגיע בהונות
הגעתי לשם על סוס ארך רגליים
פילים מכונפים ושטיח מעופף
|
יש לי ארץ טרופית יפה, והשמש איתה,
יש לי ים ועולם כל רגע
בכל שנה (בכל שנה) אוכלים מצה (אוכלים מצה)
ומרור וחרוסת
|
מה את רוצה, ארץ?
הכול נתנו לך, ארץ.
אינסוף מלחמות, ארץ,
אינסוף מהלכים היסטוריים
|
אז מה ראינו ואיך נגמר לבד
שמיים יורדים לתוך האדמה
לא תשובי אל ביתי, מי יודע למה
יום מאושר היה וכמה היית יפה
|
עקבותיו נראו בחול יחפות
על המצע הרטוב
מגאות מי הים שהפכה לשפל
|
הוא רץ כל-כך מהר שזה מפחיד
לאן הוא ממהר - אני לא יודע
אני יושב מתחת לאשוח ואוכל ענבים
ומריע לאיש הכי מהיר
|
אלו ימי האימה הגדולים, אש וקרח וכולם שווים
מתערבבים בתאים במוח - מזמרים, השירים של אתמול גם היום שרים
והם מסתכלים בנו כולם, מופע אור-קולי תלת-מימדי
נפוליאון בונפרטה משתכשך באמבטיה כבר מיליוני פעמים
|
לילה כזה משופם
דופק בדלת בשקט
שולף במחווה זר סיגליות סגולות
ונכנס בצעדים נשיים אל ביתי
|
האשכנזים האלו חושבים שאנחנו טיפשים.
כל הזמן מנגנים לנו על הרגש.
והם עושים את זה בקור רוח
של פסיכופט השולף איברים מאדם חי.
|
בתוך הבועה האינסופית הזו,
בתוך הלימבו,
אני כבר לא בן-אדם ולא אדם,
אני רוח משוטטת בין הקירות
|
שני מילים היו לו מקלות
זעפרן ומור היו לו פילגשות
נתן זו ביד זו
חיבר בשרשראות
|
בירח פרחה יונת הבר
יפת נוצות ולבנה אל תפארת המדבר
הייתי תחת השפעת סם האהבה וההקרבה,
שלא הייתה כמובן אלא אשליה
|
מה היא אמרה?
היא אמרה שאתה מוזר,
ואתה אוכל עם הידיים.
מה עוד היא אמרה?
|
בא אליי עם סתיו שלכת
להתל לבי, להפכני לעבד
בחדרי-חדרים התכנסתי עם חבריי
רציתי לפזר טללי ספקותיי
|
הוא פוסע לתוך הארון ולתוך המראה
יש לו זיפים חדשים על העיניים
הוא גר מתחת למיטה בתא המצעים
יש לו עיניים זוהרות בחושך, כמו כוכבים
|
- אתה, אתה, אתה,
מה יהיה אתך
+ אני בסדר, אתה יודע,
מסתדרים
|
אני לא אומר כלום
אין לי מה להגיד
מי אני בכלל, אתה אומר
גם אני לא יודע מי אני
|
אתה מסתבך בתוך עצמך
אין לך מה להפסיד
רק את שפיותך
או לא
|
מתקלחת במקלחת שלי ואני ממורמר
הסקס היה גרוע, מלא זיעה וסירחון
היא צריכה לצאת, אני צריך להיכנס
היא רוצה שאקח אותה לסרט
|
תשחקי אותה אסור, תשחקי אותה בכלל
את האלופה, מי יכול מבלעדי-ה
תני לי את הפייט, תגמרי אותו טוטלית-ה
תגרמי לו לזחול, ולנשק את כפות רגלייך-ה
|
בחושך-בחושך, אין אור בחלון
אדם משוטט בין צער לעלבון
מלקט את הדרך כמו פירורים
פוצע בדרך אלפי תמרורים
|
אתה מדבר אליי כאילו אני מקשיב
אתה חושב שאני מקשיב, כי אני מעמיד פנים שאני מקשיב
ואז אתה שואל את דעתי
|
הולידו אותי בבית יתומים יתום ליד הים התיכון,
והאכילו אותי חנונה עם כפית
גדלתי שמן וחזק, עם מזרק בווריד,
כי כל היום סובבתי את אבני הריחיים
|
אתה מרגיש כאב בבוהן?
זה מתחיל להשפיע, הו יה,
תנשוך את השפתיים...
לא את הלשון, אתה תוריד אותה לעצמך!
את השפתיים... נהדר
|
אתה מריח לי לא טוב,
אכלת שום?
מה אכלת?
פלפל? מיץ תפוזים? חצילים?
|
ואין הרבה סיגריות, אבל יש שקט
שקט כזה שאפשר לכתוב בו, ולהגיד,
שקמנו משינה ב-נובמבר 2015,
ואנחנו עדיין חיים
|
כי הוא נפל על הפנים ישר בתוך הבוץ
אני לא יודע מי יוציא אותו משם
מה עושים, מה עושים?
משלחת מחלקת החילוץ בדרכה לעיר
|
"המוות" הוא רק מות הגוף.
הנשמה חיה לנצח.
אחרי המוות הנשמה מחליפה גוף
ונולדת מחדש בגוף אחר,
|
אתה רואה,
אם אני לא אזהיר אותך לא להפוך את הקפה
והקפה יתהפך
תגיד - למה לא אמרת
|
- אתה מדבר איתי כמה זה טוב לשלם בדם,
אני לא מדברת אתך שאין לי שירותים לחרבן בהם
בן-זונה, אני עוד אכריח אותך לנגב לי את התחת
+ תחרבני במקום אחר, לא במיטה שלי
|
וצחקנו בגשם על כל התוהו הזה
רצנו צוחקים מפינה לפינה בעיר
עשינו אהבה בגשם שוטף בגינות ציבוריות,
עמוק לתוך הלילה כש-אפילו החתולים לא היו ברחוב
|
את כל-כך יפה, לבי בוכה לנוכח יופי כזה
הלב כואב בייסורים
אני רוצה לאהוב אותך עד כלות חושיי
עד שהאהבה תהרוג אותי לרגלייך
|
כשיום ולא לילה,
והשמש היא כדור בוער
אנשים ממהרים, מכוניות שועטות
גלידות נמסות בדוכנים בין שברי הסוכריות
|
עם אוזן אחד הוא מסתובב והוא פסיכי על כל הראש.
היא אמרה לו - אתה לא הראשון ולא האחרון שאנס אותי,
והוא לא הבין.
|
כן. היא מחפשת את מי לעקוץ בכל מחיר.
זה עושה לה טוב לעשות לאחרים רע.
בגלל זה אנשים כמוה מסממים תמימים,
ומחרפנים להם את השכל, והורסים להם את החיים.
|
אתם רוצים להיכנס איתי למלחמה?
אין בעיה, אני אכנס אתכם למלחמה
אני ארסס את הפרצוף שלכם כמו אל פאצ'ינו ב"פני צלקת"
אתם חושבים שגמרתי אתכם? רק התחלתי!
|
אז אתמול פרחו הציפורים מתוך ראשי,
כמו טללים,
כמו עופות דורסים
|
רגע אתה פה, מפספס את הרכבת, הולך לעזאזל
רגע הם שואלים אותך מה אתך, האם הכול בסדר, מה אפשר לעשות
רגע אתה מתכסה בערימה של שמיכות, לא מביט בעיניים, לא מדבר
והם מתלחשים מאחורי גבך כמו עקרבים... מאשימים אותך במשהו
|
היא התיישבה לו על הפנים וזיינה לו את האף
די, די, הוא כמעט בכה,
שקט, עוד לא גמרתי, היא צעקה
היא הלכה לחדר המקלחת, והאף שלו היה אדום וכואב
|
נרשמתי לאתר היכרויות.
- למה?
אני צריכה פראייר שיעבוד בשבילי.
- אה...
|
זה אתר חינמי פתוח לקהל הרחב,
כל מי שרוצה, מתי שהוא רוצה, ואיך שהוא רוצה
אבל בתור אתר חינמי - הוא לא משוכלל,
ולא מפואר ולא כלום,
|
ובעצם גילה שהאנשים המתוחכמים הם הכי טיפשים
הרי מה הבעיה לעבוד בראש לוגי? את זה גם מחשב יכול
מה שחשוב זו אמונה, תקווה, אהבה,
וכל דבר רוחני שהופך את האדם לאדם
|
יהיה כה בודד בלעדייך
שירי שיר ערש לתינוקך, עיר
חותך את האבק בגוף חשוף (ביום חמסין)
מים משטחים הרים ועפר (ביום גשום)
|
בחרנו לחלוק אתך רגע מזמננו
אתה מאוד מאכזב אותנו, מאוד!
למעשה אתה כל-כך מאכזב אותנו,
שכבר ויתרנו עליך
|
ככה בלי לשים לב אני מוצא את עצמי מת
ערני, שחצן, גאוותן, מסריח, אכזר, מדושן
ככה בלי לשים לב אני מתחיל את היום שאיננו נגמר
שמזכיר את היום שמזכיר את היום שמזכיר את היום האחר
|
כן? כן? באמת? מה אתה אומר?
באימא ש'ך? לא יפה
זה מה שקרה? משהו-משהו
כן, שתלך להזדיין היא והחתולה שלה
|
למה את מנסה לדרוך עליי
מה עשיתי לך רע
אני אדם תמים ורודף שלום וצדק
אני גם רגיש
את מכאיבה לי בלב
|
האיש אמר שהוא עייף לשמוע את המילים,
אז חזרתי עליהן שוב
והוא קפץ קפיץ-קפוץ וקיפץ לארץ קפצפץ
|
יריות, אני שומע יריות בכל מקום
כואב לי הראש, כואב לי הראש
"יורים עלינו," אני חושב חטפתי רסיס בראש
איזה כאב... איזה כאב...
|
מחוץ לעולם וירטואלי, מחוץ למציאות מדומה,
מעבר ליללות הרוח,
החוצה מהביצה העכורה
|
אתה כותב כאילו הדף עשוי מעיסת נמלים
אתה כותב כאילו המילים הן תולעים
אתה אוחז בעט כאילו זה פגיון,
בו אתה שורט וטובח את הדף
|
בארץ שלנו הכול יכול לקרות
יש נערות על אקסטזי וילדים קטנים על אסיד
בארץ שלנו הפרות חוצות את הכביש
והתרנגולות מפקחות על תנועת העגלות
|
באתי לקבל את התודה שלי,
ולא קיבלתי
למה אני בכלל כותב את זה?
|
אנחנו,
כוחו של הטבע
אנחנו,
נגיע לשחקים
|
אנשים עם משקפיים באולפנים מחוממים,
שמדברים, ומדברים, ומדברים...
אבל לדיבורים שלהם אין עניין וזמן,
זה לא מה שישים לך ארוחה על השולחן,
|
שיר על בדידות
מפי אישה צעירה לבנה עם שיער לבן
ובאיזה מקום יש רכבות עיליות,
דוהרות מעל כבישים רבי נתיבים
|
בבית הזה יש גינה מלאה תפוחים אדומים
ומלפפונים כל עונות השנה
ומלחי-הרחה
|
בגבול בין בית-שמש לאילת נפלתי שדוד עם קצת תקווה קטנה בזווית
עין שמאל.
כשאני חושב על זה, אני מגיע למסקנה שלא הכול מתבקש.
בין סדום לעמורה אכלתי הררים של מלח והפכתי חנוט.
אני מורה בזאת לנוגעים בדבר להסתכל על חצי הכוס המלאה.
|
שיחקנו בעירום, אני והיא
נגענו וקידשנו כל מיני מקומות בגוף וברוח
היו לנו תחושות מדהימות, גם רוחניות, גם מיניות
גרמנו זה לזו לגמור בעוצמה, כאילו האגן נשפך החוצה
|
תסלחו לי שאני משתעל,
אין טוב יותר משיעול טוב לעבור מפאוזה לפאוזה
אני ממש מצטער שאני לא גיבור אמתי,
אבל כל מה שאני יודע לרצוח - זה ירקות
|
קודם נשברו לו הפנים,
אבל הוא היה בסדר עם זה,
יענו סחה
ואז נשברו לו העצמות,
|
אתה יורד במדרגות... אתה רץ
להספיק לתפוס את מונית הכסף, מונית הזמן
ואני עומדת בחלון וצוחקת, צוחקת,
כמה אתה מטומטם
|
בחוץ זרחה השמש,
אבל אצלי בבית היה קפוא וחשוך
הסתובבתי שעות במעגלים, עד שהתעייפתי,
וישבתי לנוח
|
+ שפיותו מוטלת בספק.
- או שהוא גאון.
+ או שהוא מטומטם.
- איך אפשר לדעת אם הילד גאון, מטומטם, או מטורף?
|
מאז ירדו גשמים,
אמרתי לו, והוא נתן לי לכתוב שיר
כתבתי את "בדרך הביתה" והוא אמר תודה,
ויותר לא שמעתי ממנו
|
את צבועה אדום מאצבעות הרגליים עד הפדחת
את לא גרמנייה בכלל, אבל את בטח רוסייה
יש לך ויברטור במגירה
בדרך אחת או אחרת אני אמצא אותך
|
תארוז לי את כל הסיגריות שנכנסות לתוך תיק גב,
ותוסיף את המזומנים שהרווחת לא ביושר
אני אדם ישר והגון, רודף צדק,
שבא לחסל לך את העסק
|
איזה יום יפה, השמש זורחת,
הציפורים מצפצפות, ואני במקלחת,
מסבן את השערות. יש בחוץ תהלוכה
של ילדים, שרים ורוקדים,
|
מקסימום נסיעה לסן-דיאגו
עם חלונות פתוחים במכונית אדומה
כמה טוב שאת מחייכת
טוב לך
|
בדרכי אל האל, אני תולעת,
משתחלת בין רגבי עפר
בדרכי אל הגאולה, אני רפש,
מוטל בסמטה רעה חשוכה
|
מפלצת עם שלושה ראשים
מנגינות מפותלות לפנות בוקר
אברכים מתפללים
עורבים מקרקרים
|
הקלידים רוקדים בזרוע הכוכבים האפלה
ירח מר מטפטף טיפות של ונוס בפרווה
אנשים משחקים באמנות כאילו זו תורה
וכל המפלצות נמצאות באולפן שישי לעשות לאנשים רע
|
בארצות בהן קורה משהו...
קורה משהו
ובארצות בהן לא קורה משהו...
לא קורה משהו.
|
בגלל שאתה מסטול, בגלל זה
אם לא היית מסטול - אבל דפוק -
דיינו
אבל אתה גם מסטול וגם דפוק
|
נדמה לו שהוא חי, אבל זה רק בנדמה לי
כמו שהוא משחק במלחמות במחשב, אבל זה רק בנדמה לי
כמו שיש לו משחק שבו הוא כאילו האלוהים, אבל זה רק בנדמה לי
כמו שנדמה לו שהוא כותב את השיר הזה, אבל זה רק בנדמה לי
|
ההורים שלי לא היו חכמים
גם לא המורים, המדריכים והמחנכים
אפילו לא הסופרים בספרים,
רק רבני ישראל הגדולים
|
הימים ימי משיח, וסנדליי מתפוררות
רעם ותפרחת אובך מתגלגלים מההרים
על חלקת המדבר קוראים לי להקים אוהל
האדמה קשה לתקיעת יתדות הבד
|
בואי, כלה, נלבש כלולות,
בנישואים רוחניים בשמיים
|
הוא פותח את הדלת לעולם אחר
עולם של צבעים וקולות וריחות
עולם של תחושות וטעמים
ואומר לה - מרי, אני אראה לך מה זה באמת לחיות
|
בואי, מרי, אל תפחדי מהאוחז בחרמש -
כך אמרה להקה כלשהי אי-שם באיזה זמן
מוצצת את הדם מהזרוע שלה,
כי המבוגרים הורגים אותה.
|
עשינו ילד, אימצנו, לא חשוב אם אחד או שניים
שתיתי בירה, אני אוהב בירה, אני אוהב גם וויסקי בסודה
עד שזה יהיה חוקי - אני קונה גראס מ-טלגרם,
לא אכפת לי אם עשר גרם או עשרים
|
אם אתה היית אשכנזי,
היו מסדרים לך פסיכולוג,
אבל מזרחי דפוק זה דבר טבעי,
ככה הוא אמור להיות
|
"בוא תשמע סיפור," היא אמרה ונשפכה מצחוק
"איזה אחד שאני מטפלת בו רצה להתאבד," היא צחקה
"אז מה הוא עשה?" היא צחקה עד שדמעות ירדו מעיניה
|
בא לי להתמסטל עלייך, את כל-כך טובה
בא לי לי להימרח עלייך, אני אוהב אותך - אהובתי
בא לי לשגל אותך, אול נייט לונג
ניסע ברכבת הרים למרחקים ארוכים
|
אולי אני שתיתי קצת הרבה יותר מדי
אולי את, אתה ואתם לא התנהגתם כמו שצריך
אולי היה לי אגו יותר מדי
אולי גם לכם
|
בודהה יושב על מחצלת עשויה קש,
ומביט בי בעיניים קטנות וחריפות
הוא יודע הכול,
אני רואה לפי המבט שלו שהוא יודע הכול
|
אני לא נמצא פה, אז עם מי אתה מדבר
יש לך סרטים בצמות וסרטים בראש,
אתה חושב שהחיים זה דיסני
אז יש לי חדשות בשבילך
|
הראש לא במקום, אולי, אבל הלב כן
עיניי בוהות לפעמים, אמרו לי: "אתה בעולם אחר,
לא שומע לא רואה".
|
- למה ככה יקר?
+ זה בוטיק.
- אם זה בוטיק,
אז אני V.I.P
|
שמעתי ציוצי ציפורים
אבל הם היו אשליה
אז פתחתי בקבוק ושתיתי
אף-אחד לא יכול לפגוע בי איפה שאני נמצא
|
שנתיים גן,
12 שנה בית-ספר,
שנתיים-שלוש צבא,
אתה פצצת זמן מתקתקת
|
מה עבר, איזה עבר, הכול אותו דבר
נמאס לי לשחק בבולבול שלי ולחשוב עלייך
השארת אותי מיותם מאהבה,
מיותם מתענוגות הגוף
|
אני מתקשר אליה בול בחצות
"בדיוק נהפכתי לדלעת," היא אמרה וצחקה,
"מה אתה עושה בשעה כזאת?"
רק התחלתי את הלילה, אמרתי
|
נגמרה לי הקולטורה, אני בבאסה,
אני מזוכיסט רגשי ופיזי,
אני מלקה את עצמי רק עם זנבות לטאות.
|
יש כל-כך הרבה בונוס.
שבכלל יש מה לאכול.
שהשכל עובד.
שהריאות מתפקדות.
|
אז כל יום אני מנסה מחדש,
לשעבד את הזונות שלי לעבוד בפרך
אבל הן בחורות טובות, והן שונאות אותי
מקללות אותי כל חיים מחדש
|
אבדתי בים של קלחי תירס
אדם משכמו ומעלה הוציא אותי מהבור
הרדיו לחש כל הלילה
שקעתי לחלומות מתוקים, נעימים
|
כשאת קמה
מתנומה עייפה, מ-שינה עמוקה
של אבדון
לתוך הג'ונגל העירוני
|
בוקר סתיו עבר, בוקר סתיו חלף,
בוקר הוא בוקר כשהיה בוקר,
לפני שהפסיק להיות בוקר
בוקר מדבר איתי שהיה נחמד להיות בוקר
|
ברכנו כי חטאנו בגאווה ובאגו גדול
כי מה אנחנו אם לא בשר מבשרך, רוח מרוחך,
טיפה מהים שלך
|
בוקר בבוקר יום טוב, הכול חדש
נתחיל בספירת מלאי
נספור את השיניים, לבדוק שכולן ישנן
נבדוק אם האופטימיות, השמחה וחדוות החיים,
שלא עשו ויברח בלילה
|
המסכים מלאים מלל שאני לא יכול לפענח
אתה יכול? את יכולה?
בשמיים נדלק ירח ומלווה אותי כל החיים בשעות הלילה
גם הצל שלי מלווה אותי, וגם הכלב שלי
|
זה שבן-אדם נולד בן-אדם
עם שכל של בן-אדם,
לא הופך אותו לבן-אדם.
אם תשימו לב,
|
איפה החמימות, איפה הנשמה?
אדם זקוק גם לנחמה
לפתוח את הבוקר עם כוס קפה
לשמוע מוזיקה טובה
|
בבוקר השמיים נפתחים, בוקר יום ראשון,
ולי יש את כל הזמן לעשות מה שאני רוצה,
ולשאול את השאלות
כל מי שיורה אולי פוגע, אבל רק מכבה שרפות
|
אני הולך לבית-כנסת, הוא הולך למכולת
אני קונה סיגריות, הוא קונה לחם
אני פותח את הבוקר עם תפילה,
הוא פותח את הבוקר עם סיגריה וקפה
|
לפעמים סוטים מהדרך בלי לשים לב,
כמו נסחפים
וטוב לי להיות קוץ בתחת לאנשים שלא שמים זין
"אנחנו פה, ואנחנו לא הולכים לאף-מקום, זה ברור?"
|
בוקר טוב, בוקר טוב,
הממטרה אומרת בוקר טוב
ציפור מצייצת, פרחים פורחים
בוקר טוב לי ולכל בשר ודם
|
בוקר טוב ילדה
לפקוח עיניים על מצע של משי
קרני-אור רפות מבעד לחלון
ציוץ ציפורים לחופש נפלא
|
יום שישי מבורך לכל עם ישראל,
ובוקר טוב.
בוקר טוב לעניים,
בוקר טוב למשוגעים,
|
אתמול היה יום טוב בעולמי הצר
אני למדתי מזמן ליהנות מדברים די טיפשיים ושוליים
אולי זה גורם לי להיראות קצת כמו שוטה,
אבל לא אכפת לי,
|
רק אהבת חינם ומחשבות חיוביות -
תחסל את הקורונה
ותגן על כל אדם שיפעל כך.
|
שמעתי שמועות...
שמעתי לאחרונה שאתה מחפש אוכל בפחים
זה נכון?
|
אל תשאיר אדם לבד בגלל שאין לו מה להציע לך -
מלבד אהבתו
הוא יכול להאיר את חייך באור יקרות
ויותר חשוב לאהוב מאשר להיות נאהב
|
עומד על האבן, משקיף למרומים
צוקים כאלה מהלכים אימים
זרוע חלב מוצצת כל לשד
עיניים זורחות בדאגה אימהית
|
כשהשמש זורחת לתוך העיניים שלי,
בתוך העיר שלי,
בתוך הבית שלי,
הכול נראה בדיוק אותו הדבר
|
על אהבת נעוריי אניח כתר כסוף
משובץ אבני חן, אבני דמעות
ובלבי יבואו האנשים כולם
טורים-טורים
|
זה מצחיק שאת לא מתייחסת אליי, כי אני מתייחס לעצמי,
אז אם אני יכול - למה את לא יכולה?
אבל זה לא נורא, את בטח מתייחסת למישהו אחר,
אני מקווה שהוא מודע לגודל ההקרבה ממך שאת מתייחסת אליו
|
בזעיר אנפין היא מתקשטת בנוצות
והן נעימות והן רעילות
אוכלות לה את הגוף
|
אתה הסתכלת לי ישר בעיניים,
ולא זיהית אותי
עמדנו כמו שני זרים,
אתה מחכה לרופאה, ואני לרופאת הילדים
|
בחורה מצוינת, אני אוהב אותה
תמיד נראית טוב, סימפטית ואוהדת
אני מספר לה דברים, והיא יודעת להקשיב
לא תמיד יש לה פתרונות, אבל לפחות אנחנו חולקים
|
כל נציג חוק יגיד -
לא ראיתי, לא שמעתי, לא דיברתי
ובינתיים חוקי הג'ונגל שולטים פה.
|
בחשכת הליל לבי צד אותי
אני מנסה לדוג מעט היגיון
האצבעות שלי חובטות קלות בגולות צבעוניות,
אבל אני נשאר קפוא עם סיגריה בין האצבעות
|
לפעמים אני מתגעגע
אני לא יודע בדיוק ל-מה
אולי למסעות שלי לירח
אולי לאפסות המתוקה
|
"במלוא הקיטור, אף-פעם לא לעצור,
לרסק בקטר הרכבת כל מחסום,
להפוך אותו לשבבים"
|
אני סופר כוכבים עכשיו
וכשאני משתעמם אני מגלה יקומים
אבל נשאר לי בראש מין פרצוף כזה יפה
עם חיוך של געגוע
|
על הבטן יש הרבה פלחי לימון
לאכול אותם וגם לאכול את הבטן
באוויר נזרקים לולאות לכידה
כמו דייג שמנסה ללכוד נשמה
|
יש לי בטן גדולה
האמת... כן, היא גדולה
פעם אכלתי 20 קובה
קטנים, אבל קובה, במרק
אח"כ לא יכולתי לזוז מהמיטה
|
אז הוא בטרייה, והוא נחלש
הרי איך פועלת בטרייה,
היא צריכה להיות חוליה במעגל חשמלי,
עם מינוס ופלוס, כניסה ויציאה
|
חלמתי שאני גר על אי גדול,
ומסביבי הכול מים
אני אוסף סביבי עצים,
אבל אני לא יודע לבנות בית
|
ביום שישי בלילה הכול טובל בדגים
כיפות על הראש, ספרי-תפילה נפתחים
תירוש מוזגים, חלה בוצעים
ורק אני מרגיש כמו בול-עץ
|
ובלילות
כפות ידייך זוהרות
מלטפות
טיפות-טיפות
|
במשך עשרות שנים
הועברו כספים
מהביטוח הלאומי לאוצר
כאילו ביטוח לאומי זה מיסים
|
שלום רב אדון/גברת נכבדים
הנדון - חידוש פוליסת ביטוח סיעודי
|
אז מה אתה אומר, מה יש לך להגיד
נדמה שיש לך מה להגיד, אבל אין
אז אל תגיד כלום, או שתגיד - כלום
גם כלום זו אמירה.
|
עברתי אינסוף תאריכים על השעון, ולא מצאתי את הפנים שלך
רק לפעמים כשהבייב שלי יורדת לי, נדמה לי שזו את
(רק שהיא עושה את זה הרבה יותר טוב)
|
אכן מגיע לך את הכי טוב שיש,
אבל אני לא פנוי, בייבי
מה לעשות שאני אסיר למחלת נפש,
ואין לי את הפנאי לצלוח את ים לבך
|
כשתבואי אליי, מישל פייפר היפה
ותבקשי את אהבתי במתנה
מה אתן לך?
|
איפה אתה ואיפה אני,
איפה הקרוסלות שצריך להיזהר לא לסובב מהר מדי
הם הולכים את כל הדרך מהרחוב למגרש המשחקים
החול בנעליים, בין האצבעות,
|
ראיתי אור ראיתי חושך על פני תהומות
שמעתי שקשוק מתכות
ישנתי בערפלי הבוקר, התעוררתי מחלומות
רוח נשאה אותי הרחק אל הצפון
|
תודה לך אלוהים שאתה כאן בשבילי גם אם נדמה לפעמים שלא
המוח שלי תקוע בין הילוכים, וקשה לי לחשוב
אבל ככה זה כשאתה (אני) סייקו
|
אני מעשן את הסיגריה שלי, ואין לי לאן ללכת
אין לי מושג מה באמת עברתי, אני לא בטוח שאני יודע מי אני
זיגי מנגן גיטרה, ומרחף בין כוכבים
אני קם בבוקר ושותה קפה או אקסל
|
אלה היו הימים בין לבין.
בין חורף לקיץ, בין סתיו לאביב, בין יום ללילה.
אני ישבתי על המיטה המתקפלת שלי ושיחקתי טטריס,
בחלון השתקפו הרי אדום.
|
אני לא טוב במספרים בינריים
מה שזה לא יהיה...
אני טוב בהתנוונות
לא כל-כך בהתחדשות
|
כשבוחשים בשדות עם יד ענקים,
מוצאים דברים נפלאים
|
עכברים גדלים באופן מפליא מאוד יחסית למשקל גופם
גם לפילים יש חדקים ארוכים מספיק כדי לחטוף תינוק
בטעות הדלקתי טלוויזיה וראיתי תכניות מלחמות
אולי אוהבים את זה שם, פה יש את זה במציאות
|
למה עשית את התנועה הזאת?
איזו תנועה?
ההיא
לא יודע, למה?
|
כל הבירות בעולם לא ירוו כעת את צימאוני
יש לי בירה שמחכה לי ואני מחכה לה
היא מתקררת בסבלנות ובציפייה במקפיא
וגם אני מצפה לה
|
אני חושב ללכת לבית-זונות רק כדי לראות אם האישה העובדת תאהב
אותי
האם היא תיתן לי בונוסים פינוקיים שונים?
האם היא תחייך? אולי אפילו תצחק?
|
הלכתי וגם חזרתי מן המתים
עכשיו תאכלו אותי
טיפסתי וגם ירדתי מצמרות העצים
עכשיו תשקו אותי
|
ילדתי המתוקה
אהבתנו כים מפכה מים מתוקים
אינני מרווה ולבי עדיין צמא
עינייך כאגמים שקטים ופנייך פני מלאך
|
בכסף קטן פורט לפרוטות
את תלושי ההנחה למכולת
גרביים קרועות, כפפות בלי אצבעות
רוק ניתז מפי כשאני מחייך
|
לעזאזל, כי זה מה שנשאר
השלדים האוחזים בקרקע
מחרבנים-מדשנים על פני השדה
מאכילים בגופם את האדמה
|
העם שעתיד להיות ישראל כבר אז
היה מורכב מ-70 אומות העולם.
עוד אז הוא היה שונה במוצאו ומנהגיו,
אבל שותף מלא לדרך הרוחנית.
|
ללכת לחדר כושר לעשות ספורט
אם אפשר גם בבית
לאכול במסעדה יקרה
אם אפשר גם בבית
|
סיפרתי להם סיפור
שמצוץ מהאצבע הגדולה שלי
והם קנו, את הסיפור
וסיפרו לי סיפור משלהם
|
איזה גוף יש לך?
עגלגל ורך כמו לחמנייה חמה
על הקיר אני נאבק שוב לתלות ראשי שדים מפוחלצים
קסם מוזר מתפשט באוויר
|
איזה מן עכבר הוא...
הוא כל-כך עכבר, שזה מפחיד
הוא לומד סיינטולוגיה
הוא סיינטולוג
|
בצללים באוויר המרקד מחכה לו איש אחד אפל,
עם נשק ביד
עומד מאחוריו בחשכת הלילה,
מבקש לפדות את האלימות שהוא יצר
|
קוטפים אשכוליות לשתות ת'מיץ
עולים בגשם על סולמות
הופכים את האדמה עם כפיות
זורעים עלה ירוק
|
זוכר אותי מותש והעולם יושב,
ואין דשא אמתי צומח בין שבילי הכפר
ואני מת מזמן, על סמים קשים,
בכפר הנוער בן-שמן
|
מתחיל בנגיעה רכה על המקלדת, במקשים רבועים
גומר באסלה מקיא את הנשמה
בין לבין חוטף זפטות מהקירות
הרים גבוהים של גשם מכתרים סביב
|
אני, אני, אני, אני,
אני מרגיש ריק בראש כמו קליפת שום
|
לכן לא מתקרב, לא מדבר,
לעולם לא משקר.
רואה את ערימות השנאה והרוע ונדהם.
המוח הפשוט והילדותי שלי לא יכול להכיל את זה.
|
מקלחת קרה עושה פרצופים על הבוקר
קרח קר עושה עקצוצים על העור
ירח כבוי מתלקח חרש באש לבנה
ירוקים הרי החושך בשעת בין-ערביים
|
קח הסנפה מבור התשוקה המתוק
הצטרף לחריץ הוורוד
כל היום והלילה מתעלסים על הירח
מתעלסים בבית שלך
|
חטפתי בקבוק ויסקי מאחד הארגזים
ואמרתי אני לא חוזר לשם
אני ממשיך בניו-אורלינס
לשרוד את החלום של טקסס עד סוף הימים.
|
אין מה לעשות כדי להבין
את המשחקים בדיוק כמו שאנחנו משחקים
זה חלק מלהיות מאוהב
|
הים שוצף בנהר קצף סערה,
מתרומם מעלה אל השמיים וגונח,
אנחנו מביטים בו יושבים,
מעשנים ושותים וויסקי זול
|
דברים יוצאים לי מהמוח, אני מקווה שאני אהיה בסדר
ספינות וויקינגים ארוכות חותרות החוצה על קצף מוחי
המשוטים הענקיים שלהם חותכים במים ופוצעים אותם
יוצאים לי גלגלי-ענק של לונה-פארקים, שוחים בחשיכה וטובלים
בנורות ניאון צבעוניות
|
השם שלו נישא גבוה בעננים נידפים
עיניים אילמות מתוך עור חלק אטום
אישה יפה,
קעקעה כנפיים על גבה.
|
בלונדי.
היי, בלונדי.
איך השארת אותי לבד במדבר, יא בלונדי?
לא טיפלתי בך כמו חבר?
|
הייתי ילד רע מאוד
כתבתי דברים נבזיים מאוד
ועכשיו ראשי מסתחרר באנרגיה הרעה שעוטפת אותי
|
לא חסר אנשים שאומרים לאדם מסוים
שהוא טועה בצורה ממש מזוויעה
וכל האמונות שלו והמעשים שלו פסולים
עד בלתי נסבלים
|
בלילות כאלו ושמש לא מפציעה
ירח בודד מגיח לחלופין מבעד לעננים שחורים דלילים
בעיניך שוכנים למשמרת כל דברי עברי
אני מתארגן מחדש למשמרת זקנתי
|
מעניין שאחרי שאדם מת,
אומרים שהיה נפלא,
אוהב אנשים,
טוב לב,
|
אני מתערב אתך שנפלה לך הנשמה
הרוח יצאה לך מהמפרשים
אין לך כוח יותר אפילו לחיות
על השאר אין מה לדבר
|
מה הטעם בדברים, הוא שאל,
אם הם לא נטעמים
נטעם אותך אחד ושניים,
נמלא אותך בזרע שלנו
|
רציתי לשבת ב-צל, כמו הנח ב-צל
אבל מה לעשות שיש דרקונים, מכשפות ושדים
דווקא אני ילד חמוד, תשאלו כל אחד,
כולם יגידו שאני פשוט מותק
|
מנהיגים הולכים ובאים,
אבל במבחן הזמן לטווח ארוך -
רק רצון העם קובע.
תסתכלו על ההיסטוריה.
|
- את פקידת הרווחה?
+ אכן,
ב-מה אני יכולה לעזור?
- באתי לקבל את זכויותיי שמגיעים לי בחוק
|
במורד הרחוב מתגלגלת צעקה
"אני לא יכולה לעשות זאת, אני לא מספיק טובה."
מוכר המכולת מזכיר לה שפעם היא הייתה קטנה
ובכל זאת היא צועקת "אני לא מספיק טובה."
|
הילדה במצב הנוכחי משתטחת על פני המרק ולא רוצה להתפנות
המלצר לחוץ והאיש השמן רעב - הוא רוצה לאכול את המרק,
אבל הילדה מסרבת בכל תוקף לעזוב את המרק עד שימלאו כל
דרישותיה
באופן מוזר אף-אחד לא שאל מה הן דרישותיה
|
היא לא מכינה הערב בצל ירוק
היא שקועה בשינה
בתוך שדה מלא תפו"א
מכבשים מ-כל עבר
|
הבית עף פעמיים ואולי אף יותר
הבית קפץ פעמיים על רגל אחת,
ואולי אף יותר
המדינה אמרה שאנחנו נכס תרבותי זניח
|
בן-אדם מתעורר בבוקר
הוא רואה שמש גדולה
אין טיפת טל בשום-מקום
בן-אדם שותה מים
|
איש אחד יושב בסרבל עבודה על המדרכה וצוחק צחוק מריר על כולם
אני קר לי כי אני לא מדליק הסקה, מביט בו מבעד לחלון
הוא צוחק על כולם, הוא צוחק גם עליי, איך אני כל הזמן בבית ולא
עובד עבודת כפיים
|
מתהלך בגן של פרחים מתים בחשכת לילה
את לא תדעי מה הייתי, לעולם לא
אני נופל, הכול מעליי
רוח רעה חמה בגופי, פניי
|
אתה לא שווה נשימה מהבל הפה המסריח שלי,
הוא אמר, הבן-זונה, ואני חשבתי איך אני רוצח אותו הלילה
אתה סתם רימה מאוד מטרידה בתוך המוח הטהור שלי
הוא אמר, ואני חשבתי איך אני שוחט אותו הלילה
|
הוא עדיין לא שתה ת'כוס קפה, הבן-זונה
וואי, כמה הוא בן-זונה
הוא כל-כך בן-זונה,
שקללות של מאות עורבים לא יספיקו לתאר כמה הוא בן-זונה
|
הוא שתה ת'קפה, הבן-זונה,
הוא אשכרה שתה אותו, המאנייק
אני אפוצץ לו את הפנים, הבן-זונה
אני אהפוך אותו לעיסת בשר
|
היא ריחמה עליי כי הייתי בן-זונה מנומס למופת
אני תמיד שם את הראש שלה בפח אחרי שאני מוריד אותו באסלה
גם האצבעות הכרותות שלה טעימות למאכל,
כמו כל דבר בה, כמו העיניים והנשמה
|
איך שהיה כשהוא דפק לי את הראש בכיור
ועין שלי כמעט נפלה
אני עירום כמעט, המבט שלי זגוגי
ערפל של דם מתפשט על המראה סביבי
|
על מה אתה מדבר,
לא ראינו אף-אחד
הוא נכנס לאט בשושו,
וגנב לי את הנשמה
|
אם אני עייף כמו בננה
כמו בננה מעוכה על המדרכה
מי יבוא ויחליק על הבננה
ייקח אותי למנוחה
|
ארגמן תכלת זהב הייתה אישה טובה,
כל היום בשיעור סריגה,
שואלת מה קרה, למה ככה,
ואף-אחד לא עונה לה.
|
גירדתי את הפצע עד שדיממתי,
ואצבעותיי התמלאו דם
הלכתי לשם, זה לא היה מקום נוח
הושיבו אותי בפינה, וחקרו אותי
|
מרשים אותי לדעת שאני יכולה לפתוח חלון ולראות וונציה
או רחוב צדדי קטן צבעוני בפאתי פריז
היה לי את הרושם שתבוא אליי, אבל אין אתה מתחת לשמיכה
|
סיגריה מלאה ממתקים, סיגריה מלאה עשב מתוק
קפה זה איכסה, שתו וודקה-תפוזינה
טוב לי בכל זמן שאפשר לסתום לך ת'פה עם בנדנה
המילים שלך פוגעות לי ישר בלבלב ואני מדמם דמעות שחורות
|
אי-אפשר לחלל כל בשר מת
אי-אפשר לשחוט פרות קדושות
בהתערבות אני מפסיד למי שיושב למעלה
בחזקת אשם, בחזקת חף מפשע.
|
לבשת את המעיל העבה שלך, ויצאת לרחוב
הגשם של דצמבר קרע אותך לגזרים,
אך לא וויתרת על מעט אוויר
רצית לטפס על ההרים הרטובים,
|
בואי אליי שד מלאכית גיהינום
ותשפכי את הרוח לתוך הרחוב שלי
תצבעי את המדרכות במשיחות כחולות עמוקות
כמו ערב אחרי שקיעה
|
ארמון מפואר
הוא בסך הכול
אוהל פחות דל.
|
בלי בושה, בלי בגדים,
עפה לאיים רחוקים
מתגשמים משאלות, נגוזות אחרות,
היא ילדה גדולה לכל הדעות
|
בשבילי זה שיר ערש שהייתי שר לאימא כשהייתי תינוק
איך הזמן חתך בנו חתכים ועשה אותנו פראים
המסמרים במוח שדקרו בנו, כל המראות שלא בשבילנו אמרנו
|
מריחואנה חופשי בחינם
עגבניות ירוקות בשלות, מלפפונים אדומים
מחכים למשיח
משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן
|
בערבות הנחל הבודדות ביקשתי את שאהבה נפשי
בים של אחדות בוערת פיזרו מהותי לכל רוחות השמיים
מעדתי על קב אחד ועמדתי בלב מדבר גדול מלא מוקשים
לא חמלו על נפשי הכואבת, לא בזמן חסד ולא בזמן זכות,
|
גם בצורות ובצבעים אפשר להכות שורשים
ולסנטז אותם לכימיקלים רעילים
או להפוך אותם לסוכריות קופצות או פלטות שוקולד
הכול הולך כל עוד לא מאבדים את הראש
|
מחרוזת שירי בר אפלולי של לפנות ערב,
בו המלצרים מפנים את השולחנות ומתכוננים למשמרת לילה
|
אתה מתלהב מ-כל שטות,
ואני מתרגש מחדש כמוך
איך הבקבוק מחזיק את המים,
ואיך המים מצליחים לזרום דרך הצינורות,
בשפריץ
|
ידיד אמת, ידיד שאני צריך,
ידיד לבכות איתו יותר טוב
ידיד עם שדיים וכל השאר,
ידיד לבוש בעור
|
כמו ברבור לבן ששט במים
עם גוזלים ברבורים
מי צריך יותר מזה
כמו להיות תמיד במים
|
לא טוב לי להיות שקט, אני אדם רועש מאוד
אני מרעיש ביום ובלילה, אני מחריד את השכנים
אבל הם לא באים בטענות, כי הם יודעים שכזה אני,
ואין לי אפשרות לשנות אותי
|
כולם יוצאים לרחוב כאילו הם יוצאים למלחמה
ברחוב אתה חשוף, כל אחד יכול לפגוע בך,
במילה או במעשה, או סתם להכשיל אותך
רונית יצאה לרחוב כדי לירות בברווזים
|
מרביצים לי, אימא, מרביצים לי,
ואף-אחד לא מושיע
הם קוברים אותי בעודי בחיים,
כאילו הם יותר טובים
|
טל ומטר ירככו לבך
שקט בין-ערביים אחר סערה,
ברוח מנשבת
על גבעולי טיח
|
כמו כולם, נפלו שלהבות ברקע הכתום
עצים עלו באש ואיתם בני-אדם
הירח הפצוע דימם כל הלילה כולו על השדות
ואנשים בריאים ומתנשאים הפכו חולים
|
אז מה אני יודע שאני לא יודע
שאת לא יודעת שאני לא יודע
שאת יודעת
|
מידע זורם ברחובות בין אורות ומכוניות,
כבישים מהירים
אני לוקח משרוקית והולך ברחובות הסואנים החשוכים
|
בריאות זה טוב, בריאות זה טוב.
זוגיות זה טוב, זוגיות זה טוב.
|
אני חושב אני צריך קצת להתמסטל לזרוק ראש, ככה אני חושב
אבל איך בכלל אני חושב, אני מתפלא, הרי אין לי בריין
אני לא חושב עם הבריין, ככה אימא אמרה, אני חושב עם הזין
אז בעצם אני לא צריך שום בריין מזויין
|
נמצאה לו מגבת ליד הבריכה
הוא לא שמע מה הרב אמר
"אסור לחשוף גופך בתוך הבריכה,
יש הומואים בסביבה."
|
יורדים בשביל וזה שביל ירח
על הדרך פזורים יהלומים מנצנצים
ערסלים ריקים מתנדנדים בין העצים
הרוח שורקת שיר של קרולינה
|
"ברלין
היא לפעמים
געגועים לנאצים..."
|
ברני הוא מן חבצלת בראש שלנו,
וכשהוא גדול הוא יכול לגעת בכולנו
|
- אני רוצה לנשק אותך...
אני רוצה לחבק אותך...
אתה המאמי שלי...
|
מה נתת לי אלוהיי
בגשם מטפטף על הראש אני בולע מים
כל הסימנים והתמרורים לאן הם הולכים
תשקה אותי שיכר למען חיים שנגמרים
|
וכשהוא מדפדף בספר, הוא רואה פרצופים
ילדים קטנים רעבים שלא מבינים איך פועל העולם
ויש שם בתים עשויים פח, ושטיחים על רצפת העפר
אלו לא ממש שטיחים, אלא שמיכות
|
זה נוגד את כל מה שחינכו אותנו,
אבל דווקא הריצה המטורפת אחרי הנאות,
והישגים להשיג שנובעים מאגו,
היא הלא נורמלית.
|
שירים וסיפורים,
כמו כל אמנות,
אמורים להיות לא נורמליים.
|
בשביל הבריזה הוא פותח מיץ עגבניות
מטלטל שוק וירך ובוהן לכיוון הכוס האדומה
בשביל הבריזה גופו מלא מים, והוא נוזל
לתוך האוויר הקריר, לתוך שלולית קטנה צלולה
|
תדפוק לו בדלת,
תגיד שבאת לעשות סקר,
מטעם זה וזה,
כדי לשפר את השירות של זה וזה
|
למה לנשים יש חזיות?
לא, באמת.
הרי גם לגברים יש חזה,
והם לא לובשים חזיות.
|
בשבעה של אימא שלי
אנשים חיפשו בבית אלכוהול
כאילו זו חפלה.
|
הוא ידע אהבה מה היא,
אבל היא הכתה בפניו בגלל אגו האנשים
והוא יצא למלחמה
|
גדל הפרח, גדל-גדל-גדל...
עד שנהיה גדול
עכשיו אין מקום לפרח, מה נעשה איתו?
שמנו אותו במשאית ונסענו איתו לחורשה
|
כבר כמה ימים שאני מרגיש קצת מטומטם.
קמתי בבוקר ותרגלתי כתיבה חופשית,
כתבתי במיטה, ולכן ספר שימש אותי לשים עליו את הדפים,
ולכתוב.
|
אז אמרתי לה, ככה, את יודעת -
"את כבר ילדה גדולה,
את יכולה להופיע בישראל אם את רוצה"
והיא אמרה "וואלה. אם אני רוצה אני יכולה להופיע בישראל"
|
בתוך לילה שלך
לא היה לי צל של ספק שאני כבר לא קיים
וקיומי הנצחי נמחה עם הרוח
|
גיליתי את זה במקרה,
כשהסתובבתי ברחובות כמו זומבי,
מחפש קרן אור לנשמתי המיובשת
מחפש נחמה לחיי האומללים
|
"היא נסעה לשם,"
הוא אמר וקם בבגדי-שינה
מטביע אצבעות בשיערו הארוך ומדליק סיגריה
|
נימוח ב-דלי בלי שמץ גאווה
מפרז רציצות לפושטי יד ופושטי רגליים
|
בתרדמת היום דבר לא מפריע
מבעד לעלים הירוקים גשם מטפטף
באי בודד אין מקום לרעש סואן בחוץ
כשאני מתעטף בצינת בוקר
|
נכתב בלב כבד, בכאב גדול, ביד רועדת,
בקצה גבול הנשימה -
אלפי פיצות רודפות אחרי
אלפי פיצות רוצות לעכל אותי לתוכן
|
הוא גאון
זו לא סיבה לזלזל בו,
אף-אחד לא מושלם
ככה הוא נולד - מה לעשות
|
עקבותיו נראו בחול יחפות
על מצע החול הרטוב
מגאות מי הים שהפך לשפל
|
מאיפה זה בא כל זה
הרבה ג'אנק בתוך הבית
שאריות של אושר ושל שכול
רגעים שנשכחו עם הזמן
|
כל הקלפים בקופסאות והליצנים הלכו לישון
השמחה שואגת ברחוב והרוח נושבת קרירה
באיזה מקום נסיכה בוכה, באיזה מקום לנסיך אין אישה
תנועת האורות הושבתה עד מחר והייאוש יושב במיטתי
|
ישבתי וחשבתי מה לכתוב
אולי שאני חי חיים בלתי אפשריים
אבל דווקא מתוך הכאב,
פורצת שמחה כל הזמן
|
נאכל את הגבינה, בתוך טוסט חמים
נשתה את השוקו, הוא זקוק לתכלית
נבלע את מה שטוב, נשתה את המותר,
ונתענג על המאכל, כי מה לנו בלעדיו?
|
מכונית אמריקאית פושקת רגליים על הכביש המהיר
נהג משאית מעשן גראס על ההגה ושומע מטאליקה
אופנועים קטנים יפנים חותכים בין הנתיבים
סעודי זקן אוכל באיטיות נתחי תפוח על סכין
|
לפעמים אישה היא כמו גבר וגבר הוא כמו אישה,
וזה בסדר
וכמובן יש את הדברים שמשותפים לגברים ונשים,
שהם גם זכריים וגם נקביים
|
גבר-גבר, מה אתה עושה השבוע?
תשב אצלי תשתה קפה,
תאכל את העוגיות של אשתי
יש לי אחלה חמוצים לסוף-שבוע
|
כן, אני גבר מעשי
כשיש לי צרבת - אין בעיה,
אני לוקח כדור לעיסה נגד צרבת,
זה מתבקש
|
כשאני יושב ומסדר דברים את לא רואה אותי
שקוע עמוק בתוך מדמנה של חוקי המדינה
מתפלל בשבילך וחפץ בשבילך שתעשי מה שאת צריכה
הכול מסתובב סביב הדירה ואת בשלך -
|
את עושה לי ילד
מכונת חרבונים ואכילה
אני שולח אותו כמו אזרח טוב למערכת החינוך,
והם מחזירים לי אותו מטומטם
|
יש לי מזג-אוויר קבוע בכל ימות השנה
אצלי אין חורף או קיץ, סתיו או אביב,
ולא יורדים גשמים, ברד או שלג
|
היא עברה את הכביש עם כובע נוצות גדול,
צעיף ארוך-ארוך, ושמלה גדולה עליה בחמש מידות שהיא מילאה
בכריות
|
אנחנו עוד ניפגש, גברת פוקס
על כוס לימונדה קרה, עם קרח
ונראה טלוויזיה כמו מטומטמים,
ונצחק מהבדיחות בטלוויזיה, כמו מטומטמים
|
תודה לך, גברת רובי,
אלוהים אוהב אותך יותר ממה שאת מדמיינת
אלפי תודות והוקרות, גברת רובי,
החסדים נשפכים על ראשך
|
מתגלגל על פני המורד במורד
נופל לתוך מים צוננים
קרים כמו אוויר
בירח מסתיר פניו מבעד לענני שמיכה
|
ילדים וילדות הוזים על אהבהבים
אפילו בתוך תופת ה-הגיון
וזקנים בשנות ה-70 לחייהם מרכיבים משקפיים
ומתייחסים ליושבי הארץ כמו עדר של צאן
|
מתקיים בלילה, אוכל את חלזונות הירח
והירח שופך אור נגוהות על לבבות שבורים,
שאינם איתנו עוד
והם צופים בנו מבעד לעננים
|
למה הצוללת חייבת להיות צהובה?
היא הייתה יכולה להיות סגולה, או ורודה
אנחנו כאן אורחים לרגע, הבט סביב
זה לא משטח הריקודים שלנו, אתה מקשיב?
|
כל הלילה הלב על האש,
את עיניה אבקש
אין מחר, אין עתיד,
רק תחליף לתחליף
|
אני עובד כמו חמור בשביל שייצאו לי שירים טובים,
ומישהו אחר גונב לי את השיר ולוקח קרדיט!
(וגם תמלוגים)
|
יש לו בחורות כמו מים שורטות את העצמות,
משאירות ציפורניים תלושות על העצמות הלבנות
ויש אותו שמחוויר מרגע לרגע,
הולך לאיבוד בתוך מחלת ילדות לא פתורה
|
סלע חורק להתמוטט
מחזיק בזרדים
הלב לא נושם אוויר
האוזניים מתנחמות בפינק-פלויד
|
כובע טמבל על הראש
לב רעב לאישה
הדם זורם לי בראש, תאים נעים
צינורות נפתחים ונסגרים
|
מי שלא כל-כך צעיר
מי שלא עלה מארץ אחרת
יודע מה היה כאן פעם
ולאורך 75 שנה
|
אני שומע את התחנה השנואה עליי ביותר, גלגל"צ,
כדי שיהיה לי יותר קל להוציא רגשות שליליים
לפעמים צריך לנקות את כל הג'יפה...
כלומר מה שעוד זוכרים לפני שמחקו לי את הזיכרון
|
החיים הם לא תוצאה של כל הבחירות שלך,
אלא הם כתובים מראש,
כמו תוכנה בנשמה שלך.
עוד משחר היקום,
|
מבקש בקושי איזו גחמה אחרונה
לפני שתיפול עליי שינה
מחר זה מחר, מחר יום חדש
אתה יודע שאת זה לא תוכל להשיב
|
היא זונה קטנה, הפוליטיקה הישראלית
זונה של בעלי ההון
הם יוזמים מלחמות כדי שיהיה ביקוש לנשק
הם מפלגים אנשים כדי שיוכלו לשלוט בהם
|
אמרו שהוא הלך לפני שהוא חזר
אמרו נפלו פניו, לבו נכמר
אמרו הלך לישון ולא יכול לחזור
אבל כל מה שהוא רצה זה לנגן בגיטרה
|
קוראים לי ג'יימס בונד
אני גר על ראש ההר ביער הרטוב
אני מפלח פלחים של פומלות
משתכשך באמבט הנהר
|
רביעי לדצמבר, 1992.
העולם בכאוס, המצב קשה.
מונעים מאנשים דעת ובינה,
כי על שוטים יותר קל לשלוט.
|
מרימים משקולות שנופלות על כפות הרגליים,
והולכים צולעים ברחובות השטופים אורות נאון.
נשים טובות ונשים רעות ונשים רגילות מציצות מהחלונות.
גברים עם הרבה סיגריות, משקאות, גורמטים ושרשראות,
ריח בושם מסריח ומכוניות גדולות וחזקות מאוד.
|
כשאני מתעורר, אני שוטף פנים,
לובש את הג'ינס הכחול ומרגיש סבבה
אם גם את רוצה להרגיש סבבה,
תתעוררי, תשטפי פנים
|
גל אוהב פופקורן
גל אוהב גם את גלית
גל אוהב קולה עם הרבה גזים,
ושוקולד חלב פרה יחד עם במבה
|
הוא בוכה והיא צוחקת
למה אתה בוכה, היא צוחקת
כי את צוחקת, הוא בוכה
אז תצחק איתי, היא צוחקת
|
אתה צועד בחשכה בין משוכה למשוכה
חוץ מבגדים יש לך סיגריה
אתה לא יודע לאן תמשוך אותך הדרך בין משוכה למשוכה
העצמות שלך חורקות, לחץ הדם נמוך.
|
חיפשתי בכל הפינות, מצאתי השתקפויות מעוותות
אולי כנער הייתי מוצא, כשהכול היה נקי
אבל חשבתי שיש לי זמן
|
מעולם לא הרגשתי קטן כמו עם הגלולה הזאת
בלעתי אותה עם קולה וטיפה וודקה
אולי היה יכול טוב להיות שמש,
או לפחות איזה גשם סערה
|
הרחובות נאנקים תחת השמש הקופחת
שעת לפנות בוקר שלפני חצות,
אין איש ברחובות
החתולים מגלגלים עיניהם השמימה
|
כיפור בא, אנחנו מדברות בינינו,
כמה הצום טוב לדיאטה
כיפור בא, אנחנו מדברות בינינו,
שלא יהיה מה לעשות עם הגברים שלנו,
|
הטחינה שטבלת בה את כף רגלך, התייבשה מזמן
רק אני עוד פולט כדורי פרווה
יש לי קשית מעוגלת רועדת לשתות מרק
ויתוש קטן ורעב בתור חיית-מחמד
|
כמו באגדות אתה יורק צפרדע
ונלחם בקרן-אור נגד צללי החושך הרשעים
מתאספים על קירות ביתך ועולמך בכלל
לקחת אותך
|
אני התווכחתי עם הרבה אנשים שלא מצא חן בעיניהם שיש לי מה
לומר
אלו אנשים עם אגו גדול ומוח קטן שרצו להראות את עצמם, שרצו
להקטין אותי,
כדי לטפוח על האגו שלהם שהם יותר טובים
או שפשוט לא באתי להם טוב בעין, והם רצו להעליב אותי
|
התאריך לא קובע, גם לא השעה,
לא מספר הקוראים
לא מספר כדורי הפלאפל בתוך הפיתה,
גם לא כמות הטחינה או איכות הסלט
|
"זה ג'ונגל," הוא אומר, והופך שוב ושוב את שעון החול
"אתה בסה"כ בשר ודם," היא אומרת וטובחת בך עלבונות
"מעפר באת, ואל עפר תשוב," הוא אומר וחופר עוד קבר
"כולם מפגרים," הוא אומר ומחטיף לך לאטמה בראש
|
הוא לוקח חצוצרה ענקית,
והוא גמד כזה בעצמו, אבל החצוצרה ענקית,
והוא מחצרר ככה בקול מחריש אוזניים,
והחצוצרה גדלה עם החצרוץ
|
עזוב אותי, גמד קטן ומעצבן
מלא ספקות, חרטות, רגשות אשמה,
שאתה מטיח בי
לא אלקה עצמי!
|
ולפתע בהפתעה
נפקחו עיניו
אמר חשבתי שתמות לבד
עוד זמן
|
גמרתי עם הדלועים האלה, עכשיו אני מגדל עגבניות
זה יותר מועיל למשק, למעיים, ולתאווה,
וגם כן לתחושת הנקמה
אפשר לקצוץ אותן ולהכין מהן סלט
|
בזרועות פתוחות הבוקר נפתח
עם ג'וינט ופחית בירה
נתמסטל בנינוחות כאילו אין מלחמה בעולם
כאילו הנשים הולכות יחפות ברחובות
|
נקעה נפשי מהצורך הקיומי
לשמור על צורך בסיסי
לחיים נורמליים,
כי זה לא מתאפשר בשום-מצב
|
גדרות תיל תוצרת יפן,
המחסלים יוצאים לצוד
אני רץ באש ועשן,
ואין לי יכולת לזוז
|
בלילה, לבד, אני מרגיש קטן כמו גפרור.
|
אני מניח שאמות ביום אחר,
כך כולם אומרים
לא יכול לחשוב עלייך,
מבלי לקבל סחרחורת
|
בלקסיקון שלי גראס הוא לא סם.
השלטונות תייגו אותו במשך עשורים
כאילו הוא סם
בהוראת ענקי התרופות
|
הנה היא, הנה, היא באה,
האהבה
שמיים, כוכבים והרבה אדמה
|
אני לא מוצא את היציאה
מתוך המבוך הזה של שנאה
אחרי שהשמאלנים עשו אותי נכה,
הם קוראים לי פשיסט
|
ילד רץ על הסלעים
ביום יפה
של מסע לגדול
שמיים מתקדרים
מעל האופק
במטח של פטריות רעילות
|
אז לקחת את הדברים שלך והלכת
בטח יהיה לך יותר טוב שם
גם אני הלכתי
יושב על ספסל בגשם לצד כביש
|
הרגעים הפכו מהירים מדי ליד הכותבת
השמיים נפתחו והמטירו גשמי ברכה
יד ליד אני מעביר את החטאים והחסדים,
לעשות בהם צורה
|
גשם יורד בחוץ והרוח נושבת
על העץ מתנשמת תנשמת
החושך זולג מבעד לחלונות,
אל חדרי, מיטתי
|
צהריים נעים, מלא אור רך
אני פוסע ברחוב כשלבי מלא חלומות
אהבה פועמת בלבי, ואני איתה
מהמהם חרש מנגינה שמתנגנת אצלי בראש
|
בעזרתו למדתי להבין מהי חברות אמיתית
כשלא יכולתי ללכת על הזפת הבוערת,
הוא בא גם יחף וחילץ אותי משם
הוא נתן לי מטרייה בגשם שוטף,
|
גשם על הבוקר, הוא אמר
זה לא קרה
לא מזמן שנולדתי, הוא אמר
זה לא היה
|
ירושלים שלי מונחת על צלע הר
שטופת גשמים ושמש בחומות קטועות
מנמנמת חרש את כל ההמולה
מתענגת על תפארת העבר,
|
אני מזדחל על רצפת המרצפת בדרך אל הגאולה
מ-ידה של ידידה טובה
וזה מרגיש לי את האמת להגיד את האמת
כמה עלוב פה וכמה מתייסר אני
|
ומבקש
את שאינו יכול לקבל
וממזמז
את הזמן כמו אישה אהובה
|
הסתיו מתקרב ואתו עלי השלכת
וכל הקליפות הקשוחות נושרות מהלב
|
מי רודף אותו עכשיו
מי עושה לו שטיפת מוח
ומי מבקר בביתו כשהוא ישן
ומשדר לו מסרים ישר למוח
|
לא נוח לי בבגדים שלי,
בכלל לא נוח לי בגוף שלי
אני חושב שאני בכלל דג, מה אני עושה בגוף של בן-אדם?
|
אני שומע את זמזום הדבורים המכניות
וחש גם את הבוכנות בדמי
לא ראיתי שמיים שנים
ולא הלכתי דרכים ברגל
|
כן, אנחנו שפויים כמו זבוב החג סביב מנורה,
אבל כל-כך כיף לנו,
שאנחנו מרגישים את הדבש ניגר מנשמתנו
|
מה אתה אומר?
אני אומר שנטפל בו עכשיו
- נטפל בו? או "נטפל" בו?
|
הכול אותו דבר
כמו שהיה לפני שבוע, כמו שהיה לפני שנתיים
הפסל עומד במרכז הסלון כמו לפני שנים,
וגם הגפן משתרגת על התקרה כמו קודם
|
מתאמן בשליחת הודעות לילד שהייתי
הוא מספר לי דברים
זה גורם לי להרגיש שדבר לא חשוב,
אם קרו כאלו דברים
|
היינו רק בני שבע-עשרה,
והיינו חיים בחלום
עכשיו אומרים לעולם שלום
אנחנו כבר מעל גיל ארבעים
|
לקחתי מים מתוך הנהר
ושמתי אותם בדלי
לקחתי גם דג מתוך הנהר
ושמתי אותו בדלי
|
דג יום-שישי מרגיש
חי
בתוך הקיבה שלי
|
לא אוכלים דגים חיים, לפחות לא מקובל,
אתה צריך להרוג אותם קודם
אבל דגים באמת הם יצורים נפלאים,
כל היום שוחים במים, ומים זה חיים
|
יש לו זאב קטן שהוא מגדל
ובור שהוא דואג למלא בשתן וקיא
עד מתי אתה תברח, ידידי
הילדות הלכה מזמן ואין אתה מבקש
|
והיה אומר אביו -
"עוד יום של חרא מצפה לנו"
והיה רואה אביו צועק על אמו
ואמו צועקת על אביו
|
איזה מן יצור זה
הוא מסתובב ולא מפסיק להסתובב
כל הזמן מסתובב ומסתובב
אני אומר לו להפסיק, אבל הוא לא שומע
|
כי כולם יודעים שאין נצח אבל בינתיים טוב
אתה מוזג את כל הליבידו שלך לתוך ספל מעלה עשן
נושך לה את הפטמה, מים וזקפה בתוך מקלחת קרה
טובל את הראש בין הרגליים הבועטות שלה
|
"יש לי יום-יום חג," הוא אמר
לקחתי את המיקרוסקופ ובדקתי את העיניים
לא ייתכן, מלמלתי
|
ביבולים השקטים הם הפכו את השורשים בתוך האדמה,
ועכשיו העץ צומח למטה
אולי הם היו לא מסונכרנים עם הטבע או משהו כזה,
כי התפתחה אצלם מחלה ממארת ששמה עששת,
|
מדברים איתך על טרור
על האופן בו כדור חודר ללב
וסכין לגרון
אני שומע את החדשות בחצי אוזן
אי-אפשר להימלט
|
כל עוד הוא מת, אני הורג אותו עוד פעם ועוד פעם
כל ניצוץ לסימן לחיים הוא רע ומסוכן,
הוא רק פוקח את עיניו, מזיז בראשו,
ואני נותן לו עם הפטיש בראש,
|
- שאלוהים יעזור לך
- שאלוהים יעזור לך!
- לא, אתה העקום, לא אני
- לא! אתה העקום! לא אני.
|
אני, אני, מתעלף בעטייה של שירה, ברדיו שלי
יש ספרים שאומרים הרבה, ויש ספרים שלא אומרים כלום
יש אנשים שמחליטים להגיד הרבה, ויש אנשים שמחליטים לברבר
על רגשות, שהם זיכרונות, יחד עם אירועים
|
המכונית התהפכה,
וואי, איזה בלגן
ואז האיש יצא, הוא חשב ש-רק הוא שרד,
ומכר לוקשים לעמיתיו השוטרים
|
מחזיר מראות מרחובות לא מכוונים
הרבה פנים בלי עיניים
גשמים טובעים בלבבות האדם
כל הזמן הם שרים, טוב להם
|
הם עייפים, כי הם עבדו כל היום
כל היום, כל היום, הם עבדו
זה לא היה זול לעבוד כל היום
הם שילמו בדם, יזע ודמעות
|
זאב הערבות
איש הניבים
מוצץ הדמים
בולס הבשרים
שודד המטבעות
אוכל הזעם והאיפוק
|
מתמלא הדלי מים צוננים,
לשטוף את הפנים, לחפוף את הראש
והימים מתארכים והלילות טרופים,
ושעון מתקתק במרומים במרחקים
|
הראש שלי כמו דלעת שהוציאו את כל הבפ'נוכו שלו,
ועשו אותו מסכה בלי גוף עם נר בוער בפנים לליל כל הקדושים
או כמו קישוא עם הצינור המחורץ הזה שתוקעים אותו בצד,
ומגרדים החוצה את כל הבפ'נוכו של הקישוא כדי למלא אותו במשהו
מחליא
|
שנסי מותניים, אישה
מה זאת אומרת - את עייפה?
ישנת כל היום, ויש לך מלאן זמן
מה זאת אומרת - נמאס לך?
|
דלתות נפתחות ונסגרות לפנות בוקר,
יש תכונה בחדר המדרגות
קולות רמים, כועסים, זועפים,
חיתוך דיבור חד של גברים קשיי יום
|
"דם עושה רעש", אמרתי לה
אתה לא יכול לדכא את כל האנשים כל הזמן
מתי-שהו הם יעמיסו אותך עם קלשון לתוך הגוף לתוך משאית,
ויקברו בקבר אחים
|
הפחדים יכו בך שוב,
בלילות הקיץ הרדופים
ואת תצטרכי הרבה כדורים
|
קראו לי מריונטה
אבל הייתי בן-אדם
לא אהבתי שקראו לי מריונטה
כי הייתי בן-אדם
|
יהיה לך טוב
כשיהיה לך טוב
כשתחליט שיהיה לך טוב
כשתעשה טוב
|
אדם חכם מאוד
אמר
ש-כל מה שאפשר לדמיין -
ייתכן.
|
לכל אחד (ואחת) יש זכות דעה,
חוץ ממי שלא מקבל את זה
שלכל אחד (ואחת) יש זכות דעה.
|
אני לא מסוגל לכתוב על דף מלוכלך
לכן קרעתי את הדף והפכתי אותו
הפכתי אותו לכיסא עליו אני יושב
אבל הכיסא היה עם ריפוד קרוע
|
מוזיקה צועקת ברקע
לא אכפת לי לשחק, למרות שזה דבילי
לא כתבתי הבוקר דפי בוקר,
בעצם כתבתי דף מסכן אחד, בקושי
|
בעולם קפיטליסטי לא נותנים לך מנוח
אתה צריך לרדוף אחרי הכסף, חביבי,
אחרת כל דבר אחר שאתה עושה הוא בדיחה
|
- בכל זאת עבר זמן מאז
הפגישה האחרונה שלנו,
איך אתה מרגיש?
|
כל עוד אנו נמצאים בעולם הזה, אנו לא יכולים להיות בעולמות
אחרים,
למרות שאנחנו בצורה תמוהה ביותר כל הזמן מפנטזים ומדמיינים איך
שם.
כמו שאומרים "הדשא של השכן ירוק יותר" תמיד,
אבל תכלס העולם שלנו לא רע בכלל
|
קרקס הליצנים בכנסת נמאס.
דרוש משטר של טכנוקרטיה.
|
אף-אחד לא נולד צדיק.
תכבדו את האנשים שעושים את הדרך,
גם אם הם עדיין לא הגיעו.
|
ויאמר אלוהים "ויהי אור,"
וידליק את מנורת הלילה בקצה החדר
הבן-אדם זז בדירה שלי בשנתי
ואני חולם על מגרש כדורגל ענק,
|
הילדות חלפה מזמן,
וגם הדשא נרמס
הפרחים קיפלו עלים,
הרי ירושלים שקעו לגני עידנים
|
ערפלים ורוחות שוב הלוך ושוב
רגעים של כאב, רגעים של שמחה,
שחרור הנשמה הכלואה
מדבר אדם דין וחשבון עם עצמו
|
הוא מתקלח במים מינרלים, ומנגב את התחת עם משי
הוא מתאים עצמו למציאות
הוא גר באחוזה, יותר נכון כפר פרטי, ולא יוצא משם
כל העסקאות נעשות דרך מחשבים
|
בגלל זה באים אליי כל מיני מקובלים
ומנהיגים דתיים כאלה ואחרים
מ-כל רחבי העולם
כדי שאחזה להם את העבר
|
זה חיוני - להסתכל ככה
אחד בשנייה, אחת בשני
זה חיוני - לאהוב ככה
זו את זה, זה את זו
|
הלילה קורא לי
להיות קרן אור
באישון עינו היחידה
|
האירועים עברו את גבול הטעם הטוב
הוא יושב בפינה ומלקק גלידה
היא אומרת לו -
"אתה לא רואה שאתה בדיחה?"
|
אישה יפהפייה מלאה כל-טוב
בצק פריך כזה רך נעים באצבעות
אני מסתכל לאן הם כולם הולכים
הם לא מגלים
|
היא יכולה להיות יפה כשהיא רוצה,
והיא יכולה לשחק בגבר כמו בובה
לזרוק אותו מ-פה לשם,
להציב אותו במצבים שונים,
|
אז הא מדליק מדורה בראשי ההרים
כדי לאותת לעוברים ושבים
אבל איש לא רואה את העשן והאש
או כן רואה - אבל לא מתייחס
|
האיש הזה, אתם מכירים אותו?
הוא ירד אל הנחל לראות את הענפים
והעלים והפסולת שהמים סחפו
|
אני האדם השותק
אני שותק כל היום, כל הלילה
אין לי מה לומר
אני לא מתווכח ולא מתנצח
|
אני ירוי ודקור בכל מיני מקומות
מורעל וערוף וזב דם מורעב עד מוות
שום מים לא באו אל פי שבועות
אני רק שוכב בשוחה הזאת עד שאהפוך לשיר
|
שאני יודע מה לעשות ואיך לעשות,
שאני מבין בנדל"ן ובמסחר במטבע זר...
כן, אתה יכול לסמוך על האיש עם הכרס,
הוא יציב ויש לו עקרונות
|
אמרתי לו שהוא טועה, והוא שוקע,
בתעתועי חוסר שפיות "רומנטית",
נראה לי שהוא מבין את זה, אבל לא יכול ליישם את זה
הוא פשוט משוגע, וזה מה יש
|
יש לו לב עד השמיים
ואבוקות בעיניים
זרם מים צונן מרטיב את עיניו כל בוקר
ירח שמיכה מקפל אותו בערב
|
(האיש הזה לא מוצא חן בעיניי
הוא מסתכל על הילדים וצוחק
יש לו שיער פרוע וזיפים
הילדה השתעלה מעשן הסיגריות שלו)
|
לכן עלינו להתאחד תחת משטרו של
האל המצורע בטי-בלו,
ולהראות לכולם שגם אנחנו יכולים להיות
בעלי הון-שלטון-עיתון כמו כל אחד אחר.
|
האמנם יישפך הגשם לגרונך בחסד
וערבות צוננים יזרמו מתחתייך כנהר
ולא תהיי יותר עצובה ושותקת
ויבואו ימים שתוכלי גם לשמוח בעפר
|
זה לא שהיא לא אהבה את הסיפור,
פשוט היא לא ציפתה את זה ממני
היא ראתה אותי באור אחר
אבל מה לעשות שאני זה אני,
|
כל האנשים המתים, איך הם נרצחים?
כל האנשים המתים, איך הם מתים?
|
האנשים עוברים בדרך, הם איבדו הכול
לא רק את יקיריהם ורכושם,
אלא גם את שכלם ודעתם
|
בקיץ הזה פחדתי להריח פרח
אלפי ניחוחות מרוממי נפש
זה לא הזמן לברוח, זה הזמן להימלט
|
אתם צריכים לספק לי נשק והגנה,
וגישה למטווח ירי כדי להתאמן להגן על עצמי
אתם גם צריכים ללמד אותי אמנויות לחימה,
בשטח בנוי ולא בנוי
|
תביאי לי סלסלת פירות
ואת עצמך
אני מתגעגע כל-כך
כל הדיסק מלא שריטות
|
איך זה ש-כל-כך הרבה שנים
אין שלום בין ישראל לפלשתינים?
כי אף-אחד מהם לא רוצה!
|
פתאום זה נחת עליי -
השמאלנים הם בכלל לא יהודים!
("ערב רב" בשפה תנ"כית)
|
אפשר לפתוח חלון
לראות את הלבנה
אפשר להשאיר עקבות ירח על האספלט
לספוג פנסיי רחוב
|
לא פלא שהייתה שואה
האשכנזים כל הזמן מחפשים להציק,
לעקוץ, לתחמן, לגנוב כסף בדרכים "חוקיות"
כי החוק עקום, כמוהם
|
מתהלך בבתים חשוכים
בלי מטרה של ממש
מלקט גוויות מחדרי מדרגות
ירדפוני עד כלות
|
דעות שונות זה טוב
ואיש באמונתו יחיה.
שלא ישללו דעתך ואמונתך
כשם שהם לא רוצים שישללו את שלהם.
|
יש רוח נעימה ואפשר לנשום
אבל לי יש סחרחורת
אולי בגלל איזו הבטחה שלא קוימה
אני לא יודע אם זו הבטחה שאני זוכר
|
מה רוצה בן-אדם?
את הקפה שלו ואת הסיגריות
משהו לעזאזל ראוי לאכול
איזו עוגה שתהיה זמינה
|
באמבטיה סבון יבש, הכיור מלא אבק
אין חשמל ואין אוורור, כל התריסים סגורים
הברזים גונחים למצוא מים מתוך צינורות סתומים חלודים
ושני מסכים הרוסים
|
מתעסק בפצעים שלי
לא מוצא את הסוף ואת ההתחלה
אין סיבה לחיות,
אין סיבה לעמוד על הרגליים
|
כי הדרך קסומה היא
ושווה סבלנות
לראות מעבר לאופק
להרחיב את טווח העיניים
ולדעת שהכל יישאר פה
גם מחר
באיזה צורה
|
הבכי הפך עמוק ופורח כמו עץ
כמו נובע מהנשמות הסודיות והעמוקות ביותר של הבן-אדם
היא ידעה כמה כאב הוא אוגר בו,
וכמה כאב הוא ניסה להדחיק
|
חם היה בבגדד באותו יום בשנה
חנן הקטן-גדול הסיע את האוטובוס שלו בין ערים קטנות קרובות
בין הנוסעים הייתה משפחה קטנה של הורים ותינוק,
והאבא לא הפסיק לאכול באוטובוס
|
סייף הפכפך
במילים קטנות בדף
בתוך עשן תפרחת
חורק נשימה
|
ואם נלך למקומות משוגעים, אני חושב שנצא חיים
נקרא שירה ופרוזה ונדבר עליה
וכוסות קפה עם בוץ ייערמו על השולחן הנמוך
|
כשהוא נושם זה כמו הבל פה
בשנתו
לתוך הלילה האפל הרטוב
כשהוא משתעל ומנגב את מצחו
|
מפני שלא היה לי מה להגיד, והתביישתי מאוד
לא כל יום אישה יפה כמוך מתקלחת במקלחת שלי
המוזיקה ניגנה, אני לקחתי כדור הרגעה
בדקתי שהקונדומים במקום והשארתי אותם שם
|
מפרק חשבונות בנק ופורט שטרות למטבעות
גם על הכביש הכי שומם אני יושב עם דף ועט
אני רואה את הדברים גם בלי לדעת, בלי שיהיה לי מושג
מזליגת טיפת טל מ-עלה ירוק עד רעם תסכול בשמיים
|
התאריך בשעה מצביע על שעה בעייתית,
בו אתה אוכל את מה שלא נאכל,
ורואה את מה שלא נראה,
ושומע את מה שלא נשמע
|
הגדרות שייכות לעולם הישן
הגדרות חדשות שייכות לעולם החדש
מת הוא לא מת באמת, עד שנשכח,
וגם אז הוא לא מת באמת
|
לכן כל המשאבים של ה-באמת חכמים,
הייתה לשנות את המציאות שנקבעה -
לטובתם
לפעמים הם הצליחו להזיז איזה פירור
|
דלתות נעולות
וילונות משוכים
אורות נמוכים
אוויר כבד
|
"ואהבת לרעך כמוך"
למה לא כתוב -
ואהבת את רעך כמוך?
|
לכל אדם יש אינספור חוויות,
דרכי חשיבה ואופי ועוד ועוד,
דרכם הוא מעבד את הסביבה.
לכן זה בלתי אפשרי להבין אדם אחר.
|
גיבורים וגיבורות הולכים עם חרבות,
ביום קייצי מלא זיעה כזה
הלבוש שלהם מינימלי, ושיער ראשם ארוך,
ואפילו על רגליי הנשים יש שיער רב
|
ביום אני מחפש אותך בלילה,
ובחורף אני מחפש אותך בקיץ
אין בזה היגיון
אבל אולי במקום אחר עם היגיון אחר -
|
כשאני נלחמתי על חיי,
הם אמרו שאני רע,
כי לא הסכמתי בשום אופן למות בשקט
|
אני יושב על הכיסא,
כולי צרחה,
ואת מביטה עליי כמו על יצור מעניין
"מה אתה מרגיש?" את שואלת בהתעניינות מקצועית
|
הרבה גלויות מהרבה ארצות
רעיונות ודרכי חיים לא יהודיות
שהגיעו ארצה ועדיין מגיעים בהשפעות זרות
של גויים ועמים שונים ומשונים
|
אמרתי נעשה מסיבה, על האש,
נזמין את כל השכנים, וגם את הילדים שלהם,
נפתח שולחן עם חמוצים, קבב וצ'יפס,
ונאכל עד שלא יהיה לנו מקום בבטן
|
לגמד הייתה ילדות קשה, בגלל זה הוא בקריזה
מנופף בחרב כמו נינג'ה מזוינת
פוגע באנשים שאוהבים אותו
רציתי להראות לו שזה לא ככה
|
הגמד הקטן הלך ברחוב,
וראה את הברושים מעליו גבוהים-גבוהים
הגמד הקטן ניסה לחצות את הכביש,
וראה את המכוניות סביבו מהירות-מהירות
|
טוב, הגענו עד הלום
חצינו הרים וגיאיות, ימים ויבשות
וגילינו שהדרך חשובה יותר מהיעד
אפשר לספר את כל הסיפור,
|
הדג מסריח מהראש
(כלומר מהממשלה)
|
עכשיו הדלת סגורה,
איש לא ייכנס חוץ מאדם אחד מלבדי,
כל אדם אחר יחטוף כדור לראש
|
בלי מוזיקה
מזון לנשמה שאוכלת את יושביה
בלי געגועים להוד מלכותו המבקר
בלי רצון להשתעשע ברעיונות חסרי ספקות
|
עוד הוא מספר לי סיפורים
על דברים שכלל לא היו
ואני לא יודע מה הוא רוצה
מה אתה רוצה? אני שואל אותו
|
הוא היה יושב ומחכה לה
על אותה מדרגת אבן
הילדים הלכו לבי"ס
ילדות שיחקו קלס
|
הם אמרו לו שהדרך אל האושר לא בו,
רק בהם היא טמונה
כמו השמש שהחום פסק מזמן מלהעיק על מצפונה
|
היא תצטרך לסלוח לי על חטאיי הקטנים
על חטאיה הקטנים אני סולח
אני נוטל את הכובע מהקולב, ויוצא לדשאים
אם נעלמתי, היא תצטרך לחכות
|
הדרך לביתי רצופה כוונות טובות
(אחד מנסה להסביר שהוא השטן)
לא, זה לא מה שהוא מנסה להסביר!
הוא מנסה להגיד שהבית שלו הוא גיהינום!
אתה בטוח?
|
גבר זה - מה אני יכול להעניק לך?
אישה זה - מה אתה יכול להעניק לי?
|
הוא אמר שזה טוב,
ואני שאלתי אם זה ההפך מרע
הוא גומר מהר מדי, אני לא יכולה
רק נכנס, וכבר גומר
|
היום זה עבר -
ההרגשה הזאת שרוצים למות
היום העמסתי מלא אבנים על הקבר העתידי שלי,
ושמתי פרח על הגופה העתידית שלי
|
יש חדשות, אני רואה חדשות, כיף לי
אני אוכל תפוחי-אדמה אפויים ופתיתים, כיף לי
זה היום הראשון של הסתיו, כיפאק היי
התברר שצדקתי שהחברה הייתה תלויה על כרעיים
|
הוא יכול לגעת בנו, גם במקומות הכי סודיים,
גם בנפש, גם בגוף, אפילו בתוך הגוף כמו בתוך הנפש
והוא יכול לגעת בנו כמה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ואיך שהוא
רוצה
|
הם בנו אימפריות של קידמה,
אבל אי-אפשר לנשום
כל אדם מוצר עוד מיום היוולדו
ואם המוצר פגום... זורקים אותו
|
הוא אמר לה
שהוא אוהב אותה
והיא בתגובה
הזדעזעה עד עמקי נשמתה.
|
הוא הלך, הוא כל הזמן הולך, הבן-זונה
הוא השאיר, הוא כל הזמן משאיר
אותי עם בתוליי בחוץ
מדממת בכפות הרגליים, לא יכולה ללכת
|
היא עבדה ביזע ודמעות הרבה-הרבה-הרבה שנים
כל יום, כל היום, כל הזמן, בכל מצב
|
לפי חוכמת הקבלה.
מדע האמת הרוחנית,
אשמה, חרטה וייסורי מצפון
הם מיותרים לגמרי.
|
הילדים שלו היו רעבים ללחם,
והוא לא יכול היה להושיע
הוא לימד אותם את האל"ף בי"ת,
וגם מספרים ושפות
|
הוא משלם על שנים של זיוני שכל ב-חור בראש
יש לו משכנתה שהוא לא משלם,
כי הוא צריך לשלם מזונות ל-24 ילדיו
כך הוא משלם על שנים של זיונים עם נשים
|
כמו פיות עם שרביטים קטנים,
כמו קשיות
ושדונים עם קלשונים קטנים,
כמו גפרורים
|
מתגלגלים במדרון התלול
על כרי הדשא
נופלים ולא קמים,
ואז קמים ועולים שוב במדרון,
|
הדרך לשרוד היא פתלתלה
יש לשמור על מחשבות חיוביות
גם כשהכול מתמוטט,
והחיים לא חיים, והאדם לא אדם
|
להכניס את הקציצה לתוך החרדל
לערבב עם קטשופ וספגטי
להוסיף שום, בצל ומיונז
לחתוך טבעות של מלפפון כבוש
|
אני מוצא אותך בוכה,
על מה את בוכה?
על התינוק שלך שלא נולד,
ואנשי הצללים כל הזמן דופקים בדלת
|
אפשר לצחוק על כל דבר,
חוץ מעל חולשה של אדם או אומה.
(-שזה נובע מאגואיזם).
אם הבורא עשה אדם או אומה בצורה כלשהי -
|
אתה שופט אנשים לפי גודל השפם שלהם
אתה לא חושב שזה קצת שטחי?
אתה צריך לשפוט אנשים לפי גודל המכונית
גודל הבית, הרכוש, המפעלים
|
העמידו אותי אל הקיר
הציעו לי סיגריה
מרלבורו לייט ארוך
כדי שיהיה להם זמן להטעין ת'נשק
|
ואז היא אומרת זה לא יכול להיות,
ואז היא אומרת "אנחנו מדינת חוק"
אז למה לא שמרת על החוק את?
|
"למה החיים לא מגיעים עם הוראות שימוש?"
זה מאוד פשוט -
קנית מוצר - קיבלת אתו הוראות שימוש
קיבלת חיים -
|
גשם יורד על העיר הטובעת שלי,
ואת היית תמיד יפה מכולן
עננים כאלה נמרחים על פני השמיים שלי,
ואת תמיד היית מרוחה מכולן
|
כל יום ההורוסקופ אומר לי משהו אחר
כל יום חצי הוא צודק, וחצי אין לי מושג על מה הוא מדבר
אין לי ילדים לדאוג להם, ואין לי אישה,
כל מה שיש לי זה את המיטה החמימה ובמה חדשה
|
מה שהילד צריך זו אהבה,
הם מקלקלים אותו לכל אורך ילדותו ונעוריו,
וכשהוא יוצא דפוק הם מאשימים אותו
"למה אתה ככה?"
|
שתיתי-תי-תי כוסית קטנה של יין מתוק
אבא אוהב אותי מאוד
לפני שהערפל יסגור על המוח,
אני שואל אותי,
אני זומבי?
|
אני לא יכול לדבר כמו שמדברים בטלוויזיה,
ואני לא יכול לכתוב שיר אהבה כמו שצריך לכתוב
כל מה שיש לי זה את עצמי, זוכר רחוק
מעבר להרים את זורחת תמיד
|
תקשיב לי אהובי כשאני מדבר אליך
יש דברים מעל לטבע האנושי
הם נמצאים בכל מקום וגם אתה משתמש בהם
כי מעל לטבע - זה בעצם הטבע עצמו
|
מה אתה רוצה?
שאל אותי הזקן כעסני בתנועת יד סיבובית
הוא כופף את ידו לעומתי בזווית של 90 מעלות,
וסובב את מפרק כף היד באצבעות שלוחות כאילו הוא סוחט לימון
|
הבריאות הרסה לי את החומר החדש
אתם מכירים את החומר החדש,
אף-אחד לא רוצה את החומר החדש
הם אומרים שהחומר החדש ממכר
|
לא, זה לא ייתכן! לא!
ערימות של פסלים לבנים זרוקים באמצע החצר
לא, זה לא ייתכן! לא!
ברז כיבוי האש האדום התפוצץ
|
טוב לעגבנייה להיות עגבנייה,
כמו שטוב לאצבע להיות אצבע.
טוב לאצבע להיות אדומה,
ממיצי עגבנייה
|
בזמנים כאלה בהם אנחנו רציניים
וכל אחד חושב שהוא איינשטיין
ונדמה לו שהוא הבוס של המקום
ונדמה לו שהוא חופשי
|
יושב בתקופת סוף העולם
מעשן סיגריות בשרשרת
שומע מוזיקה טובה
לוגם בירה
|
רשתות גדולות פזורות בכל האי,
ללכוד את הפתיים
בארץ הזאת אין הזדמנות להרים את הראש,
כי מיד מישהו יוריד לך אותו בקוצץ ראשים
|
למה יש טרור בעולם?
בזמן שאתם מתבוססים בשתן של פוליטיקה,
הטייקונים מחוללים טרור
בעזרת השלטונות השפוטים שלהם,
|
אני קטן-קטן ליד המחשב,
האצבעות שלי לא מגיעות אל המקלדת
אני צריך לטפס על הכיסא,
ולמתוח את עצמי אל השולחן,
|
יד שדופקת על הדלת מעירה אותה פתאום
נרדמה במיטה בלי בגדים
למה לא לבשת חלוק
למה את עירומה
מנסה לשחק אותה שפוכה
|
- שלום, יפהפייה..."
+ זו הטרדה מינית!
- סליחה.
|
לנטוע יד ולקחת כי אפשר -
לא כל אחד יודע
אפשר ללמוד את זה,
אבל רוב האנשים לא רוצים ללמוד
|
הייתה לה ילדות יפה
עם אבא אוהב ואימא דואגת
היא חיה בקופסה
היא חיה בחיים מוגנים מאוד
|
ניצלתי את הבדידות שלך
שמעתי אותך זועקת לגבר
"כל-כך הרבה אהבה יש בעולם,
ואני, מה איתי?"
|
היא כתבה את זה בלילה, לבד,
עם סיגריה וקפה,
ומוזיקה מקוננת בסטראו
לפני שהיא יצאה לפנות בוקר
|
היא ישבה בחלון ופרעה שיערה
הוא עמד בגשם והתמוגג מחירותה
תדליקי לי אור במדרגות, אני אטפס
תגלי לי את הסוד שלך
|
כשהיא גרה לבד, היה לה עצוב.
אבל מצד שני
היא הייתה יכולה לעשות
כל מה שהיא רוצה.
|
דפים קרועים מסולסלים
לא בקרעי עשן
מלאים קשקושים ומילים של שירה
לא מגובשת, לא טהורה
|
עם כל הלב וכל הנשמה
אני מעשן את הסיגריה הטובה
בולע את הממתקים
וממתיק את המתוקים
|
הטריק לקבל אהבה - הוא לתת אהבה.
אבל לתת באמת, מהלב.
|
היא שתתה אותי כאילו הייתי גזוז, או יין, או משהו טעים אחר.
דווקא לא רציתי שישתו אותי, אבל היא שתתה.
היא אמרה שהיא לא עמדה בפיתוי, כי אני נראה כל-כך טעים.
הרוותי אותה, ואני הפכתי ריק.
|
הילדה בוכה,
כי אימא צעקה עליה, ואבא שותק
אין לה מקום אחר לגור,
היא חשה זרה בביתה, מוקפת אויבים
|
והייתה הזיעה הניגרת
בה השקתי את השדות והדשאים
והייתה ארץ לא נודעת
בה הבטתי מילדותי למרחקים
|
היו ימים במערב הפרוע, בהם אכלנו את האצבעות,
ואכלנו את השמיים ואת השדות,
וגם זה את זה
|
היום אני הביא לך פרח, לא נורא שזה קיטשי, גם קיטש עושה טוב
היום אני אגיד לך שאני אוהב אותך, למרות כל הפתלתלות של הלב,
הטענות והמענות
היום אעשה פסק זמן, ואכבה את מנועי הטינה
|
בזמן שאני יושב מישהו אחר מראה לי מה היא הייתה יכולה לעשות
לי
גם אני חרמנית הלילה, היא אומרת,
ואני אוכל ת'לב, כי היא במרחק שיחה, אבל לא במרחק נגיעה
אולי נגיע לזה בהמשך, אני מנסה לשמור על פאסון
|
היי, איפה אתה?
אני כאן!
איפה?
כאן, ממש כאן!
א-ני ל-א רו-אה או-תך-!
|
מה קרה לעולם שידענו,
כשטיפסנו על עצים ונפלנו,
ושברנו את האגן,
ולא הרגשנו כאב
|
בקיר סביב אריג ממשי
משובץ ברקת, קריסטל וספיר
ולמרגלותיו יושב עם מקטרת חילזון קטן ועצבני
מנופף הוא פקודות ללא הרף, חסר-סבלנות למהססים
|
בסדר, אתה לא חייב להיות יהודי,
אתה אפילו לא חייב להאמין באלוהים,
אבל לבוז ולהעליב את מי שמאמין?
שהיה כאן לפניך?
|
שמעתי אותי מטפטפת טיפות של מילים
אתה כבר לא אוהב אותי, וזה כואב
אבל ל-מה באמת ציפיתי באהבה בלי השקעה
בלי בסיס יציב וקבוע, מלא תחפושות זיוף
|
היא נראית כמו כל אחת שעוברת אצלי ברחוב
כל העוולות שאנשים מוחים כנגדם,
קורים לי מתחת לחלון,
אי-אפשר להישאר אדיש
|
היא מוטלת מתה בשלולית של דם.
היא חתכה את הוורידים.
יכולתי להציל אותה.
היא הייתה יפה וצעירה,
|
הילדה עם הקוקיות לא ידעה דבר
אבל כולם אהבו אותה למרות שהיא לא ידעה דבר
כי היא ילדה והיא תלמד
ככה זה ילדות קטנות, הן לא יודעות דבר
|
הילדי עם סוכרייה,
מפזם שירי הולכה,
גר כאן ושם,
אין ברכה
|
והים סגור בתקופת הבצורת
הקבר הוא מיטה
אין לי מה לתת,
הכל כבר נאמר
|
מרוויח את לחמי בשדות הקטל והדם
אנשים שואגים מלתעות של אריות
זרימה של רעל בתאי הדם, וורידים ועורקים,
ולב שמפמפם דלק, בנזין ונפט
|
מתווכח עם עצמי. אומר לא ואולי וכן ולא ואני ועצמי - לא מגיעים
להסכמה.
מתווכח עם עצמי. זה כדאי לא כדאי מי אשם יש אשם או לא - ואני
ועצמי לא מגיעים להסכמה.
|
וזכר חלום כה נעים מלטף לך את האישונים
עושה עינוגים בקליפת המוח
היא כל-כך יפה, לוחשת לך באוזן
אתה מרגיש את הבל פיה החם
|
ההיסטוריה מחולקת לשתיים
(לפי היהדות העולם לא קיים יותר מ-6000 שנה)
יש זמן העבודה ויש זמן השכר
אנחנו נמצאים עכשיו בזמן העבודה
|
הוא נפל על משכבו בלילות, והמוות הוא מתוק,
מלחש בדיחות סוראליסטיות לתוך חלומות מומחזים
הכוכבים נופלים והאהבות צונחות כמו קונפטי,
משאירות בוץ-אבק על אספלט הרחובות הקמלים
|
יצאתי בערב מת-חי לקנות סיגריות
ראיתי את החתולים מתחננים לאוכל
אנחנו גם צמאים, הם אמרו
מה אתה יכול לעשות?
|
הוא מתעייף, אין לו מנוחה,
התנים מייללים בלילה
שמועות על גשם היו ויהיו,
אנחנו חיים על ארגזים
|
נדמה משהו מההישרדות שלי בעבר יחד עם דמיון וטלוויזיה,
רודף אותי קצת בחלומות
כשאני מתעורר וחושב תותח זה ולא פצץ פורים,
מישהו מת, מישהו הצטרף לסביבת הטורפים
|
ארגזון קטן מלא עציצים קטנים רגזנים,
שרוצים מים ורוצים עכשיו
השועל הרשע שומר על המים, ולא נותן להם,
והוא יודע שבלי מים הם סובלים
|
עכברושים מסוממים בתוך מלכודת
זה חודר לראשי, חוצה אותו
בנפתולים, כמו נקיקים, כמו תולעים
מכביד על הנפש הצמאה
|
זה אכן כוח, אבל לא של אלימות כלשהי,
אלא כוח האהבה, שמפיח חיים בכל, כולל בנו
הוא גורם לכל דבר בעולם להיות חי,
כוח האהבה הוא כוח פעיל ורב עוצמה
|
מתאים לי עגבנייה עם פלפל שחור ומלח, מתאים לי
מתאים לי פלפל ירוק עם גבינה לבנה ומלח, מתאים לי
מתאים לי סלט יווני שהוכן נקי, מתאים לי
מתאים לי חיים חדשים וקצת כוח, מתאים לי
|
הכול בסדר והראש במהפכה
אי-הבנה קטנה גדולה, מוזרה
מישהו שמע ולא הבין נכון
מישהו עשה דבר לכאורה צודק
|
הם אומרים לי -
"כל פעם שאנחנו שואלים אותך מה נשמע,
או מה שלומך,
אתה אומר בסדר."
|
מתעורר בבוקר, שמש על העיניים, כסף במכנסיים
יום מלא אושר כמוהו לא ידעתי שנים
פיהוק רחב מלא סיפוק, קפה טוב על בוקר נפלא,
הכול יותר מבסדר, הכול מצוין
|
אני גר בארץ הכול כלול
כל מה שאתה רוצה יש לך פה
הכול כלול,
|
הכול לטובה
אם לא לעולם הזה -
אז לעולם הבא.
|
מסתכל לכל הכיוונים
אין לי לאן ללכת
אני שוחה בתוך בוץ שחור של חוסר התמצאות
הכול שוחה במקום, הכול טובע
|
ג'ניפר אניסטון מביטה בי בפחד
מבטיחה לי עולם של צחוק ומתח
הגיבורים מזמן לא משתמשים בחרבות
|
הירח מלא, אבל לא בשבילי
אני מתבונן בו, אני בשבילו
כשאני מתבונן בו הוא קיים לגביי
אני גורם לו להיות קיים
|
הוא בכה. הוא הביט בכלב ובכה.
הכלב לא זז, לא נבח, לא רצה לשחק אתו, להתפנק בו.
הכלב שלו היה מת.
הוא הביט בכלב, ובכה.
|
הוא אימץ כלב כדי שהוא יוכל לבכות כשהכלב ימות
הזמן חלף והכלב באמת מת,
והוא בכה
|
בבוקר אין כלום, כי הם לא רוצים שיהיה
אין תרופה לסרטן, כי הם לא רוצים שתהיה
אבל למעשה יש תרופה לכל,
מדיכאון עד אלצהיימר ואיידס
|
בתוך העין שלך אני רואה את החלון
הוא מראה שמיים כחולים וקצת עננים
בדיוק כמוך
|
הערפל בעינייך נועד להסתיר את אהבתך,
הגינונים המדודים נועדו להסתיר את תשוקתך,
המילים הרשמיות נועדו להסתיר את פרצי הרגשות,
לבך הסגור נועד להסתיר את האהבה שטמונה בו -
|
- הלו? שלום. מה נשמע? הכול בסדר?
+ תדבר ללמפה!
- הלו, מה עניינים, מה קורה, גבר?
+ תדבר ללמפה!
|
בלי שום ספק
זה מה שהרדיו אומר לי
להעביר את הזמן, לנבול,
זה מה שהרדיו אומר לי
|
יושב ומחשב את השעות על הלוח העגול
כותב מכתב ארוך לאהובתו הקדומה
איפה היית ומה עשית,
את מי פגשת ומה נהיה איתך
|
מי שלא הייתה לו זכות ומצא את הפתח לחכמה,
זה ניטל ממנו מיד, לפני שיחשוב להיות לא חייל טוב
"אבל אתה יודע שהיינו רק לטובתך"
מה כבר אפשר לדעת, באמת
|
אולי מחר אפול אל הלא-נודע
אפוצץ את עצמי לתוך החשכה
אפחד שוב מהצל של עצמי
אכין לעצמי חבל תלייה מעל לבי
|
עגבניות טריות בבוקר יום שישי נזרקות על ליצן החצר
הליצן לא ידע לשחק אותה,
ודמעה שנצבעה בשחור זלגה לו מהלחי
"עגבניות טריות! עגבניות טריות! עכשיו בשקל עשרים!"
|
אז מה אם הוא אומר
הוא יכול להגיד, זה לא משנה
גם אני אומר לפעמים
החיוך שלו נמתח כמו גומי
|
הלכתי לעזאזל,
חיפשתי חיים
ואת אימא שלי,
הלכתי להזדיין,
|
הלכתי על הדרך
אני משלם על חטאים
אחרי שמרימים את העולם,
לא נשאר דבר
|
צדק-צדק תרדוף, והצדיק תמיד צודק
רק אל תראה זאת לאחרים
אל תפיץ שמועות בעיתוני-הבוקר
יום יבוא ותודה לי על טיפול מסור באשתך
|
אבל כשאני מעשן הם אומרים שזה לא בריא,
כי זה עלול להרוג אותי
אותי זה מצחיק,
כי הם בעצמם ניסו להרוג אותי,
|
אם אתה יודע משהו, תגיד,
אל תיתן ל-בן-אדם לחיות בחשכה,
כי אז אתה הופך אותו לחיה,
והוא יקום עליך כמו חיה.
|
הם זורקים עטיפות, זורקים גם ספרים
זורקים מילים, זורקים מחשבות
זורקים שנים של מישהו ששבר במילים את הראש
|
הבעיה הבסיסית באמת של השמאל
זה שהוא לא מבין מה תכלית המדינה
ומה תפקידו של יהודי בעולם.
|
הם מדברים כל הזמן, אני לא יכול לשמוע
נשבר לי הזין - כמה אני רחוק מעצמי
הייתי מול הים והכול היה לפניי
בתוך עולם רחב ידעתי זהו אושר
|
באובך האבק של סייגון
על גדות המים, בין מפלים של דייגים
סוחרים קטנים מוכרים ממתקים ואופיום
מלבים את היצרים בתוך שמי סייגון
|
גם אם תביטו בי ותגידו לי
דבר לא יאפשר לכם לא לשקוע במים
כל יום שעובר עליי מחזק אותי
דבר לא יסיח אותי מקו המים
|
כולם מרמים את כולם
אנשים תמימים נחשבים טיפשים,
צוחקים עליהם
אלו לא דרכי השם
|
זו תוצאה של ניסויים במוח,
שביצעו בו רופאים שהיו צריכים לרפא אותו,
אחרי שאנשים רעים הרעילו וסיממו אותו
|
אז עברנו ימים ויבשות וצללנו בים ועפנו בשמיים
ראינו טמטום וחכמה, כיעור ויופי, רע וטוב
ובשביל מה?
|
אמרתי לה - את לא בקטע, את לא עומדת על ארבע
אמרה - אני עומדת על ריבוע, זה מספיק משביע
אמרתי לה - אין מספיק מיונז באננס, את מפוטרת
אמרה לי - אני מתפטרת כי אני נפטרת מהיותי מפוטרת
|
אז אולי שנינו בפריז יכולנו לדבר צרפתית,
ולאהוב כמו ב"טנגו אחרון בפריז",
אבל לאורך שנים רבות,
בלי שהיית הורגת אותי בסוף.
|
שלום, גבירותיי ורבותיי,
מה נשמע?
רציתי לספר לכם על המחלה השקטה
|
ועכשיו -
גבירותיי ורבותיי!
כמו כל יום -
הנה נפתח המירוץ להשיג זיון!
|
תשיר לי שיר, כי נגמר לי
קניתי לחם, גבינה ויין
לא נשאר לי כוח, לא נשאר לי מוח,
להילחם במלחמות שהכרזתי עליהם
|
בקיצור, אני אספר לך
על מלך קדמון
שאהב מלפפונים
הוא אהב אותם ירוקים וגדולים
|
בקיץ הזה נפלו הממותות אחת-אחת
לתוך התחתונים שלי, לתוך הראש שלי,
לתוך המיטה והכרית שלי
|
בסערה כל טיפת מים היא נמל טוב
ידיים נפרשות לצדדים, פה נפתח לגשם
ברקים מחשמלים את השמיים בכאוס אלוהי
הרים הופכים מים וגובהים ובולעים בשאגת ניצחון כל זכר
לציביליזציה
|
כשבא הרכב הלבן של האמבולנס לקחת איש לא חי
אני ואתם ואנחנו וכל הרחוב
עומד דומם לנוכח האיש שנלקח מכאן
|
מה אתה חושב, שאם תמות המצב ישתפר?
זה אותו חרא של קיום מגלגול לגלגול
אם תתאבד פשוט תיוולד מחדש,
אז מה עשית בזה, אהבל?
|
זה נכון, היא יפה, יש לה שדיים.
היא מגלחת רגליים?
חלקות כמו תינוקת, תענוג.
יש לה מותניים?
|
המקובל שאני לומד ממנו
חוזר ואומר בהחלטיות
שהעולם לא יחזור לעולם
ל-מה שהוא היה קודם.
|
זה לא שיש לי מה להגיד
המקום שלי לעצמי לא תמיד מספיק
בוקר על קביים, כאילו מישהו נזכר
מתהלך קפוא וקר, וחושב חם ולא אכפת
|
שמפו-סבון עושה דברים בראש
מקיזים דם - לא מוותרים, אני לא מוותר להם
רעפים עפים ברוח, בית מסתובב על צירו
"איפה הציר שלי - להסתובב זה דבר נורא"
|
הוא צעד לאורך הכביש הישן הדהוי,
מהתעלה לבית שלו הקטן הצנוע
הם ראו את הצבעים המטורפים מהדהדים בעיניים שלו,
זמן כלשהו הם האמינו, אחרי-כן כבר לא
|
המשיח מרחק שתי פסיעות מ-פה,
אין לך ממה לפחד.
|
כל עוד שפתיים משיחות סיפור ומעשה
כל עוד יד מגישה מים לאדם אחר
כל עוד ירוק צומח באיזה מקום
כל עוד השמש תבער
|
מחזיר את המתנה שניתנה
בפתח ביתי סגורה כמו עציץ
בקופסת קרטון עטופה צלופן אדום
וסרט אדום עבה סוגר אותה,
פורח מתוך הקופסא הרבועה
|
אז בגלל הבעיות הנפשיות שהיו לי בגלל הזונות,
פניתי לעזרה נפשית
וגם דיברתי על מה שלמדתי בקבלה
|
הנה בא האיש ההוא עם החרב בנדן,
ועם האקדח בנרתיק,
ועם טיל הכתף על הגב,
נוסע בטנק עם צריח ירי טילים
|
"אתה מכוער"
מה?!
"אתה מכוער וזהו זה"
אימא שלך מכוערת,
|
בעקלתון, הנהר שט מטה
בין שיחי הדפנה
לא היה לי אותך, גם לא אתמול
הנסיכה שאבדה
|
עדיין חיה, כבר אלפי שנים,
גרה בדירה שכורה קטנה בלונדון
"זה לא מה שהיה פעם," היא אומרת
"לא נשארה נשמה בבני האדם," היא אומרת
|
אם תראה מלאך,
הגד לו הנני
|
טלפון בהול וסיגריה בוערת מונחת במאפרה
אני בודק אם יש ביצים ומודיע,
הבן-אדם נרגע
|
הסוד להיות אישה יפה
הוא להזדיין הרבה
ככל שתזדייני יותר -
תהיי יותר יפה.
|
אצלי בעלי מבשל
אני לא יודעת איך הוא מבשל כל-כך טוב,
הוא מעולם לא למד בישול,
אולי רק מאימא שלו, שהייתה בשלנית נהדרת
|
אתה יודע מה הסוד היפני?
ככל שאדם מתבגר, ההשקפות שלו קטנות יותר,
הן הופכות קטנות יותר ויותר,
עד שהן הופכות לנקודה
|
היא הסתכלה בהתמוגגות בשישה הספרים
שקנתה במאה שקל וחשבה -
שיחקתי אותה! שישה ספרים במאה שקל!
|
אני מחפש היסטוריה, אני מחפש מישהי קרובה
לשבת על ספסל בגן, לעשן סיגריה אחרי זיון
ילדה רעה עם לב שבע
ילדה עם סיפורים מהעבר
|
ההברות לא מתחברות למילים
אני יושב ולעזאזל מבשל את המוח שלי,
אבל לא יכול לצאת מזה
יש מילים שמדברות מהחוץ שממני
|
זה היה יכול להיות מרק בצלחת מחרסינה של הרומנייה השמנה
זה היה יכול להיות תמונה, בעצם ציור שצויר בחומרים אנושיים,
על כתלי ביתה של הרומנייה השמנה
או הטלוויזיה המקרטעת שהיא לא מתקנת
|
היא מחפשת את הדרך ללב שלו
הוא מסתגר בחדר
אין שמיים, יקירה, רק מילים כועסות
הם מחפשים כל דרך לשמור אותי חי וחסר אונים
|
איזו מן ביצה חציתי לשניים,
ולא היה בה כלום,
חוץ משמש חיוורת טובלת בים של חלב
|
אל תצפה ליותר מדי מהעולם הזה -
הוא זמני
הנשמה חיה לנצח
|
אם יהיה רגע אחד
בו לא יהיה יהודי שלומד תורה או מתפלל -
העולם יחזור לתוהו ובוהו,
כמו לפני שנוצר
|
האנשים האלה בכל מקום,
מוסווים היטב על ידי דרכי התנהגות
שהחברה מקבלת כנורמלית.
|
אתה בטח מגחך,
אבל זה כתוב בספר הזוהר
(שאסור לקרוא, כי משתגעים)
|
פעם היו לי עקרונות
שרפתי את כולן
רק העין נשארה
יחידה
|
העיניים לא רואות או שהן לא מבחינות,
בטבע הפראי ההפכפך בו דבר יכול להשתנות ברגע
זה מצב של קיפאון,
אני בוהה מתוך בלוק קרח, והעיניים שלי פעורות.
|
עיניים לא רואות ממטר
את מגדלי השנהב מעל העיר האבודה
הרסנים הדוקים לרקה,
והכלב רעב מאוד
|
מילים עם חצי כוונה, לי, לו לך
אולי הוא יבוא, אולי היא הבינה
אולי נמצא גוף מזיע בכרך הסואן,
שמחפש גוף כמו שלי להזיע איתו
|
יש עיר שלמה בנויה על פיגומים והריסות
והם אומרים שזו עיר נהדרת
המדבר הפצוע ממהר להפציע,
נאבק על חייו מול האספלט
|
אבל הלכתי, בין הסמטאות, חוצה כיכרות קטנות,
מביט בדלתות חנויות סגורות
אולי פה אמצא את התשובה,
כי נמאס לי לחיות, לחיות בלי לדעת בשביל מה
|
עכבר המעבדה התרוצץ מלא חשש
נתנו לו סם חדש ממנו חשש
לא הייתה לו אהבה לשום נחש
אבל בכל זאת קיים היה החשש
|
עכבר ברים שיכור, שמש גדולה וצהובה,
זרחו מעל קו האופק אל השמיים הפרוצים
כאב לי הלב על דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם
אספתי את עכבר הברים השיכור ואת השמש הגדולה הצהובה
|
אתה נופל עמוק יותר
לתוכי העמק ה-צלוב
ויש לך שם בלגן קשה מאוד
יש שם תנינים שאוכלים בני-אדם
|
לא תאמינו כמה שזה זול,
כי יותר זול מזה אי-אפשר
כאילו, זה הכי זול שאפשר
אין יותר זול מזה
|
הייתה לי ילדה יפה כשהיא נולדה
תלתלים חומים עשירים, ועיניים חומות עמוקות
אבל היא הלכה לבלי שוב,
בתוך הערפל שיצר מוחי
|
לכל אדם יש דרך רוחנית לעבור
על פני מספר רב של גלגולים.
לא כל נשמה וכל אדם שלמים,
יש להם עוד דרך לעבור
|
ביבי לא עשה את הפצעים בחברה הישראלית,
אלא השמאל.
ביבי רק חשף אותם,
וניפץ את חומות השתיקה.
|
בלי יותר מדי הקדמות,
הוא ניגש לבובה וכיסח אותה מכות
מרט את אוזניה, תלש את עיניה,
הוציא מבטנה את מילוי הנוצות
|
מתחלק על הלב שלך, אין לי איך לפעול
הדמעות מכות על לב מיוסר
איך לפעמים לא רואים
ועל מה האשמה, ואיך הכול הפוך
|
אני רואה הכול הפוך
אני הפוך, אתה הפוך, הם הפוכים
אני רואה הכול הפוך,
ונשבר לי הזין לדבר אל עצמי
|
אני ידעתי שבסוף הוא ימות,
שמה הוא קבור
ליד עץ הדקל, ליד האגם
ליד המדבר שהיה לו כאם
|
כשהוא אוכל את התות, הוא חושב מחשבות נוגות
כמה יפה וכמה טובה זו שהוא אוכל לה את התות
והיא, גופה מתקמר בהנאה, אוחזת בראשו
"תעשה לי טוב," מתחננת, והוא עושה כמיטב יכולתו
|
הרבה נאמר על הרבה,
ועדיין אומרים הרבה על הרבה,
כאילו לא אמרו הרבה על הרבה,
וכל אחד ואחת חושב שהוא הראשון -
|
אני ישבתי כמו פסל ענק של בודהה,
כשכדורים על שרשרת מנגחים בי מראש עגורנים,
ועושים בי חורים אחרי שישבתי בשקט אלפי שנים
|
הפעמון לא מצלצל יותר
הדלת סגורה
כבר יותר מדי זמן
מעל החדר בוערת נורה לבנה
שמאירה את החדר באור מלאכותי
|
מצלצל בפעמון
הרוח יורדת בצינורות
במרזבים
הגיון שאף אחד לא מבין
|
לוקח זמן למצוא את החוט, ואז מושכים בו חזק
הוא מביא איתו פתרונות, אבל לי יש לפעמים תירוצים
התבהרות שכזאת תסנוור לי את העיניים, אני אומר לו
אני עלול למצוא עצמי לא מחובר לאדמה שלי
|
הצטננות קשה תקפה אותי בשעות הלילה המאוחרות
הייתי כבר חצי יישן, כשהטלוויזיה צורחת קליפים פופ
לא רציתי לקום, רציתי להירדם, ולכן מחיתי את אפי עם השמיכה,
אבל אז הטלפון צלצל
|
הצילו אותי מהמרה בבטני
מריקנות המחשבה
המלכודת הכתה בי מכה נואשת
ואני שואף לאוויר
|
הוא מתעופף, אבל אני לא,
אני לא יכול להתעופף, כי אני צמח
אבל הוא ציפור, והוא מתעופף,
ומלקט אוכל מצמרות העצים שאני רוצה להגיע אליהם
|
אז הלכתי לי לחפש מקווה מים
הייתי צמא מאוד
זה היה לילה והיה חם מאוד
רוחות חמות נשבו והיה הרבה אבק
|
הקטע שמור במערכת, הקטע יצא לחופשה,
הלך לקטוף פרחי אזדרכת,
הקטע זקוק לנחמה
|
אולי שנות התשעים ייגמרו,
ויחזרו השבעים או השמונים
|
אני כוכב נוצץ ויש אני ואין
מה הם, אם כך, כל הכוכבים בשמיים?
גם אני מכבה שרפות ברקיעות רגליים
גם אני רוצה גבינה מלוחה, לא בולגרית,
לאכול עם חמוצים
|
מה הוא מבקש
איזה מן עולם זה
בתוך הצינורות
ארגזים מחכים להיפתח
|
קמתי אתמול בבוקר עם תקווה לחיים חדשים,
אמרתי מהיום אני אהיה שמח
איזה שמח ואיזה בטיח, הכול חרא על הבוקר
ניתקו לי את החשמל, אין מים וגז,
ואפילו האוויר מגיע במנות קצובות
|
אם הבן-אדם שמאלני,
זו הוכחה שמשהו לא בסדר אתו.
|
צריך ללמד קבלה בבתי הספר
באופן דחוף!
לפני שאנשים יאכלו זה את זה.
|
יש לי ראש קטן,
אבל חריף
כמו חוד של מסמר,
יכול לבקע קורת עץ
|
לא תצליח להיפרד מהאגו לעולם
עליך לבנות מעליו אלטרואיזם,
כלומר כוח השפעה חיובי
|
לא משנה כמה תנסה,
לא משנה מה תעשה,
לא משנה כמה תשתדל,
הכול בסופו של דבר יחזור בדיוק לאותה הנקודה.
|
מה עושים כשהתקשורת קורעת אותך לגזרים?
(לא אני צורך תקשורת, אבל יש עוד אנשים בבית)
מה עושים כשאתה לא יכול להתמודד
מול אכזריות החיים
|
אנחנו גרים במרפסת,
אנחנו גרים בתוך אמבטיה לחה
אנחנו רואים הכול בזמן הסיגריה,
אנחנו חשים את הציפייה המפוחדת הקרה
|
את נוגעת בי
אני שומע את שירת לב העולם
את מביטה בי
אני רואה את עצמי בתוכך
את ממטרות בקיץ לי
|
"הרוח נושבת קרירה,
נוסיף עוד טיפש למדורה,
וכך בזרועות ארגמן,
טיפש יעלה כקורבן..."
|
אלה היו הימים של החורף.
הגשם נשב בחלון.
אני לקחתי את העט, וציירתי גלים.
היא פרצה את הדלת כמו רוח סערה
|
הפרח השחור שמלבלב על אבנים
לא יודע כיצד הוא תוקע שורשים
הצדיק מברך עליו כל בוקר ב-הינץ
|
ההרים גבוהים כל הזמן, והגלים גבוהים
אני לא מרגיש גבוה יותר
עדיין על הרצפה, שוטף את המרצפות,
מנגב בסמרטוט וסוחט, לדלי
|
בעבר הסנפתי דבק,
היום אני לא מסניף דבק, אני מסניף מדלל צבע
אני תולה את עצמי כל יום בחורשה שמאחורי הבית
אני מביא חבל ארוך, קושר לענף עבה, וקופץ
|
היא מאמינה שיש מלאכים בשמיים ופיות בחדרים
ונבל מתוח מיתרים מרוח על הרקיעים
הציפורים מזמרים לה בבוקר, הירח בליל
היא גרה לבד, אבל לעולם לא מכניסה מאהבים
|
במצב אוטומטי הוא קם בבוקר, ופולט אנחת כאב,
השן כואבת ונראה לו שיש לו דלקת
הוא מוזג לכוס מעט שתייה קרה, ולוגם במגושם,
מדליק סיגריה כשעיניו תלויות בחלל כמו כלב שוטה
|
לא אנשים שנולדו טיפשים,
זו לא אשמתם
אלא אנשים רגילים שמתנהגים בטיפשות
|
- אם קורה לך משהו משמח,
איך אתה חוגג?
+ מכין לעצמי חביתה וסלט חגיגיים,
ואתה?
|
השמיים מלאים באלימות
משום-מה, וזה כואב לכם, אנשים מסרבים להיות רובוטים או זומבים
זה גורם לכם לחוסר שליטה על אוכלוסיות שונות,
שלא עשו שום רע, אבל הם לא חושבים טוב
|
בטח שטוב לי בלילה בלי סודות כזה,
מקדש את היותי אני על מקדש השם
העברית בנוסח קיומי יכולה להתרחש בכל שפה
כשהיא הלכה לא נותר דבר מלבד משאלה
|
במזרח היו הערמונים
שם אפשר היה לראות את השמש טועמת שמיים
כשהיא מתעוררת בשיער צהוב ועיניה לחות וענוות
|
בברזים זורמים המים,
ומהעיניים שלי זורמות הדמעות
אני מחשיך את החדר,
ונכנס מתחת לשמיכה בשקט מוחלט
|
בחרמון האדמה קשה,
אבל השלג והגשמים מרככים אותה,
שהיא הופכת רכה כמו ספוג
נקבים-נקבים, חלולים-חלולים
|
פגעתי בכל בשר ודם שהעז להרים עליי יד
שמעתי את הקולות הרחוקים של הנדכאים, של המושפלים
באתי מארצות רחוקות לעשות פה סדר ומשמעת
אני האדון, אני השליט, אני שומר הסף של הגורלות
|
אתה מחפש את התחתונים שלך,
איפה לעזאזל שמת אותם
נו, אלו התחתונים עם התלתן
היא קנתה לך ליום האהבה
|
פינקס מדבר איתנו, ואנחנו מדברים איתו
אתה צריך לישון, פינקס. אבל הוא בשלו
"אני צריך לראות את התכנית החדשה,
אומרים שהיא פצצה."
|
בדרך אל האנושיות
אני גומע מרחקים רבים בשלוק אחד
בדרך אל
אני נופל בתחתיות בורים
|
מפסיקים לי את זרם החשמל בסניף המרכזי
דווקא כשאני צריך לגהץ את המילים.
הם מדברים והוא לא מפסיק ללכת
כשגשם יורד כבד על כל הרחובות והגנים,
והתפוזים והתפוחים נחנקים ממים.
|
נשים יפות ומלאות חופנות ביצים של גברים
גברים מתפתלים בהנאה ומוצצים להן את השדיים,
הן מחייכות
עשיתי ביד מול החלון הפתוח ושכולם ייראו
|
הלכתי לשתות באותו לילה
נקלעתי לקרב אגרופים
אני חושב ששברתי את העכוז
למחרת בבוקר מישהו הרים לי את הסוס
|
התקשורת השמאלנית מנסה לעדן אותנו -
אבל היא רק הופכת אותנו לאידיוטים.
ערוץ 14
|
וזה טוב לכל אחד באשר הוא,
לי ולך, כי האנושות רוצה להתפתח,
וזו מהות תכליתה - הבסיסית שלה,
מעבר להתרבות
|
רגעי התרגשות, את טסה לחווה
לומדת על עצמך בהתרגשות
אתמול הוא גילה שהוא בהתרגשות
ואת לא בהתרגשות
|
+ בוא נקבור את האיש
- למה, הוא איש טוב!
+ לכן נקבור אותו,
לא טוב אנשים טובים בארצנו.
|
אפילו באמריקה אין כבר חלום אמריקאי
בן-אדם שנשען על אגו כדי לקדם את עצמו,
ושוכח ש-כל בני-האדם מחוברים ביניהם כמו גלגלי שיניים,
הוא לא ישרוד
|
זו מדינה שהולכת לאבדון,
אם לא תתקן את דרכיה ותלמד קבלה,
ותקיים את הצו העליון "ואהבת לרעך כמוך"
|
ואם אלוהים היה שואל אתכם
אם שבעתם מרורים?
הייתם אומרים לו לא?
חסר לנו קצת אקשן?
|
ואם יבוא ביום הזה בשעריי ירושלם, מה יראה?
אלו לא שנות השבעים ולא שנות השמונים,
אבל נשים סהרוריות ומיואשות עוד משוטטות ברחוב,
וערסים נרקומנים עוד מחפשים את מי לדפוק
|
אני מקום 400 בטבלה,
לא צריך מחיאות כפיים
הרבה יזע, דם ודמעות נשפכו אל הקרקע,
אבל נהניתי
|
בבוקר אני אוכל
בערב אני בועט
בלילה אני מובס
ומשתדל
ולא בוכה
|
ואתה צורח כל-כך חזק
ואני לא יכול לכבות
כמו שלא מכבים שמש
כמו שלא מכבים שמיים
|
יום רודף יום
אדם לא נעשה צעיר יותר
יום אחד הוא זקן
יום אחד הוא לא זוכר
איך היה אפרוח
|
איפה הוא יושב
אני לא יודע
אולי עם הרובים
אולי עם התחמושת
|
כל דור הבייבי-בום
הם אנשים פסיכופתים
שדפקו עד העצם את דור ה-X.
|
אתה יכול לבוא אם בא לך
מה יש לעשות כאן בכלל?
אתה יכול לשתות אם בא לך,
או לאכול, או להתקלח או לישון
|
טוב, הוא לא היה אדם מאמין במיוחד,
ולא הבין את המהות של ישראל והדתות בכלל
יעידו על כך הדרך שעשה לעצמו לפני מותו,
|
גשם צלוי של ספגטי אדום
פחי-האשפה מריקים תכולתם לפתחי הבתים
במפתח גדול אפור נפתחת דלת חורקת
רחוב שואב את הצעיף האדום והיא נכנסת
|
מה יש לך לעשות כאן חוץ מלהגשים את עצמך?
לא תרצה לחיות עמו עבד בתקופת החיים שלך
פתח צוהר קטן, ועוד אחד, ועוד אחד,
עד שהעולם ייפרם לאורך ולרוחב
|
אתה מזמין אותי לוויסקי, אני מסכימה
כוסית ועוד כוסית, אני נמסה
אתה רוקד עירום כמו ליצן מצחיק
האיבר הרפוי שלך מתנדנד בפראות
|
מילאו אסמינו בר או משהו...
אבדה לו השכינה מעל פני הקרקע
אבל היא חגה במרומים כמו ציפור ענקית,
גאה וזקופה כמו חמקן
|
כבר לילה מאוחר, אתה לא בבית
כבר מאוחר מאוד, אתה לא בבית
חיכיתי לך כל הלילה, אתה לא בבית
היה לי עצוב, בכיתי, אתה לא בבית
|
כשאדם מתפלל -
הוא "מסניף" את אלוהים לתוכו
וזה נותן לו יותר חיים -
פיזיים וגם נפשיים
|
מה שהוא היה יכול לעשות...
כלומר, זה לא מה שהוא עשה
הוא איחר את הרכבת, הוא התעלם מה-ורד
יותר מזה -
|
ולעיתים עולה דמותה
כמו מים מתוך מים
והיא מרטיבה את הירח
והיא זולגת על הקירות
|
והם הלכו לי
ורע לי מר לי
ולא טוב לי
להיות לבד
ואני מעוך לי
כל עולמי מצטמק לי
כשאני ברווח,
מנסה לתפוס אוויר
|
ברחתי
לסיפורים ולמחשב
לא הקשבתי
לא ראיתי את סרטון הזוועות
|
גרמנייה עובדת בסיעוד באה אליי הביתה
אמרה שאני חולה מאוד וזקוק לעזרה
מה כואב לך? שאלה
|
גם אם אתה מתפלל, טוב לך או רע לך, זה לא משנה,
אתה נופל שוב ושוב לאותו בור אהבה,
וזה באחריותך אם תיקח משם זהב
כי הימים הולכים בשינה, ובעשייה תוך כדי שינה
|
זאטוטים.
יותר מדי זאטוטים.
הרבה זאטוטים.
|
הוא ממש היה מכין את הספגטי מתוך עצבים,
וזה לא היה נראה בכלל שהוא מכין אותו מתוך אהבה,
אלא כי הוא מוכרח
לכן היא לא אהבה כשהוא מכין לה ספגטי
|
את נשארת זבל ישראלי מזרחי לבן כמו שהיית כל החיים שלך
כן, כי ככה הם רואים אותך,
כל העובדים הסוציאליים האשכנזים המתנשאים -
זבל ישראלי מזרחי לבן!
|
זה צריך לקנות סיגריות, וזה הכרח, אבל זה הכול
זה לא יזמין אישה לביתו, ולא יתפרק
זה נתון במיטתו וזה פוך ושמיכת צמר
זה יודע שכולם עסוקים
|
כאילו יש לו זהב בין השיניים
כאילו המוח שלו עשוי מיהלומים
אנחנו שונאים את המתרומם הזה,
כי הוא לא בא לשחק אתנו
|
אנחנו היינו בן-אדם ועכשיו אנחנו אדם,
ותודה רבה מעומק הלב למי שעזר לנו בזה
גם מתוך ההוויה ההזויה הזו, אנו לא מאבדים עשתונות,
והלב מתמלא אהבה, כי אנחנו יודעים מה זו אהבה.
|
זה דצמבר, אחרי עשר בלילה,
רוחות קרות וטיפות גשם, ואני בלי מטרייה.
הכבישים והמדרכות מלאים מים עד שלוליות.
אני הולך לקניון, חתיכת הליכה,
|
כי מה קרה לה
אני לא מסכים
שזה יקרה לה
|
האהבה רוצה אותי,
אבל היא תקבל אותי רק אם הושיט לה יד
החיים רוצים אותי, החיים אוהבים אותי,
אבל עליי לרצות בהם ולאהוב אותם תחילה
|
גברים ונשים מתייחסים לסקס בצורה שונה,
זה הכול.
|
"אני אומר להוציא את כל העשירים להורג,"
אמר הכלב שלי ואכל אשכול ענבים.
|
נכון אתם לא יודעים למה אתם חיים?
נכון אתם מנסים להמציא לעצמכם סיבות לחיות,
למרות שאתם יודעים שהן שגויות?
|
אז כשאני יושב לי בבית ההרוס,
מדליק מילים ומנגן צלילים,
לאן יש לי ללכת
|
זה יום יפה אם רק נרצה
הנה אני שיכור משחק עם עצמי שש-בש
זה יום יפה בו כל דבר יכול לקרות
הנה אני מקבל שיחת טלפון מאדם יקר אחרי חצי שנה
|
הכול נפט
אין כבר עתיד בזהב וכסף
וצליעתי מרמזת על זה
כמעט ולא הייתי פה, למות בבו
|
כשהתחילה המסיבה היינו בסבבה
זרוקים על המזרנים, מתגפפים, מעשנים ושותים
אבל אז זה הכה בנו כמו רעם
נפוליאון כבש את עכו
|
אני לא הייתי כאן כשהעולם הזה נהרס
אני למדתי בבית-ספר והייתי ילד טוב,
תמיד הכנתי שיעורים כי אמרו לי שככה צריך
|
קטגוריה משובצת יהלומים של מה שבפנים
זרמים שופעים נחלים מפכים לילות חשוכים
אנחנו באים! הם קוראים, אבל לא באים
על כל זוג עיניים יש אלף שלא רואים
|
בלי יותר מדי מעצורים וזה לא זז
אני מנסה לשחרר את הבלם וזה לא זז
אני מנסה לכוון את ההגה לתעלה וזה לא זז
אני מנסה להאט, לקפוץ מהמכונית וזה לא זז
|
גופו חטטים-חטטים,
וגופי שמן בשמים.
|
נברתי עמוק בתחתיות מבוכי הנפש
לא מצאתי כלום כי אין בי כלום
ייללתי כמו צבוע על מר גורלי ואוזלת ידי
חיפשתי בסמטאות חשוכות את נשמתי
|
זה לא נורא
להיות לבד
עם התווים
והקפה
|
סילונים של אור,
משפריצים מתוך תחלואות הנפש
זרמים של חסד,
בוקעות מבין המילים
|
הזכרתי לעצמי את הזמנים שהייתי עציץ על מפתן הקפיטליזם
זה לא היה מזמן, ואני זוכר היטב, איך חסכו עליי מים
גם אור השמש לא היה מגיע, הבעלים חסכו מאוד,
הם אמרו שאני לא יצרני, ולכן עליי למות
|
אכלתי מלא במסעדה התימנית,
וקינחתי בבורקס חם עבה וגדול,
מלא ביצים קשות וגבינה מלוחה
|
אבל תמיד היא פושטת אותם
אני מצמיד אותה אליי ומנשק,
חופן לה את התחת
זה נשמע מוכר?
|
לא כתבתי הרבה זמן
לא לך לא לי לא לנו
זה מה שאנו
וזה בסדר, כי זה קיים
|
לקחו אותי כשהייתי קטן מאוד
אנשים שהתחברו אתי,
והיו נחמדים
והתברר שהם ערבים,
|
ראיתי ציפור, הציפור ראתה אותי
ראיתי ארנב, הארנב ראה אותי
ראיתי לטאה, הלטאה ראתה אותי
ראיתי שבלול, השבלול ראה אותי
|
איזה זוהר צפוני טמון במעמקי עינייך?
ארגמן-כסף של קטיפה מגע עורך
נמס לשלולית מקול בכייך
זועק באימה לנוכח ייסורייך
|
עברתי מלאן ת'אלפים חדרים וארונות, ולא ראיתי את האור
הנשקף מעינייך כשאת אומרת אוהבת, כי מזמן לא אהבת
אבל אני זוכר את המבט, כי לא שוכחים
לא כל יום אישה באמת מסוגלת לאהוב גבר, זה נדיר
|
מה הוא אומר כשהוא סגור בחדר,
והפה נפתח נסגר ומילה לא יוצאת
מה הוא אומר כשהרוח נושבת,
והוא מחכה לגשם החזק שישטוף הכול
|
דרומה מערד, בדרך לאילת
יש עיר מתים עשויה עץ וטיט
שם גר זומבי עם שני הורים קשישים
הוא מנגן בגיטרה כמו שאתה מנגן בפעמון
|
שתיתי בירה שחורה,
הבירה הייתה יותר קרה מבחוץ,
יותר קרה משלג,
יותר קרה ממני
|
הזונות הקטנות אוכלות לי את הפנים
זונות קטנות
מגיע להן מכות בטוסיק
זונות קטנות
|
כי זה לא מתקרב להתרוקנות טובה
זה כל מה שיש, וכל מה שיש זה כל מה
כאילו, אין יותר מזה, איך שתראה את זה,
זה לא מתקרב אפילו טיפה ל-מה שזה אמור להיות
|
הזחיחות של מערכת הביטחון הישראלית
התפוצצה להם על הראש.
|
זיגי מנגן גיטרה כמו צרעות מורעלות
מפזר אבק ברוח כמו אבקנים בסערה
ירח מחוויר ומזיל דמעות
אישון העין מתרחב
|
אז מה נעשה לו,
האם נקצוץ את ראשו
האם אלוהים ידריך אותנו
כשנפרק את המוזיקה שלו,
|
תסתום ת'פה שלך, מטומטם
מה אתה צועק?
לא קיבלת זיון אתמול בלילה?
|
אז מה, זיונים, הרבה זיונים, אה?
כן, זה טוב להזדיין, כמה שיותר,
לשכוח מהצרות
|
אתה מתבייש מנוכחותי, כי אתה צריך להתפשט,
ויש לך גדול, גדול מדי
מילא, אתה חושב, היה לך גוף גדול,
אבל אתה רזה מאוד, גבוה ודק,
ולמען האמת הזין שלך יותר גדול ממך
|
אני יושב על הכיסא שלי ומבשל אותו,
בזמן שהיא בלונה-פארק של שדים ומפלצות
אני מנסה להזכיר לעצמי שהייתי שם,
ואין שום סיבה שאהיה שם שוב
|
לא רציתי לראות אותך נגמרת מרוחה על הרצפה
הבאתי לך מרק חם, "תשתי, תשתי"
את צריכה לדאוג למוח שלך, אמרתי
רק טיפשים מתאבדים
|
זה כמו שאתה יורק למישהו בפרצוף,
וכל הרוק שלך נוזל לו מהעין,
אל האף והשפתיים
ברור שזה מגעיל
|
זה לא נגמר
הכול אמרו עליי, וזה לא נגמר
מה אמרנו לפני שמונים אלף שנה?
"לא משנה מה תעשה, תמיד למישהו יהיה מה להגיד,"
|
יום יפה מלא אור וזהרורי שמש מרצדים על פניי
אני לוקח את הגיטרה ועף למקום אחר בו ידעו להעריך רוק טוב
שנות התשעים, הנה אני בא,
בואו נכוון את מכונת הזמן
|
אכלתי ילדה קטנה
היא הייתה טעימה
בלסתי אש ועשן
לא ייקחו אותי מכאן
|
אם היה לי זמן להתעורר נגיד מאוחר מאוד
אולי הייתי אומר את מה שיש לי להגיד
אבל אני לא אגיד ואת תצטרכי לנחש לבד
כי יש לי דברים לעשות חוץ מלאונן על זיכרונות
|
כן, לקחתי את החצי כדור הלבן,
והקאתי אותו אחרי חצי דקה
לא בגלל הכדור, בגלל הנוזל,
אתו הורדתי את הכדור
|
אני זנב כל היום
בוהה בטלפון
מחכה שתתקשרי ואז נשחק
|
בלב קטן ודי רך שוכנת מורסה קטנה ומכרסמת את הלב
לעתים היא לא מורגשת, לעתים מורגשת קצת ולפעמים הרבה
אדם עם לב כזה יכול למוטט עולמות של אנשים,
כשם שהוא יכול להציל אותם מכיליון
|
את אישה טובה, באמת, קצת תמימה
סינטזו אותך לסדר חברתי חדש
אפשר לנקות את האבק מעל הנשמה,
אבל הוא תמיד עוד מצטבר
|
רק כשגשום, ומסובך,
את באה עם בגדי-עור
ובחדשות מפתחים אטום
|
ובריח השחור של זפת ונפט זחלנו למות למען משאבי אנרגיה,
וליפול חלל למען מדינה ששולחת אותנו למותנו למען הטייקונים
יתעשרו
הלכנו עם סכינים שלופים ברחובות,
ופיצצנו לכל אחד שלא בא לנו טוב בעין את הפנים במכות
|
ואנפה גדולה לבנה
פורצת לתוך המרפסת
במשק כנפי מלאך נחמה
משרה שלווה וחסד
|
חום כבד של אוגוסט
אדמה כבדה, רחש אדמה
ריח עלים יבשים וגללים
אני עושה דרכי צפונה,
|
נקווה שאור אמתי יזרח על העולם הזה,
ואם אני כבר לא אהיה, אולי את תהיי,
אבל לפחות דורות העתיד יהיו
כי עייפתי ממאבקים של חיים שלמים
|
שמש גדולה יצאה ממחבואה והציתה את העולם הזה,
באור ענק של אהבה, שמחה וכבוד הדדי,
חף מאגו, אם ירצה השם
|
זרים ברכבת,
יש לזה משמעות לא מהעולם הזה
אנחנו מוצפים ברשמים על זרים ברכבת
חילופי המבטים עד חילופי נוזלים
|
אם זרוע יבשתית חובקת את הלב בלב ים
אם היא נחנקת, מגירה עוצמה
אם היא נאנקת, רגשותיה גואים
תשקע למצולות ים אהבה שבורה?
|
היה למלך כתר כחול עשוי כפור,
והוא ישב על כיסא מפואר עשוי קרח,
ושלט על כל שבעת הימים.
אבל הוא היה משועמם,
|
מי הזרמים האלה מסניפים בי חלומות
של ילדות עשוקה, של ימי תום
והולדת בנה לא הגיעה לאוזניי ההוזות
היא התחלקה עם מי השטיפה של החדרים
|
דברים קורים לאנשים והם לא זוכרים,
בגלל זה הם המומים
נלקחים לטיפולים על כדורים
|
זו מדינה מוכת טראומות,
אנשים גם לא נחמדים זה לזה בלשון המעטה
צריך לכבד את חולי הנפש
קשה להם גם ככה
|
חאלס עם סרטים אלימים!
מה, אנחנו עולם של רוצחים?
|
"אתה זקוק למקלחת קרה, אתה זקוק לקפה חם",
כך אמר לי אבי שדוגל בשיטות המסורתיות והפשוטות,
כדי להזין את הנפש
ובאמת, מה אני זקוק אם לא לעונג פנימי
|
הו, חביבי, מה עשית לפרצוף שלך,
היה לך פרצוף כל-כך יפה, למה השחתת אותו?
|
כל יום הוא מסדר גפרורים בצורת פירמידה
הוא יושב אל השולחן ומדביק בזהירות גפרור לגפרור
ככל שהפירמידה תגבה - כך תגבה גם הלהבה,
כשראשי הגפרורים יידלקו בזה אחר זה
|
אני מתגעגע אליך, מיי סוויט דינג
לנשיקותיך הפרועות עם העיניים הפעורות
ליצר ההישרדות שלך, ויצר הנקמה שלך,
ולאהבה ללא גבולות
|
אני הולך לישון, כל יום, כל יום
אני יישן גם ביום, ובלילה, כל יום
אני חולם חלומות, טובים, רעים
אני הולך לישון כי אני עייף,
אני לא יודע איך התעורר
|
העולם התקדם מאוד
טכנולוגית ומדעית
רק ב-150 השנים האחרונות
זה לא נראה לכם מוזר?
|
למה העולם מתפרק?
כי הוא מקולקל עד היסוד.
|
אתה חי עם אישה 20 שנה
חולק איתה ת'כל, גם את אהבתך
יום אחד בלי שאתה שם לב,
היא ניגשת לדלת, פותחת אותה, והולכת
|
בוקר טוב לך, חבצלת, מה שלומנו היום?
עשינו קקי? צריכים פיפי?
יש ילדים שרצים ברחובות, נכון לא טוב?
כל הרחובות מלאים מכוניות
|
היית מושלם! היא זועקת,
מה קרה לך?
החברה שלי מהתיכון.
החיים, זה מה שקרה לי.
|
אמר האכילו אותו סמים,
אמר עשו בו מעשים מגונים,
יותר לא דיבר,
אמר היה עבד מין למלכות ואדונים
|
אם נותרה בך מחשבה
אל תנעל את הרגש שלך
אל תסגור את הדלתות בפניי
אתה הרי יודע, אני יכולה להציל אותך
|
אני יושב כאן בחדר ריק,
זה רק סתם יום של אחר-הצהריים,
אני לוקח סם, אבל שום-דבר לא קורה,
ואני תוהה
|
זווית שלה עם הלשון נושכת לי את תנוך האוזן
היא מובילה את כף ידי לבין רגליה
ויטמינים על שינה, ואני אפאטי
מרגיש את הגוף מוצץ את השומן מתוכי
|
אם את שרמוטה - אז אני שרמוט
די למילה שרמוטה
היא נועדה לבייש נשים על מיניות טבעית שלהן.
|
עכברוש קטן מזוהם עם שפם גדול
ברח מחתול ג'ינג'י שמן ורעב מאוד
העכברוש עלה על רכבת לילה לקהיר
והחתול דלק אחריו בעזרת מסוק משטרתי
|
זונות, הם אומרים לי, אתה זונות
ואני מנופף בחרב מבד אל מול פניהם הלועגות
תנו לי רגע לזכור מאיפה באתי,
אולי ככה אני אזכר לאן אני הולך
|
חובה לחגור גם מאחור
שלא ניפול לבור
|
עברית שפה קשה שפה קשה עברית שפה קשה
התבלבלתי בין המשרה הישנה למשרה החדשה,
הגעתי לעבודה הלא נכונה
נכנסתי לחנות דרך הכניסה הלא נכונה,
הוציאו אותי משם בכוח על ברכיי כשאני מתחנן לסימפטיה
|
ימים רודפים ימים,
והמנגינה לנצח נשארת
אותם סיפורים בשינוי אדרת,
אותו צבע לפנים עם משקפת
|
מסתכל ימינה ושמאלה ורואה רק חול וחול
האם חול אפשר לאכול
מה פשר כל החול
מה הוא אומר על חיינו
|
רוגז, תסכול, התמרמרות, חוסר אונים
את כולם, כולם חולקים שווה בשווה
אין אהבה בעולם אם אין אהבה בעולם
אין הגינות בעולם אם אין הגינות בעולם
|
ברור שאת חושבת ככה,
כי את אפילו לא בן-אדם,
את עובדת סוציאלית,
רמה אחת מעל חולדה.
|
בודק במגירות מה חסר
אוכל את האוכל כדי להתקיים
בודק מה חסר בי, מה יש בי
זרעתי רוח ועכשיו אני קוצר סערה
|
- את הרוקחת?
+ כן.
- שלום, יש לי מרשם לקלונקס ורספדל.
+ ל-מה אתה צריך את זה?
|
אני מאפשר לתגובות להיות רציניות ככל האפשר
למרות שגם תגובות מצחיקות או קלות ראש יתקבלו
למה?
כי הרצינות הורגת,
|
כשכלאתי את עצמי בין חומות
הכול היה רגוע ונעים לאוזן
אבל קשה עד מאוד
כשהתופים היכו והחצוצרות חיצררו
|
אם יש לך מצלמה בדלת,
(במקום עינית)
ואם יש לך תמי 4,
(במקום מים מהברז) -
|
אני בכלל לא נותן אמון בממשלה.
לא ימין או שמאל או מה שלא יהיה.
חוסר אמון בממשלה אין פירושו חוסר אמון במדינה.
הממשלה היא לא המדינה,
|
מדוע המילים המקשקשות אצורות בתיבות אטומות
מדוע הספינה הטבועה נשארת במצולות כאנדרטה של רפאים
מדוע הרשת מעלה מהים דגים מתים עם עין אחת
אם לא נאכל דגים, נאכל זה את זה
|
כשאתה חוצה את הרחוב לתוך הניקיון המסנוור
של אנרגיות משתוללות
והם מביטים לך בעיניים כאילו יודעים הכול
אתה בובה חשמלית
|
פוך של חושך עוטף אותי
המחשבות משתחררות
והיא אוהבת רק אותי
ממרחקים שולחת לי נשיקות
|
ל-מה שאני אזדיין עם מישהי?
כדי שתעליל עליי אונס?
שתעשה ביד השרמוטה,
כל החיים
|
היום זה עבר -
ההרגשה הזאת שרוצים למות
ישנתי עד מאוחר,
ואז התקלחתי ועישנתי סיגריות
|
אנשים ונשים חשבו שהם
יכולים לעשות מה שהם רוצים.
לרמות, לבזות, להשפיל, לנצל,
לפתוח במלחמות בשביל רווח כסף,
|
גם לנישואים
יש חוקים
לפי טבע האדם.
לגבר ולאישה בנפרד וביחד.
|
מותר לך לשנוא אותי, מותק,
מזמן הפסקתי לתהות על דרכיי בני האדם
כולם משוגעים הרי
ועושים דברים בלי לדעת למה
|
- מה קרה?
+ התעוררתי הפוך.
- חחח..
מה זאת אומרת?
|
מה אתה אומר, אין לך מה להגיד
היונים לא שבו אל השובך,
והגיהינום ריק
כי כל השדים נמצאים כאן על כדור-הארץ
|
חושך אצלי במיטה
אמרה לפני שהיא נרדמה
שנמאס לה מ-כל החושך
|
כן, אז הקבוצה ניצחה,
או ניצחה,
כך או כך היא ניצחה
ואני טעמתי חושך וטעמתי ברד
|
לילות חדים בתוך הבשר
כמה כאב אדם יכול להכיל
מתפוצץ לאלפי רסיסים
על השטיח מדמם
|
חושך הוא היעדר אור.
ובעצם הכוונה ששנאה היא היעדר אהבה.
|
חושך ולא רואים כלום.
חושך ולא רואים כלום.
חושך ולא רואים כלום.
חושך ולא רואים כלום.
|
רחפן מרחף מעליי קרוב מאוד, בודק את החמוקיים
בטח ילדים בצד השני עם מסך וצחוק של פסיכיים
אני חושפת פטמה, והרחפן מתחרפן
הילדים בטח משתוללים מתוך הפתעה
|
אין לי הרגשה שאני יכול לשטוף אותך בטלפון
איך את מדברת עם כולם ולא איתי
יש לך איזו מחשבה שלא מוכרת להמון
לי יש איזו מחשבה שאני צריך לעשות
|
תפסיק לזיין לי במוח,
חתיכת כלב בן-כלאיים!
|
עשיתי אצלך השתדלות רצינית,
ולא יצא מזה דבר
הכול עשית לי, הכול,
חוץ מלזיין אותי
|
טפחה על התחת
אם תרצה ארקוד לך
ביונסה
עוד לא שמונה-עשרה
|
כי אתה יכול לעשן סיגריה
ולהתעטף בברדס עד מעל הראש
או לחכות שהקיבה תירגע כדי לשתות לבסוף קפה
ולעוף אל העיר הרטובה בתוך עננים ואבק
|
אני אוהב את העיניים הצוחקות שלה,
יש לה תיאבון מיני בריא...
|
מוצאי שבת את יודעת
יש בתל-אביב הפגנה
מפגינים כל הלילה
עד הבוקר הבא
|
מי יותר מוצא חן בעינייך?
את מי את אוהבת יותר?
אני אקבל כל החלטה,
אני מבטיח
|
אני לא מצליח לחפור מספיק עמוק
בשביל למצוא את הזהב שלי
ילדים קטנים צוחקים עליי,
אוחזים בכדור אדום
|
מה קורה אתך, גברת רובינסון?
למה את לא יכולה לעמוד על הרגליים?
למה, למה?
למה את לא מסוגלת לחיות, גברת רובינסון?
|
מטרה ממונעת בשעה שלוש
יורה צרורות קצוצות
חייל 7 נפגע, לא נורא,
נשלח את חייל 18, אם הוא ימות - לא נורא
|
אבל אני זוכר אותי ברחובות הקטנים חוזר אחר-הצהריים,
מבית-הספר או מבית של חבר,
ושואל מה יש לי, מה יש לי ללכת בו, מה אני רואה
את הרחוב, והאנשים שגרים בו
|
הוא מתכוון לישון על הספה עם ראש מושפל,
כי היא אמרה שהוא מטומטם
אני לא חושב שהוא מטומטם,
פשוט יש לו סדרי עדיפויות שונים בחשיבה
|
אני לוקח את המטרייה ויוצא אל הגשם
כפור על הראש, העולם הומה מים
גם בתוכי אני משתולל,
גם בתוכי אני מחפש אותי
|
יוצאת במחולות בתוך האש,
כי העולם הזה שורף
מתפרקת לאבק ונשארת שם,
בדממת ההרים החשוכים השוממים
|
חיכיתי שנים
חיכיתי שנים
למהפכה כזאת
למהפכה עולמית
|
יש עשר אצבעות, חמש בכל יד,
ככה לפחות זה אמור להיות,
עשר אצבעות לי יש, כל דבר יודעות הן...
הן יודעות להוציא את הסיגריה מהחפיסה
|
כן, כל יום זה כמו מסיבה
אמנם לא אכלנו פיצות בפסח,
אבל יש לנו את כל השנה, חוץ מפסח, לאכול פיצות
וגם פיתות עם פרגיות, או קבב, או שניצל טוב
|
בעקבות השביל האפל
דרך כל הפתחים אשר בדרך
אני מנצל לשקוע במשמני החושך
להתעטף בדממה נוזלית רכה
|
המצב חיש-קל בורח מבין הידיים,
ואני נשאר בלי מקום לפרוק את כאבי
מרכלים עליי כולם, זוממים מזימות
אני בסך-הכול בן-אדם שכותב
|
"זה לא יעבור בשתיקה,"
אמרו לעצמם חכמי חלם
"בכל אמת יש שקר,
ובכל שקר יש בדיה,"
|
נח על המרפסת, שותה מיץ תפוזים
לא מיץ תפוזים בכאילו, אלא אמתי, סחוט טרי-טרי
משתעל לפעמים שיעול קטן,
סתם בשביל הרושם
|
חלב ממלא את כל הרצפה
בלובן רגוע נקי וחולה
מחליקים על החלב, לא רואים ימין ושמאל
אנחנו תינוקות בלובן ניקיון מסנוור
|
אנחנו גברים של מתכת,
של פלדה ושריון
תמיד אנחנו אומרים שהכול בסדר,
איש לא רואה אותנו כואבים
|
אני רוצה להתעורר במיטה רחבה לבנה
כמו בפנטזיות של חולות סופניות בסרטים
עם וילון לבן מתנפנף מבעד לחלון גדול עם הרוח פנימה
אני רוצה להתעורר בריא לגמרי בכל מובן,
|
הם זורעים חיטה, טוב להיות חלול
שוכב על הדשא, מביט בעננים צורות
יש מיני בשמים באוויר ריחות מרחפים
וחלזונות קטנים רצים על גופי והמישורים
|
אתה מבקש ממני לשאול את הפסקול של "חלום אריזונה"
אתה איש טוב, אבל אתה נחש לא קטן
אתה אוהב מוזיקה, אבל אתה לא אוהב לקנות דיסקים
אז אתה שואל דיסקים בלי להחזיר
|
אני לא אמור להיעלב מהן,
או לרחם עליהן,
אם היחסים מאוזנים.
כלומר שאין אגו ששולט לא מצידי ולא מצידה.
|
אני מוכר חלומות בקופסאות קטנות,
חלומות שאני לא חולם בעצמי.
|
הם אמרו שאנחנו צעירים ולא מבינים
לא את עצמנו, לא את העולם
מה עושה לנו טוב, מה לעשות למען עתיד
|
עם הכיעור והיופי של השפע -
יש הכול, אבל אין כלום
כמו חלון ראווה - לראות ולא לגעת
כמו בובת שעווה שבוהה לעד לאיזו נקודה בלתי נודעת.
|
בדרך-כלל אני אדם צנוע מאוד, אבל לא היום
היום אני גאה לומר בפה מלא שאני גאה
מחר אקנה לי חליפה אדומה עם עניבה סגולה
אשיר שיר לכת בארץ הקודש
|
חללית מקולקלת, אין קברניט בחללית
עובש בין-כוכבי, טריות המחשבה,
עילפון בזמן ערות
אני שתיתי את האקסל שלי, ועדיין אני יישן
|
למה הוא לוקח ממני את היצירות שלי,
ואפילו לא טורח לכתוב, לפחות בקטן, שאני כתבתי את זה
למה אם אני כותב באינטרנט, ואני לא כותב ידוע,
אז מתייחסים אליי כמו זונה
|
יום בלי לישון
יום בלי טעויות
מזיזים את הכיסא קדימה
משטחים אותו אחורה
|
עבדתי חזק בתוך חלקת האדמה,
עבדתי כדי שיהיו תפוחי אדמה
המזון היחיד לאדם הוא מזון הנפש,
ולי היה צורך עז לחיות ולתת חיים
|
מ-פה זה יוצא לכל קצוות הארץ
על-ידי שליחים אלקטרוניים
סוסים לבנים חומים שחורים
עם דגל לבן בחותמת דם
|
אתה שותה משקה קר מעם המקרר
ונוזל כמו חליפת צלילה
כי הקיץ הזה איום ונורא
ואין דרך להרוות את הגוף הצמא
|
מה הילדים אומרים, כשהם מצייצים בחצות היום
מה אומר החנווני כשהוא מחלק גבינות וחלב להורים
מה אומר האופה כשהוא אופה לך את הלחם כדי שיהיה לך מה לאכול
מה אומר מנקה הרחובות, כשהוא מנקה לך את הרחובות כדי שיהיה לך
יותר נעים
|
הם פוגעים בי, אבא!
פה פתוח צמא לאוויר
נמזגים משקאות ממותקים ברעל וסוכר ישר לתוך הדם
פמפם אותה, פמפם!
|
אני לא מאכיל את הלב
ביותר מדי ממתקים
אני מקלף קליפות ועוד קליפות
מתוך הקירות
|
אני לא מצאתי מוזיקה לא במוזיקה ולא במילים
חפרתי תהומות רבות
המים הנובעים היו רק לחלוחית באדמה לחה
|
שיני חלב צמחו לנער,
וצימחו שערותיו וציפורניו
פרא אדם הנער עד מאוד,
ושוחט בקר בשיניו
|
הציפור נחתה על אדן החלון,
שלפה מקורה, חרצה לשון,
ואני הייתי עייף ביינות למחשכים חשוכים,
שוחה בתוך ערפלים אפלים,
|
חנה התבלבלה, התבלבלה עליי דעתה
הלכה יחפה בלי שום מטרה
הלכה, הלכה, הלכה, ולא חזרה
לאן את הולכת? שאלו שקנאים
|
הייתי מגולחת, עירומה ורטובה
כבר סיבנתי את הגוף, אבל לא שטפתי
יצקתי מנה הגונה של שמפו לתוך כף היד,
וניסיתי לחפוף את השיער
|
יש חפרפרות בחברות האשראי,
שחולבות מאנשים כספים שלא בצדק.
|
רצו לקחת לה את הילד,
מה יש לה חוץ מהילד
"את לא מגדלת אותו היטב,
הוא בטח יגדל להיות נרקומן"
|
חצוצרות בוואדי לתוך ירח בוער
הוואדי מלא אובך
קשה לנשום קשה לראות
אני הולך עם לפיד בלילה
כוכבים נופלים כמו קונפטי
|
לילה, לילה,
אנגן לך בכינור אדום
אישן בחיקך, לילה
אחלום בזכותך
|
היריות נשמעו ברחוב הקטן
כש-כל הקירות הדהדו
והוא עמד מול כולם
כשארוסתו צונחת מתה לרגליו
|
כי אני בן-אדם של חצי-חצי
אני חצי טוב, חצי רע,
חצי יפה, חצי מכוער,
חצי חכם, חצי טיפש,
ויש לי את כל הסיבות לכך
|
אם הייתה לי קשת בענן
הייתי מורח אותה על כל הרקיע
הייתי מושיב אותך בשדה נרקיסים
ומנגן לך בנבל את שירת המלאכים
|
דתי, אבל לא שומר שבת.
מה תעשו?
כל אחד חושב שהוא יודע יותר טוב.
|
קח חרב-מים וחתוך בי
למה את מתחרפנת?
תקופה כזו של חוסר-מנוחה
רק אתה יכול להרגיע אותי
|
הוא אוכל מצלחת ענקית, עבור,
הוא אוכל אותנו.
אתם טעימים? עבור
|
כמו כתם חרדל על שמשה אפורה
וארמון החול נמחק
בא גל גדול ושטף אותו,
לקח אותו איתו
|
אני סוגר את הדלת
אני סוגר את החלון
אני סוגר את האור
כל מה שאני יכול לעשות זה לבכות הבוקר
|
את מתחילה להיות חרמנייה, בייבי...
זה לא טוב
תראי אותי,
עומד עם זין גדול וגאה,
|
אלוהים ציווה אהבה
ואני דבוק אליו בנשמתי
בימים שלי אני פורש
מחפש תשובה במחשבה
|
לגבש את הצורות לכדי אנחה
על דף חשוף לבן כמו שלג
|
אולי זה הגשם הדופק על חלוני,
ורוחות החורף המנשבות שמחרמנות אותי
ואולי זה החופש שנשבר לו להיות אסיר,
והוא קורא לי לחיות אותך,
|
זה נכון. אני לא יכול לעשות מה שאני לא יכול לעשות מהסיבה שאני
פשוט לא יכול לעשות את זה.
מה אתה לא יכול לעשות? תגיד לי מה ואשפר את יחסייך עם הבריאה.
|
שמעתי אותך אומרת שאת טובה מדי בשביל לשתות קפה רטוב
אז החלטתי לסכסך בינך לבין החיים
את בזה למערכת, את בזה לדמעות
אישה כמוך לא צריך במחוזותינו
|
היא הייתה השרמוטה של החבר'ה,
אבל כולם אהבו אותה
כל החבר'ה הקשוחים והאנטי ממסדיים
היו מוכנים להילחם כדי לשמור על כבודה
|
היא באה כמו ערפל
אזוק בידיי וברגליי
מחפש נימת ניצחון משפריצה מבין שיניה
כמו קנטרנות נעורים,
|
היא אמרה שהיא מתחתנת
בכנסייה גדולה ולבנה, חתונה לבנה
היא אמרה שיהיו לה שושבינות לבושות לבן
ויהיו עוגות בצבע קרם לבן,
|
צקצוקים, למה זה לא בסדר
מתיימר להבין למה היא מתוסכלת
מרימה מכונית בכף יד אחת
אני מתלהב מערימת הביצים הזאת
|
אני אוכל את האוכל שלי עם חתיכות בשר ושעועית
ריח דובדבן מתפשט בחדר, קצפת
הדובדבן בתוך הקצפת שלה, בין הרגליים שלה
|
אתה יושב זקוף במיטה וחושב בעצם על כלום,
אבל אתה נוכח
ילדים קטנים מסתכלים בך וצוחקים
הם מחכים לתגובה ממך, אבל אתה לא זז ולא מדבר
|
כי שברו לי את המוח, ואין לי כוח,
ונדמה שאין מנוח, רק לנוח
אני חולם אותך עירומה עם חגורת עור שחורה
נחש כרוך סביב צווארך ומפיך נוטף דם לשדייך
|
אז הוא מת, עוד פעם הוא מת.
מה עושים עכשיו?
"קוברים אותו קבורת חמור,
ומקווים שהוא לא יחזור מהמתים."
|
קליפת בננה לפח,
תיזהר לא להחליק
גביע גלידה בצורת כלב,
מכוסה נמלים אדומות
|
קניתי לך טבעת על קרסול
הדירות עתיקות מאוד בצד זה של הרחוב
המים נשטפים דרך המרזבים ועל הקירות
החלונות פתוחים ומלאים פנים עם עיניים
|
טוב, אני איש תקשורת, ואני רוצה בית
זה לא משנה אם זה התאגיד,
או רשות השידור, או הרשות השנייה
אני כלב שוטה ומשוטט, ואני מחפש בית
|
תדבר איתי כאילו לא ראית אותי מעולם
תדבר איתי כמו הרוח
תדבר איתי טוב ורע, תהיה תקיף
תדבר כאילו לא שמעת דבר וחצי דבר ממה שמסביב
|
אני מתעורר כאילו מציץ
מה זה העולם הזה, מה
יש אנשים ברדיו ש-כל הזמן מדברים,
אני לא אוהב אותם
|
ט"ו בשבט -
כן, פירות יבשים בחג זה מנהג גלותי,
|
שקדים ירוקים
צומחים בשדות העיר
על נורות ניאון
|
אני מתהפך חיה קדומה
בג'ונגלים, מוח של צייד רעב
טפרים מפלחים בשר חי
אף וריח מגששים באדמה
|
אז אתה הלכת היום לדוג דגים
אני מאוד אוהב לאכול דגים, ואשמח לאכול את הדגים שתדוג,
אבל אתה לא חושב שזה לא הוגן כלפיי הדגים?
|
איפה הייתי ביום הזה, כשהשמש כבתה
שיחקתי טטריס במיטה
מור רק לפני שעה סגרה את הדלת והלכה
היא לא הראתה כוונה שתחזור אי-פעם
|
מקלף את הראשון
זורק את האחרון
את לא תגידי לי
אני אגיד לי
|
פארק ציבורי,
אני יושב, נערה מטיול מאורגן
מביטה בי בעצבנות,
|
עכבר הייתי בדירה היפה של הגברת הנאווה
היא פינקה אותי כיד המלך והשתעשעה איתי מינית והומוריסטית
ידעתי שאני בר מזל בין כל העכברים בכל המחוז, ולא לקחתי את זה
כ-מובן מאליו
נהניתי מ-כל רגע בחברתה של הגבירה וחשבתי שתענוג זה יימשך עד
סוף ימיי
|
טינה זה מהמילה טין.
טין פירושו הוא בוץ.
אדם ששומר טינה -
כאילו ממלא רוחניותו בבוץ.
|
הוא נשמע כמו גורס אשפה כשהוא מגחך
כאילו הוא מעכל טינופת
ואז הוא מסתכל עליך כאילו אתה זה הטינופת
הטינופת שהוא גורס
|
בעיניים בוהות לתוך החושך,
לב הנשמה האפלה של העולם
בתוך הריק הנקי מכלום,
בתוך מרבדי השלג שלא נגמרים
|
הקבלה אומרת "חנך נער על פי דרכו".
לא לנסות לשנות אותו בשום מובן,
גם אם הוא שקרן, נוכל, גנב,
לכל נטייה יש את המקום שלה.
|
כל הניסיונות שלכם לשבור אותי,
הפכו אותי חזק יותר
אני לא המסכן
אתם לא הייתם יכולים לעמוד ברבע,
ממה שאני עברתי.
|
מרחוק זה נראה טירת קסמים
מים זורמים מפלים פלגים בכל אשר עין
הרוח רכה ליטוף מרחפת חרש
עלעלי כותרת עפים ברוח מתערבלת עצלה
|
כשהמציאו את הכרכרה,
היו אנשים שלא רצו לעלות עליה בשום אופן.
כששאלו אותם למה,
הם אמרו שהטכנולוגיה משחיתה את הנפש.
|
אם בא לך לבכות, שים את הדמעות על עיניי
תצלול לתוך טל הדשא בחושך מכסה אותך
סביבך יפרחו פרחים של אהבתי כל חייך
והפחדים שלי שוקעים על מסלולי חייך הטובים
|
ראיתי טלוויזיה כל היום וכל הלילה
לא אכלתי ולא ישנתי,
רק לפעמים הלכתי לשירותים
|
אנשים משתמשים בטלפונים הניידים
של אנשים אחרים
בשביל לשלוט בהם.
|
טנגו עם המלאך והוא אחז בכתפי
התרוממנו מעל ההמולה כשכל המדינה בערה
|
שמעתי שירים כל הדרך ברכבת הביתה
מה תרצו ממני, שאלתי. אני כבר לא כאן
אני טס "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת
ומ-כל הילדים אותי היא אוהבת"
|
אתה רוצה לחיות בברלין, איפה שהשמידו יהודים
אם תהיה פה מלחמה - אין לך בעיה,
אתה תופס מטוס לאירופה, מה אכפת לך
|
הם הרגו אותי, הוא אמר
מי הרג אותך?
הם
|
היא מקריאה טקסט נורא מוזר וחכם ועצוב
ואני אומר מה את מקריאה לי זה,
מה לי ולזה
אני רוצה לשמוע את דעתך, היא אומרת
|
תענוג לראות עד כמה העולם הזה מפלצתי,
ואיך כולם עסוקים עד מעל הראש,
לטאטא את המפלצת מתחת לשטיח
|
אין בני-אדם שפויים.
אין בני-אדם נורמליים.
אסור לשפוט אדם שלא הזיק.
זהו.
|
אדם במצוקה הוא טרף קל למוסדות הרווחה
אם זה בעיות במשפחה, בעיות כלכליות או נפשיות
לפעמים שירותי הרווחה פונים מעצמם לאדם,
לפעמים הוא פונה אליהם
אבל שירותי הרווחה תמיד טורפים
|
כמו שאני מכבה את הסיגריה במעמקי אפלת בור המאפרה,
ואף-אחד לא מושיט אליי יד, אני בודד
יש לי אצבעות שמקישים על מקשים, וזה הכול
אפילו המוזיקה לא רוצה להתנגן
|
מה אתה אומר, זה יבוא?
- יבוא, יבוא.
מתי זה יבוא?
- כשזה יבוא.
|
יבשו דמעותיי, הלילה חרב
לא נותרה נשמה באפי
הריני רגב
הרי היא בחרב שיפדה אותי
|
אני עיוור, אז אני רואה
אני טיפש, אז אני חכם
|
הידידים שלו היו יפים,
אני רציתי לשכב איתם
לא רציתי שהוא יידע,
כדי שלא יקנא
|
הידיים עושות את כל העבודה
הראש לא חושב,
לא נותן פקודות לידיים
אלו הידיים,
|
אשכנזים מציקים ופוגעים במזרחיים ב"דרכים משפטיות",
עד שבלי שישימו לב, מישהו ידפוק בהם כדור,
זה רק שאלה של זמן
|
שלוש שעות שידור והיא לא מתעייפת
איך היא לא מתעייפת?
אני הייתי מתעייף,
ואני לא היחיד
|
יד רשעה
מקוננת חרש פלחי הלחי
והסירות יוצאות לנוח
על גלים של חושך כחול
|
טוב, לא בא לי לכתוב לכם שיר,
אז אני לא אכתוב, כי לא בא לי.
|
יש חומר שמסתובב בעולם
וגם הרבה בישראל - עוד משנות השמונים,
אם לא לפני כן
שאנשים שמים אחד לשני באוכל ובשתייה -
|
אין מלחמה באופק, אפשר להירגע
בסך-הכול כמה הפצצות,
כמה ערים שיימחקו,
מאות אלפים שימותו
|
מה אתה מעדיף -
הרים של חרא,
או אבן אחת של יהלום?
|
את לא מבינה...
אני אוהב אותך, באמת, אבל את לא מבינה
|
כי היא יכולה להיות יפה מאוד,
או מכוערת, זה לא משנה
היא יכולה להיות רזה מאוד,
או שמנה, זה לא משנה
|
מה היא אמרה?
שהתאדו הספינות מעל פני הים
שהמלחים טבעו
שהים התייבש
|
איש המונית לקח אותי הביתה,
ובדרך השאיר אותי בצד הדרך,
כל מה שיש לי זה יום אביבי
|
יום האישה הבינלאומי מתרחש פעם בשנה...
אבל יום הגבר הבינלאומי הוא כל השנה!
|
עכשיו כשהאגו התפרץ לשיאים מטורפים,
בלתי נתפסים
הם פתאום בוכים -
"מה פתאום קורונה עכשיו?"
|
היום יום חג
הקצפת בתוך העוגה על הקצפת על הדובדבן
חגיגה נחמדת
בלונים נתלו על הקירות, קירות לבנים, קירות מפויחים
|
זה יום יפה, בו השמש זורחת...
טוב, אז היא לא זורחת,
בכל זאת יורדים גשמי ברכה,
גם זו נקודה חשובה.
|
אתה קם בבוקר יום שישי 22 יולי 2011
שותה קפה, מסניף קוק
פותח את הדלת אל השמש
ומתחיל לרקוד
|
זה יום יפה, החגיגה רוקדת, בלון על הקצפת
שמש גדולה ענקית מטילה כתמים חומים,
שמש של יום חמסין
הייתה לו זקפה במשך יממה על היום הממשמש ובא
|
איזה יום מזדיין
אני מזדיין, אתם מזדיינים,
הם מזדיינים
הם מזדיינים עמוק וטוב
|
טוב לי הטבע, טוב לי השפע
לקטוף חרציות, ליהנות
|
אל תדברי איתי על אתמול
על אתמול אל תדברי איתי
אל תדברי איתי על שלשום
על שלשום אל תדברי איתי
|
כשפלוני אלמוני או בת זוגו יצאו עם הכלב לטיול -
הייתי יישן
כשהבחורה חטובת האיברים עשתה מקלחת של בוקר -
הייתי יישן
|
אני רואה את כל הדרכים שהולכים ממני
אני רואה צלול איך השמש שוקעת
את כל האנשים שהיו בדרכי,
וכל הצבעים שסנוורו אותי
|
יום שרבי מלא לסת על פני מדבר התופת
שמשות בוערות שורפות גם את השפויים לכאורה
ערפלי זהב ממלאים את הרחובות באובך של אבק רותח
אני ממלא פי מים, הצדק ינצח
|
עוגות יומולדת, שרים ושמחים
מכבים הנרות, מקלפים ממתקים
אוכלים הרבה חומוס,
לעשירים יש חמוצים
|
כדורים לבנים פורחים באוויר
אין סיכוי להינצל
מזעם האלים, מחסד האלים
מתעתועים של אור וצל
|
מסופר סיפור,
שיש טוענים שהוא אמתי,
ויש טוענים כי הוא בדייה
|
מעליי, מתחתיי, בכל מקום
מציצים רגליים יחפות
על הלב שלי הן דורכות
ואני טוב לי
|
ראיתי אותה יושבת על ספסל, ענוגה ויפה
היא נראתה כאילו היא לא שמה לב לאנשים סביבה,
היא רק התענגה על האוויר הצח, ומזג-האוויר הקריר,
ומ-כל הפריחה והירוק מסביב
|
פעם הבאה תחשוב טוב-טוב עם מי אתה משחק
רק רציתי לזיין את הבת שלך, מה רע בזה,
היא רצתה בעצמה, מה? לא מגיע לה?
גם לבנות יש דחפים מיניים, אתה יודע
|
מנציח תמונה שלך ילד קטן
יושב על חוף הים
אני אדם של הרבה משאלות
הן רוקמות לי מנגינות
|
אני אדם פשוט, חי ב-צל
לא מפריע לאף-אחד, גם לא לי
יש לי אף ארוך-ארוך, יותר ארוך משלכם,
וגם הזין שלי... בואו נגיד שאני צריך לקפל אותו
|
בא לי ללכת בשדרה, אתך, ולאחוז ידיים
הקפה ששתיתי, במטרה להרים אותי,
הכניס לי ברזל לדם, אבל גם טיפה זבל
|
היא הייתה יפה כמו פרח בר בשדה של כלניות גאוותניות,
וכל הכלניות רמזו לי שהן מעוניינות, אבל אני רציתי אותה
עממית, יפה וסקסית, עם שכל בריא ולא הרבה השכלה,
עם שדים, מטען וטראומות,
|
היא הולכת את דרכה ברגליים יחפות
השמש מכתימה אותה בכתום
כשהיא מביטה אל האופק ורואה את הדם שוקע
בוער בעורקיה
|
רק חזרה בתשובה
תעזור לך לרפא את הנפש שלך
ואפילו להיות מאושר / מאושרת.
|
כל יום זה בא כמו רעם -
חבטה לתוך הראש
אתה מתעורר, אתה אומר בוקר טוב -
חבטה לתוך הראש
|
זה מתוק על הלשון כמו מרציפן
או כמו פודינג ירוק
כשאני יישן וקם ומתקלח
והמשקאות הקרים חמצמצים על הלשון
|
אבל הוא אמר שדגים לא יודעים כלום,
כי אחרת הם היו מדברים,
או לפחות מסוגלים להעביר רגשות,
גם אם לא במילים
|
תעשה לי טוב ככה שאני ארצה לנהוג לאילת על רכב טרנדה
תמס את הכאב בלבי, ככה שאני אוכל לאהוב את כולם ואת הכול
תוציא את המועקה מבטני, ככה שארגיש חמימות כל פעם שאני חיה
תדליק את האורות בראשי, ככה שאוכל לחשוב על הכול בלי בעיה
|
בערב זחל הרעד
כמו תולעים רוטטות
בתוך ים הרגשות
המתנחשלות
|
שיגעתם ת'ילדה
גם הילד ההוא השתגע,
והוא מדבר שהוא רוצה לרצוח,
את הבא בתור שיגיד לו מה לעשות
|
ילדה יפה עם חומר בין השיניים
ילדה יפה שלא יודעת להגיד לא
קבוצת הכדורגל מתווכחת מי יבקיע ראשון,
והיא משאירה את השער חשוף לכל הכדורים
|
בשכבה שלי יש ילדה יפה
אני אוהב אותה
אני מסתכל עליה כל הזמן
|
ילדה כזאת יפה משחקת בגפרורים
אל תשחקי בגפרורים, מאמי, זה מסוכן
אבל אני אוהבת
טוב, נו, אבל בזהירות
|
ילדה פרווה
ילדה כזאת קטנה לא מיוחדת
אין לה מה להגיד
אין לה מה לשאול
|
גביע גלידה תות-לימון עם סוכריות קופצות
אנחנו מצחקקות
(גיהוק מאיש שיכור
אנחנו נגעלות)
|
יש לי ילד חולה בבית
מה אני אמור לעשות
לאן אלך, לאן אפנה
מי לי יעזור
|
זקנים פראי אדם, בלי דרך ארץ
שאפילו לא מסוגלים לדאוג לילדים שלהם
מעבידים אותם בפרך בעבודה ולימודים שהם לא רוצים,
ואז גורמים להם לעבוד בעבודה שהם שונאים
|
היא ילדה לו ארבעה ילדים
כולם זכרים חזקים ונבונים
הוא עשה לה ארבעה ילדים
כולם זכרים חזקים ונבונים
|
אבכה תמיד את משנתו של מורי
זורם כמו נחלים קטנים, פכיות רועדות בתללים דקים
יבחושים זורמים מעל ראשי הילדים, והם בוכים
איפה אימאבא, למה השאירו אותנו לבד
|
ילדים קטנים פגיעים
פותחים פה גדול,
בולעים ממתקים,
בולעים רעיונות
|
אני אוהב ילדים
הם קטנים וענווים ויפים
ואוהבים להרוג זבובים
|
מים הם מצרך חיוני לגוף, כמו אהבה לנשמה
מים באים בצינורות לכל הבתים,
איך מגיעה לבתים אהבה?
|
כל מה שאני צריך יש לי,
חוץ מעצמי
איזה מן ילדים אלה שרצים ככה לכביש
חלמתי שאני מישהו אחר, חלמתי שאני מישהי
|
הם מצפים ממני להיות משהו אחר
אני מצפה מעצמי להיות מה שאני
אני שומע אותך כל-כך חזק, וזה טוב,
ובכלל אני לא צריך שום-דבר אחר.
|
אני אוהבת, אני פוצעת, אני לא מתכוונת
ושוב אתה הולך לי ומבטיח לחזור,
משאיר סימן על עורי
|
אבל אני הייתי רוצה
הייתי רוצה
אבל זה לא יוצא
כמה שאני רוצה
ואני רוצה
זה עדיין לא יוצא
|
יצאתי ממצרים יחף ורעב,
ועם חור גדול בבטן ובלב
רוחות עוברות דרכי,
מעיפות אבק רחוב ועלי שלכת
|
יציקות בטון...
יציקות בטון...
יציקות בטון!
יציקות בטון?
|
איפה זה, תגיד לי
מה אם זה פעם
איך זה נגמר, לאן זה הלך
לא תהיה עוד פעם
|
היה נעים מאוד, עד שהחלטתי לפרק את יצריי.
נאנק, מתפתל וגונח במיטה,
נסחט ע"י עצמי בתפאורות משתנות
|
יצרים נועדו לאדם
כדי לאתגר אותו להתגבר עליהם.
|
הכול לטובה,
כך אני תמיד אומר
לא יכול שיקרה משהו בלי שאלוהים רוצה
|
אין לו זמן למות,
הוא עסוק בדברים אחרים
כמו למשל לראות את הירח,
זורח כל לילה באינטרנט
|
אני עייף מדי לצאת אל הרחוב ההומה
איבדתי את הגלגל הקדמי שלי,
אני מקרטע
סביבונים של בהלה וחוסר-וודאות
עפיפונים בלי חוט
כדורים פורחים בלי מספיק גז!
|
אם אין קמח - אין תורה
אדם מתעקש בדעתו
שכדי לחיות צריך פשוט לחיות
ואין חוקים מלבד חוקי המדינה
|
ירידות לפנות בוקר אל החצר הקטנה,
לקטוף עלה גראס ולברוח
ירידות אל תהומות השכחה,
כי אני לא זוכר, אז תזכיר לי מי אתה
|
יריתי בכלב שלי, אני מאוד מצטער
אני לא יכול להוציא אותו לטיולים יותר
יש רוח כזאת רעה שנושבת בין הבתים
הופכת את האנשים למשוגעים
|
איזו בדיחה, נפלה לו הלהבה
לי היא לא הייתה נופלת, כי אני מחזיק אותה חזק
בכלל אבא אמר לי לשמור חזק על הלהבה,
הוא אמר שהרבה חומדים אותה
|
העיר הישנה והחדשה נראית אותו הדבר,
כמו לפני שנים
כמו הכוכבים שהיו פזורים בשמיי הכפר
כמו רוח צוננת עם ריח מתוק שהנשמה זוכרת ולא שכחה.
|
זה לא משנה מה יקרה לי מחר, אני אומר להורוסקופ,
אני אהיה בסדר
אואזיס מנגנים מהמיני סטריאו שעלה לי 600 שקל,
ואני הגנבתי סיגריה מחפיסה שעלתה 27 שקל
|
אני אוהב לקרוא בגופך
אני אוהב מה שאת עושה לי
עבד ומלכה, צירוף מושלם
אנחנו מממשים את החלום
|
ישבתי עגול על השולחן המתקפל.
הרחתי את ריח הרגליים שלי.
שמעתי שמיים כחולים ושדות ירוקים,
וידעתי את הבשר שידעתי.
|
אין דבר כזה שבן-אדם יעשה רע -
ולא ישלם
לא היה ולא יהיה
|
אישה כזאת טובה,
תמיד פותחת לי את השער
מזמינה אותי לכוס קפה, או מיץ, או שיכר
מציגה לי את הציורים שציירה בסטודיו,
|
ביומיומי כולם עובדים על כולם
מדינה של גנבים
גונבים זמן, כסף, כוח, השראה,
גונבים כל מה שבכלל ניתן לגנוב
|
יש לו חור במקום שצריך להיות לב
אני מאכיל את החור הזה בכל מיני דברים,
החל ממזון נוזלי, ועד חולדות מיובשות
|
אני לא מוצא את היציאה
מתוך המבוך הזה של שנאה
אחרי שהשמאלנים עשו אותי נכה,
הם קוראים לי פשיסט
|
כן, יש לך חוט
ובו אתה קושר אותי
עציץ יפה לפינה של הסלון
ליד הכניסה לארון
|
אני יכול לראות אותך בסנדלים עם כובע קש,
או מיני וגרביונים, מגפיים וג'קט עור
אני יכול לראות אותך נקייה מאיפור,
או מרוחה בצבעי מלחמה
|
ואז מישהו, איפה-שהוא, נזכר,
שזו הייתה אמורה להיות מדינה סוציאליסטית.
|
הטלוויזיה נדלקה
והאיש במרקע קילל
"בני זונות, עם חרא,
טיפשים עלובים, תזיזו את התחת!"
|
ברור שלא כולם צדיקים
אבל הם צריכים להיות
ברור שלא כולם מקיימים את מצוות התורה
אבל הם צריכים לקיים
|
כל השירים קדושים הם,
אבל שיר השירים - הוא קודש הקודשים
זהו משל ליחסים בין ישראל לאלוהיו
|
ישר-אל והיהודים הם לב העולם
הם באים מ-כל העדות והאומות
והם בעצם נציגי 70 אומות העולם
הם שגרירי כל העולם
|
גם אני הייתי כופר שלא בידיעתי,
כי לא למדתי אז תורה
גם אני עשיתי הרבה רע ועוול,
אבל ראבאק, אני מנסה לתקן את עצמי
|
מחשבה יוצרת מציאות? אז בצורה הכי בסיסית -
איזו חברה ואיזו מציאות יצרתם? אה?
בואו נודה שהיא משוגעת, ופסיכופתית, ואלימה, ואכזרית,
בואו נודה שכל אחד ואחת מכיר מישהו או מישהי, ש -
|
יש תרופה לאלצהיימר
יש תרופה לאיידס
יש תרופה לכל סוגי הסרטן
יש תרופה לכל מחלות הנפש
|
רק רציתי להזכיר ש-ויטמין B17 שנמצא בתוך גוגואים,
מרפא סרטן מ-כל הסוגים בקלות
|
נזק בנפש כמו נזק בגוף דורש טיפול,
זו לא "עזרה", זה טיפול,
כי משהו לא בסדר.
תפנה לרופא.
|
התבלבלה חנה, חנה התבלבלה,
התבלבלה עליי דעתי, דעתו, דעתה
התבלבלה, התבלבלה, התבלבלה
טירי-טירי-רה
|
כאילו מה,
אם אתה רואה שולחן,
אז הנגר לא קיים,
כי אתה לא רואה אותו?
|
לפעמים אני פותח רדיו כאן 88
בשביל הנוסטלגיה, בשביל שירים איטיים
מהר מאוד אני מתחרט על כך
השירים שהם משדרים עושים לי חשק למות
|
זה הצל שלי
שמראה לי אותי בצורה מעוותת
הראש שלי לא עקום כמו שהוא נראה
הנשמה שלי רק צריכה ניקוי
|
אני אכתוב לכם משהו יפה
מתגעגע לשיר ישן, מתגעגע לאישה שהלכה,
מדבר בפה ריק ובפה מלא סוכריות
אין לי מספיק ורדים לחלק לכולם,
אני עני ב-ורדים, אני מלא בנקישות שיניים
|
בלב הזה שלי - אני לא שומע מה יש לו לומר
הקירות חותכות זמנים ונפש, שינה ריקה
יותר מדי כיוונים בנתיב צר
הסחות דעת, לב עייף
|
מה, כואב לך שטוב לי?
אם הגעתי לטוב, עברתי הרבה רע בדרך
מה, כואב לך שאני מצליח?
אם אני מצליח, למדתי והתאמנתי בשביל להצליח
|
אני נח על הדף
כמו ימים רבים לפני
לוקח לגימת אוויר כמה שאני יכול
יש קולות שצועקים לי באוזן
|
מכוונים את כל המחוגים לחצות
ונותנים להם לצרוח
כי כמה שנתנו וכמה שניסינו
דבר לא עוזר
|
"את כל-כך יפה, כמה את יפה
את כל-כך טובה, כמה את טובה
את כל-כך... סקסית"
סקסית?! יא בן-זונה? סקסית?!
|
חיכיתי לך
הכנתי לך קפה
הכנתי לך חביתה,
ומיץ תפוזים
|
הזמן קצר, המוח שלי מזדקן, גם הלב
אז לפני שלא אהיה עוד
יש לך רגע לבוא ולהגיד לי שלום?
|
מזריק תרופה לווריד
גם היום הם עפים, כל הציפורים,
כל הפילים הוורודים
|
עוד לפני שאתה יודע מה איתך,
ולאן היום הזה הולך
עוד לפני שאתה יודע מי אתה
כדורי ספוג גדולים מתגלגלים בכבישים ובמדרכות
בדממה הם נעים, כבדים, קלים, ורודים
בין ציבור המתפללים אל ומ - בית-הכנסת
|
תדבר איתי כמה ה-יום יפה
אני לא רוצה לשמוע חדשות
נאכל לחמנייה טרייה מלאה בכל-טוב
אין לי כוח לבעיות של אחרים
|
כי היא זקוקה לעזרה
והאנשים לא רואים אותה
והמילים שלה לא נכנסות אל הלב
וההסברים שלה לא מובנים לאף-אחד
|
מזדיינים ומזדיינות על צג המחשב,
ברחובות, בטלפון, בבית שלי
כאילו לא מוצא חן בעיניהם שאני קיים
מי בכלל רוצה להיות במדינה הזאת
|
כואב לי כל הגוף,
כואב לי פה ושם וכאן
אני ממש יכול לינוק את הכאב,
הוא מוחשי כמו עפר מתחת לעור
|
והיא לא רואה אותי יותר, ואני לא רואה אותה
הלכה וטבעה, הלכה ואבדה
מרגיש כמו הוציאו לי איבר
כי הסם נגמר
|
זו לא רק סיסמא,
זו מטרה של כל האנשים בעולם,
שהגיע הזמן שיגידו מספיק,
לעריצות הצינית של בעלי הכוח המעטים
|
הלילה הלך והתארך, אך הבוקר היה מובטח
יום רודף יום רודף יום ומשיג
מילים קטנות של ציפור מחליקות במורד הגרון,
הכול כדי להישאר בחיים
|
נולדתי בעיר של אנשים מתים
שהורגים כלב עם נבח עליך יותר מדי
עיר ישנה, כל בית בכף ידי,
הולך להרוג ולהיהרג לא למעני
|
בלק סטאר
כוכב שחור
זה מה שאתה
|
אני יושב לי כאן, רגליים מעל הראש
הלשון שלי בחוץ, השיער שלי עומד
אני מתנשם חזק, הגוף שלי אוכל את עצמו
אני יורק נגד עין הרע, אני שותה הרבה
|
אם אני אומר שכולם טועים,
יוצא מזה שגם אני טועה באמירה שכולם טועים,
וכולם לא טועים, אלא צודקים.
|
תפסיק להציק לה, מזדיין
כאילו שהחיים שלך כל-כך טובים
וגם אם הם טובים - אז שלה לא
והיא מנסה לשפר אותם.
|
כולם רעבים, כולם רוצים לאכול
גם ממרח צמחי, גם חיות
כולם רעבים, כולם רוצים לאכול
גם לטעום זין, גם ללקק קוס
|
העובדים הסוציאליים,
קוראים לפסיכיאטרים,
שמשתוללים עם ההיפנוזות!
כולנו מתוכנתים!
|
כוס חלב, עם משהו מתוק בצד
קורנפלקס, או אני מעדיף לקרוא לזה -
דגנים
בתוך קערה קטנה עם חצי כמות חלב מהדגנים
|
גם אני רוצה כוס יין,
או זריקה של סם ישר לווריד
גם אני רוצה לשכב אתך,
או פשוט לדבר כמו בני-אדם
|
אם אתה רואה אחד מעלובי החיים -
גדולות ונצורות מצפות לו
אם אתה אחד מאותם עלובי החיים -
גדולות ונצורות מצפות לך
|
יושב בכורסה
הכל מתמוטט
סביבי בכורסה
|
כל-כך קר שהתחת קופא,
אני מסתובב במעגלים כבר שנים
אין דרך לראות לאן הרגליים הולכות
אין הוכחה ל-מה שהעיניים רואות
|
והפרשתי מעשר ולא היה חסר לי דבר
ותרמתי ביום פורים כסף לעמותות,
שתורמות מתנות לאביונים
ולא היה חסר לי דבר
|
אבל מה היה ממלא לי את הלב,
אם איזה מטען הייתי בא לעולם
אם הייתי עירום וחסר כל כביום היוולדי?
|
היא הייתה כזאת עוד לפני שנפגשנו
וגם כשהייתי איתה היא הייתה כזאת
אבל כשהיא הבינה שגם אני כזה - היא כעסה
אמרתי לה - למה לך מותר להיות כזאת ולי לא?
|
הוא שכב במיטה ודמיין שהיא חולבת אותו.
משפשפת לו את הזין ואומרת לו
תעמיד, תגמור.
וזה היה קשה לו,
|
מיום ליום העולם
הזה נהיה יותר
כחול משחור.
|
נ"מ מיירט אותי כל פעם מחדש
לא נורא, לא נורא, אם טוב לשחק בחוטים,
אם טוב לשרוף גשרים, לפורר חלומות, לפזר תקוות.
|
הוא עבר על כל חוקי התנועה,
המאדרפאקר
כל היום כותב, כל יום,
כל יום, כבר חמש-עשרה שנים
|
גם לכם אין מה לחפש מחוץ לבית? תצטרפו
כי אני לא גולש על הגלים, או צולל בים
כי אני לא משזף את גופי לשמש, או מתפרקד פרקדן
כי אני לא שורץ בגנים ציבוריים ומתחיל עם בחורות
|
כי בוקר טוב זה יכול להיות,
מתעורר לתוך מיץ תפוזים וקפה
מקלחת קרה, ריצה קלה
רוק נ' רול של מהפכות
|
כי זה בוקר נפלא מלא הבטחות קטנות,
ואני עוד מתרוצץ בין קירות
הבוקר הזה גורם לתחושות נפלאות בבפ'נוכו של הגוף,
בו הלב נרדם ולא מבין אם מאוחר או מוקדם
|
כי אני לא ראיתי אותך,
עומד בשעריי גיהינום עם פרח אדום בידך,
וחפץ להיכנס פנימה,
במחשבה שזה גן-עדן
|
לפעמים הוא שוכח לנשום
אם היה לנו זמן היינו מבקרים אותו
היינו משקים בו מים ומדשנים אותו
לפעמים הוא גר ליד המרפסת, איפה שיש אור
|
היא מטומטמת, אין סיבה אחרת,
איזו סיבה אחרת יכול להיות?
כמובן שהיא חושבת שהיא חכמה,
כי היא מכירה את כל הטריקים של הדמויות בטלוויזיה,
|
איזה כיף לי...
מאוד כיף לי...
אתם רוצים לדעת למה כיף לי?
אני אגיד לכם למה כיף לי...
|
אלו דברים שלא מתקבלים בחוגים הגבוהים של כיתות ההיגיון,
ואנחנו שומעים ולא שומעים, מודים ולא מודים,
שכולם אכולים עד העצמות באגו מסריח,
ואנחנו רוקדים לפי החליל המשוגע שלהם
|
"המלבין פני חברו - כאילו שפך דמים"
כלומר - כל המשפיל ומבזה אדם אחר,
כאילו רצח אותו. ממש כך.
כך פסקו חז"ל.
|
הוא משתתף בצעדת המוות
אל היום הנורא ההוא בו לקחו את חייו
והורידו אותם לביבים,
ברוח מתערסלת צד-צד
|
לא חייבים באמת להלחין כל שיר
יש שירים שהם מספיק טובים כתובים
לא כל השירים נכתבו בשביל שילחינו אותם
לא כל השירים מתאימים להלחנה
|
זה לא אמתי
זה גם לא מזויף
זה גשם של דצמבר הקר,
כשהעיר עצובה ורטובה
|
מה הקטע עם הבונזו הזה, מה, הוא כלב?
לא שאני מזלזל בכלב, אחלה חיה, אחלה שכל ואופי,
אבל הוא לא כלב, לפחות בזמן האחרון שבדקתי
|
מתחת לעיניים שוכן לו יצור עצבני
שכועס על כל דבר כל הזמן
וחושב שכולם טועים ורק הוא צודק
|
עכשיו בואו אני אגיד לכם משהו,
חצי מאזרחי המדינה הם משוגעים
אבל יש מן קונספירציה לגרום לכל המשוגעים לחשוב שהם מיעוט
הרי אם המשוגעים היו מקימים מפלגה, הם היו בקואליציה, לבד
|
"האם להגיד את האמת,
הופך אותי לכלבה?"
|
הם נמשכים לחלונות
שם יש ריח חם של אוכל ובשר
הם נוהמים על הילדים
על שהם כה תמימים
ונוהמים על גברים חסונים
על שדפקו אותם כל החיים
|
כשהכלבים נובחים בשעת חצות,
וקורעים את האיש הקטן לגזרים
לא היה לו כוח ולא שרירים,
והוא שכח איך להשתמש בשכל שלו
|
כלבים נובחים ב-2 בלילה, וכל הציפורים מתעוררות על העצים
אני שומע את הרוח נובחת בתאוות בשר ודם
קירות מתייפחים בקינה על עוולות שנעשים בתוך הבתים
ארגזים של תחמושת מחכים במחסן לשעת כושר
|
כלבים נובחים בחצרות, אני מעשן סיגריה
ארגזים נערמים בבטן האנשים, ואני
מרוקן את המטען שלי, ונח
|
למה אתה לא מביט בי? היא הביטה בו באימה.
אני מביט בך, הוא אמר באימה.
אבל אתה לא רואה אותי, היא אמרה באימה.
כי את לא נמצאת, הוא ענה באימה.
|
ילדים קטנים משחקים בחצר
עננים קטנים פזורים בשמיים
אישה חולצת נעל
גבר מתאבד
|
אני מוסיף סוכר, הרבה, ומערבב
מעט ניתז על השולחן, אני מנגב,
במטליות נייר משובחות לניקוי משטחים
הם עולים 21.90 בדוכן המיצים
|
עם אזניות על האוזניים,
עם מוצץ בפה
אני מחפש אותך בכל דרך,
שאני מוצא
|
כל הזין בפרסומות!
קפיטליסטים מסריחים שוחטים אותנו!
תפסיקו להציע לי לקנות מכוניות ודירות!
טלוויזיה זה ביוב!
די לשלטון ההון!
העם דורש צדק חברתי!
|
כל המצבים אפשריים, גם עולם דו ממדי
הפרח השחור קמל לצד הדרך,
דני שכח לדאוג לו
|
אהבה, מה זו אהבה?
ביום בשבוע השמיים מחשיכים
וקור יורד מהרקיע אל האדמה
וכל עץ מלבלב וכל פרח מתמוגג
ואני תלוי על בלימה
|
בן-שמן היה טוב אליי
נתן לי הכול
כל מה שרציתי
כל מה שיכולתי לרצות
|
מתעורר בבוקר וכבר ערב על הנשמה
דמדומים של אור כשהשמש כבר שקעה
בלון הליום פורח באוויר אל העננה הגבוהה
שקית ניילון שנראית כמו חיה סינתטית ברוח הקלה
|
אדם צעיר שלא יודע את שמו
הולך במרחבים של הנפש בכביש הראשי
מכוניות חותכות דרכו, הוא לא מרגיש
רק הרוח נושבת באוזניו
|
מתנה קניתי לה.
אדומה, קטנה, מתוקה.
היא לא ידעה מה
ולמה שתדע.
|
זה אולי נראה שאני צוחקת,
אבל הלב שלי נשרף
אתה לא צריך ללכת כל-כך רחוק בשביל לראות אותי,
אני כאן לידך
|
זה יכול להיות כמו קוביית קרח למשקה מוגז והטלוויזיה צורחת
פרסומות
ואני דופק על הדלת בשירותים שייצאו כבר, אני צריך לחרבן
זאטוט צורח בתוך חיתול מלא חרא
היא צועקת להנמיך את הטלוויזיה ומפעילה מעבד-מזון
|
היא יכולה ללכת בכל זמן
בכל זמן שתרצה, זה בסדר
כי גם החלונות והדלתות אצלי נסגרות
בכל זמן שארצה
|
כל מי שיש לו חיים קשים,
והורים פסיכופתים
שמיררו לו את החיים, כל החיים
שהוא רואה איך דואגים לאחרים, ולא לו,
|
"קפיטליזם בישראל הוא רק שלב לפשיזם"
- סוציאליסט.
|
אני מאוד אוהב נשים.
לא רק בגלל היופי שלהן
והמשיכה ושאני סטרייט,
אלא בעיקר בגלל התבונה שלהן
|
ואני אומר לה שהיא גמרה את עצמה,
לא נשאר ממנה כלום
"היית כל-כך יפה ונבונה," אני אומר,
"תראי אותך עכשיו..." אני מלחש בצער מזויף
|
כל-כך הרבה בלונים גדולים לבנים עפים אל השמיים,
נלכדים בחבלי הכביסה, מסתננים לחלונות
יותר מדי בלונים לבנים מלאים כל טוב,
יותר מדי התרוממות רוח יש בקהל היום
|
סיגריה מתלחשת חרש בלהבת אפר לוחשת
האוויר כמו האוויר הולך ובא
מים לפעמים הרבה, לפעמים קצת
והלב פועם כל הזמן, לא מפסיק,
|
את מדברת איתי דברים שאני לא מבין
אני שולף את המידע הנחוץ לי,
כל השאר לא משנה, עד שיהיה משנה
|
לכי מ-פה, עגבנייה
את כבר לא רצויה
לך מ-פה, מלפפון,
אתה מביא דיכאון
|
לקחתי לי לחמנייה בריאותית כזאת,
מלאה קמח מלא וגרעינים
מילאתי אותה בגבינה צהובה,
ואכלתי עם פלפל ירוק חריף
אני עדיין רעב
|
אז זה כאילו בא אליך כמו נחשול כאילו כזה,
ושוטף אותך, שוטף אותך, מבפנים
ואתה משתגע מרוב חרמנות,
אבל אפילו לא עומד לך
|
כמו נסיכה בלתי-מושגת היא הייתה
מחייכת חיוך קטן עם גב זקוף
מבליטה את השדיים
השיער שלה תמיד מוברש היטב
|
אני את אני את אני את
כמו שאני אבן קטנטונת, רובצת
כמו שאני עלה של שלכת, נושר מהעץ
נשימות התנשמת, ארגזים של תחמושת
|
נואש שואף-נושף
משליך ומגלגל בגדים בידיים מורעלות
מנגב את המצח מהזיעה, מתפלל במקלחות קרות
מעשן בתוך ענן קיטור על מיטה בוערת
|
העור מקולף על הפנים והעיניים לא רואות
האף בתוך נייר טואלט כי טישו יקר
הגרון מתמלא גלולות, עשן סיגריות ומשקאות קלים זולים
זו היא ארץ ישראל, חביבי
|
אני כאן כדי להושיב אותך על הברכיים שלי,
ללקק לי את האוזן, למצוץ לי את הלשון
אבל את כאן כי את אוהבת את המפתח של חביתוש שלי,
ואת רוצה שהוא ישחק לך במנעול
|
גיליתי שאשתי בוגדת בי עם ערבי.
מילא היא הייתה בוגדת בי
עם יהודי דתי איש ישיבה,
ששומר נגיעה,
|
זיכרונות רודפים זיכרונות כמו שקדי מרק במרק עוף
רד-בול נותן כנפיים, וסיגריה נותנת קרניים
מתעורר בבוקר ומוצא סימנים של "כל דבר בעתו"
אבל אני אמות יום אחד
|
צריך ללקק לי את אצבעות הרגליים, אחת-אחת בתחושת יוקרה
הבט כמה הן חמודות, זקורות כמו אנשים קטנים מצויירים
ותקנה לי, מר אדון, תחתונים ורודים חצי שקופים
|
את רוצה שהאנשים ישנאו אותך,
כי זה אומר שהם מקנאים בך
אבל הם לא מקנאים בך, הם צוחקים עלייך,
כמה את צרת אופקים שאת מודדת הכול בכסף
|
אם זה עושה לך טוב, תרצח אותי
אני מת ממילא
ילדים לא מדברים, ילדים שותקים,
ילדים סופגים, עד שמתפוצצים
|
עברתי תקופות כאלו,
זה לא היה קל
אבל יצאתי לחופשי -
ועכשיו אני גרוש
|
אם היית כף יד, ואני הייתי אני,
אבל הייתי עירום
ואם את בתור כף יד - היית נמשכת אליי,
אבל בתור כף יד בלבד, כלומר משיכה לא טבעית
|
הוא יקיא את כל כוס התה המתוק
בגלל טיפה מרה
ויבעט בפח ויבעט באסלה
ובחדר ניחוח של משהו מקולקל, לא טוב, מיצי קיבה
|
היא מסניפה את האבקה ממש כמו ורד
היא נובלת חרש, היא הופכת טיפשה
וממוללת מילים על מה בערך
העיניים שלה נפוחות נורא
|
מי אר יו שתגיד לי
איפה הם ישנים
אולי במיטה, אולי על שק שינה
אולי הם מתים
|
באים אליי כל המסוקים להפציץ אותי,
אין לכם משהו אחר לעשות?
אולי להפציץ איזה בונקר?
|
היא קישטה את ביתי בחיים
היא מילאה אותו בעציצים וצמחים מטפסים
ציפורי-שיר אכלו איתי מצלחתי
|
כשאני הולך להתקלח
זה מים מים מים
כל היום על האוזניים
הם שרים זורום זורום זורום רים
|
תחזיקי אותי לפני שאפול
אני גבר אחד בעולם הגדול
אני קטן-קטן-קטן
ואת גדול-גדול-גדול
|
יצאתי אל הלילה אפוף חידות
הסתובבתי ברחובות ריקים כאילו אמצא תשובות
משהו שאב אותך ממני, וזה לא בגללי
לא היית מאוהבת, אבל אהבת אותי
|
כשגבר אוהב, הוא אוהב באמת,
לכל החיים, אפילו אם יש לו הרבה אחרות.
כל אחת היא מיוחדת, כל אחת הוא נוצר,
כי אצל גבר, אהבה, היא נצחית,
|
אהבה הכתה ברומיאו ברחובות סרנדה
יוליה מתה מזמן, ואי-אפשר להחזיר את הזמן לאחור
הולך ברחובות שונים, ברחובות של בושה
מסתנוור מהשמש, הכול שוקע בהרים
|
כתבתי שיר, אבל אני לא אפרסם אותו, כי הוא גרוע
בדרך-כלל אני מפרסם כמעט כל דבר, אבל זה ממש גרוע
זה לא עושה חשק לאכול גלידה, וזה לא מעורר תשוקה מינית
זה גם לא עושה תחושה של חופש, או מוחה על משהו מסוים
|
אני מצטער שזה התגלגל בצורה כזאת,
אבל לאמת של הדבר אני לא מצטער,
כי זו תכנית הבורא,
והכול כתוב מראש
|
מרגיש כמו סוף העולם,
כשהיד נעה מעלה מטה על המישורים הרחבים,
ומשרטטת את מפת הדרכים הפוליטית של מעגלי השדים
|
את נותנת לי נקטר לטעום, אני מתמוגג
מה יש בפנים, חבצלות פורחות
נרקיסים בשלל צבעים
מזון לנשמה
|
מדבריות קוץ דרדר
מים מינרלים משמיים
בלון אדום מתגלגל ברוח
סליל קרוע לפנות בוקר
|
קל להתחנן לחתיכת בשר נקי, שצולים על האש עם בצל וחריף
אבל יש לנו חורים בבגדים, ועל ראשינו כתרי קוצים
אנחנו אומרים אנחנו מלכים של עכברים
נחלל בחליל אל הקולנוע ניקח אותם
|
זה מה שמביא לו את העונג השמימי,
את הגאולה הנצחית ואת ההגשמה העצמית
זה מה שיכניס אותו לשעריי גן-עדן ביום מן הימים
|
לא תוכלי
מפניי לברוח
לרוץ הרחק
ולהגיד תמצא אותי
לא תוכלי
לשים את פניי כדגל
כמגן אנושי
מפני חייך המחורבנים
|
היא מספרת לי שהיא בהיריון מההוא,
וזה לא יכול להיות אני, כי הכנסתי לחורים הלא נכונים
שאלתי אותה לאיזה חורים הכנסתי, שתזכיר לי,
והיא אמרה לפה ולתחת, לא לקוס - רק רק דרך הקוס באים ילדים
|
לא אכפת לי, אני לא שם זין, אני מתפטר
לא רוצה, לא בא לי, לא מתחשק
תעשו מה שאתם רוצים, לא מזיז לי,
אני לא רואה, לא שומע ולא מדבר
|
כל הלילות באים שוב
עם ג'קטים, חולצות משובצות ושיכר
ואני מנסה להתרכז בירח
ולומר לירח שיגיד לך
"נתראה."
|
אם אני דפוק,
זו אשמת מי שדפק אותי,
לא אשמתי.
|
אז מה אם את בחורה, ויש לך רגליים נשיות
לא בבית ספרנו!
אנחנו צריכים שרירים, וגוף מלא וחסון
יש לך גוף מלא וחסון?
|
את נובחת,
אבל לא עם הלסתות, לא עם האף, לא עם מלתעות
את הולכת אנה ואנה על גופי לשחרר לי את השרירים,
אבל שוברת לי את עמוד השדרה ואת כלוב הצלעות
|
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד,
גם לא מה את מנסה להגיד
אני אומר כיסא ואתם אומרים שולחן
אני אומר בית ואתם אומרים נהר
|
"הגדרות לא קובעות"
אמר דוקטור שלומציון האחראי על הפרופסורה,
"הן רק מחמירות את הקצב הנדרש"
|
אני לא יודע מה היא צריכה לעשות כדי שאוהב אותה
היא מנסה לרצות אותי, ואני רואה בה חנפנית
היא מנסה לאתגר אותי, ואני חושב שהיא מזיינת ת'שכל
היא מנסה לחנך אותי, וזה מוציא אותי מכליי
|
כאילו, האדמה למשל הייתה צריכה להצמיח אוכל,
ממש, בלי השקעה של בני אדם.
|
הוא אמר שהוא יבוא מחר
עם סל פרחים עשוי נצרים וקש
עיתון ביד בו הכול חיובי
וקופסת שוקולדים ממולאים נוגט
|
הנשים שלנו, האבות שלנו, הילדים שלנו,
משוועים לטיפת מים לנשמתם
אם האדם הוא עץ השדה,
חכמת הקבלה היא מים.
|
יש אווירה פה, של סוף והתחלה יחדיו
העצים מלבלבים פה, אבל האדמה שוממה
כולם אוכלים פה, אבל מרגישים ריקים
לאנשים אין כוח לעשות משהו או כלום
|
הוא התגבר על זה כאילו כזה,
ועכשיו הוא יכול לעוף
כאילו לא ממש לעוף כמו ציפור,
אלא לתת לדמיון שלו לעוף, כמו ציפור
|
כל יום ויום אני מתפלל לשלומך
לא מתוך תחנונים, אלא מתוך הודיה
את האהבה, השפע, והשמחה בלב,
אני שולח לך
|
הוא לא מתמצא ברחובות תל-אביב
בגלל זה אני שולח אותו לירושלים
אבל הוא מגיע לירושלים -
לא יוצא מהשכונה
|
כמו תמיד זה מגיע כשלא מצפים לו
עייפות של חצי מוות
אתה יכול לישון על המיטה הרחבה עד שהנשמה שלך תתפוצץ
ואתה יכול לשמוע מוזיקה עד שתהפוך לצליל יחיד
|
ביום שקטפו לי את הכוכב,
ראיתי את עץ האשוח בוכה
האורות הצבעוניים נצנצו כמו מתוך חלום,
מתוך הזיית ה-ל.ס.ד
|
התעוררות, יקיצה, יציאה מחלום לתוך חלום
העיר בודדה מאוד, אין אורות מלבד אורות נאון
אני מוצא את עצמי מוזג לי משקה, בולע בננה,
מורח את הזמן בשיר ועוד שיר
|
עדיין עורפים ראשים בתקשורת.
התקשורת היא האחת לפני אחרונה שלומדת.
האחרונים שלומדים הם הפוליטיקאים.
|
"לא לזה התכוונתי,"
ממלמל המשורר
הסופר
|
אתה חושב שאני חברה שלך,
ושאני אוהבת אותך, ושאני נאמנה,
אבל בראש שלי נפרדנו מזמן,
אתה פשוט לא יודע את זה
|
היא יכולה לשיר לי, היא יכולה לשיר גם לך,
השאלה אם אתה מרגיש את השירה כמו שאני מרגיש
קרוב לוודאי שלא, וזה בסדר,
הרי למציאות מראות כמספר בני האדם
|
יש עצם תקועה בגרון
יש איש אחד בלבד שמתעקש שאני בן-אדם
הוא מנסה לשכנע גם אותי,
אבל קשה לי להאמין לעצמי
|
תשמע, בן-אדם זה לא משנה אם אתה בן או בת
גם ככה יש נטיות לכולם לשני המינים, גם אם הציוד שונה,
ואפילו דרך המחשבה נשית וגברית גם אצל נשים וגם אצל גברים
תשמעי, בת-אדם, זה לא משנה אם את בן או בת
|
בן-אדם לא יכול להרשות לעצמו להיות פסיבי!
מה שהוא נותן -
ככה הוא מקבל.
|
אני לא פראייר!
- אתה לא פראייר?
לא, אני לא פראייר!
- אנחנו מצטערים, אבל אתה לא יכול להיות אזרח ישראל.
|
בניתי לי חומות כדי שלא יפגעו בי
ועכשיו אני לא יכול לצאת
אבל היי, לפחות אני עדיין חי
לא הישג?
|
עקבותיו לא נראו היום
ולא ביום שאחרי זה,
רק לאחר שנה נחשפו העקבות
בתוך ארונות קבורה עתיקים מתקופת הפרעונים
|
רפרוף של פרפר לבן
לא רפרוף של פרפר לבן
גם לא צבע אחר
מאוורר שעושה הרבה רעש והרבה רוח
|
לא צריך שתדליקו לי נר
גם אם חיסלתם אותי
אני יכול לחיות גם כאבן
חסר מצפון, חסר רגש
|
הם לא מבינים דברים כאלה,
וזה מעציב אותי מאוד
גם אני לא מבין דברים כאלה,
אבל לפחות אני מנסה להבין
|
לא קל להיות כוס-קפה שאף-אחד לא רוצה לשתות
אבל זו נחמה גדולה ותענוג גדול להיות שמש
עוד מעט יבוא הקיץ וכולם ישתזפו בשמש הזאת
בנות עירומות ימסרו את גופן לליטוף החום
|
הבן-אדם התעורר ולא ראה בעיניים
מה היום הזה שונה מיום אחר
אמרתי להם - הוא איתי, תנו לו לעבור
הוא מסטול, אבל זה בסדר
|
מה לך ילדה
מה לך קטנה
על מה את חולמת
אני גם חולם
|
איזה באלגן לא רצוי מחורבן
איזה מן סחי זה שבא אליי לחדרי
איזה מן אי-סדר בלתי הגיוני
בלתי נוח, בלתי רצוי
|
זה מגשים את כל החלומות שלך,
להיות כל יכול
אתה חושב שאתה באמת כל יכול?
מה למשל אתה יודע לעשות?
|
אני דמות מדומיינת
אני לא קיים, רק בראש שלך
למעשה אין אני,
אני לא כאן
|
ציפורן חודרנית לתוך הבשר,
אני מכייף מכאבים
תכאיבו לי עוד, כמו כל החיים,
אני עושה חיים משוגעים.
|
כיפה זזה על הראש ואני אוכל משהו
השמיים יורדים לתוך העמק ורמז ירח מבליח
כמו שהיא באה כשלא היה כבר מה לומר,
כמו כשאכלתי משהו ולא היה כבר מה לומר
|
הרבה חרציות לבנות, וגם שושנים
שלג שמכסה את פני השמש
שלכת טובלת בשתן חתולים
מילים מקושקשות על דף
|
היא יושבת פתוחה כמו קובה משוסע,
רגל פה רגל שם,
ידיים לכל הצדדים,
ואומרת שמשעמם לה ואף-אחד לא מתייחס אליה
|
הראש כמו לוע פעור
יותר מדי אנשים מנסים להתעסק לך בראש
תכתוב את זה ככה, ולא אחרת
יותר מדי בוסים על אדם אחד
|
ירח אגדי מטיל אלומות של צל ישר לתוך חדרי
מיטתי
ואני לא יכול לישון
כי אני חושב עלייך
|
והיום אנחנו הורים, כי שכנעו אותנו שככה צריך
ואין לנו ברירה, אלא לדאוג לפרנסה,
ולעשות את כל מה שמרדנו נגדו
|
אני יכול לגמור בלי חשבון
אני יכול לגמור בלי חשבון
ולאף-אחת לא יהיה אכפת.
|
היית כאן קודם
ידעת את החדר
דרכת על הרצפה
נהגתי להיות לבד
לפני שהכרתי אותך
|
הישיבה הממושכת הקשתה את שרירי התחת שלי
העיניים שלי בהו בנקודה אילמת בקיר המסויד בקפידה
איזו פגימה, איזו קילפה מתפוררת, בקיר המושלם כל-כך
וזה נתן לו אנושיות
|
כן, נשמה מתפתחת,
מלאה חזון ואהבה,
מרחבים ודרך מחשבה נכונה,
דמיון ורגש נשגב
|
אתה מדבר הרבה
מה?
אתה מדבר הרבה,
אני יכול להחליף לך את הפה,
|
זה גדול עליי, אני לא בנוי לזה
אין לי את האהבה והיחס החם לתת לזה
זה קרה כל-כך הרבה, שאין לי ממש חשק
אני גם מבוגר מדי בשביל זה
|
הם מענים אותי, בלבולי המחשבות
הם מתכווצים ומתרחבים,
ולפעמים אני רואה מרחק אוקיינוסים,
ולפעמים לחדר קטן דרך חור המנעול
|
כשאומרים להיות טובים,
זה לא רק לזולת -
אלא גם לעצמכם.
|
האמת היא שטוב לי להיות עירום
אחרי מקלחת סבון ושמפו
אני מנקה בכל מקום, גם בחור התחת
ומאונן עירום על פוך פרוש כמו ענן
|
איש לא יודע מה איש חושב
שנינו מסתכלים על אותו הדבר
ואני רואה לבן והוא רואה שחור
|
וכשאני צץ פתאום משום-מקום עושה לך
"קוקו!"
באים פתאום הרוחות והגשמים לשטוף את כל הטינופת
של הרחוב הזה, ולטהר את לבי
|
כשהוא הלך לא ידעתי מה לעשות עם עצמי
הקירות הכו בי חתכים
שמות עשו בי אנשים
הלכתי מתפתלת ברחובות
|
אתה אומר לה איי
היא אומרת לך "תדהר אל האופק",
כמו בסרט מחורבן
|
פעמונים מצלצלים בבוקר יום שישי
האורלוגין דופק בראש, וגם הקוקייה
הטלפון מצלצל שיחות על אה ודה
אין מספיק סיגריות, ואין הרבה אוכל
|
אני ירדתי אל הנחל, וראיתי את האבנים נשחקות מהמים,
ראיתי את כל השדה משתוחח לנוכח הרוחות הגדולות
ראיתי את החיה משתוחחת לפני בן-האדם,
ואת האדם משתוחח לפני אלוהיו
|
עבר עליי שבוע קשה בפריקת המשאית לתוך המחסן
"הם לא עובדים כמו שצריך במשרדי מזג-האוויר",
הוא אמר לי פעם כשהוא כיבס לי את הנשמה
"אבל אתה מגדל מחרוזות לשתייה" הוא אמר וצחק
|
לו הייתה לי סיגריה
הייתי מעשן עננים של מסטיק ורוד
הייתי אומר לך שתמיד היית יפה
ואילו אני הזדקנתי וחליתי נורא
|
לוח השנה הנוצרי מחושב לפי השמש
לוח השנה המוסלמי מחושב לפי הירח
לוח השנה העברי מחושב -
גם לפי השמש וגם לפי הירח.
|
גמרתי להתחבר לחדשות, מהיום אני טבעוני
בלי טלוויזיה, בלי עיתונים, בלי
אתרי חדשות, בלי
מוזיקה עם פרסומות
|
אמרתי שגשם כזה תמיד יורד בסרטים
כשנפרדים
|
מי יחפוף לך את הראש כשאת עייפה?
מי יכבס לך את המצעים, המגבות והבגדים?
מי ייקח אותך לסינמטק לראות סרט?
למי תסבירי את מה שהוא לא הבין בסרט?
|
תאכלי אבוקדו
לא סתם אבוקדו
נראה כמו אישה בהיריון
עם הגלעין בפנים
|
בוא אליי,
עלם יפה
בחרב אהבה,
|
הורסים לי את המדינה אויבים מבית
לאף-אחד לא אכפת אם תתאבדי בגלל זה
לאף-אחד לא אכפת אם לא יהיה לך מה לאכול
אם לא תהיה לך אפשרות לעבוד או ללמוד,
|
בשבילי רק הלחם הכי טוב, הוא אמר,
ושלף את לחם השיפון של אחדות
הוא הולך טוב עם חומוס ונקניק
אני כבר חולה לנסות אותו עם טוסט
|
לך כתבתי את השירים
אישה יפה שלי
הפחד שתעזבי אותי, משתק את גופי
לא רציתי שתקראי, כי את לא מאמינה באהבתי
אבל אולי יום אחד תבטחי, תאמיני
שאת היקרה שלי
|
תשובות יבשות, תשובות משובשות
"אמרו לי כל הזמן אתה שר,
מתי אתה עובד
אצלי, איך לומר, זה אותו הדבר"
|
דיברתי הרבה, אבל התכוונתי למעט
היא גררה אותי בכל הרחובות בלילה
הסתתרתי מאחורי הירח כשהיה קשה מדי
זחלתי לחור ממנו באתי כשעמדתי להישבר
|
הרגתי יתוש בטעות
אני מרגיש אשם
המיטה מוצעת לאסוף את עצמי,
מעוד לילה של אכזבה
|
יש הרבה אפשרויות לחיות או למות
אתה יכול לחיות ואתה יכול למות
זו קשת אפשרויות בלתי מוגבלת,
כי כל אחת מהן מכילה שלל אפשרויות,
|
ילד כזה חמוד.
זה לא יפה מה שעושים לו.
כל היום הוא משתדל לר-צות את הסובבים אותו,
והם מלקים אותו,
|
מביט בי ובעיניו עצב
אל תבכה, אני אומר
אבא מכין לך מרק שעועית
אבא תמיד שומר
|
בחצרות, הקוצים צומחים פרא,
ודרדרים כמו גלים רכים וקפואים מתחת לגדרות האבן הנמוכות
יש אורות צבעוניים של טלוויזיות מהבהבים על הקירות דרך
החלונות
מישהו משוטט לאט עם מקל, בקושי מצליח להניע את גופו הכבד
והעייף
|
לילי שלי, מה את עושה לי,
למה את מתנכלת לי,
תאהבי אותי
|
ראיתי אותה רוקדת יחפה לקול מצהלות רעם ותופים
מחריבה את הלילה
נושכת דמים
מעמידה את החושך בכשפים
|
אחה"צ נפלתי לתהום
ולא היה מי שיציל אותי
עורבים ניקרו בבשרי
הייתי מת בעודי חי
|
אני מצטער אם אני מפריע
זה לא בכוונה
אני חייב לשמוע את הדיסק מהתחלה
לא הבנתי משהו
|
כשאתה לוקח ליתיום,
או רספדל, או קלונקס,
וצולל ביינות גלים אפלים של מחשבות מסוכסכות,
ולא יודע מה נכון ומה לא,
|
אתה רואה אותה מתוחת גרביונים
מדדה בקושי על עקבים גבוהים
שיכורה וממורמרת
יורקת קללות שקטות.
|
עבר בלון מעל הים התיכון
עברה חתולה מתחת לשכונה
כדור התגלגל מפינה לפינה,
כמו על שולחן סנוקר
|
ילדים רעים, למה אתם רעים?
תהיו טובים, כדאי לכם
כי יצר האדם רע מנעוריו
ולכן אדם טוב הוא אדם מתוקן,
|
לכי בלי להודיע, לכי בלי להגיד
לאן שהלב קורא, לאיפה שהכול רגוע
קחי כמה בגדים, קחי קצת כסף
קחי אותי
|
לכי לך אהובתי הנצחית
ותחפשי את אהובייך בבתי-הקברות
בשער ברזל צועק את ייסורייך
|
מישהו רואה פלוני שגר בבית כזה
יש לו אישה כזאת
הוא עוסק בעבודה כזאת
הוא יודע דברים כאלה
|
צריך שקט נפשי, גם אם אין הרבה שכל
צריך לסחוט מהראש גם רגשות מזויפים
כדי להיות קל כמו הרוח
כדי להיות יציב למול מפלי הרגש
|
את הגיהינום שלה היא כותבת
700 עמ' ועוד היד נטויה
כל משפט הוא צריבה בנשמה
כל פיסקה כמו סיפור אימה
|
יש לך את זה,
הבחנתי בכך כשתיארת את החזון שלך לספר.
בכתיבת רומן הרבה נתקעים ומתייאשים בדרך ומפסיקים.
אז עצה קטנה -
|
בואו נחצה את האבטיח לשניים
בואו נתקע בו סכין
בואו נחורר את האבטיח במברג חורים-חורים
בואו נלקק לו את הקליפה
|
קרוע עם ראש פרוע הוא שומע נושאי המגבעת,
אין צורך לחבוש שום מגבעת, היא לא נפצעה
השמיים מטפטפים דם על הראש הקירח שלנו,
ואנחנו משחקים עם גלגלי העיניים
|
למה אם לאדם השני יש דעה שונה,
אז הראשון חושב שהוא טיפש?
|
אם השמאל ייבחר -
יהיה פה ים של פיגועים.
|
בסך הכול הלכתי לקנות סיגריות
למה אני צריך להרגיש זבל אנושי,
כשאני רק מוציא את האף שלי מחוץ לרחוב?
|
למה יש מס על סיגריות ואלכוהול?
|
אחרי כל יצירה שאני כותב -
אני חוטף ישר לפרצוף
בגלל זה אנשים ממעטים לכתוב
|
מרשים מה שקורה כאן
אני מתפעלת מאוד
זו צורה עגולה או מרובעת?
לא, אל תענה. פשוט תשתוק
|
יברך אותו השם ויחזק ידיו
לא קל ככה, לא קל,
גם קשה, אבל לא קל
יש לו רצונות משלו
|
היא אהבה אותי כל-כך הרבה שבא לי לבכות
אבל אני לא יכולתי לאהוב אותה, כי היה לה ריח של גויאבה
למה אתה לא אוהב אותי, היא שאלה
כי יש לך ריח של גויאבה, אמרתי
|
+ אפשר לשאול אותך שאלה?
- בבקשה
+ למה אתה מחייך?
- לא יודע
|
אנשים שואלים אותי למה אני מעשן,
ואני עונה - למה לא?
והם אומרים - למה כן?
ואז אני נותן את התשובה המנצחת -
|
אני לא יודע למה הוא מת
אולי כי דפקו לו קסדה של אופנוע בראש
אולי כי הוא הקניט, ולכן דפקו לו קסדה של אופנוע בראש
|
אני לא יודע למה הוא מת,
לא עדיף לחיות?
אבל אם כבר הוא מת,
לפחות אכבד אותו
|
במקום הכי נמוך בתל-אביב הוא מחלק את הקלפים
העיניים שלו צהובות, והאישון ירוק, והחיוך אדום, והציפורניים
שחורות
כל אחד מקבל גורל מוות, חיי חתחתים של ביזיונות וחטאים
|
הזדמנות להרביץ לי, אם אתה באמת רוצה
הזדמנות למעוך לי את השפתיים,
לשבור לי את השיניים,
ולתת לפרצוף שלי לטפטף על השטיח הפרסי הלבן שלך
|
קסם שלא פג טעמו מ-כל וכל
וכל אשר בו הוא טיפין טיפין
של גחלת לוחשת אשר מלחשת
על פני שדות יבשים, קמלים
|
כי בעצם למה לא? הוא שאל
לא יודע למה לא, אבל לא
אבל למה לא? הוא שאל
סתם, הוא ענה
|
אבל אני חכם יותר מ-כל רוצחי הנשים,
ומ-כל הנשים שממררות לבעליהן את החיים,
אז שהם משתגעים ורוצחים
לי יש שיטה אחרת, טובה יותר -
|
הוא בן-זונה, תמיד היה בן-זונה,
ניצב לא ממושמע, כותב גרוע ונרקומן אהבל
לכן אני אתן לו לשתות הרבה בירה שחורה,
עם חומרים רעילים כמו נפט ונוזל לניקוי חלונות זכוכית,
|
ארגז מלא מטען של חומר נפץ
תחתונים סרוגים ביד
כיפה עשויה קרטון
זליגת היופי האפל אל תוך מחשכים חשוכים
|
"זה מילים יפות,
אבל מה שאתה עושה פה -
אתה נותן בראש"
|
אז אתה עומד על ראש ההר
ומשקיף עד היכן שהאופק מראה
ולך יש חלומות, אבל לכולם יש
ואתה רוצה, אבל כולם רוצים
|
להגיד שהחלטתי על דעת עצמי -
זו דרכם של המתיוונים.
האמת שאני לא יודע,
פשוט כי כל מה שעושה אדם,
|
נמאס לו, וגם לי
כמה אפשר לפלוט הבל פה קר אל השמיים?
תחתוך את עצמך בבשר - הוא מציע
בקושי אני מחזיק את המעיים בבטן
|
זו לא אשמתי שאני מעשן!
זו אשמתכם שעשב עולה כמו משכנתה!
|
אנחנו רק מתרסקים על העולם
אני התרסקתי אלפי פעמים
את תחזרי אליו
ואני אחזור ל-
|
יש סיפור על טור צעדים בודד,
על שפת הים
או במדבר או ביער
שם האדם כביכול הלך
|
אפילו ענני הגובה - לא יכלו לשתיקתה
היא הביטה וידעה
היא הביטה וידעה
|
מתיז בושם זול סביב שנאחז בסיבי הבגדים
וכולו חתונה מצוחצח ומוברש
יושב מול הטלוויזיה וראשו נשאב לאחור
פריק של ארץ קסמים שקיימת רק בדמיונו
|
ההתחלה הייתה קשה,
אבל הקהל בירושלים היה מצוין ושיתף פעולה
הוא בכה
מאחורי הקלעים, הופעה אחרונה למסע,
|
נגמרה לי האנרגיה
אני באפיסת כוחות
לא מצליח לישון
אולי אני עומד למות
|
- גפרור 989, גפרור 990, גפרור 991...
+ אולי בראש שלך שאני אזיין אותך?
זה יוציא לך את כל השטויות מהראש.
- גפרור 809... אן שזה היה 909?
|
הם לא עוזרים לי במקרים כאלה
כל הזמן אני שואל, והם עושים עצמם לא יודעים
אתם חושבים שאני מטומטם? אתם חושבים שאני מאמין שאתם לא
יודעים?
מעלימים מידע, מעלימים ראיות
|
כמו שאתה יושב פה בצורה הפוכה
התקרה חגה מעגלים וקווים
אין לך לאן ללכת והכול הפוך
כמו תמונה מתוחכמת של שלג מרצד
|
אם קוראים לי - אני בא
אם אומרים לי לעשות - אני עושה
אם צריך - זה מה יש
אחרת מה?
|
רציתי רק לעשות אתך אהבה
זה לא ביג-דיל, כולם עושים אהבה לפעמים
בכל זמן נתון נהרות של בנים ובנות עושים אהבה,
אולי גם את יכולה?
|
הוא היה מת, אבל זו לא הייתה אשמתו, כי הרגו אותו.
לכן הוא קם על רגליו, והלך למסיבת הפיג'מות של ג'קלין.
הרבה מקלחות הוא עשה עד שנפלה שלהבת במדינה.
לא כל יום קורה שיש צבע אדום, כתום, ירוק, סגול...
|
ונרדמתי, כשהוא העיר אותי
ואמר לי בואי, אל תפחדי מהחשכה
אל תפחדי מחוסר-האונים, מנזילת המחשבה
קחי את היום כמו גוש אור, ועשי אותו למנגינה
|
לפני החיפזון הגדול אנחנו שיכורים
מתנדנדים בחדרים
פצע גדול קרוע בתוכנו
הנשמה פורחת
|
לפני כן היה זאב
בולס דם ובשר
והמלאכים אמרו מה נעשה עם זה
תבוא לו שעתו
|
אני מערבב פה בשתי נשים,
ואולי זה לא הוגן, אבל אהבתי את שתיהן,
ואני עדיין אוהב,
ולא משנה מה קורה בפועל
|
לפעמים המחשבה חמקמקה
ועוברת לי מעל הראש
נדמה שאני תופס בה,
והנה היא חומקת.
|
בקטע הנוכחי תהינו על כוחו של הפרט לחולל שינוי
מה גילינו?
ששינויים גדולים מתחילים בכל אדם עם עצמו,
וכשכולם מחויבים למטרה נשגבת אחת - היא מתקיימת,
|
ובעיתון "הארץ" האשכנזי העליבו את בעלי הזקנים,
אמרו שאפשר לאסוף מבין שיער הזקן פירורי חרא
אבל ידוע שאשכנזים, בעיקר שמאלנים,
הם אנשים חולים
|
כל נקבה חושבת שהיא משאלות חלומותיו הנשגבות של הגבר
ששווה להילחם עליה, ששווה לגבר להעניק לה על חשבונו
שאם היא תלך - הוא ירדוף אחריה בכל מקום
שהוא יעשה הכול כדי להוכיח לה שהוא ראוי לה, וכל הבולשיט הזה
|
"משתמשים בי כדי להתאמן על העדר"
מה זה אומר?
"מרביצים לי כדי לפתח את השריר"
אני לא מבין!
|
הם מתים להגיד
הלשון משוחררת מדי
זה לא שונה מיד אגרוף משתוללת,
אתה לא יכול להגיד כל מה שאתה רוצה
|
זה זמן ביזיון, יגידו כולם, ואולי יש בזה צדק
דגיגי רקק קטנים אוכלים פגר של פרה חולבת שטבעה בנהר
כרישי צעצוע מחליקים על מסכים ומכוניות
מי שחזר מהגיהינום מופשט מבגדיו ונזרק לדגים
|
שפה עברית - שפה מצחיקה
יש לה שורשים עתיקים
והשפעות זרות
למשל - "קללה שטוחה "
|
זה עולה לו כסף
לכל מילה, לכל אות
לכן הוא מתקמצן,
ומודד את מילותיו בזהירות
|
אני יושב לי על הגב, על הבטן, על העין
וחושב מה איתי, מי איתי, מי אני
זיונים זה דבר שמתנקז ליד ימין פעילה מאוד,
ופנטזיות נלוזות וסוטות מאוד
|
אז אומרים לה לעשות כאילו היא כותבת
הערות ורשימות שעולות לה בנוגע לספר
שהיא עתידה לכתוב.
אומרים לה לעשות כאילו היא רושמת
|
אז אמרתי לה כזה... את מסמפטת אותי?
אני אוהבת אותך, היא אמרה
אז למה את כל הזמן מרעילה אותי?
|
אז לאן כולם הולכים?
זה כמו אבני דומינו שמפילים זה את זה,
האבן הקודמת מפילה אותך, ואתה נופל ומפיל אחרת,
וזהו, סיימת את תפקידך
|
אין לי דרך אחרת
באיזה צד זה פועם
בדפנות הלב, ברוח של אלפי קיצים ופרחים
ודשא ירוק צובע ציפורניים
|
הוא גמר לעצמו את החיים
עם שק על הראש
ודף מודבק לשק לאשתו
שלא תוריד את השק ותתקשר שיפנו אותו
|
מאז שהסתלקת כולן רצו אותי,
זה היה לי מיוחד
מאז שהסתלקת היו לי הרבה חיי מין,
זה היה נפלא
|
התאריך בשעה הראה על השעה חמש
שנת אלף תשע מאות תשעים ומשהו
מאי גשום אי-שם בפאתי פריז
החלבן הזקן אוסף מטבעות מהמזרקה
|
תשלוף את העוקץ מתוכי
אני פרי בשל יתר על המידה
מתנדנד על עננים
נושם בשמים
|
אוויר עומד בעיניים
אוויר נתקע בלשון
נפש צמאה, צמאה למים
יד מושטת קדימה
|
"מגדל בבל" הוא משל,
לא באמת מגדל.
משל לגובה האגואיסטיות,
האגו, של האנשים,
|
יש לי מגירת לב קטנה
מגירת לב על לוח לבי, בו שוכנת ציפור פצועה
חרש היא מקוננת את יגונה
לזמר לשמש ולעוף בתוך עננים היא חפצה
|
יש ל-מה לצפות, כי הכול בראש שלך
שנה אותי, ואשנה את העולם
כאב כזה בלב, כמו אבן, שלא מרפה
אני רוצה לצעוק לגשם, ואף-אחד לא ישמע
|
מה אתה אומר, יש לך נשיקה?
אז נשק אותי כאילו אין מחר
יש מחר? לא, בכלל לא
לא לך, לא לי, לא לאף-אחד
|
מה את משחקת אותה נעלבת,
את לא שמה זין עליי.
|
את זונה, את זונה!
"מה?"
את זונה, את זונה!
"אימא שלך זונה!"
|
מה אנחנו אומרים למי שאנחנו אוהבים
מה יש לו להגיד לנו
מה הדבר שמחבר אותנו,
מלבד הישרדותנו.
|
הקירות חשופים והמילים אילמות, היופי שלא תלוי בדבר
זרועות ארוכות מושטות לעצור אותי, לתרבת אותי, מהמילה תרבות
כי נולדתי פרא אדם בארץ של משכילים תרבותיים אשכנזים,
ומזרחי ברברי כמוני צריך טיפול מיוחד
|
לא נוגה, מופרע לגמרי
רדוד ברמות מפחידות
כל הגוף שלו בתוך המים
הראש מעל המים
|
בגופי שקילפת הלכתי עירום ברחובות
הפכתי פגיע
הפכתי מפלצת
הפכתי לכלב
|
7 אפ זורם שם מההרים, אל תשתה
יש קוקה-קולה של פעם בתוך גביעי פרחים.
|
מדליק מדורה על ראש ההר
אף-אחד לא רואה אותה
בתוך העשן הכבד
של הכוכבים החורכים בשמיים
|
כן, תנגנו לי ברדיו הרבה-הרבה שירי דיכאון,
עד שאני ארצה למות
ואולי אני באמת התאבד
|
עוד מזרחים ידפקו לאשכנזים מכות ברחובות,
רק כי הם אשכנזים
וכי מגיע להם אחרי 72 שנה
בהם הם רומסים זכויות של חצי מדינה
|
במדינה הזאת
יש יותר פקידי ממשל
אנשי חוק וצבא -
מאשר אזרחים.
|
אף-אחד הוא לא הבוס הבלעדי של המקום,
הארץ גדולה מ-סך חלקיה
וכל אחד ואחת עושה כמיטב יכולתם,
ולא צריך להיות עיתונאי כדי להביע דעה
|
אתה לא צריך לקבל מדליה כי אתה מיוסר!
אתה צריך לקבל מדליה כי אתה מאושר!
|
מדליק לי, מדליק לי, מדליק לי
איזה יום מדליק, איזו אווירה מדליקה, איזה גבר מדליק
מדליק לי, מדליק לי, מדליק לי
אני בוערת באש התמיד
|
מנשקים אותך גברים עם ליפסטיק
שרוקדים יחפים עם כפות רגליים גדולות
ושמלות
והפה שלך מגיר דם מהשן על המרצפות
|
הרי כשתשעים אחוז מההון בעולם מצוי אצל עשרה אחוז
מהאוכלוסייה,
אנחנו מודים לספר הקדוש שלנו "מדע ההתעשרות"
שחשף דרכים רוחניות להיות עשירים בקלות
|
תחושת הדמדומים נפלה
העיר שקטה בשעת רעש
חמישה רקדנים על הגג
מנסים למצוא צליל רחוב
|
גדל לו כנפיים גדולות רחבות
שיוכל לנדוד בין כל העולמות
שידלג מירח לשמש, מכוכב לכוכב
שיוכל למצוא את שביל החלב
|
מה אני אעשה, אני לא יודע
יכולת לעשן איתי את הסיגריה שאנחנו אוהבים
מה אני אעשה, אין לי מושג
יכולת לתת לי להכיר אותך ולשמוע את גוון קולך
כל היום אני מסתובב סחור-סחור
|
מה אתה מבקש בעולם כזה?
מה אתה אוהב לעשות?
אתה אוהב לעשות את מה שאתה אוהב לעשות
לא את מה שהמורים או ההורים אמרו לך שאתה אוהב לעשות
|
יכולתי להיות עשיר כמו ביל גייטס...
יכולתי להיוולד אישה
יכולתי לא להיוולד, אם אימא הייתה עושה הפלה
יכולתי לא להגיע לגיל שאני עכשיו
|
היא מבקשת נחמה מהשטן שבי
אני לא נלחם עליה יותר
היא בוערת כמו האש הכי קרה
וזרוע נטויה מעל גופה
|
מה אתה מדבר? עם מי אתה מדבר?
למה אתה מגמגם?
אכלתי מלפפון ועגבנייה
לחם פרוס עם גבינת שמנת
|
אני לא מדבר אתך על זה
אתה יכול לדבר איתי על מה שאתה רוצה
לא בטוח שאני אתן לך את התשובה המדויקת
אבל אתה יכול לנסות
|
חורים ביקום בין מצוי לרצוי
ערבות הנגב צחיחות, ומים לא ירדו שם שנים,
אבל הם ירדו על פניה ולתוך גרונה,
הם שטפו לה את העיניים בשקרים שאתה מאכיל אותה
|
אני מתעורר משינה של סיוטים, ומוצא את הבן-אדם מתקלח ומתארגן,
ומשאיר נייר בתחתית של האסלה
אני קם ואין לי מוח, תודה רבה, לזיוני שכל,
מלבד לשתות את האקסל ולעשן את הסיגריה
|
התחלה פשוטה של אחד שתיים, א' ב'
אחר-כך כבר פורצים מסגרות, מחוללים מהומות!
|
אדם רואה עצמו קשוח אם הוא רואה סרטים אלימים,
הם הוא רואה סרטי זוועות,
או הוא יושב פעור עיניים מול תכניות מידע לכאורה שמערערים את
תפיסתו במציאות
|
לראות מהדורת חדשות,
זה כמו לעבור סשן סאדו על המוח.
|
אבל טוב לי, תודה לאל, טוב לי
לדעת את הסוד שבתוכי חבוי
מזמרת בוקר-ערב ציפור הנפש
דווקא כשנדמה שלא, היא מזכירה ש-כן
|
אז אני משתין לתוך בריכת המים באסלה
מה יש לך לראות בתוך האסלה
כל פעם שאני מוריד את המים
וכולי נקרע בטחור
|
אהבה זה שאת מרגישה
מחסור של אחר/ת
כאילו היה שלך.
|
שמעתי כזה רבות
בשירים אנגליזיים
חשבתי שישראלים יהודים יותר שפויים
|
הוא יושב ומודה לאלוהים על מה שיש להודות לו
גם אני שתיתי כוס קפה כשהייתי צמא, אפילו אם היה חם
הם נועלים את הנעליים ויוצאים להליכה
הליכה קצרה או ארוכה - הרגליים נעות, ומזיזות את הגוף
|
אני מחזיק את הטלפון חזק-חזק כדי לשמוע אותה מדברת,
והיד נחלשת, ויש רחשים סטטיים בגלל מזג-האוויר
אני מרגיש כאילו אני בבור,
ואני מדבר עם מישהי במקום טוב יותר,
|
מתחיל רגוע מאוד, כמעט בלתי נשמע,
ואז מתגבר ומתגבר עד לצעקה
וצרחה
|
למה מה את חושבת, שאת האישה היחידה עם דחפים מיניים?
אפילו לחתולה שלי יש דחפים מיניים, אז מה?
לא שאני מזיין את החתולה שלי, אבל יש לה דחפים מיניים.
טוב, אני כן מזיין את החתולה שלי, אבל רק בגלל שהיא מתחננת.
|
"אם אין אני לי - מי לי"
מכריזים הקפיטליסטים מתוך המקורות.
אבל יש לפתגם הזה המשך שהם מעדיפים לשכוח -
|
הם כבר רצו לסדר לי מכשיר טלפון נייד חדש,
כי שלי מאוד מיושן.
בשביל מה, הוא שאל, גם אני לא יודע.
אפליקציות, אמרו לו.
|
חיבור.
"ואהבת לרעך כמוך"
כלומר לאהוב אנשים אחרים, גם זרים, כמו שאתה אוהב את עצמך.
לנהוג באחרים כמו שאת/ה רוצה שינהגו בך.
|
איזה יום היום? הוא שאל
זה יום שהכול יכול לקרות בו, הוא ענה
ואכן יום רודף יום בקצב מסחרר,
והשינויים מהירים
|
מה אתם מעדיפים -
שלום עולמי,
או מיליארד דולר בבנק?
|
מה זה חופש בכלל?
החופש גובר ככל שמתפתחים
מגלגול לגלגול,
ואנחנו עדיין בתחתית לגמרי.
|
בוקר צהריים ערב טוב
מקהלה של ציפורים מקבלת את פניי על החלון
ואני, כואב לי, ואני כמעט בוכה,
והלב שלי זולג אל הבהונות
|
עוד פעם את מתאבדת?
כמה בן-אדם יכול להתאבד,
בלי ש-מתי שהוא הוא ימות סופית?
|
הם דיברו על מהפכה והושיטו לי שמיכות
להבות האש ריצדו דרך עפעפיי
תחושה נעימה של חום התפשטה באיבריי
הם היו סוכני-חרש של עולם התחתיות
|
הטבע שהוא הבורא לא היה יכול יותר
לספוג את האגואיזם הגואה ועולה בעולם
בו אנשים נרמסים בגלל הרצון לקבל של אחרים
|
התקרבתי לעצמיות עצמי בצורה כזאת,
שהעיניים שלי שרפו,
וראיתי את עצמי מהצד יושב מהצד,
והוא מדבר אליי
|
שאלתי את הרב מה קורה למי שמתאבד.
הרב ענה שלמתאבד אין חלק בעולם הבא בפני עצמו,
אלא נשמתו הרוחנית נאלצת "לקבץ נדבות"
מזכויות של נשמות אחרות.
|
"מה קורה למי שמתאבד?"
הוא לא ענה לי
"הוא מת!" אמר הילד בכיתה,
שכולם חשבו שהוא חכם
|
"מה קטן הוא, מה קטן..."
מזמזמת האישה חרש מזמור נושן
"הו, עלמתי, אישה יפהפייה,
הלו גם הערב נעשה שיגול במיטה?"
|
לא הייתי כל-כך חברותי עם השומרים
במטבח בשקט בלילה השחזתי את הסכינים
כל זגוגית חלון נופצה ולא השאירה סימנים,
אלא זכוכיות שבורות על רצפת הבית שלי
|
איזה פתרון יש לצניחת מורל ושממה מחשבתית
גרנדיוזית בהחלט הייתה האהבה,
חומר הבעירה היה חייב להיכלות
כשהיא באה, לא נשאר ממני כלום
|
תסלחו לי שאני ככה מסטול
פשוט אתמול הייתי בתול
והיום דפקו אותי בחוזקה
כי הייתי יותר מדי שאננה
|
כשהייתי קטן כמעט נחנקתי מפוך שגלגלתי סביבי
הרבה דברים, הרבה מאוד דברים,
לא היו קורים אם הייתי מת אז
לפחות לא לי
|
החלטתי למות
למה?
למה לא?
למה כן?
|
המוות הוא מצבו הטבעי של האדם.
החיים הם אשליה בין מה שהיה למה שיהיה.
השאיפה להרגיש "בחיים" מובילה לסבל רב,
ועולה בשפיות וייסורים.
|
הים ההפכפך גלגל את גליו הרעילים על פני ישימון המוות,
והיא טמנה את פניה בין ידיה
אנחנו הולכים למות, היא אמרה לו,
וגלגלה עיניים מתוך חוסר אונים, וכל ראשה הסתחרר
|
ג'ימי הנדריקס מנגן באוסף הכחול,
זה האוסף היותר עצוב שלו
יש לי את האוסף ה-ורוד כתום, שהוא יותר שמח
אבל עכשיו מתאים לי הכחול
|
לא בא לה על העולם הזה
לא בא לה על המדינה הזו
לא בא לה על האנשים פה
לא בא לה על העיר שלה
|
הוא מנוזל לגמרי,
והנזלת שלו מטפטפת לו מהאף
צריך לטפל בזה
ילדים מתרחקים ממנו
|
אני אדם מוכה גורל,
מושלך ומסובב ליד השער האכזרי של החיים.
אני מבקש למצוא קצת שקט נפשי,
להשאיר את הצרות שלי הרחק מאחור.
|
איפשהו הייתי אמור להתעורר ליד כתפה העירומה של -
לא שאני עצוב, קצת מר לי בלב
שיכול היה להיות אחרת
שיכול היה להיות אותך
|
מישהי לאהוב בין כוסית לכוסית
ברמן שמן עם עיניים שלוות
נגן פסנתר חירש וגידם
צלליות מתלחששות בתוך מראה עכורה
|
אבל אם יהודי יצמח לאורה של תורה -
כמו צמח שזקוק לשמש -
הוא לא יצטרך את עזרת
מוסדות בריאות הנפש
|
מי הם בכלל, אני לא שומע
את חצוצרות הדם מזמרות
קול נעים עמוק כמו נעימה
בלי שהסכמנו בכלל
|
אני פוסע בשבילים כמו בממלכה ישנה
אף-אחד לא רואה את הכתר לראשי
אני רואה אותם מתרוצצים,
מה שאני יודע הם לא יכולים לנחש לעולם
|
אתה מדבר על רגשות
השעון מתקתק את מתכונתו הנוכחית
הם סיידו את הקירות כמו השמיים של פקינג
|
הילד חזר חיוור מבית-הספר,
הסתגר בחדרו, לא רצה לדבר איתי
"מה קרה, מוצ'קה?" שאלתי אותו,
"למה את ככה חיוור ומסתגר?"
|
שמיי סבון!
אתה רוצה אותו!
אתה חייב לקנות אותו!
אתה חפץ בו!
|
אמרתי למורה ביסודי שאני רואה מצוין,
"אז למה התכופפת והתקרבת לעבר המסך?" היא שאלה
זה היה מסך מחשב, והייתי עייף, והייתי צריך להיות קרוב
למקלדת,
כי אין לי כוח לחפש את האותיות והמספרים ממרחק
|
מה קרה, בלעת את הלשון?
הוא ניסה לדבר,
אבל הדמעות חנקו את הגרון
אתה הילד הכי מופרע וטיפש בכיתה הזו,
קח את הדברים שלך, 'עבור במזכירות,
ותעזוב את בית-הספר!
|
אם אני כאן לנפץ את אשליית החושך
ולהביא אור לחור האפל הזה
אם יש לי מה ליידע אותך,
שאת לא יודעת
|
אתה מושך בעט, זה מה שאתה עושה
אני מושך ב-(צונזר) שלך
מה הם אומרים, מה, מה יש להם להגיד
מילים סתם, סתם מילים, (צונזר)
|
אני מצפה ליום הבחירות בו אבחר למושל השטויות
כולם יהיו נתיניי, כי כולם מתעסקים בשטויות,
מי יותר ומי פחות
בעולם שלי יהיו רק אמנים
|
כאב הוא מחמם
קר לי
קר לי בקיץ.
|
על גגות ת"א, מישהו רוקד הלילה
לא מיגון, לא משמחה, כך צפיתי בו
על אדמת השדה מישהו חורש הלילה
לא מעמל, לא מבטלה, כך צפיתי בו.
|
היי, ברמן, מזוג לי עוד כוסית
אהובתי עזבה אותי ברמן, מה אתה יודע על לב שבור?
אתה יודע כמה אני מעשן, ברמן,
אני מפחד להיות זקן
|
זה חשוד בעיניי, אפילו פלילית
כיצד דמותה הופכת לצללית
ופנייה מכוסות אפלולית
|
וכשהם מדברים על "העבר האפל שלנו",
כלומר של הישראלים,
הם לא מדברים על השואה
|
בקטעים הקודמים תהינו על כוחו של היחיד,
לחולל מהפכה קומוניסטית.
בפרקים הבאים נתהה על כוחו של היחיד לחיות בכלל.
|
מצביע השמיימה מה כבר יכול להיות
כשמהאצבע פורחים נוצות
ויין מרווה גפן כרמים
הם מחליטים על הטוב והרע בלי ידיעתך
|
אישה עם שדיים התבכיינה
לפני אנשים שמכירים אותה
ש-חייה קשים מאוד,
והיא סובלת מאלימות ומצב נפשי מעורער
|
יש לך את החיה המושלמת
היא אנושית וגם נושמת
היא נאמנה וגם משתדלת
היא לוקחת וגם כובשת
|
מחזיק באש
ידיים באוויר
כל אחד מיוחד
ואתה אתה
|
מרשים לי פעם בחודש ללטף את מירי
מירי זו החתולה של המחלקה
היא רכה ומפונקת ואוהבת מאוד
|
מה שאני מחפש זה מה שאבד
בינתיים
רק הזמן יכול להמציא אותי מחדש
מה שאני מחפש הוא חסר אחיזה
|
אני אישה יפה, חכמה, מה שקוראים אותה אינטליגנטית
אני אוהבת להתפנק ולפנק, ואני אוהבת תשוקה וסקס
אני גם מאוד רומנטית, וכמו לכולן גם לי יש שריטות
השריטה שלי היא שאני אוהבת לצפות בדברים טיפשיים בטלוויזיה,
זה מרגיע אותי
|
כשגן-עדן יבוא פה מחר,
אתפוס אותו בשתי ידיים ולא אניח
כשגן-עדן של מחר יבוא,
אני אהיה שם
|
מוזר איך כל הזמן אני מחרבן
אני מחרבן כל חיי וזה לא מפסיק!
מה אני אעשה? תגידו לי!
אני אובד עצות
|
אנשים לא מודעים ש-רוב המחשבות שלהם,
הם מחשבה מ-על הדעת.
|
איזה יום צבוע זה
יש תינוקות שבוכים "אימא! אבא!"
ויש אימא-אבא שצועקים "שתוק כבר, חתיכת חרא!"
יש ילדים רעבים שרוצים לאכול סנדוויץ',
|
הוא כתב עשרה מכתבים כאלה ביום
לי זה לא נראה הרבה,
אבל יש אנשים שזה נראה להם הרבה
|
השאלה היא אם אתה עדיין שפוי
בתוחלת. בחיים של המוות שמחלחל לאט לתוך העורקים
והסטלה שמציפה את המוח
בפאב האפל עם המלצרית המפרגנת והברמן הנדהם
|
אם אתה רוצה לדעת מי הכי מטורף,
תחפש את המנהיג...
|
אבל זה לא יעזור לך,
כי אתה עשיר רשע,
וזה מה שמגיע לך,
חה-חה-חה
|
מאז אני מוטל בחלל
אני לא רואה צבעים יותר
השמיים כהו ואיתם אהבתי
אני לא מרגיש יותר
|
באורח פלא זה מחזיר אותי לימים רגועים יותר
כשאפשר לנשום את העור ואת העיר
הלילה יורד לאט-לאט כמו שמיכת פוך מעשה צל
הרגליים זזות בתוך החשכה של המטרופולין
|
השיר שלי הוא שקובע מה אני אוכל היום,
איזו מוזיקה אני אשמע היום,
אם אני איהנה מהיום שלי, ואם היא תבוא
היא עוקבת אחרי השירים שלי, ולפעמים אומרת -
|
הם מנסים לפנות להיגיון שלנו...
אבל מי אמר שהחיים הגיוניים?
|
זה לא יכול לעבוד ככה,
מה אני יודע מי אתה, מה את, אחרי כל השנים
מי אתם חושבים שאני,
דברים משתנים, אנשים משתנים
|
למה אני צריך לסבול בגלל הטיפשות של בני האדם?
שהטיפשים ייסבלו!
|
"אם יש לך ציצי קופץ מול הפרצוף,
גם אם הפטמה שלו זקורה,
עליך להיזהר מהפללה בנגיעה לא נכונה"
|
ההבדל האמתי בין ימני לשמאלני,
הוא שימני דבק בתורת ישראל
בעוד שמאלני כופר בתורת ישראל
וזה לא משנה מאיזה מוצא הוא
|
הוא משקה את החיים מי ורדים
כמה צוף צריך לצוף לפני שהשקיעה עולה
הוא היה יפה כשהוא עזב,
וזה כואב לה, איך דווקא לפני
|
אני אכין כוס תה
אני אמתיק בסוכר, גם לימון
את עירומה ומפתה במיטה זרה
מיטה שלך מצעים נקיים
|
בשקט הזה המאוורר מסתובב
גן-עדן רחוק, בגן-חיות במרומים
חצי דרך לרגל פצועה
מצלצול פעמונים של זכוכית שבורה
|
- עוד מעט השמש תתנגש ברכבת
מה עושים, קפיטן?!
- תירגע, בן-אדם,
יש מה לעשות,
אנחנו נקרא ל -
|
קהילות בינלאומיות מתיישנות במהירות, וגם אני איתן
כמו כלב קשור למלונה, בלי אוכל בשיא החום,
ובלי שתייה, שמתייבש לאט-לאט בלי שאף אחד יעזור לו,
כי אף אחד לא רואה אותו ולא יודע שהוא שם
|
מה שונה עכשיו מפעם
אותה אופנת שיערות, אותה בדידות קיומית
בשנתי יש סיוטים, מי שמסתכל עליי יודע יותר טוב ממני
בדמי זורמים החומרים
|
בארות המים מלאים חושך
חושך ודממה
אבל בתחתית הבארות יש מים,
למי שייעשה השתדלות לשאוב אותם
|
נכתוב מילה, ועוד מילה, ועוד
מילה,
עד שלא תיוותר בנו נשמה
כאילו תיוותר, אבל יש מבין
|
אתמול לא מצאתי את המילה המתאימה,
אז שתיתי הרבה אלכוהול, ואז שכחתי.
שכחתי למה בכלל אני צריך את המילה המתאימה.
|
כל המוזרים האלה,
שכשהם היו צעירים הם היו יצורים,
ובחרו בקריירות לא מקובלות,
והפכו ל"מפלצות" של כישרון ותהילה...
|
מילקי, במבה, מרשמלו, ביסלי, וופלה, מקופלת,
מכוניות, מטוסים, אופנועים, קורקינטים, אופניים, אוטובוסים,
מכונית צעצוע,
אוזניות, סטריאו, אף-אם, הי-אם, רדיו ארצי, רדיו אזורי,
דיסקים, קליפים,
עיתונים, ג'ורנלים, טלוויזיה, פרסומות, תרבות צריחה,
|
ידידים וידידות יושבים בשלשות,
שותים בירה, מעשנים ירוק, מפליצים,
ואני מפליץ איתם
רואים פורנו בטלוויזיה, מתבדחים, נוגעים,
|
נופלת בין הכיסאות
פותחת פה קטן לאהבה
מתביישת בעצמה
ארץ קטנה
|
זה בסך הכול לסחוט מים מאבן,
ואז להפוך את המים ליין
לרכך את הלב כדי שיהיה נסבל,
אבל לא יותר מדי, שלא ינצלו אותנו, אה
|
ערימה של בני-זונות על הדשא
כל אחד אוכל את שאריות הקיא שלו
רק אני מוצץ סוכריה על מקל
סוכריה אדומה בטעם תות
|
נסעה, לא יודע לאן
נסעה לבלי שוב
לא ראיתי את עיניה היפות עידן ועידנים
|
+ שלום. ראיתי אותך בסביבה, ומצאת חן בעיניי...
- מה אתה רוצה?
+ חשבתי להזמין אותך לכוס קפה.
- אני לא שותה קפה.
|
מי מצלצל בפעמון אשר בראש הארמון?
תראו, תראו, הרי זה חיליק,
איזה בשורות הביא לנו היום?
לא איש בשורות אנוכי, כי אם דברי דמעות,
|
השמאלנים לא משקרים
הם פשוט לא יודעים מה היא האמת.
או שהם משקרים לעצמם.
|
בני-אדם מובילים את האדם
לאן שהוא רוצה להגיע.
אז אין מה להאשים -
מלבד אדם את עצמו.
|
מה אנחנו פוחדים שאויבים יאכלו אותנו?
אנחנו אוכלים אחד את השני יופי.
|
בתל-אביב אנשים נותנים דין אחד לשני
בירושלים אנשים נותנים דין רק לאלוהים.
|
היהודים האלו התרחקו מהתורה
וזו הבעיה שלהם.
|
סדינים ומצעים כל החדר
מסגיר בדידות מינית
תריסים סגורים ואור עמום
מוזיקה ישנה ארוטית
|
עברתי לפה אתמול בערב
יש מוזיקה טובה של אואזיס,
ומקלחות קרות, כמה שאני רוצה
אני אוכל הרבה בורקסים וטוב לי,
|
להיות עמוק בתוך מדמנה של שינה,
זו לא הנאה גדולה
קמים מתוך מים, מתוך דמדומים
לא בטוחים שבכלל ערים
|
עכשיו הכול בסדר, תודה ששאלתם
בצהריים כזה אין לי מה לומר,
כל מה שאני רוצה (שאין לי) הוא
מיץ תפוזים קר
|
ארבע כוסות יין נדרשו לי כדי לבקרו
בלעתי כדור לבן ונכנסתי לסטלה קטנה
רציתי לדבר עם מישהו, לברר,
והוא היה שם
|
אבל אני רואה משהו קטן
את מה שהיא אמרה לפני שהיא הלכה,
לפני שהיא שברה לי את הצורה
נשים הן רעות, ברובן
|
ירח ירוק בוואדי
זמן ללכת לישון, ילד
הרדיו צורח שירים צורמים
|
"רכב כבר מזמן לא מותרות"...
בעיקר כשדורסים מישהו
או תאונה
כאילו לא בכוונה
|
מכונית חונה ליד הבית שלי
כסופה ויקרה ונקייה
אפשר לקחת אותה ולהכניס אותה לכיס
אם מקרוב היא לא הייתה מספיק גדולה וכבדה
|
ישבתי בספה, שולחן מבולגן, הרבה ניירות
קירות סדוקים, מנורת לילה וחשוך, טלוויזיה מרצדת קליפים
שחררתי את תוף האקדח והכנסתי שישה קליעים
הכנסתי את התוף
|
הרבה שירי אהבה, ואני מחפש אותך בין כולם
הפצע שפצעת אותי לא הגליד
עדיין אני חולה של אהבה, מחפש אותך ברחובות של רפאים
אנשים מברכים אותי בפינות הרחובות
|
נפשי השבורה לא יכלה להכיל שבר כזה
התהלכתי שבוז ברחובות העשן האלימים,
וחיפשתי מוצא מתוך מלכודת הדמים שנקלעתי אליה
|
מתחשק לי תפוח עץ
אבל בתוך תפוח עץ יש תולעת,
מה אני אעשה?
אני הוציא את התולעת מתוך התפוח עץ
|
עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו
שנינו הזדקנו
עדיין רבים עם החיים -
אבל חכמים יותר
|
שיגעת אותי כל-כך, הייתי חייב לשמוח
אז עשיתי פרצוף של קוף, לא נתתי לך מנוח
ואת צונחת על מגע שלכת בבקרים
אומרת "פעם היו לנו ימים טובים"
|
איך היה לך כיסא לשבת עליו, אם אפ'אחד לא היה בונה לך כיסא?
איך היו לך דפים לכתוב בהם, אם אפ'אחד לא היה מייצר לך דפים?
איך הייתה לך מקלחת להתקלח בה, אם אפ'אחד לא היה בונה לך
צנרת?
איך היה לך מטוס לטוס אתו, אם אפ'אחד לא היה בונה לך מטוס?
|
חנות,
שעת לילה מאוחרת
אנשים בודדים משוטטים
באפלה החשוכה
|
כשהוא עולה השמימה
כמו עוף גוזל
ואני לא למטה, אני עולה אתו
והוא כל-כך יפה גבוה כמו מלאך
|
יש מלאך ששומר עליי
המקומות שאליהם נלך כשנזדקן
היא אומרת הכל בסדר
כשאתה מיואש במיטה
תזכור שאני איתך
|
אולי חיי הלילה במרכז העיר
על נשים קשוחות ומפתות,
שמסובבות את הגברים על האצבע
זה לא הסיפור
|
מלאך אחד עם ברדס שחור ומגל החליט לבקר
הוא מזכיר לי את עצמו כל הזמן,
ומניף מעל ראשי את חרב המוות שלו
|
נפשי ים רדוד ולבי מלא מלח
אני צועד בסך עם כל הנידונים למוות
ירח חצוי מאיר רק את צד פניי השמאלי
אני לא יכול לראות מעבר להררי החושך שמקיפים אותי
|
בארץ צנועה עם נוף מקסים
של הרים מוריקים, מלאים מפלים
ואגמים קטנים על מפתן ההרים
שמעתי את הקול זך וטהור
|
הוא מתפלח מהשיעור ויורד לנחל
את כל חטאיו הוא יכול להטביע בנחל
את דמעותיו על זו שלא ידעה להשיב אהבה
את הבדידות והסבל והבוז שספג
|
הייתי גבר נפלא
אהבתי אותך המון
אבל נפגעתי בתאונה
וחוץ מאהבה אין לי מה לתת לך
|
היא פילסה את דרכה מתוך המדמנה
אל ביצות הבוץ אשר בגבול הדרומי
הירח היה עין חיוורת והכוכבים היו נקודות
היא לא ידעה את הדרך ומזמן הפסיקה לספור
|
לוקחים את זה ברצינות, אין דבר יותר טוב לעשות
ראיתי אתכם בסלוגנים יורדים עליי
אתה שם חותמת וממשיך הלאה
נרשמת למלון במה חדשה, קיבלת את הסוויטה
|
באים הספקות כולם
לבושים שחורים כמו כוהנים באגדות
יורים בך מסמרים מ-כל הכיוונים
אתה מקפץ כמו אסקימואי על גחלים
|
הרגליים שלו ארוכות יותר מהראש שלו,
והראש שלו מגיע לעננים
|
התעוררתי עירום
זה בגלל ש-חם ואין פה מזגן
גירדתי את הביצים,
יותר נכון את שיער הערווה
|
תנגני לי שיר שמח על אהבה ובדידות
הם גורמים לי להרגיש כמו חרא כל פעם שאני פותח ת'לב
אז אני לא אפתח ת'לב
ואז הם יגידו שאני לא כנה, לא אמיתי...
יוסריאן היה אומר על זה שזה מלכוד 22
|
אני מחליף גרביים בכל יום כתום,
ומדליק את המשואה הגדולה בכל הר
משאלות עפות אל האוויר,
אין לאן לברוח
|
רציתי להגיד לך, עלם יקר,
שהגרביים שלך כלל לא מתאימות
אחת ירוקה ואחת כחולה
כמו העיניים שלך
|
יש אנשים שפשוט לא נלחמים על מה שמגיע להם,
וסובלים בשקט.
כי אין להם כוח למלחמות.
|
אתה נשאר עם כביש ריק מתכלית,
בו אלוהים מביט שותק על ההמולה הקטנה
כולם חושבים כמה טוב לחיות,
אבל רוצחים זה את זה בכל מיני דרכים יצירתיות
|
אתה תרשום אותי בספר החיים,
או ספר המוות?
מה הם הדברים שלא עשיתי,
ולא ידעתי שלא עשיתי
|
בואי נרקוד ברחובות טובלים טל
תחת ירח מתמוטט
בארץ ללא תושבים
על חורבות סדום העתיקה
|
מנדל היה לו בית מרזח
בית המרזח היה מוזנח,
הרבה רטיבות ועובש
אנשים לא הגיעו
|
יש לך יום-יום חג,
בשדרה השביעית אשר במנהטן
אושר גדול צרוף, בלי יכולת לזוז,
בלי יכולת לנשום
|
גבר, גבר, מה אתה עושה?
"אני מנהל בנק"
ווילי?
אז תפתח לי חשבון אצלך,
|
מגיע לך עוגת שוקולד אחרי כל מה שעברת
מגיע לך סוכריות קופצות אחרי כל מה שאכלת
מגיע לך נקטר פירות אחרי כל מה ששתית
מגיע לך יד תומכת אחרי כל הסטירות שקיבלת
|
לתוך הקצפת מוכנסת בוכנה
בוחשת מיצי תאווה
בעלת המנוע מאוד מרוצה
|
חמוקייך טובים הם ובריאים לעין
תשבי לי על הפרצוף
עירומה
|
מרים אותי על הידיים, אני בעננים
מדליק מנורות של כוכבים
|
השתמשתי במנות הראשונות
ישבתי במיטה כש-כל הכרס שלי מוטלת לפניי
אני אדם מנוון של חיים עירוניים מנוונים
אוכל אוכל מקופסאות שימורים
|
- אתה יודע שיש אלימות נגד נשים?
+ יש אלימות גם נגד גברים.
- כן, אבל אלה נשים.
+ נו, אז מה?
|
לא מתבייש לבהות באישה יפה שהולכת ברחוב,
אם זה מפריע לה - שלא תצא מהבית
יש לנו חומרים למכביר על השולחן -
גראס, וודקה, טבק, קפאין וניקוטין
|
מנקה את הרחוב בכנפיי מעילו
מבקש להיכנס בנימוס לכל חור מצחין
לילה יורד והשקט מתגבר
אלפי מראות פוצעים בו רסיסים
|
לילה של חורף מתגנב לאט אל ביתי
האיש הוזה בשינה, אני הוזה בצללי לילה
כל יום הוא כמו מאבק, וזה לא צריך להיות ככה
העייפות מגיעה עוד לפני שהיום נגמר
|
כי מה אתם רוצים,
את מי אתם מחפשים
זה לא הסיפור שלכם,
אתם רק אורחים
|
כי זה העולם שבו אנחנו חיים,
ואלו הידיים שלנו שעושות,
אז בואו נעשה את העולם טוב,
אם לא למעננו, למען ילדינו
|
בחוף אין שום מגדלור,
ושום אור לא מאיר מתוך השחור
אפשר להבין את החיים, כן,
אבל זה לא יביא את האור
|
אף-אחד לא יושב על הכיסא הזה
פעם ישבה עליו ציפור
אף-אחד לא שמח בשער הזה
פעם שמח בו אדם אהוב
|
הרבה מסמרים מפוזרים על רצפת הסלון שלי
רציתי אותה בגופי פנימה, אבל
היא אמרה שאינני ראוי
זה התשלום שעליי לשלם על ההישרדות שלי
|
מה היא אמרה לפני שהיא הלכה
שהיא שונאת אותך ואת הצורה שלך
שהיא צריכה מרחב, שהיא צריכה חיים
שהיא צריכה קוק והרואין
|
אתם חבורה של קוסיות!
להרים את הנשק ולשאוג, לשאוג!
תתגייס לצנחנים, יא בן-זונה!
יותר חזק!
תתגייס לצנחנים, יא בן-זונה!
לא - שומעים - אתכם - !
|
טלפונים של חצות לארגונים מהפכניים,
מחליפים מספרי טלפון, מסדרים עניינים
וברדיו מוזיקה בלי שדרנים,
מנגנים מוזיקה פופולרית שהייתה פופולרית בשנות התשעים
|
הרבה רולים בשיער, היא מקלפת אצבע
מורידה ומחליפה שיער, מחליפה שפתיים
מעשנת בזווית הפה, ומדברת מתוך הסיגריה
קורעת גרביונים לרכבות, ומציירת על עצמה.
|
אני לא רוצה רופאים שיחתכו בי,
הם הביאו אותי למצב הזה
אני לא רוצה עובדים סוציאליים שיבודדו ויטמטמו אותי,
הם הביאו אותי למצב הזה.
|
את תמיד מסתכלת, מתבוננת בי ומבינה
הימים והלילות אצלי נמרחים, את לא יודעת מה להגיד
|
מתביישים בי,
מתביישים בי כל הזמן
אני לא מתבייש בי.
|
מתרגלים לזה, כל יום מ-חדש
אותן הממחשבות שצפות כי סתם,
אותם רגליים יחפות על הקרקע כי חם
הבדיחות... השנינות... חולפות גן הן
|
ישר לתוך הלאפה
לא צריך עכשיו טחינה-חומוס-סלט-צ'יפס-חמוצים,
רק בשר, בשר והרבה
אבל פרגיות זה הכי טוב
|
הקיץ שלי שחוח
כמו אדם לוגם מים ממעיין
והלב שלי מרוסק
כמו אלפי טיפות טל
|
בניין גבוה מט לנפול
בצד הדרומי של העיר
איפה שהרחובות מלאים זבל
וחדרי המדרגות מלאים סמים קשים
|
אני לא מרגיש את כל העולם,
למרות שזה קורה
המעלית עולה ויורדת
לפעמים היא במרתף, לפעמים היא על הגג.
|
אני לא יכול לאהוב אותך יותר ממה שאני אוהב
אני כל-כך אוהב אותך, שמתחשק למות
אני סוגד ליופייך ולתבונתך ולחכמתך,
ולאופי המעלף שלך ושמחת החיים
|
אבל מעצר כזה ברוטלי לא ראיתי בחיים שלי!
אולי הגיע לו כשאחז בגופה ומנע ממנה ליפול לתהום...
אבל מעצר כזה ברוטלי לא ראיתי בחיים שלי!
אולי הגיע לו אחרי שבהה במחשוף שלה יותר משלוש שניות...
|
הלו? הלו? אני לא שומע
מה רצית להגיד? כן, אכלתי
אני לא משתמש באמצעי מניעה,
כי אני לא מזיין
מה?
אמרתי שאני לא מזיין!
|
בחדר שלנו אנחנו מחובקים, בחוץ יורדים גשמים
אנחנו לא ממהרים, אנחנו יודעים, הם יורדים
וגשם ראשון מפלח חלון, ורוח נושבת אדי קור
ישר לנחיריים
|
בכל זאת היא לא לבד
יש לה את הדובי עוד מהילדות,
היא לפעמים מדברת אליו
משהו קטן בתוכה מאמין שהוא מבין
|
הם מסמסים לי מתוך הגוף שאני צריך לקחת כדור,
ואני לוקח את הזמן עד כמה שניתן
לא היה קפה והיו שלושים שעות שינה,
ומה קורה עכשיו, צריך לבקוע מתוך הביצה
|
אבל מה שנראה לי, שזה לא משנה לך,
שלא מפריע לך אם אני לא מגולח או מסופר
כי את מכירה אותי לפני ולפנים,
ואת יודעת שאני יפה(!) אני לא צריך להוכיח את זה
|
ארץ קטנה עם שפם
כל-כך קטנה ויש לה שפה משלה
כל העולם שונא אותה,
כך אמר המקובל עם הזקן
|
חתיכת בשר בפי החתול. חתיכת בשר מפרפרת שבורת כנפיים.
איש לא יידע להוציא חתיכת בשר מפי החתול,
למרוט את הנוצות ולערוף את הראש.
|
תרצי לחבק אותי, ככה ברוך,
ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר?
כי מים זורמים לבסוף מוחקים הרים עם השנים
וטוב טיפה ועוד טיפה שהופכת לנחל שהופכת לשיטפון
|
אני אוהב לחרבן
זו הרגשה נפלאה לדשן את האדמה בצואה
אני מחרבן בכל הזדמנות
לפחות שלוש פעמים ביום
|
טלוויזיה מטשטשת את הגבולות
היא גורמת לתת-המודע להאמין שמשהו שהוא אינו אמתי,
הוא אכן אמתי, למרות שהוא לא
ולכן כל המציאות נראית מעוותת בתפיסה של המוח
|
אני רוצה להיות האיש הזה,
שאוכל חביתות בבוקר,
כדי שיצליח להעמיד הרבה זמן וחזק
|
חיוכים מזויפים נמתחים ברחוב
הסוכרייה המתוקה עד בחילה טובעת בתוך הקצפת
לא נורא, הוא אומר, שקוברים כאן אנשים בחיים,
צרת רבים חצי נחמה, קוברים כאן את כולם
|
מפלצת, מפלצת יבשושית
מפלצת עצבנית
מפלצת אנוכית
מפלצת גרגרנית...
|
אמרתי לו כמה העולם מחורבן.
אמרתי לו שאני שונאת את כולם.
אמרתי לו שמתחשק לי לפעמים לרסס אנשים בנשק אוטומטי.
אמרתי לו שאני נגעלת מאנשים.
|
ילד קטן, ילד מתוק, איך הפכת לכזאת מפלצת?
היית כזה קטן וחמוד, כפית סוכר, מה קרה נהיית כועס?
אני זוכרת בנית ארמונות בחול, עם צריחים והכול
והיית עושה פסלים יפיפיים מלגו
|
מסיבת גן עם הרבה גלידה - זה אחלה
גם אני מפריח יונים מהכלובים שלהם אל החופש,
ומקווה שהם יצליחו לשרוד בטבע
|
מפריע לי שמפריע לה
מפריע לה בכל פינה
אני ניגש לשבת, זה מפריע לה
אני עומד מיד, זה מפריע לה
|
הרבה מוזיקה, הרבה ריחוף
בלגן באזורים המדוברים
צריך לשתות מים, צריך לבלוע כדור
משהו לא עומד במקום.
|
זו הסיבה שאני כאן, כשיש אנשים טיפשים בורים ורשעים כמוהו,
צריך להכניס קצת אור לחושך שהם קוברים בו את העולם,
את האנשים והתודעה שלהם
כי יש אנשים רעים, יש
|
המצב שלך קשה מאוד
אין לחם לשתות
אין מיטה להניח עליה את הראש
נגמרו הקלמנטינות על הקירות.
|
יש ימים של מצב-רוח קיומי,
בהם אני שופע באנרגיה קיומית
מפמפם את הסמים ל-וריד
אוכל כוורות דבורים
|
היא ראתה אותו מוציא לעצמו את המוח, וצחקה
"אני בהיריון" היא אמרה
|
זה מצחיק איך הוא שולף את הזרת בזווית פיו
אני לא יודע למה זה מצחיק,
אבל כנראה שזה מצחיק, כי היא צוחקת
אז אם היא צוחקת, כנראה שזה מצחיק,
|
מצחיק אותי איך אתה משקר לי כל הזמן,
ואתה חושב שאני לא יודעת
לך מכאן, אני לא צריכה אותך
אתה אפילו לא מנשק כמו שצריך.
|
על האדם לא לנסות לשנות את המציאות,
אלא את היחס שלו אל המציאות.
וכך תשתנה המציאות אוטומטית,
בהתאם ליחס של האדם אליה.
|
מציירת במכחול אותי טובע בים
אבל טוב לה בבית החמים,
כשבריזה נושבת נעימה מהחלון
מאחלת לי כל טוב, אבל כועסת עליי
|
מצלמה שמצלמת מתחת למים
את הגוף המדהים שלך
בוצע את המים
וחותך בו כמו דג
|
בחדר הירוק שלי,
עם ה-וילונות השחורים,
והפלייסטיישן
|
מצלצלים בדלת, מי זה יכול להיות?
אוי, זה מלאך המוות, מה הוא רוצה?
אהלן, מלאך המוות, מה נשמע?
רוצה לשתות קפה?
|
במקרה שהיה לי ישבתי על כיסא
השמש שקעה בדיוק באותה השעה
לגמתי בירה ועישנתי סיגריות
השמש ניפצה אלף פחדים דרך החלון שלי
|
מתפתל לכל כיוון שיש לו שמש
מתפלל בבתים אפלים,
חשוכים עד אימה
ולא מרביץ לאף-אחד כי מגיע לו
|
אני סימנתי אלף חלומות
חיפשתי את דרכי הביתה
|
לפעמים מהשמיים נשפכים מים
טיפות שזולגות טיפות-טיפות
זה גם מצחיק וגם מפחיד, קצת
זה מרטיב את האף ואת העורף
|
הערפל כבד ולא רואים דבר,
אור השמש לא מצליח לחדור את הערפל
מקורות המים נמצאים אי-שם באיזה מקום,
אבל אי-אפשר לראות אותם
|
אין לך זמן וגם לי אין זמן,
כי אנחנו ככה לא נולדנו בזמן ובמקום הנכון
ואני אומרת דברים שאני לא מתכוונת,
ואני מציגה עצמי בדרכים לא אמתיות
|
עובדים סוציאליים אוהבים לקלף אנשים
לראות אותם מתפשטים
מתרחבים
מתערטלים
|
אז הלכתי למקסיקו
לא שבאמת הלכתי, נסעתי
לא ממש רק נסעתי, יותר נכון טסתי
באווירון
|
"על כל דבר קטן נעשה לך היפנוזה,
לכסות את כל החולשות
אבל על כל חור קטן במוח וכל טלאי,
תאבד מניסיונך בחיים
|
אני מדבר איתי כאילו זה כבר נגמר,
אבל זה לא נגמר, זה לא רוצה להיגמר
אני אומר זה שטויות, מה זה משנה ככה או ככה,
אבל זה משנה כי קהל הקוראים שונה
|
מרבד של קודש לרגלי היכל הזהב
אם יילקוני, לא אלך לשם
ארגמן זהב בקדושתו של השם
אם יבוזו לי, לא אכבד אותם
|
עברתי אלפי מיילים של צבע ושפכטל וטיח ואיפור אפילו,
ולא ראיתי קוסית אחת שהסכימה להתלכלך בצבע,
חוץ מהמאמי שלי
|
הדלת סגורה אני לבדי
הם נסעו רחוק בדרכים מוזרות
גם אני הייתי שם פעם ולא לכולם נמאס
מועדוני טראנס וחומרים מקהי עיניים
|
רזרבות של אנרגיה מתבזבזות סתם
כשאני פותח את הברז, כשאני מוריד מים באסלה
יכולתי להתקלח, אבל אין חשמל
יכולתי להדליק את התנור, אבל אין גז
|
ראיתי את הפטמה מצטלצלת למגע יד אצבע עקומה
זקורה ונישאה ומרומה אל-על, מעל לקשת בענן
את אמרת לי, מה את אמרת
את אמרת שאת גדולה, את אמרת שאת יפה,
|
ישבתי על ראש ההר, והרגשתי מגוחך וטיפש
עליתי במאמץ גדול, ביזע, דמעות ודם,
כדי לא למצוא כלום
|
תדבר איתי כשלא יהיה כבר מה להגיד, רק אז תדבר איתי
תדבר איתי כשכולנו נמות, ואפילו לא יזכרו אותנו
תדבר איתי כשהחיים שלנו ייראו כמו זיכרון של חלום רחוק,
תדבר איתי כשכבר נשכח הכול
|
הגשם ירד שוב בעיר הזאת
אני צמאה לאהבה ולזין בין הרגליים שלי
אני מסממת את עצמי בכדורים,
שינה והרבה מוזיקה
|
בן-מלך אני ועיניי פקוחות
כשארצה התפקח בתוך לבך
וכמו דג זהב קטן במלכודת
אשחה לי בתוך צנצנת נשמתך
|
פעם הייתי זקן,
בקושי עמדתי על הרגליים
היה לי שיער פרוע וזקן ענק
כל הילדים היו מביטים בי ברחמים
|
זה אפשרי,
לקחת את הכעס ולשרוף אותו
זה אפשרי,
לקחת את הכאב ולשרוף אותו
|
אז גם אם תמרחי את הפנים שלי בליפסטיק אדום
תרוקני לי את הדם ותחברי לי חוטים
לנצח אהיה שיכור מאלוהים
|
הוא קם בבוקר, רוחץ פנים
מזעיף מבט אל המראה
מביט בעולם דרך פליאה
ויוצא אל המסע
|
שעות ישב מרצ'לו וכתב שירים על המלחמה
ברבות הימים שירים אלו צריכים היו לפאר ניצחון
המלחמה לא תמה, מרצ'לו הלך ודעך
הוא היה משורר, לא לוחם
|
המרקים הנמסים שלי עוזבים את הבית
אני מאוד עצוב
אני אתגעגע אליהם וארצה לשתות אותם,
אבל הם לא יהיו
|
"16 שאלות שיגלו לך למה אתה לבד,"
אמרה כותרת האינטרנט
אבל אני יודע למה אני לבד,
חשב מר קישורי,
|
ריספקט יור באלי
פוט הוורי דינג ין דה פלייס
דה טיים וויל קום אנד יו בי פריי
|
הוא מת!
קושלאימאשלו! הוא מת!
הבנזונה מת!
מה לעזאזל אני צריך לעשות עכשיו?!
|
יש לי קצת כסף להנאות קטנות,
חטאים קטנים - אבל זו עדיין זכותי
דרכים קטנות להישאר שפוי בעולם הזה,
במדינה הזאת
|
תכלס עולם התורה
לא צריך את התמיכה הכספית של המדינה.
אפילו רב גדול אמר את זה.
התמיכה של המדינה
|
בן-אדם וגם אדם הוא לא מוצר לשימוש אגואיסטי!
הם מפנקים את חיות המחמד שלהם,
אבל מאמללים ילדים, נשים, גברים וזקנים
|
אני יודע שעמדתי בתור עד שיהיה לך זמן להעביר את הערב איתי
ואם נלך לרקוד אני יודע שתשמחי לבלות את הלילה איתי
ואז נשתה ונעביר את הערב איתי
|
משגע אותי לחשוב שאת משגעת אותי
וזה משגע אותי ברמות לחשוב שאני משתגע
בגלל משוגעת כמוך שלא מבדילה בין רוחניות לשיגעון,
וחושבת שהם אותו דבר כי היא בהמה.
|
- דג הוא מוצלח?
+ כן. הוא יודע לצלול במים.
- אבל הוא לא יודע לטפס על עץ.
|
איזה יום היום? אתה שואל
זה יום שהכול יכול לקרות בו
אותם חולות טובעניים, חול צהוב
אותו מוות בעיניים
|
אז דיברת על אהבה
שם אתה אוהב אותה
ושום-דבר אחר לא חשוב
לא פרנסה ולא עבודה ולא אוכל ולא שתייה
|
זה בסדר שאתה משוגע
יש הרבה מאוד משוגעים
ולרוב זו לא אשמתם
אבל אל תתרברב בזה
|
אם אנחנו רוצים, רוצים להיות עצמנו
בסך הכול חיפשנו קצת אהבה,
לא סאדו
|
אני שומעת שירים כל היום וכל הלילה
אני שומעת שירים שכתבו עליי, ששרים עליי
לא כולם חיוביים ומפרגנים, אבל אני אוהבת גם
שמתארים אותי כ-ביצ'ית
|
לא, אין לי מה לשחק במשחק דפדפן
בטח שלא ב... או... או כותש מוחות אחר
אלה משחקים ממכרים, אבל מאוד מתסכלים,
ושורפים זמן יקר
|
משתין שתן צהוב, שותה הרבה,
וזה סימן שעומד לרדת גשם
שומע מוזיקה של בית-קברות, שותק הרבה,
וזה סימן ש...
|
כל יום אני משחק במחשב
משחקים שצריך לחשוב
חמש שעות ביום בשביל לשמור
על יכולת המחשבה
|
ואז אתה נשאב אל השמש הלבנה, וככה מנפנף בכנפיים,
והן לבנות וצחורות
אתה עמוק בתוך השמש והשמש עמוק בתוכך,
ואתה לא יכול להתחמק מזה
|
- אתה משיחי?
+ כן.
אבל זה לא יקרה בתקופת חיי.
|
צריך להכניס לראש מה שצריך ורוצים,
ולא זבל ומידע מוטעה
תת-המודע לא יודע שזבל הוא זבל
תת-המודע לא יודע שמידע מוטעה הוא מוטעה
|
- קומנדר כלבי אשמורת?
+ כן, ג'ורג'?
- אתה נשלח למשימה מיוחדת -
|
משכנות הנוודים בתחנת עצירה
ליד רמזור אדום שלא מתחלף
אין לו פסי האטה ולא תמרור עצור
הוא גובה קרבנות רבים במשך כל שנה
|
גיפ מצויר של ילדה יפה ותמימה,
בוהה בי במסך
כאילו הילדה מתמוגגת ומעריצה,
כאילו היא מאוהבת
|
כשהייתי קטנה לימדו אותי מה טוב ומה רע
מה נכון ולא נכון
איך ראוי להתנהג
אבל לא לימדו אותי למה
|
ערבבתי את המשקאות ונתתי לו לשתות
"'שתה, חבר שלי, אתה זקוק למנה הגונה של תמריץ לאגו"
אגו הוא לא דבר חיובי במובן המובן שלו,
הוא אמר ורוקן את הכוס
|
ואז מילאתי כוס גדולה בשלוש אצבעות ערק,
בחשתי עם מיץ עגבניות, ושתיתי כמעט בשלוק
זה ממש החליק לי בתאבון לגרון
|
תשים לב לשפתיים, ל-מה שהן אומרות
תשים לב לראש, מה הוא חושב,
ב-מה אתה מאכיל אותו
תשים לב לנפש, תן לה קצת אוויר
|
אז אתה אומר - איזה יום נפלא,
הכול מציאות מדומה,
דבר לא קורה, והעולם מדעי,
והדת היא הוראות שימוש
|
משקפיים ורודות, לילה ללא שינה,
מתהפך במיטה, מענג את עצמי,
חושב על ההיא, מה היא עושה,
בוודאי שותה כוס חלב, ולידה בן זוגה
|
הוא כתב את כל מה שיש לו לכתוב,
ועדיין זה לא מספיק
האישה הייתה רחוקה גם כשהייתה קרובה,
בלתי מושגת כמו פיה או מלאך
|
משרד החינוך זה לא משרד החינוך,
הוא לא מחנך לדבר
זה משרד ההשכלה.
|
אתה יודע שאני פלדה מטפטפת מים
לכל אורכה של החרב
שתשסף את גרונך
|
אני הייתי מוטציה כל-כך הרבה שנים,
וזה מפחיד פתאום להיות בן-אדם
פתאום השמש מברכת,
והטבע עשיר ומלא חמצן
|
אני מתבונן
אני הירח בשמים
אני צולל, אני מלא תעתועים
אני לא יכול להשתמש בתחנוניי להחזיר אותי
|
מתבייש בבדידותי שאין לה סוף,
מתבייש בזין הרופס שלי,
מתבייש בריח גופי סיגריות,
מתבייש שבריאותי רופפת פיזית.
|
הוא קם בבוקר וסגר את כל התריסים
הדליק אור מלאכותי
והתחיל לספור את חטאיו
|
הקבצנים יושבים על מחצלות רקומות פרחי-זהב
יין נמזג במסבאות לתוך ספלי נחושת כבדים
הגרונות שרים
|
אני מרים את הראש מתוך המים
ולא רואה כלום
סרטים לבנים כמו רצועות ניילון
או שובלים של כוכבים שאינם
|
בחרב של לוחמים
אני חוצב מילים מתוך הסלע
נתזי אותיות פוגעות בעיניי,
אך איני ממצמץ
|
לכל שושנה יש חוחים
חוחים זה קוצים
מתוק בפנים, עוקץ מבחוץ
ככה היו מי שהמשילו את הישראלים
|
אתה מתחתן עם מישהי -
מה זה חמודה,
מה זה מתוקה
|
מתי זה היה ששתקתי למרות שאת צעקת
מתי זה היה כשבכיתי, ואף אחד לא ניגש
מתי זה היה שהשלכתי כוסות זכוכית מבעד לחלון אל הכביש
מתי ספרתי את אבני ה-מדרכת, חיפשתי צבעים בכתמי שמן
|
גם אני שאלתי את זה מישהי,
והיא הגיעה רק אחרי 4 שנים.
אבל התזמון לא היה טוב,
אז היא חשבה שאני כבר לא מעוניין.
|
התאריך נקבע מראש,
אף-אחד לא ידע מתי יבוא העכברוש,
חוץ ממתילדה
אבל היא לא אמרה לאיש, ואיש גם לא שאל
|
האוכל היה בסדר, אפילו טעים, זה מתכון סיני סודי
מתכון כל-כך סודי, שנאסר על מי שהכין אותו - לאכול אותו
הוא רק יושב על ספה כפולה, שבור מעייפות אחרי העבודה הקשה על
האוכל,
ושואל - טעים? טעים? ובולע את הרוק שמצטבר בגרונו
|
פתאום הם צועקים "אחדות",
איזו בדיחה
הם בעצמם לא מאמינים באחדות במעט הנימה.
|
אני לא יודע איך את נראית.
אנחנו מתכתבים, אבל...
אני לא יודע איך את נראית.
|
+ מה עושים?
- מתלים מכבסים,
אתה יודע, צריך לנעול את המנעולים,
להתכונן לימים נוראים.
|
שמש זורחת על חצי הכדור הזה
מחפשים מקום להיות בשקט, להיות ביחד
לעשן את הסיגריות כי לא נגמלים עכשיו
לשתות את הקפה כדי לדרוך על משהו מוצק
|
רעב ספוג בעיניה השחורות
הוא יישן כבר שתי יממות
השמש עולה ויורדת, עולה ויורדת
העלים של השלכת, העננים הנעים
|
ים של שברי אותיות מנסות להתגבש ולקבל צורה
על הכאוס הזה אני מנצח בידיים נכות
פה ושם מבליע צעקה שמשתחררת לעיניים ריקות
אבל כמו דספרדו אני מתעקש
|
הוא צף על גלים עשויים ערפל
מרחף ביינות להררי החושך
השקט מחריש אוזניים, רק האוויר משמיע קול
הוא טובע בתוך המצולות של האינסוף הגדול
|
מה יש לך, איש רשע?
עד מתי רשעים יעלוזו?
פוגע במטרה, לא מוותר,
פוגע שוב ושוב עד שזה כואב
|
"נבלות!
מה עשיתם ליהודה משי זהב?!"
|
אין לי כוח להסתכל אחורה
העתיד לא מובן
גם אוויר זה בונוס לנשמה שלי,
ועל כך יש להודות.
|
איך אתה בא אליי בדיוק בזמן
אני זוחל על הרצפה, שופך ביצים
במוחי מזדחל שיגעון האלכוהול
צרבת בבטני, עשן בפי
|
זה מחדש לי משהו?
כל הבלה-בלה-בלה הזה?
אם הוא היה יושב על עמוד, הוא היה יודע
אם הוא היה מתנדנד כמו תפוח בשל מצמרת עץ
|
- וואו... איזה יום יפה, הציפורים מרקדים, ההרים שרים...
+ אתה מסטול? זה יום אבל!
- על מה אנחנו מתאבלים?
+ נגמרה המטבוחה!
|
נגמר לנו היין, מה עושים?
אולי תתפשטי, אישה
אולי נשאר מעט חלב בשד שלך
אולי תחבקי אותי,
|
אני נוסע לראות כמה קונצרטים
ולהתמוגג מכינור שיכור
ואישה עצובה ורפה שמחליפה את דפי התווים
ואיש אחד עם חיוך מנצח שאחראי על הכול
|
נגן לי את השיר האהוב עליי
|
גם אני נדחף לכל פינה,
בגלל שהבית שלי הרוס ונראה כמו מחראה
גם אני נדחף לכל פינה,
בגלל שדפקו לי את הראש ואני מחפש אהבה
|
עטוף תבלין מר
חיי כישלון אכזר
אני רוצה מלצר
שייעשה לי קשקבל
|
הנער חושב שהוא משורר,
הוא חושב שהוא משהו מיוחד,
הוא חושב שהוא ימציא את הגלגל
כבר המציאו את הגלגל, קולומבוס!
|
אני מאבד לאט-לאט תחושת מציאות
מה זו מציאות?
|
נולדתי פה בביב השופכין
הוציאו אותי עטוף רקמות ודם
לא יודע מה אני עושה פה
|
נומי נומי הרוח נושבת
נומי נומי הומה הצמרת
נומי נומי 'כבי את הנר
נומי נומי 'כבי את הנר
|
אשכול של גברים צעירים תלויים מהצוואר
מעל לשער מגרש הכדורגל
האישה הזקנה עמלת-הכפיים צוחקת
ואוחזת יד ביד ידיה
|
אני משייט במכונית להנאתי
רק אני קיים
אני עובר דרך רחובות רחבים,
מכוסים בקרח
|
היא התהלכה בחדרים האלו,
וכמעט לא נשאר זיכרון
לא מהאישה שהייתה, לא מהאישה שצחקה,
לא מהאישה שאהבתי באמת אהבה רבה
|
חם, אה? בוא נתקרר
אני אקרר אותך ואתה תקרר אותי
נעשה מקלחת ביחד
אני אעשה לך ביד
|
הם ממלאים פיהם מים
ודליים ממלאים במי מקלחת
וכל מי שבא שואל מה יש בקלחת,
שכל-כך קוסם לקוסם שבא להקסים
|
העולם לקח את תמימותי
אני לא יכול לבטוח באיש יותר
אהבתך הולכת ומתרחקת ממני
אני מרגיש כנוקש על שערי ליבך
|
מה נשמע בארץ עוץ?
איזה משאלות אפשר לספר
אולי נר ברוח שלא כבה
או טביעת רגל בעפר
|
נטיף קרח תלוי במערה לבדו
מטפטף מיצי קרח
קר לו, וקר לו מעצמו
והוא לא מרוצה להיות לבדו
|
אלוהים עשה כל-כך הרבה ניגודים בעולם -
והוא מתפקע מצחוק
כשאנחנו נקרעים ביניהם
ומנסים למצוא היגיון :))
|
תזדיין איתי, היא ביקשה בדמעות.
אני מצטער, אני לא יכול, אמרתי וחיבקתי אותה.
למה? היא שאלה.
לא יודע, מיררתי בבכי, אני פשוט לא יכול.
|
בטוויית הרשת לילדים כמוני ומבוגרים כמוכם,
שכחתם שאתם טוויתם את הרשת,
והיא רק אשליה, כמוכם.
|
אני אשלוף אותך מהבית קפה,
ואפשיט אותך מהחליפה היקרה שלך
אני אקח את המחשב בו אתה מעבד סכומי כסף,
ואציב אותך לפני כיור כלים מלוכלכים
|
- מצאתי מילה חדשה.
+ איזו?
- נימפומאנייק. מוצא חן בעיניך?
+ זו מילה נימפומאנייקית כזאת.
|
וטעיתי בתוך ליבותיהן של
ובמראה האיש תמהה
נופלים-נוזלים כל הקירות
ואת כבר לא אוהבת אותי
|
ואמרו אחד לשני כמה אני טיפש שלא הבנתי שעשו עליי ניסויים,
ועכשיו אפשר לטפל יותר טוב בילדים של העשירים האשכנזים,
אחרי שעשו ניסויים במזרחי עני שבא ממשפחה הרוסה
|
האשכנזים עושים ניסויים בבני-אדם.
האשכנזים עושים ניסויים במזרחיים.
|
אמנם לפי היהדות
אין ניסיון שמגיע לאדם
מבלי שיוכל להתמודד אתו,
|
אם אני לא מוצא את עצמי נוח בתוך גופי -
יש לי ניצוץ אלוהי
ולכן אני תמה.
|
המים זורמים במקלחת
מקציפים סבון ועיניים
יורדים גשמים משמיים
לי ולך
|
היא חייבת להיות יפה - היא דוגמנית
כמו שטבח צריך לאהוב לאכול,
אפילו אם הוא לא שמן
כמו שברמן צריך לשתות,
|
ל-לנה דל ריי יש שיר -
"איי פאק מיי ווהיי אפ טו דה טופ"
|
תלמד משהו, תפנים אותו,
ואז תשבור אותו ותפרק אותו,
כדי שיתאים לך אישית.
|
הפחדים בלילות חוגגים. כדור מסוים עוזר לי לסלק אותם מעט.
נדמה כאילו לא בדירה שלי אני נמצא,
אלא בבונקר,
וכל רגע עלול האויב לתקוף...
|
נכון הוא לבד, כבר כולם מדברים על זה שהוא לבד ושאין לו עתיד,
הוא לבד ואין מה לעשות זה נכון מה שהם מדברים.
|
מקיש על המחשבון את המספרים הארורים
כמה נכנס וכמה יצא
אני לא חייב לאלה שום-דבר, אני אומר
מתי בן-אדם יתחיל לעבוד בשביל עצמו
|
היי, חבר'ה, מה נשמע?
רק רציתי למסור לכם ממה שלמדתי
שאין שכר ועונש בעולמו של האל.
דברים קורים כי הם אמורים לקרות.
|
באיזה יום בדיוק אתה הולך למות?
באיזה יום אתה הולך להתאהב?
מקשקשים קשקושים ולוקחים פסק-זמן
על-פי הנתונים אתה מסווג כבן-אדם
|
והמים יורדים לאט לאט על הפנים
בסוף נשארת במצח מן נקודה קרה
שממנה שואבת הנפש את נקיונה
|
אני מרגיש בסדר גמור, תודה ששאלתם
ג'ימי הנדריקס עושה לי את זה היום
איזה יללות של גיטרה, איזו פראות
עושה חשק לעלות על הגג הגבוה ביותר,
ולצעוק, ולרקוד, ולשאוג
|
מתעסק במים פתוחים ברזיות פתוחות,
אי-שם ליד הסמטה ברחוב,
בו המים שוצפים וכלום לא נשאר,
מהגשם שכבר לא צף, אלא מתמהמה בעגלות רחוקות
|
כל האותיות של המקלדת יוצאים במחול,
כי אין לי מה לכתוב עוד
הם שורקים מסביב לחדר, מסביב לראשי,
כי אין לי מה לכתוב עוד
|
והאהבות הלכו - ריח שמפו
מקלחות של שרירים-יופי-בריאות
גרונות ניחרים
"אני ואתה נשנה את העולם."
|
רואה צללים בפנים שלי,
מחליפים השתקפויות
|
תרשו לי להציג את עצמי,
אני איש של נימוס וכבוד
אני חולש על אימפריות מפוארות,
לא פיזית, רק אצלכם בראש
|
סיגריה דלוקה בתוך המאפרה,
היא פשוט נעלמה
סיר מרק על כיריים דולקים,
לאן היא הלכה
|
נעל שלה בעקב גבוה
נראה קצת כמו מגף קטן
עשוי עור שחור ואבזמי מתכת
מונח אצלי על מדף מיוחד
|
חשבתי על זה...
מה הקטע?
הבחורה הצעירה נדונה לשבע וחצי שנים
ברוסיה על החזקת 9 גרם גראס.
|
זו ארוחה פשוטה, יש מי שיגיד
זו בכלל לא ארוחה, יש מי שיגיד
בוקר, הבן-אדם התעורר רעב,
התגלח, הסתפר, והכול אגב בעצמו
|
תפסתי את נער העיתונים
שחטתי את העיתונים שלו
שכבתי בגשם תחת ממטרה
הורגלתי לשקרים במנות כפולות
|
אני אספר לכם עליה
זה קרה מזמן, כשהייתי נער
קשה להאמין שהייתי פעם נער, אה?
אז ככה -
|
אני מתפשט מחתיכות הבשר שהיו לי לכסות על העצמות,
יושב בדממה בחושך בתוך שמיכה,
כשהגשם מכה סביב לבית, ורעמים מתפצחים בשמיים השחורים
האוויר חם ולח, אני ממש יכול להריח אותו, ואפילו לטעום אותו
|
אבל מה אכפת לכם, (השמאלנים),
אתם מהגרים לברלין,
איפה שהנאצים הרגו אתכם.
כי אתם אוהבים את הרוצחים שלכם.
|
אתה גומר מהר, אני גומר לאט,
אני גומר יותר מהר ממך, אתה הולך לטיפול?
יש לך זין יותר גדול מהשכל שלך, אתה מהמר בגפרורים?
הרבה דיבורים על איך זה צריך להיראות, אבל מה הם יודעים
|
מי שקורא לי "ערבי יהודי",
בא מאירופה
ולפי זה הוא "נצנצי יהודי."
|
עיניים מלוכסנות וחיוך רטוב,
את באת להראות לי מה קורה עכשיו
ריח של גפרית באוויר, עשן מטחי ירי,
את באת למסור לי דרישת שלום
|
למה יהודים רדפו אותי בארץ היהודים
כי אני יהודי?
|
נזכור את בועז ארד,
שנרצח בידי עיתונאים תאבי פרסום ותהילה וסקופים ורכילות.
יהי זכרו ברוך.
|
ג'ינג'ית יפהפייה עם מבט שיכול להרוג,
ועצמות לחיים גבוהות
אני לא מכיר אותך, אבל את משדרת קשיחות,
ועובדת בעבודה של גבר
|
זה חכם מאוד, הוא אומר,
ואני אומר שאני לא מבין
אבל אתמול הבנת, הוא אומר,
גם עכשיו אני מבין, אני אומר
|
בן-אדם צריך עין טובה
כלפי אנשים וכלפי כל דבר,
גם כלפי החיים בכלל וחייו
|
אשיר לך שיר של בוקר,
למרות שעזבת
איך השמש דוהה כל בוקר מעל קו האופק
וזורקת רסיסים של זהב
|
מספיק לו לגימה מכוס התרעלה
בשביל לראות את הנקודות הכחולות
מרקדות לו על כף היד
|
אם היא הולכת לנצח, היא הולכת לנצח בגדול
עם רעל בכד, עם להב בנדן,
עם אקדח קטן מאוד שעושה הרבה רעש
|
צריך להאכיל את הפה
כמו פרה שמנה למרחקים ארוכים
צריך לטפל בו בכפפות של משי,
צריך לטפל בו בידיים חשופות
|
כולנו נקראים לדגל עוד מעצם זה שנולדנו
בייחוד היהודים, גם אם האדם לא נולד יהודי,
אלא הפך כזה במשך חייו
היהדות קיימת 3800 שנה,
|
היא מניעה את עריסת העגלה
התינוק מביט בחידה ועוצם עיניו
רוח קלה מפזרת שלכת
שקיעה אדומה-ורודה גדולה בהרים
|
אני מסתבך כאן עם כוחות שאיני יודע מי הם.
טיפוסים שנדמה שיש רק בסרטים.
אני גובר על הפחד, אני מסנן את המילים.
יש לי קדחת, ואמצעים לא זהירים.
|
תגיד, מה קורה עם הבן-אדם הזה?
מה אתה עושה לבד בבית?
אני חושב שהוא לא נורמאלי
הוא לא... אה?
|
אני יושב עירום בסלון, מת מקור,
חושב על מצבים סאדו-מזוכיסטים,
מסתכל על הקעקוע שלי,
מעשן סיגריות מגעילות
|
כל מה שיש לנשים בראש
זה סקס ו...
|
מבצעים בי מעשים מגונים
זה לא יפה, אני בוכה
אני רוצה הביתה לאימא ואבא
לא רוצה סקס, לא רוצה סאדו
|
מעשן ברכות את הצער באישונייך
עינייך מלאות בכאב ובכי
אני יודע איך את מרגישה, הייתי שם
משהו נשבר בתוכך ועולמך מתמוטט
|
הייתי בבית לבד, האזנתי למוזיקה
ואז שמעתי דפיקות עדינות בדלת
הן התמזגו עם השיר מהרדיו
לא הייתי בטוח - דלת או רדיו זה
|
אנשים דואגים הרבה לגוף ולשכל,
אבל מה עם הנשמה?
|
יש לו רובה על הכתף,
הווו... הו
הוא רוצה לטבוח בכל אשר ייראה,
הווו... הו
|
יונק עשן לריאות מ-ציץ המוות
מעשן אותך
עד שהמוות ימלא אותי
|
יש לי כדור כזה שעושה הוו
וכדור כזה שעושה צוויץ
יש לי עט שעושה בלה-בלה
ומקלדת שעושה בלו-בלו-בלו-טבעתי
|
סאלי לא יכולה לחכות
היא רוצה הכול ועכשיו
היא רוצה הכול אתמול
היא רוצה הכול בגדול
|
גם אנשים כמוני מפחיתים מערך עצמם,
כשהם יוצאים לצוד שועלים ובעצם לצלוב את עצמם
אני עומד לפני המהדורה הגדולה של החיים
הכול הכניסו בי כל החיים, לא דברים שלי
|
נדמה שהערב ירד, אבל זה לא כך
הוא עלה למרחבים החשוכים של הנפש
באזורים בהם מלקטים דבש ליום המחר
באזורים בהם נכסים הם רוחניים
|
הוא נשאר לישון אצלה, היא מעשנת סיגריה
רגליה החשופות מתוחות אל השולחן הנמוך
הוא יגמור את מה שנשאר בשינה
היא תאכל איזו עגבנייה בתוך לחם
|
הוא מגיע במהרה, אין לו זמן לכלום
בירה ביד אחת וג'וינט ביד השנייה
"את אוהבת אותי, מותק?" הוא שואל
"כולם אוהבים אותי, מותק," הוא אומר
|
אם השם שמור במערכת היה באמת דיכאוני,
הוא לא היה מקים משפחה
אבל הוא הקים
מה שמעיד שהוא נותן צ'אנס לשיטה,
|
הסביבון מסתובב רץ-רץ,
הוא לא מפסיק לעולם,
יד האלוהים מסובבת את הסביבון,
והסביבון לא מפסיק להסתובב. סוב-סוב.
|
הדלת מסתובבת כמו סביבון
עץ נחבט במשקוף מכה בעץ
אני לוקח את עצמי
אני לוקח את עצמי ללא הבגדים
|
לא כתבתי שנים איך היא באה לביקור
שיער סגול, אף אדום, ליפסטיק כתום, עגילים ירוקים זוהרים
אמרתי לה את האמת, אמרתי לה שרציתי אותה
תתפשט תיכף ומיד, אמרה, אך את היצרים שמור לעצמך
|
ולא נשאר לאף-אחד לאן ללכת
וכולם מבינים שהם היו במירוץ מטורף עד כה
שלא הוביל לשום-מקום
ואין לו סוף
|
עברתי הרבה בשביל לא לעבור כלום
זה מצב קצת מביש, אני מבין את מי שמתבייש
להכניס את החוט לחור של המחט,
למצוא מחט בערימת שחת,
|
איך תבקש ממני, ומוחי הרוס
כמו עקשן מרים ראש ואין לאן לראות
והסלע הזה מתפורר, הוא קולט רוחות ומים וחום
היסודות חורקים מתחת לרגליים
|
העיקר שהכול זמין ומהיר ליד המושטת למקלט,
והרוח לא זמינה למטרות רווח נפשי
או אישי, או כספי, או רווחי
ווואו... איזה נוד אני עומד לעשות פה...
|
לחלומות שלי
יש טעם של פתיתי שלג
מתוקים
הם נמסים על בלוטות הטעם
|
וכמה שאת מסתחררת
מניפה דגלים ריקים
מרווה ממני את צימאונך
מבעירה בי רגשות
|
טבעת עם כסף וזהב מעטרת את אצבעך
כסף כדי שתזכרי מאיפה באת,
זהב כדי שתזכרי לאן את הולכת
|
בואו נעשה סדר קטן -
"המירוץ למיליון",
"האח הגדול",
"הישרדות", -
|
מקשקשים קשקושים בלי קשר
"מצחיק איך כמעט דרסו אותך היום"
רגע לחלום אותה מתרגזת עליך
רגע לחלום שהמכולת נפתחת בשתיים בלילה
|
בעבודה השוטפת במשרד
בחדר המיטות בדירת הזונות
בצנרת של הכימיקלים הנוזליים בתוך מבחנות
את מזריקה הכול לווריד
|
אנשים זה לא כמו פעם
פעם אנשים חלקו אתך כריך
היום אנשים יושבים בבית קפה עם סיגריה בפומית,
שותים קפוצ'ינו וחולמים להיות אל פאצ'ינו
|
אנשים שלא נותנים לילדים שלהם ממתקים,
כי "אמרו להם" שזה לא בריא,
מתעלמים מהעובדה שסוכר
הוא המזון העיקרי של המוח,
|
כל הבוקר שלך נראה כמו הפצצה גרעינית
את הולכת לחרבן לך את החיים?
כל בוקר אני קם ויש שמיים
מה את עושה כשהיקום קורס?
|
קניתי סוכר חום במכולת
מכולת שכונתית קטנה,
עם מדפים נמוכים
היה שם לחם לבן ולחם שחור
|
יש ילדה, היא בוכה, כי נפלה לה הסוכרייה
סוכרייה אדומה על מקל, עכשיו היא מלאה חול ולכלוך
אימא אמרה שזה פיכסה, וזה לא אוכלים
היא מאוד רצתה את הסוכרייה
|
לתת למעשה אהבה מצעים נקיים, רכים ריחניים
הוא נותן ביטחון ואני נותנת סדר
תמיד יפה, תמיד רכה
סכינים במקום עם להבים למטה
|
לסבא שלה היה סולם ארוך,
מגיע עד שמיים
סבא שלה טיפס בסולם,
ולא ירד בינתיים
|
בבוקר זה עבר לי, אבל לא בדיוק,
רק בערך
אחרי הכול הייתי צריך לעדור את הגינה
לצאת בקור הזה כדי לעדור גינה קפואה,
|
אף-אחד לא מכיר אותי כמוני
גם אני לא מכיר אותי
רק אני מכיר אותי, ואף-אחד מלבדי
אין אני
|
אני מאוהב בסוס מת
אין לו בעיות למרות שהתולעים אוכלים אותו,
והגוף שלו מוטל בשמש בבור, משחיר ומצטמק
|
תאט את הקצב, סוס מטורף
נאמר ברגע של חסד כשהכול נעצר
עם יד על המותן ויד על הראש
שם שמיים ושם פעולה לעשות
|
אין אוויר ואין נשימה, הצפת מידע
הלכתי היום אל מחוץ לבית,
לא יכולתי להישאר בחוץ יותר מסיגריה אחת
היה נעים אבל משעמם, מה הם עשו לנוף
|
אם אני אכתוב שיר - זה יעבור?
מחלת האדמת שמחלחלת בנשמה,
הקדחת ההולמת בראש,
השחפת שמפרפרת את הלב,
|
אישה עם אצבעות של זהב
טועמת סושי מהדוכן המקומי
מחליפה חיוך עם המוכר,
עם מי שעשה את הסושי
|
עומדת בגשם עירומה וקר לה,
ומישהו עוטף אותה בשמיכה
היא שואפת גבוה ומנקבת חורים ברקיע,
אבל כפות רגליה על האדמה
|
כשאני עייף מדי לכתוב לך
את מה שעשיתי כשקמתי
ולא היית לידי, ואני לא לידך
והשמש הייתה במרום השמיים
|
הוא אומר שאנשים בודדים,
ורוצים להתקשר ביניהם במשהו משודרג יותר מטלפון
הוא בנה את הקופסה הכחולה,
אבל הבין שקודם כל הוא צריך לבנות מחשב כמו שהוא רואה אותו,
|
אין פה אהבה,
רק גללים של חמורים.
|
גם שיכורים מנגנים, כשהם מנגנים
אתה מוריד בזוקה ג'ו ומרגיש בסטלה
פורטת עם האצבעות הארוכות שלך על הגיטרה החשמלית
אתה מרגיש את המוזיקה פורצת כמו מזרקת יין
|
מוחמאת לוקחת העלמה את הסוכרייה, ומכניסה לפה
למחרת היא תהיה מאושפזת באגף סגור בבית חולים לחולי נפש
|
הכול איבד את הצורה שלו, אני יודע
זה כואב? קצת
אבל מה אפשר לעשות שלדברים כבר אין משמעות
ואני מכרסם עוגיות כמו עוגיפלצת, וזה כל מה שיש לי בחיים
|
אני לא מוצא סיבה לעשות פה מסיבה
כל מה שהיה - נגמר, נסגר,
גם אני סיימתי להושיט יד לבננה
|
יש משמעות לכל דבר שנאמר
אני לא יודע אותה
יש דם חי מתחת למיטה שלי
הוא לא כל-כך מוכר לי
|
אני עייפה, עייפה, תביט לי בעיניים
תסתכל טוב-טוב, מה אתה רואה
איזו מן סימפוניה ארורה זאת
איזה מן ריקוד
|
כאילו איך אתה מרגיש באמת
אני רואה אותך, אבל איפה אתה
הדלתות נסגרות תמיד עליי
לא מנתקים מגע בגלל סיבה קטנונית
|
התעוררתי הבוקר עם מצב רוח לעוד
מילה לא באה אל שפתיי שנתיים, כי אין מי שישמע
אמרו לי שאני טוב במשהו, אבל לא אמרו ב-מה
אולי אני ארנב שלכת שעדיין מחפש נחמה
|
אסור לי לבלף על דברים שלא ניתן
יש חוקים אסורים בכרכי הספרים
ערוגות של בשמים בלי חלקות של פרחים
זרמים חשמליים תת-קרקעיים
|
למה סיגריות עולות כל-כך הרבה?
די לעריצות השלטון.
|
איברים חיים בתוך הצלחת שלי
סיגריות חיות מתפתלות בתוך פי
אני משייף את הנחשים
מנקז רעל לכוסות גבוהות
|
הלו, הלו, שמוליק,
כבר יצאת מהמקלחת?
"לא, גברת מלכה,
אני עדיין מתקלח"
|
בבוקר משתנים לה הפנים
פרח ירח נלהב הופך לשלולית
בבוקר אני מציע לה להתקלח כדי שתלבלב לכבודי
אבל היא מעדיפה להיכנס לקופסת שימורים
|
אני שומע את הרדיו נאנח בקולו של השדרן העייף
מאזינים מבקשים שירים שפוכים ומשתכשכים
הם פולטים לטלפון את השיר שביקשו קודם מעורך השידור
והקריין מהנהן -שיר יפה, יפה,- ומנגן אותו בעצלתיים
|
"אתה הולך לכתוב???" הוא צחק מלוא גרונו,
"הוא הולך לכתוב, הוא חושב שהוא סופר!"
-מה מצחיק?-
"אתה לא יכול לכתוב, אתה משוגע, משוגעים לא כותבים!"
|
היה לו מחשב, יותר נכון מחשבון, בו הוא חישב את סיכויי הנשמות
לשרוד בעולם הזה.
את כל הנשמות הוא הצליח לחשב מה יהיה איתם בעתיד,
חוץ מנשמה אחת - הנשמה של כלבי אשמורת.
|
מחיר כבד משלמים האנשים
על גובה לבם ודרכם הנלוזה
הארץ נקרעת בכל-כך הרבה בחינות
והאגו וחוסר הכבוד לזולת חוגג
|
סילביו,
יש לי אקדח
ואני הולך לירות בך בגב
|
ברוך הבא לפני ההולך לגיהינום ובחזרה
דרך ארוכה מצפה למי שירצה לעמוד בשער
דרך היהלומים לא נקייה מאבנים חדות
ועד כמה ארמונות החול יחזיקו
|
מגולחת מ-כל הצדדים,
עם עור חלק רך
נראית כמו דמות מצוירת יפנית
יופי כזה מתוק ורך אצל שחקנית פורנו לא ראיתי עד עכשיו.
|
אז אני הולך למטבח ומבשל לי ספגטי
אוכל אותו (את הספגטי) בחמדה, לא משאיר ספגטון קטן
מביט אל ענני הבוקר מתאספים על ההרים,
גשם עומד לרדת, אולי זה סימן למשהו.
|
ראיתי נחש, בטלוויזיה
נחש נקבה, נחשה,
שהייתה בהיריון עם איזה 17 נחשים עוברים
וכשהיא הייתה בהיריון
|
שתפתח את הדלת ונראה אור
חומות של שתיקה
מה קרה, מה נהיה
איפה מה שהיה
|
כמו זה מתגלגל כמו כדור-הארץ,
אם כדור הארץ בכלל קיים
אם זה גובר על כל חוקי הטבע,
ומה הם חוקי הטבע
|
ולפעמים אני חושב...
מה לך החיים האלה, לך ולא לך?
אולי תחבל בעצמך,
ותתמוטט מת על המיטה.
|
אני לא מנקה את החרא מהשירותים,
ולא את טביעות הרגליים בבוץ השחור
אני לא שוטף כלים,
ולא מסבן אפילו את הזין שלי
|
תביני, לא רציתי לפגוע בך, שרמוטה,
את פשוט טובה מדי כדי להיות נעל הבית שלי, מכשפה,
זונה כמוך צריכה לעבוד בעבודה נעלה של שוטפת גופות,
את מבינה שאת צרה צרורה בעולם מלא מחראות
|
מטריקס היה ילד קטן שניגן על מנדולינה
והפך לאייקון עולמי על גיטרה
במסרים חתרניים אנטי-שמרניים, אנטי-קפיטליסטיים
הוא עדיין מנגן על גיטרה
|
היה איש אחד אילם גבוה ודק
כל ערב לפני הלילה היה מדליק פנסים
זה היה לפני שהיה חשמל
הוא היה מדליק את הפנסים ברחוב על בלוני גז,
|
מתחזק מעמדו של קליפה בחברה
צריך למוטט את ביטחונו העצמי
"איך נעשה את זה, אורגן?
|
אדם מתחדש מרגע לרגע.
רגע שהיה לא מעיד על רגע שבהווה.
אדם עושה דברים והוא לא יודע למה.
דברים קורים בחייו של אדם והוא לא יודע למה.
|
סתם טפטפת מטפטפת על לבי המדמם בתחמושת
של ילדים רעבים בלי אוכל שרבים על עלה שלכת, ומנצחים
את רעב השמיים מאור השמש, שבאש עולה
והם מנצלים את אור הבוקר כדי להרקיד את הלב ולהאכיל את העיניים
|
אני ישן שנת מלאכים,
כשהשדים המפלצות בי נוגסים
אני לא שולף חרבות... עדיין
פשוט תוהה לאיזה עומקים של פיגור הם יגיעו
|
רציתי אותך במיטה,
אבל את היית צנועה,
ולא הסכמת שאעשה לך טובה
|
הלכתי לאיבוד
אפשר לכתוב את סיפור חיי
כשאני עומד בלב רחוב
ולבי טובע בתוך הגוף
לעכל ולהקיא אותו עם כל תסכוליי
|
דווקא זו הייתה מילה טובה
יש הרבה מילים בעולם בכל מיני שפות, אבל זו הייתה מילה טובה
חבל שהיא הפכה לת.נ.צ.ב.ה
המילה הרגישה טוב באותו ערב, היא החליטה להסתובב בחוץ
|
אני לא מפלה -
כולם שווים לי לתחת באותה המידה.
|
"חבר'ה, חבר'ה...
מה זה האגו המטורף הזה...?
תרגיעו."
|
"באינטרנט, כשאתה צורח,
איש לא שומע אותך"
- הגולש השמיני.
|
ו... כן. השארתי אותך במדבר,
אבל עם הרבה מים,
מצטלמת סלפי בעודך גומעת מים,
ורגל אחת מונחת על סלע באדנות.
|
גם היו לו לבנות ורודות סגולות כתומות,
אבל הוא לא עשה מזה עניין
על הקיר הייתה מחרוזת שנתנה אשליה של בית שאנטי,
למרות שהבית היה סגור וסחי עד מאוד
|
הזרמים היו חזקים והשמש נשפכה כדם
לא ראיתי בעיניים את מה שהייתי אמור בינתיים
"איבוד שכל ארוך טווח," - הוא הכתיב לעכביש,
ואז חייך ואמר - "אני חושב שזה יהיה להיט,"
|
הסמטאות מתפתלות, כולן נראות אותו דבר,
זה כמו מבוך, איך יוצאים מכאן
איך מגיעים הביתה שלי אל אימא
למה הרחקתי לכת
|
הוא זורם לכל קצוות הקשת
של השמש בענן
של העוגן בספינה שמצאה נמל
של העישון המאסיבי הזה
|
אני רעב לסמרטוטים בתוך הפה
כנראה שזו האמת, כי כתבתי את זה
אבל מה יגידו השכנים,
כשסגנון השירה ישתנה.
|
הרעבה עצמית מינית
אהבה מורעבת פראית
מצולקת, מושפלת עד עפר
מדליקה נרות נשמה בבתי-מקדש גדולים
|
קינות עד הודעה חדשה
זה נפלה לו מנורה וזו הסתבכה לה השמלה
יושבים ומקוננים בבתים כמה החיים שלהם הרוסים
הילד לא רוצה לדבר, נשבר לו
|
היה לו סלוטייפ, יש כאלה שקוראים לו מסקינטייפ, מתחת לסנטר
הוא אמר שהסלוטייפ שומר שלא ייפול לו הסנטר
רק הילדים והתימהונים האמינו לו, וגם זה בחשד
אני קצת האמנתי לו, כי אני תימהוני
|
בוקר טוב סניורה, או שמה ערב טוב
התקלקל לי הקלקול בתוך הקלקולון על המדף
זה שטויות במיץ עגבניות, ודווקא אני אוהב מיץ עגבניות,
כי זה נראה כמו דם, ואני ערפד :)
אבל הגענו עד הלום, למרות כל המכשולים, ואנחנו שמחים
|
מבשלים ספגטי במים עם שמן
קצת שמן כדי שהספגטי לא יידבק
מטגנים בצל
בשמן
|
לוקחת את הלב שלי ועושה ממנו מיץ עגבניות
זה בסדר, אני כבר רגיל,
זה עדיף על שתעשי מהלב של עצמך מיץ עגבניות
את מדברת איתי את כל החרא בחיים שלך,
ואני סופג
|
הוא מתקלח במים רותחים, וטוב לו טוב,
לא טוב לי לא, כי אני בתחתונים
והוא שופך את הזרם על גופו החטוב,
וכולי נרטב מבפנים, הופך לספוג של תשוקה
|
ספידי גונזלס רץ איתי
ספידי גונזלס רץ בשבילי
הוא יביא לי את ספידה גונזלס
הם יעשו ספידונים גונזלסים
|
כאילו את חושבת
ש-רק תציגי את עצמך
תשתקי ותהיי יפה
ותחייכי לכל שטות שלי
|
מעניין מה משה רבנו היה חושב על זה
הוא לא ענה,
הוא שקע למן התכנסות כזאת מהורהרת
אני נתתי לו לישון
|
או כמו
ספסל רחוב מלא שלג
זה כמו בור באמצע הכביש
או תמרור לא נכון במקום לא נכון
|
כמו ספרים דחוסים בחור בעליית גג
דחוסים טוב-טוב בלי סדר או נושא,
העיקר שיהיה כמה שיותר מקום לדחוף ספרים לחור
|
אני חושב שיש יותר מדי סקס בחברה שלנו
סקס הוא דבר חשוב וצורך חיוני,
כמו כל צרכי הגוף,
אבל הוא לא נשגב יותר מיופי השקיעה
|
זה היה לחץ בתעלת האוזן או באוזן התיכונה,
שהשפיע על איכות השמיעה,
ופתאום הורגש "פוק" באוזן כשקילפתי עטיפה של גבינה משולשת,
ופתאום כמו עולם השמיעה נפתח
|
אחת הביטה בי בסקרנות ובתשוקה
רציתי לכתוב חיבה, אבל זו הייתה תשוקה,
למה לעדן את המילים
הקוסית הזאת רצתה לזיין אותי!
|
היא מתפתלת וגונחת וקוראת בשמי,
בזמן שהיא בוחשת ביערת הדבש שלה.
"תגידי," אני שואל אותה, "למה את מאוננת כשאני פה?"
"הו, לו הוא היה פה, והיה חודר אליי..." היא מתמוגגת.
|
הוא שטף את הסבון
למה אתה שוטף את הסבון?
שיהיה נקי.
תנסה לשפשף עם הסבון את הזין.
|
אם אני חדל אישים, אתה חדל נשים, הוא אמר
אני חדל הרבה דברים, אמרתי, אבל אף-אחד לא מדבר עליי
אפילו לא אתה? הוא שאל
אפילו לא אני, עניתי, ובעיקר לא אני
|
פעם כשהיו בתי קולנוע, הייתי הולך לקולנוע
טלוויזיה לא הייתה טלוויזיה, ואינטרנט לא היה
הלכתי והיה איזה סרט עם בראד פיט,
משהו שהוא הרקולס או אכילס, בתקופה של חרבות ומלחמות
|
לפי הסרטים האמריקאים -
כל האמריקאים עשירים.
ואם הם לא עשירים,
הם מנסים להשיג כסף.
|
תקנה מ-יד שנייה,
הוא אמר לי
עברתי דרך הזכוכית
עופות גדולים פרשו כנפיים בקניון
|
ויטמין B17 שנמצא בתוך גוגואים,
מרפא סרטן.
פשוט לא רוצים שתדעו.
|
שני ילדים ליד המזח
רוח נעה בעצלתיים
איש גדול עולה בחכה
מבטיח להם נקמה איומה
|
בוקר טוב לפרח שפורח בסתיו
בוקר טוב לארץ לעולם-לא ולפריחת החצב
בוקר טוב שהתעוררנו, ואנחנו חיים,
איך זה ייתכן
|
הם רוצים לאכול בריא
אבל הם לא רוצים לאכול כשר...
|
והם הסתכלו עליי כאילו לא ראו בן-אנוש מעולם
הם חיכו שאני אשמיע קול, ואני צחקתי
הם שאלו אם אני מסוגל לקטוף ירח, ואמרתי שלא
אולי אתה יכול לעוף, הם שאלו
|
אם ציפורים עפים גבוה,
למה הם עפים גבוה?
ואם יתושים עוקצים בתחת,
למה הם עוקצים בתחת?
|
עמדה ליד החלון בחדרה ושתתה קפה רותח.
היא לא ידעה, לא ידעה,
שגבר חרמן שהיא סתם פנטזיה בשבילו
עומד ליד החלון שלו בחושך ומביט בה.
|
הוא דוקר עצמו בבטן
למה אתה דוקר עצמך בבטן?
זה לא יפה.
|
אבא קם, אימא יושבת
אבא מקפיץ פנקייק, אימא מקנחת ת'אף
אבא צובע את החדר, אימא מנגבת את הרצפה
המדרגות בחדר המדרגות שורקות נעימה נעימה מאוד
|
עבדי המין הלוטמנים היו קרבן של יצר המין של נשות מורן
הם עבדו בפרך כדי לספק את יצר המין של נשות מורן, שלא ידע שובע
לעולם
רבים מהם קיפחו את חייהם במשטר העריצות המיני של נשות מורן
|
מהדורות חדשות
זה בשביל שתהיה לך אשליה
שאתה בעניינים.
|
- עבר הרבה זמן מאז שהשמש שקעה,
ועוד מעט היא תשקע שוב
מה היית רוצה לעשות לפני שנשתגע?
|
אז נגמר הזמן לעוד משאלת מוות אחת ודי
אפשר לגמור בשיר מזמור
זה לא שהקיר הוא ממש קיר,
הוא יותר כמו מראה אטומה
|
עגבניות ירוקות מטוגנות
זה טוב לנו, לכולנו, לכל בשר ודם
כשאין מה לאכול, אין לחם, אין גבינה,
אוכלים עגבניות ירוקות מטוגנות
|
עגבניות ירוקות לא קונים בשוק!
אתם לא מבינים!
בשוק קונים עגבניות אדומות!
זה אלמנטרי!
|
העגבנייה לא רצתה שיאכלו אותה תנינים אדישים
אם כבר לאכול אותה, אז אנשים תאוותניים
לא יצורים גדולים כמו לטאות ענק,
שלא אכפת להם בכלל מהעגבנייה האכילה
|
כן, אני חולה, ואני אפילו משוגע ומטורף
אולי, אבל מה זה משנה,
וכמו שכתב מישהו - לא צריך לדפוק את מי שכבר נדפק,
אה?
|
עגבנייה באה אליי בחלום
בכתה, בכתה
אמרה למה התגלגלתי לעגבנייה?
שאלתי אותה מה הייתה בגלגול קודם
|
לגמתי משקה עגבניות
בדמות עגבנייה עסיסית מלאה עסיס
חציתי אותה לשניים ובזקתי מלח
|
אני יכול לנגב חומוס בחומוסייה ליד דלפק המסטיקים
או להקפיץ באוויר כמה ערמונים וחרובים
ללטף בלשוני שקדים ירוקים
ולפצח עד הלשד הרך
|
משקרים לך בפרסומות,
נותנים לך במדיה "עצות" ש-רק להם מועילות,
זה עולם של עגל הזהב,
זה עולם של זונה
|
הזדיינת אתו?!
"כן!"
למה עשית את זה?
"כי כיף אתו!"
|
אני רואה עננים יורדים נמוך על העיר
אתה עוצם עיניים כי יש לך בעיות בראש
הרדיו מנגן את אותו השיר כבר שנה
אני מכינה גם לך ארוחה
|
הבוקר נמלא באור מסנוור
כמו יד ענקים ששורפת חלומות
לא טוב להיות יותר מדי מעשיים,
אולי אכתוב סיפור, אולי שיר
|
איך תגיעי לי עד לכאן
כשאני תלוי על סולם
והמרחבים מכים באישונים
ולילה יורד עליי והשמיים מוארים
|
איפה את אהובתי? למי את מחכה?
תחזיקי את המעקה, את עומדת ליפול
|
עובדים סוציאליים לא מועילים לאדם בכלל.
הם רק מנסים לאלף אותו כדי שיהיה מועיל לחברה.
הצרכים שלו עצמו לא מזיזים להם.
במילים אחרות - הם מאלפים עבד לחברה,
|
ברוכים הבאים לעולם,
כאן לא מלקקים דבש
יש ימים יפים ויש ימים רעים,
לפעמים מאבדים את התחתונים, ולפעמים את הפנים
|
עובדים סוציאליים הם אנשים מאוד רעים,
אל תתעסקו איתם.
|
ברוכים הבאים לעולם,
כאן לא מלקקים דבש
יש ימים יפים ויש ימים רעים,
לפעמים מאבדים את התחתונים, ולפעמים את הפנים
|
"שלום, אני עובד סוציאלי,"
- שלום, עובד סוציאלי!
"שלום,"
- אנחנו אוהבים אותך, עובד סוציאלי!
|
- הלו, עובדת סוציאלית, רוצה זיון?
"כבר זיינו אותי בבית."
- אה. סליחה.
|
המשמעות ניטלה מן העולם כשעשית ממני בבואה והלכת
ישבתי שעות ועדיין לא הבנתי למה הכול מתקלקל לבסוף
הלכתי כמו איש זקן על מקל וראיתי ילדים גאים-גאים
המבוגרים ממני מרחמים עליי, אני לא יודע אם בצדק
|
אני רק עובר כאן,
אני לא מכאן
ראו אותי אנשים, שאלו מי זה
אני לא עניתי להם
|
חביתה משלוש ביצים... של שור
קרטון חלב... של היפופוטם
לחם עשוי זרעי חרדל...
לא! זה לא נאה ולא יאה!
|
יש לי עוגיית שוקולד עם פצפוצי שוקולד
בציפוי שוקולד
ובתוכה קרם שוקולד
|
הדלת סגורה נעולה על מאה וחמישה בריחים,
ואין מפלצות שאורבות ברחובות החשוכים,
עם פיות גדולים כמו עוגיפלצת,
וריח של ביוב שיוצא להם מהפה
|
באוויר יש ריח של גפרית או אבק שריפה או גז,
וזה כבר כמה ימים
אני מתחנן לטיפת נחמה לנפשי הדואבת
ממתין לאיש שיבוא ויציל אותי מעצמי
|
עוד אני יושב בין כתלים קרועים
מחפש בספר את ילדותי
רוח זורמת אל בין כתלי ביתי
אורות צהובים מהבהבים בי
|
נישק את רגליה
מצץ את החיידקים מהציפורניים שלה
|
מה רצתה העלמה כשטחנה את אהובה
מה רצתה, מה ניסתה, ל-מה נמשכה
אולי לשפתיו האדומות מלאות כמו שושן צחור
אולי לשיערו השחור כעורב או לריחו
|
מה עושה איש מסכן על הגשר בחצות
אולי הוא מתכוון לקפוץ
חיש מהר הציל אותו ממוות וודאי
כי אני גיבור העל של העיר הזאת
|
אימא שלך הייתה אלכוהוליסטית לפני ששפכה לעצמה את המוח
השאירה תיקיית שירים עם כיסופים לאדם זר
מצאת אותו בבית העלמין באחת החלקות
לא מלאו לו 18.
|
עוד מעט תזרח השמש ואני אראה אור יום
במניפות קרני-השמש יש לי על מה לחלום
ארץ זו לא נודעת, ואי-אפשר להכיל את כולה
יושבים בנקודה, נודדים מאחת לשנייה
|
יחסים עם נשים מזיקים לבריאות הנפשית,
לפעמים גם לבריאות הגופנית.
כי אישה דורשת יחס מיוחד
ש-רוב הגברים לא מסוגלים לו,
|
אני חיילת בודדת בודדה מאוד
אתמול התאבדתי
אני גר על הבניין הגבוה ביותר בת"א
אני רואה את הלבן של העיניים שלכם
|
קשה יש רק ב-חלה, וגם אותה אוכלים,
עם דגים חריפים, בצל וצנון
אני שכחתי שאת לא מדברת איתי,
כי שלחתי לך מכתב
|
הם חארות
כולם יודעים שהם חארות
אפילו יש עליהם חותמת גומי -
חארות
|
עד מתי, אלוהיי,
כופרי ישראל ישלטו במדינה
עובדים סוציאליים אשכנזים שמאלניים חילוניים -
לא שליחי השם הם,
|
פה ושם יש שעשוע,
לשקוע בתוך התעתוע,
לשזור שקר ועוד שקר,
לארוג גלימת שקרים מכובדת
|
אם לרגע אחד אף-אחד לא יעסוק בתורה -
העולם ייעלם,
פשוט כך.
|
אני עומד על הר קפוא בסוף העולם,
הכול מסביבי שממת קרח
אין לי מגלשה להתגלש עליה למטה
אין לי אמצעי לרדת מההר שלם
|
היא חושבת שהיא חכמה, אה?
ואולי היא באמת חכמה, אז מה?
השאלה לאן היא מנווטת את השכל שלה
|
אתה חושב שאתה חכם?
מה יישאר מהמוח שלך
אחרי שאתקע לך כדור בראש?
|
משמחים אותי עם בלונים,
וכל מיני סרטים צבעוניים,
וקונפטי, ועפיפונים
ויש להם כדורים פורחים
|
אז מה, היא יושבת
שם על הדרגש, כולה עצב
מלכלכת את הסדינים בדמעות יובש
מטפטפת דם על האריחים בכאבי תופת
|
נולדתי לעולם אלים שפוגע בכל דקה ורגע
בגוף-רוח-נפש של כל אדם
שגם הוא פוגע בתורו.
|
מתפלא אנוכי לאן הלכתי,
ומדוע צריכה להיות קשה יותר הדרך חזרה
מהמבוכים בהם הסתבכתי,
מעין הסערה
|
בבוקר מוטל יחף על לשון של מיטה,
והזרם זורם קבוע על אותה המנטרה,
ואיש משתולל ברחובות עם מחבט טניס,
וילדה אוכלת גלידה ומכתימה את השמלה
|
זיגי צף על עליונים ותחתונים
והמים קורעים את המיתרים
זו שאלה גבוהה שבוודאי נפתרה
כשהגולה מסתחררת במרחק כחולה-ירוקה
|
הגעתי למסקנה שאין דבר כזה עולם גשמי,
זו המצאה שלנו ביחס אלינו
כי בעצם העולם הזה מדומה,
כלומר כמו מציאות מדומה
|
מכוניות כבדות משוריינות חוצות את הרחוב בעשן
לכל אחת יש קני-רובים מציצים מהחלונות
כל ראש כנופיה שולט על שכונה
משוריין מ-רגל עד ראש, מקוצץ-ציפורניים עד טיל-כתף
|
כל הילדים שלו דפוקים,
והוא עדיין חושב שהוא תמיד בסדר
המשפחה שלהם הייתה הרוסה,
ובכל זאת הם הקימו משפחה חדשה,
|
אני לא יכול לעמוד בעומס המזורגג הזה
למה אנשים לא מדברים איתי בגלל קטנות
כל היום אני מתרוצץ לקנות את המצרכים,
ואז אני עומד כמה שעות במטבח, וחם לי
|
אתה חייב לתפור כל קרע בשולי המכנס שלך
אתה חייב לפורר כל גלולה לתוך המשקה שלך
אתה צריך לתפוס את השמש בביצים ולסחוט
אתה צריך לבלוע את הירח עד שתיילל כוכבים
|
הוא מזדרז כי עוקבים אחריו
זה מסוכן, הוא אומר, הם יכולים להיות מסוכנים
הוא מתחמק בכל מיני סמטאות צרות
בטח הם רוצים לדקור אותי, הוא אומר, זה לא בריא
|
ארבעים יום וארבעים לילה אני עושה ביד
כל הזמן אני עושה ביד
פשוט כי אין לי משהו אחר לעשות
בהתחלה אתה מפנטז על נשים
|
כן, זה כיף, לדהור על המילים
לאחוז את השור בקרניו כשהוא משתולל
אתה מתפשט מבגדים, הבגדים מתפשטים ממך
אתה אוכל את הדג סלמון, הדג אוכל אותך
|
כל היום וכל הלילה אני עושה ביד
לפעמים אני עושה ביד לעצמי, לפעמים היא עושה לי
לפעמים היא יורדת לי, לפעמים אני יורד לה
לפעמים אני עושה לה ביד, לפעמים היא עושה לעצמה
|
בנפול אויביך אל תשמח,
וביגון חברך אל תשתעשע
הגש לו מרק עדשים
זה טעים ובריא ומחמם את הלב
|
אם אתה חי ב-צל
אף-אחד לא רואה אותך
אם אתה נודד ברחובות כמו חתול
ואוכל במזללות כמו כלב
|
תקלף עטיפת מסטיק ותלעס
כל הערפדים משחרים לטרף
היה לי רגע לנסות להיות בן-אדם
כל מי שמרים ראש מעל ענן מקבל פטיש בראש
|
ערפלי החושך אפפני והייתי כמתהלך
בגני האלוהים על מפתני
ועיניי דומעות מיופי או כאב
ולא אוכל להכיל את העוצמות המתגברות
|
אין לי שפם דיסלקטי,
אני מדבר צרפתית
אין לי שפם דקיק,
אני ספר צמרת
|
כל הקולות בעולם לא יגרמו לי לסטות
אלוהים יודע כמה קולות אני שומע
כל מבזק חדשות מראה אצבע,
אני רואה את הצל הגדול מאחורי הקלעים
|
כשהעולם הפך אגואיסטי על סף פיצוץ -
הוא הפר את כל איזון הטבע.
מהאדם שאחראי לכך,
עד החיות, הצמחים, והדומם.
|
עייפתי מהזמן העצל שזוחל בנתיב הצהוב
ללא כלום כמעט
מתנחשל בלולאות נחש את השדות
המצהיבים בנחושת דבש מתפשט
|
לפני זה הייתי ילדה קטנה עם שתי צמות
היום אני ילדה גדולה עם M16
ראיתי הכול, שמעתי הכול, על נטייתי המינית
זה לא מונע ממני לירות ישר בין העיניים
|
כי יש פה ילדים שעושים מסיבה עם בלונים והכול,
והרעש מחריש אוזניים
כי ילדים קטנים אוהבים בלגן ורעש,
שמעיפים להם את האוזניים לאוקלהומה
|
ועיניים פקוחות אין חושך לראות
את הסבתא המתה, את הרעם המהדהד ברחובות
מזילים דמעות על רחובות חשופים קודחים חום
והבית צבוע צבעים מתקלפים
|
תשמעו אותי כי לא הלבנתי בדרכים
מחכה עדיין לסוף הקיץ שנמשך כל-כך הרבה שנים
אין מי שיכול להציל אותי מעצמי,
ממה שעשו לי
|
לא יכולתי עוד
לעמוד במבטך המקפיא
לא יכולתי עוד
לדעת שלבך מתקשח נגדי
|
עירומים במקלחות מחכים לזרם הקל של הצחנה שתשטוף את גופם
מודים על החיים האומללים שניתנו להם
מתפללים יומם וליל על דברים שאין להם צל של מושג בהם
מתכננים את המהפכה הבאה, או המיתה הבאה,
|
מה אתה מדבר,
בשעת חצות, כשהשמש במרכז השמיים,
ואנשים הולכים ברחובות הוזים,
צמאים למים
|
איך זה שעיתונאים מנסים לנגן לנו על הרגשות,
כש-להם עצמם אין רגשות?
|
כמה העיתונאים בזים לבני-אדם...
אלוהים ישמור!
|
הוא ישב בחצר שלו ופיצח גרעינים,
ושתה בירה,
בדיוק כמו בשנות השמונים
|
כי את לא מבינה את משקל הדברים
את לא יודעת איך זה להיות אני
את חושבת שאני משחק,
את חושבת שאני יודע מה שאני עושה
|
עכביש קר בצהריים מלא, ריק ממחשבות,
שותה קוקה-קולה מתוקה ומחכה לבאות
הם אמרו שהם צמאים שם בחלום,
ורצו שמפניה תוססת להרטיב את הגרון
|
עכברים אוכלים לי את העיניים,
עלוקות מוצצות לי את הדם
ואני יושב וצוחק עלינו, כולנו,
כמה אנחנו טיפשים
|
עבר על פני השדות שהיו פעם לחם
בתוך האדמה דברים רעים והשמש זורחת מעל
אהבות מטרידות אותו בתעתועי הלב,
ותאוות בשרים שנמזגת עם האהבה,
ולא הולכת לצדה
|
את לא תזייני לי את הצורה, כשאני שקעתי לתוך המים הכחולים של
המוות, ולא היה איש שיציל אותי.
כשהרובוטים צעדו לבית-הספר כמו חיילים, והמורים ירקו פקודות
והצליפו בראשים, את לא תדעי.
|
הכול בסדר, אפילו מצוין,
התפנה לי זמן לחשוב על דברים חדשים,
יותר בונים ומעשירים.
|
אני אוכל הרבה יוגורט
והם מדברים איתי - מה יהיה איתך
למה מה, מה נהיה אתכם
אני בסדר גמור, אין צורך בדאגות
|
יושב לבד במיטה, עם מיטה קרועה,
עם דף נייר קרוע, עם לב קרוע...
(יההה... נכון אני מעורר רחמים?
בכל הכוח, כולם לבכות!)
|
כואב לי כל הצורה הצורתית, זו שמתחרזת עם צרצרית
שברו לי כנפיים, שברו לי שן, אני בעיצומו של משבר אפל
צמרורים-צמרורים, הכניסו ברזלים לעורקים שלי
בזז-בזז, קדחו מקדחות בעצמות שלי
|
איש אחד בעל שמונה ידיים ושמונה רגליים - עומד על הראש
סביבו מסתובב החדר - אחד, שתיים שלוש
הדלת סגורה, אין נכנס ואין בא,
רק הכתלים סביב שעושים מנגינה
|
בלילה-בלילה שום-דבר לא קורה
יש לי רגע בו אני מסתובב סביב עצמי,
ושואל מה הלאה
מרגיש האיש הכי בודד בעולם, הכי עלוב
|
ירח מלא גלולות לבנות
עדיף לו לא נבראת
בשינוי עצב תודעה,
עלייך לחיות עם עצמך
|
כמה הרבה השתנה מאז שכתבתי את המילה הראשונה
דברים מחליפים דברים, כלי הקיבול מחליפים נוזלים,
עלים בעצים מחליפים צבעים, אפילו המכוניות הפכו
יותר קטנות, או יותר גדולות, וצבעים יש להן
כמו ורוד וירוק
|
אני אוהב לכתוב, לכתוב זה טוב
יש שפותרים תשבצים, יש שמשחקים שחמט או סוליטר,
אני כותב, זו התעמלות למוח, גם רוחנית
זה לא קשור בהכרח לרגשות, לא צריך להיכנס למצב נפש עמוק
|
ארבעים יום וארבעים לילה אני יושב על לשון הדרקון
ויורים בי חצים כל דורשי טובתי
מסתכל לצדדים מי אויב ומי ידיד
לרגליי הדרקון רוקדים כל הגמדים
|
יש גשרים מעל נהרות, מעל נקיקים ותהומות
יש גשרים מעל ייסורים, מעל קשיים וסכנות
יש גשרים מעל אנשים, למי שרוצה להיות בדד
ויש את הגשרים המובילים לעולמות של מעלה,
|
אנחנו אנשים מוזרים,
אתם או אני
אנחנו זמניים, האם אתם מודעים
אנחנו לא ממש קיימים,
גם לא כל מה שסביבנו
|
בואי אליי עלמתי היפה
ונשקיני נשיקות של אש
על שפתיי הדואבות
לבי שלך ולבך... שלך
|
כשהגעתי לדירה לא היה מי שיפתח לי,
היא אמרה בדמעות
"אני פתחתי לך!"
אבל אתה השארת אותי בחוץ לילה שלם.
|
מרגיש כמו כדור של כדורגל שקרעו ממנו נתח
כשאני יושב בבית הקטן שלי, וכל החלונות פתוחים
ואני יכול להריח את האוויר, ולשמוע ציוץ ציפורים
ויש לי מה שאני צריך, אבל אין לי אותי
|
כל אדם יהיה אל מתי-שהו, וזה מוכח,
ונעול בסודי סודות במוחות החכמים באמת
|
אני לא יודע אם היא עדיין חיה
לא ידעתי קודם שהיא כל-כך יפה
אמנם יופי אשכנזי, אבל יופי
|
אם נפלו מלאכים מרקיע,
ואתה ראית ואיש לא מאמין לך.
אם הוודאות הופכת לחוסר וודאות
והגיון הופך לחסר הגיון.
|
היא באה כמו פייה יפה או אולי מכשפה
לטלטל את עולמי ולבחון שוב ושוב מחדש
מה איתי, איפה אני בעולם הזה ומה תפקידי,
איך רואים אותי אנשים ומה יהיה איתי
|
עמותת "רעות" עושה ניסויים
נפשיים/פסיכולוגיים/תרופתיים
בבני-אדם ללא ידיעתם.
|
ענבים מורעלים בתוך שקיק עור
משקאות נמזגים אל ספלים
אני מוצא את עצמי נרגש,
מהאור שנוחת עליי
|
לאן הולכים מכאן
ביום כזה אפרורי
ואין מה להגיד
|
אדם צריך להיות עם אגו נמוך.
בשפת התורה זה נקרא -
שפל נפש
אבל לא בצורה השלילית כמו הפירושים של היום,
|
אתמול הוא התאבד, אבל היום הוא קם לתחייה
פותח מלא עיניים גדולות אל היום הירוק הזה
הדמויות בציורים על הקירות תלו את עצמם מעץ גבוה
צבא שלם עושה את דרכו דרומה לשים קץ לחייו
|
לא היה את זה כמו בכל יום
טיפת מים מברז חלוד ברחוב
איזו השקיה ענייה לגוף צמא
איזו חפירה באדמה למעט לחות
|
עננים לבנים מרחפים בתוך הכחול הגדול
ו-פוף! נעלמים
כשנמרוד, הבן של השכנה ממול,
יורה בעננים צרורות
|
אני, אני, אל תשקר לי
איך בילית בימים?
אני, אני, לאן אתה הולך?
אני הולך איפה שהענקים מתמוטטים.
|
הרוחות מסתדרות בשלשות,
ומכות מ-כל כיוון,
את העץ הקטן המסכן,
שעדיין לא הספיק להתחזק
|
עפה לי עם הרוח למקום שם לא תמצא אותי
אני נוודת, אני נודדת,
ואני נמצאת בכל מקום ובאף מקום
|
עפיפון כתום מתנופף לו בעליצות
במרחבי השמיים הכחולים
משחק עם השמש, משחק עם עננים
מבדר את הילדים
|
העפתי עפיפונים למרומים
הרבה רחוק-רחוק
אני קורא לה שתהגה בשמי
עפיפון אדום-לבן על שמיי התכלת
|
אני מייצר שיר משאריות של כאב ומוח,
מעננים של תקווה ומרסיסי שמש של אושר
אני מייצר שיר למרות שכולם רצו להרוג אותי
אם הם באמת היו רוצים, הייתי כבר מת
|
חלון מראה זריחה ריקה
חלולה
שמש ללא נשמה
שמיי מסטיק דביק מתוחים
|
עצה להורים או לסבים/סבתות לילדים קטנים -
הכי טוב לשלוח את הילדים
לבי"ס מקצועי כשמגיע הגיל שאחרי היסודי,
כי בבתי הספר הציבוריים לא מלמדים כלום!
|
מי שמתלונן
אלוהים נותן לו סיבות להתלונן.
מי שמכיר תודה
אלוהים נותן לו סיבות להכיר תודה.
|
בבוקר הוא מתקלף מהמיטה ומסתכל על השמיים.
אמרו לו שהשמיים יכולים להיות אכזריים או טובים,
אמרו לו שהוא זה שבוחר איך השמיים יתייחסו אליו.
ירח בודד באמצע שמיים של שחר
|
כאילו מה אתה חושב
אם אתה טובעת
וחושך בחוץ
ניגונים-ניגונים של סוף העולם
חשכים על חשכים בעלטת לילה
|
שוב אני לא יכול לישון
והנורה מוארת באור חזק באמצע הסלון
אני מתאפק שלא לבכות
כי נגמר הטישו ואין איך לקנח את האף
|
יש ספר, שמעתי, "עצם הכתיבה" מאת נטלי גולדברג,
תתחיל משם, השיטות פשוטות עד גיחוך, אבל נסתרות מהרבה בני-אדם
כתיבה היא אמנות פשוטה, בסיסית מאוד,
רק מילים, כל אחד יכול לכתוב
|
אתה מוציא את הראש
מתוך המדמנה
ורואה רק חושך
בכל מקום
|
הילד אמר לי שהוא מת
נתתי לו חיים,
אבל הוא אמר שהוא מת
|
לך לך מכאן כלב בן כלבים
עץ האיקליפטוס יבער לעד
מצית אלפי דיסקים של זעקות
עקידת יצחק ועקידת ישראל על מפת העולם
|
עובדי חברות האשראי
שצצים כמו פטריות אחרי הגשם
משתמשים בפרטים של הלקוחות
כד לגנוב מהם כסף
|
בתאריך המתחלף שעה חמש וחצי בערב,
והכינורות מנגנים לי, והם מנחמים ומעיקים
ירח גדול מאיר את העולם הזה כמו זרקור,
אני הולך למצוא ארץ חדשה
|
הערפל לא פג אותו הבוקר,
כשהוא הלך יחף ישר מהמקלחת שלו,
בה גילח את ראשו,
אל מקווה המים בקצה השכונה.
|
ערב יורד על החלק הזה של העולם,
ולאף-אחד זה לא משנה
הרי גם מחר ירד ערב על חלק זה של העולם,
ולאף-אחד זה לא ישנה
|
הראש מתנודד עם מוזיקה מושכת-מושכת-מושכת
את הזמן
והשדרנית מפטפטת בקול מתוק
תחושה של חוסר שיווי-משקל
|
כל אלה שחושבים
שהמצב במדינה חרא...
כן, גם הימניים שביניכם -
אתם פשוט לא צופים בחדשות בערוץ הנכון.
|
לראות אותנו בזכוכית
לדמיין את
לבכות לך שירים, לתלות לך תמונות
להיות הטפט שמכסה את הפנים
|
גם כשהיא הולכת, היא תמיד חוזרת
גם כשהיא עם אחרים, היא בודקת מה איתי
גם כשהיא עסוקה נורא, היא מפנה זמן לבקר את האדם שאני
גם אם אני כועס, היא תמיד סולחת ומבינה דברים שאני לא מבין
|
עוד הוא יושב ומעלה עשן כחול שמרחף מטר מעל הבלטות
אני סופר גפרורים
|
כל הטובים מתו בגיל עשרים ושבע
האם זה מקרי או קנוניה?
האם יש מישהו שמחפש טובים בני עשרים ושבע
ופשוט מחסל אותם?
|
רק עוד מאבק על הכוחניות שלך
כי לי נמאס מזה,
נגמר לי מזה
|
לא זכיתי באור מן ההפקר!
עבדתי עליו קשה,
הרבה יותר קשה משמישהו משער
אז קצת כבוד, בבקשה!
|
טוב, עשיתי הפסקה קצרה,
אבל חזרתי בגדול
בלעתי כדור שפיות,
והכול די בסדר עכשיו, למי שדואגת
|
קישור קבוע למקומות עלומי שם,
חושף קפלי בשר בין הרגליים,
שמזמינות לתקוע מלפפון לעגבנייה,
או גזר לבשר קודח ומהביל
|
יבוא היום יקירתי הלא יקרה וגם את תפלי אפיים ארצה
עם הראש בקיר, אבל לא תאשימי את עצמך כמובן
כשחבל מונח על צווארי כל חיי
את לא תגידי לי שאני טועה
|
פגשתי פעם אישה רעה-רעה מאוד.
היא גם סבלה מאוד-מאוד.
|
מה אתה רוצה, מה הבעיה שלך?
אתה חושב ש-רק לך יש בעיות?
אז לא, אדוני!
|
לילה טוב לכל המכשפות
לילה מלא תאווה לכל הליליות
כוכבים צונחים בשריטת זהב את השמים
הפוליטיקאים מתהפכים בשנתם
|
עברתי את הגשר על החוט
ערב ריק אבל טוב כל-כך
אין מה להתווכח, אפשר לנוח
אפשר להניח את הדברים כמו שהם
|
אני מאשים רק את עצמי בזילות המחשבה
הייתי פחדן להתעסק בדברים לא נוחים,
לצאת מהבית, לקרוא תכנים
לא עשיתי תכנית עבודה,
|
לפעמים ככה בשקט אני ניגש לנגן המוזיקה,
ומחפש את הדיסק של פו פייטרס
יש לי שני דיסקים של פו פייטרס,
אבל אני מחפש אחד מסוים
|
ילדים עם גיטרה
משחררים בועות,
משחררים תווים כמו בסרטים מצוירים
ועל אדן החלון יש חתול
|
פשוט יצאתי מהבית וזה מה שקרה
לא הבנתי איך התחילה כל ההמולה
אני יושב במרפסת מעשן קטנה
ופתאום באים האיראנים מהפינה
|
בפורים הזה אני מתחפש לדלעת
העולם הזה זה לא מקום טוב להיות בו
בפורים הזה אני אחתוך עגבנייה
אבשל אותה חתוכה באורז וצימוקים
|
כשהיא מתפשטת זה כואב בוורידים
העור נעשה חידודין-חידודין
השמיים מעל מנמיכים
כל הפרצופים המפוחלצים מחייכים
|
היא אמרה לי לא לצאת מהבית,
כי ברחוב מסתובבים "פושטקים," ככה היא קראה להם
אבל אימא, גם אני פושטק! אמרתי,
ובתגובה היא נתנה לי כאפה
|
היא פותחת רגליים ככה רחב-רחב,
ואני משחיל לה
"אההה... אהההה..." היא צועקת
טוב לך? אני שואל
|
עבר עוד זמן, ואני לא מוכן, ואין לי כוח לעלי הסתיו
מצחיקה אותי האזדרכת שמקוננת על ים יבש
לא ראו אותי כל יום, אבל זה היה בסדר, כי אני ראיתי אותי
הפטריה מצחקת, והקוקייה מצייצת, ואגרטל בנוי משבבי עץ
|
צרצרים יש הרבה, אבל רק בגינה
גם קונדומים משומשים יש בגינה
ועיניים שרואות הכול ממרפסת בגובה 5 קומות,
יש על הגינה
|
איזה סיפור אכתוב לך?
על איש עייף, זר בדרכים
הולך מלקט פירות יבשים
מטפטף אל הרוח, מטפטף אל ענן
|
קראתי פרסומת -
"פיטנס - מזיין אותך באנרגיה"
|
כשאנחנו יוצאים מהבית,
אנחנו לא יוצאים למלחמה,
או להרפתקאות כאלה או אחרות,
או כיבושים של ארצות לא מוכרות
|
כי זונה
זונה הייתה וזונה תישאר
כל המציאות הזאת
|
כל מה שאני רוצה הוא פיסת גן-עדן
על רקיע מתכתי
בשמיי התכלת
מרוקע על השמיים
|
אז מה אני אגיד לך
לא טוב, אבל גם לא רע
ככה כזה פושר, פרווה
אבל נכון זה כיף לאכול פיצה?
|
לא קניתי אלכוהול
אתה הלכת, והיא שותקת,
אבל לא קניתי אלכוהול
רציתי להמשיך לכתוב, להמשיך לחשוב
|
אתמול עשיתי פיצה דקה, 6 דקות באפייה, 230 מעלות,
לשים בתחתית התא על נייר אפייה
לחכות דקה שניים לפני שאוכלים שלא תישרף הלשון
הרבה פלפל חריף ובצל, ובלי שקית התבלינים, הכי טוב
|
כל הזמן ניסינו את הקסמים הקטנים שלנו
האור היה בהיר, החושך היה עמוק
אפשר היה לחתוך את החשכה בסכין
אפשר היה לפרוס את הירח לפרוסות
|
איש אחד הלך, הלך, הלך,
ולא הגיע לשום-מקום
אז הוא חשב שהוא לא הלך מספיק, והמשיך -
הלך, הלך, הלך, ולא הגיע לשום-מקום
|
מקצצים פירות וירקות
כמו שמקצצים תרנגולות
הולכים אל המוות בזרועות פתוחות
כי מה נשאר לנו, תגידו
|
אז בטיול קטן אל המילים, אני חושק בתוך תוכי
מרגיז אותי חסימות, משחרר אותי זרימה שופעת
אנחנו מתחבאים בחדרים שלנו,
עם הצמחים המתים בעציצים
|
"אני לא אוהבת אותך"
לאן תלכי, אהובתי
הרי מדמנות מכסות את מרחב העין
"יש לי כרטיס לספרד, אולי לניו-זילנד"
|
אני מגיע למקומות שהייתי בהם פעם
ליד פלג המים היחיד שנשפך לתוך הנחל
ברחובות המרוצפים יש דרכים מ-כל מקום לכל מקום
אבל אף-אחד לא מגיע למקום כלשהו,
|
החיים שלי הם חלום בלהות.
כל חיים הם חלום,
של כל אחד,
אבל שלי הם חלום בלהות.
|
מותר האדם מן הבהמה.
אנשים מקריבים את עצמם למען הזולת בגלל זה.
אנשים צמחוניים וטבעוניים בגלל זה.
ולעתים קרובות אלו דווקא אנשים אתאיסטים.
|
איזה מגניב,
מישהו יכול להיכנס כל רגע ולרצוח אותי
זה מרגש!
מעניין איך הוא יעשה את זה
|
פלחי ישבני פסוקות
פלחי ישבני יושבות על כיסא נעים ורך
אני מחמם את הכיסא עם פלחי ישבני,
פלחי ישבני מתענגים
|
יש ריח של סחבה באוויר, ואולי אלו הרגליים שלי שמסריחות
יש לי כאב בברך ימין שלי, אולי הרגל בתנוחה לא טובה
אני מניח את הרגליים על הקרש מתחת לשולחן שתומך בו,
אני מרגיש כמו זקן, כמו זקנה, אין לי זקן
|
מה אתה מתעקש על בנזין במיונז
לך לאכול אצל לאפה באשמורת ראשונה
שם תמצא אותה מחכה כבר הרבה
למנה שמנה נוטפת טחינה עם הרבה פלפל
|
הו, אה, מה קרה?
דני אכל את הגבינה השמנה!
אבל הוא לא היה אמור לאכול את הגבינה השמנה,
כי הוא אכל פסטרמה לפני פחות מחצי שעה
|
מתביישים כולם לנופף בדגלים עם צבעים,
פן יבוא הדוב הטורף ויכלה בהם את זעמו...
אבל אני לא פוחד מרוח הפשיסטיות שאוחזת במדינה,
ומבעירה כל חלקת אדמה טובה כמו עפיפון תבערה
|
הרביץ בך רוק נ' רול
כדי שתכעסי
את במצב של מי-מנוחות מטושטש
|
צילם אותה עירומה מחליפה בגדים,
צילם אותה עירומה במקלחת,
צילם אותה עירומה משתינה ומחרבנת,
ומנגבת את התחת ומחליפה טמפון
|
אבא מבשל ואני שומע אקו 99
הסביבה לוחצת לי על הראש, כמו אוויר דחוס
אני לא מצליח לכתוב שלא בצורת שירה
זה יום שישי עלוב, ואני מחכה לאוכל
|
אני מפעיל את החושים שלי על דברים שאני לא צריך
אני מריח ריחות שעולים הרבה מעל העיר הזאת
וגם אם העיניים אומרות אחרת,
אני רואה דרך דלתות נעולות של מעלה
|
אני מזדיין עם זונות
הן מכוערות ואקרובטיות
מיטה נקייה, מעט מצעים
חדר ללא רהיטים
|
מתאמצים, מתאמצים, בסוף מצליחים
מגיעים לפסגה ומתכוננים לפסגה הבאה
יורדים מהפסגה הראשונה ועולים לפסגה השנייה
מתאמצים, מתאמצים, בסוף מצליחים
|
"שים חרא בה, שים חרא בה,
אביב הגיע, פסח בא,
שים חרא בה, שים חרא בה,
אביב הגיע, פסח בא!"
|
המוות לא מחוסר עבודה,
והוא לא נותן פרוטקציות לזה או לזו.
|
מותר לו להגיע לפסי הרכבת בלילה
לא לראות שם כלום
מסילה ישנה, צמחייה תחת הפסים
האורות הרחוקים לא מגיעים
|
חחח... הדיסק צורח עד השמיים,
השכנים מוכי אימה, ואני בסוטול
השעון מתקתק, תוק-תוק-תוק,
וזה נשמע כמו צליל ישן, כי זה שעון ישן
|
ארצות הקור החורף מטילים מורא בלב התושבים
כשהחורף בא מתווכחים בקולות שקטים
הם באים על סוס ייאור, כל העננים,
וממטירים גשמים
|
יש שנאבק על חייו, יש שנאבק על המיליון הבא
יש חלש שסועד אישה, והוא לה הגאולה,
יש חזק שעושק ולא רואה אף-אחד ממטר
|
הוא ישב באסלה וניסה להתרכז
החומוס עם המטבוחה היה טעים מאוד,
על הלחם השחור המלא,
עם הרבה אורנג'דה
|
פעמונים מצלצלים בבוקר יום ראשון,
והכול טובע בשיגעון
אנרגיות מפוזרות כמו מיתרים,
וחומרים ומשקאות חריפים הופכים אנשים טיפשים
אני בנוי מזעם וייאוש, צרחה גדולה אל תוך הלילה.
|
אני מתעורר, יום ראשון
אני לא יכול לנשום
הקיר התמוטט ואתו התקרה
הילדה של השכנים נהרגה
|
בהצלפות השוט על הבשר החרוך
יש רגע של נחמה מהכאב הצורב
המתפשט כמו חומצה בעצמות הגוף
ומפרק את מהות האדם לגורמים
|
הוא נפל שדוד עם פצע פתוח
על חולות הזמן
כל העורבים חיכו למותו
הוא לא מת
|
מה אתה חושב
שאתה יכול להפליץ פה כאוות נפשך?
לא, אדוני
אתה עצור באשמת הפלצת יתר
|
סוכריות אדומות בטעם תות עם עטיפת צלופן,
ומשקאות קלים מתוקים עם תמהיל עובש,
משרתים את המשרתים המשרתים את המשרתים,
המשרתים את המשרתים המשרתים אותי
|
אני שופך אקסל על הראש שלי
לתוך העיניים שלי, ששורפות
איך אפשר להתלונן כשאני לא זוכר
איך אפשר לדעת מי אשם ולמה
|
את רוצה להיות ילדה שלי
ואני קקטוס בעצמי
את רוצה להיות אהובה שלי
ואני מנורת לילה בעצמי
|
והיא מפנטזת על ארצות רחוקות
בניינים עתיקים גבוהים
נראים כמו ארמונות
על הצריחים דגלים ענקיים מונפים
|
אלה שלא רצו - לא רצו, כי "למה שניתן לך?"
כלומר - "מה ייצא לנו מזה?"
זהו, שלא ייצא לכם כלום,
חוץ מעצם הנתינה
|
מוזר איך כל המים לא יכולים לטשטש עובדה אחת קרה,
שפעם לא היה שם כלום, חוץ מפרדס נטוש הרוס,
שהשאיר אדמת בור מלאה נחשים וצבאים, להבדיל,
וכשאנשים באו "לבלות" הם הבינו שאין שם כלום
|
יהודה ברקן
וחברו זאב רווח
שיחקו תפקידים של עבריינים
בצורה שהקהל מזדהה איתם
|
לכל אחד ואחת יש פרות קדושות שלא שוחטים.
לכל אחד ואחת יש את
הרב / הסופר / הפוליטיקאי או הזמר או השחקן
שאוהבים כל מילה שיוצאת לו מהפה
|
לקחתי את העוזון ויריתי בפרחים.
הלכתי ככה בשדה הפורח הבן-זונה,
וריססתי בקליעים את הפרחים הבני-זונות
ואז ראיתי ילד יושב שפוף ומתפלל לאלוהים
|
אני מוצץ את הסיגריה הזאת, והמזגן על הפנים
אני רוצה ללכת, אבל אין לי לאן
אני מרגיש שיכור בשביל לדעת אם אלו באמת הרצונות שלי,
אולי הוויסקי עשה איזה שהוא תעלול
|
שים לב ילד
אתה הולך ברחוב
לא, לא, רק בכאילו
פתאומי אתה רואה פרח
|
בית קטן בשומקום, האש בוערת באח
בחוץ תרנגולות ואווזים
תמונה ישנה בצבעים כהים תלויה על הקיר
היא יושבת בכיסא נדנדה וסורגת
סוודר לימים הקרים
|
אולי הם לא שמים לב שהם פוגעים בך.
אולי את צריכה להגיד "אתם פוגעים בי,"
ואפילו להשתמש במילה יותר חריפה -
"אתם מתעללים בי,"
|
ירושלים על נס שמחתי
ימים של בכי, של תקווה,
מעוז צור ישועתי
הן מסתכלות בי
|
אם אני אצא מפה, אני אוכל לראות פרחים לבנים מלבלבים
אם אני אצא מפה, ירושלים תיבנה מסביבי
אם אני אצליח להדליק את הגפרור, שידליק את הנר,
אני אוכל להתפלל מתוך ספרי תפילה ישנים
|
כי זה לא טוב לשמור דברים בבטן דברים
צריכים לצאת החוצה לשפוך אור על
הכאב גם אם הוא כואב ולמה
להיות שמח בשיר כשזה לא נכון ואיך
|
הציור על הקיר מתבקע
וממנו יוצאים פרחים שחורים
הם מכסים את כל החדר כמו שלכת
ורוח הומה ומפריחה אותם לתקרה
|
הוא מדבר איתי לשמוח - לשמוח
אני רוצה לטפטף טיפת אושר לכל אחת מעיניו
פרחים שמחים לפרוח, והדשא רוטט בעונג ב-טל
שמיים רחבים מלאים גשמים וכחול של ברכת אלוהים
|
גם בשבילה הוא נתן פרח
היה פרח יפה, עם עלים כחולים
יפה היה הפרח בשערה,
הדגיש את עיניה
|
מה נותר לי ולך ולכולנו
בלילה כזה אכזר
מתעתע בחושים
נופל על שומות הפנים
|
אמרתי את כל מה שהיה לי לומר, וזה עדיין לא מספיק
מתגשמים חלומות ונגוזים מיד כמו טיפת מים בשמש
מה שבא היום, לא יבוא מחר,
ואתמול לא דומה להיום
|
לא היה לנו זמן לאהוב את החיים כמו שהתכוונו
היינו עסוקים בהידרדרות הגוף והנפש
לקחנו את עצמנו לבתי-הקברות
ביקשנו שיכסו בהרבה אדמה
|
משליך רגליים מול אש האח
מעשן מקטרת חימר
פותח חלון אל היקום
קוטף מעץ האינסוף כוכב-לכת
|
ואולי היא נותנת לאדם אחד או שניים או שלושה,
שזקוק לה - תמיכה נפשית וכלכלית
ואולי היא מחוברת דרך האינטרנט לכולם,
ורואה הכול, וגם יש לה מה להגיד
|
דיור מוגן "חאלס" -
חאלס עם החיים.
הצטרפו עכשיו.
|
סובלים מכאבים?
מה הבעיה?!
מריחואנה, לחיים ללא כאבים.
|
מתי תתחיל להבין שאתה פרפר?
אתה לא בן-אדם, וגם לא אדם, אתה פרפר!
לכן פרוש את כנפיך ועוף חופשי ברחבי האחו האינסופי
תן לטיפות השמש לענג את גופך הרוחני
|
אין לי כוח אין לי
כך אני אומר, והולך לנגן בפסנתר
אבל אתה מרשים אותי בחוסר הכוחות שלך
הרפיון שלך כל-כך מעורר הערצה
|
רצית אותי לקרוע לגזרים
חיים מאיימים נטולי רחמים
חיים ללא נחמה
מה עוד אפשר למצוא בין גני השלווה
|
פרפרים משתוללים בתוך הרשת
לא ראיתי פרפר אחר
שהצליח לחלץ עצמו מהרשת
בלי שנחתך כמו סלט
|
יש פרחים פורחים בגן במקום אחר
יש אנשים בריאים במקום אחר
יש חיוכים וסמיילים ופרפרים וקוצי מוצי במקום אחר
יש אנשים שאוהבים אנשים - במקום אחר
|
החילונים שהם הורים ומחנכים,
שוללים מהילדים שיהיו מבוגרים,
את העולם הבא
היש פשע גדול מזה?!
|
וכמו כן,
עורכי-דין שאתה שוכר כדי שייצגו אותך,
עושים עליך קומבינות מאחורי הגב,
ודופקים אותך.
|
קניתי הכול חוץ מביצים, פחדתי שישברו
הוא הרים איתי את המיטה
הוא סידר מים חמים לחורף
הוא נתן לי להכניס מקרר למטבח
|
ילדות קטנות, תאריך בשעה,
ילדות גדולות, שדיים גדולים,
ירכיים שמנות, תחת גדול
ציצי גדול - כבר אמרתי
|
וכולם עומדים לפני האקדח
באבוקות כבויות
מתנצלים באמת על כל הכאב והסבל
בעיניים דומעות
|
כמו אתמול, כמו יום לפני כן, אני יישן ואתם נכנסים לי לחלומות
אני תוהה אם גם אני בחלומות שלכם כמו שאתם בשלי
אתם הירואים ומשוגעים, או מזדנבים אחרי השיגעון,
ואני עושה הכול על מנת לר-צות אתכם, אתכן למען האמת
|
היא אמרה שאין לה כוח לחיים האלה, והיא הולכת למות
אם תמותי איך האחוז את ידך ואנשק את עינייך?
יש לה אוקיינוסים של מחשבות שלא באות לידי ביטוי,
היא מרגישה כמו נאבקת בגלים בלב ים סוער
|
קל לי לשים את עצמי בצד,
אבל עצמי חסר לי כל-כך
אז אני פה בינתיים,
שופך צבע לבן על הקירות
|
מה אפשר להגיד?
את כל הדברים בעולם, וגם שום-דבר
אפשר להגיד שאכלתי חביתה, למרות שלא אכלתי
או שהשמש סגורה
|
מה עשית לי מה עשית
אמר רצית ולא ניסית
מה עשית לי מה עשית
אמרת תקווה ולא קיווית
|
איך יוצרים שמש מריק
איך מאירים את העולם הזה,
במסדרון הצר,
בעזרת כוח הרוח, והדמיון
|
ייבשה תפארת המדבר
ינקה לחות מהאדמה
פרח אחד מת מוטל ליד סלע גיר
|
יושבים כולם בכיתה ומתאמנים על טענות
בעד, נגד, מי קופץ בראש
הייתי תלמיד חכם, אני אומר, לפני שהייתה הגדרה כזו
קופץ בראש קפיץ-קפוץ
|
בגלל זה כשהמדינה במצב הכי טוב אי-פעם בתולדותיה,
הם מחפשים דווקא את מה שלא טוב,
כדי לשסע את המדינה שוב
כאילו בתקופת השמאל הרחנו שושנים
|
מים עולים על גדותיהם
המצב לא סביר, אין מי שיסביר
מבלגנים את החושך
ניתנים לדממת צווחה כואבת
|
אני מקוששת עצים ביער מדמם
עיניי ערפילים סגורים
מלאת נקמות אנוכי כי פגעו בלבי
ועתה אשרוף כל לב אוהב
|
אלפי קילומטרים של נדודים בדרכים פתלתלות
עד לשער הברזל המוביל לחצר ביתך
מגפי בוקרים מתחת לג'ינס משופשף
אקדח על המותן ומכתב התפייסות בכיס
|
מדברים הדבורים כמה הדם שלי מתוק
מדברים הנמלים כמה הזיעה שלי מתוקה
ואני רואה חלב, בתוך העיניים, כשאני שותה אותו עם כפית סוכר
|
המוח שלו פועל אחרת.
לא אכפת לו לחיות, לא אכפת לו למות,
לא אכפת לו מכלום.
הוא פשוט קיים, מרגע לרגע
|
כשהיא אומרת שבא לה טפיחה על השכם
כשהיא אומרת שהחיוך שלי מלאכותי
כשהיא שוכבת במיטה חסרת נשימה
כשהיא משתוללת, והופכת את כל הבית,
|
ציירתי את האדם הקדמון עם חצאית ונבוט
ואת הרעש המונוטוני של המכונות
ואת הדחפורים והמשאיות
והמבנים העשויים פלסטיק, וגם החלליות
|
כמו שיורד גשם וסוחף איתו את כל השלכת
כמו ברק שמאיר לרגע את השדה באור יום
גם הלילה הזה אני האכיל מסמרים בלבי
כמו שאני מביט - בעיניים של ארנב
|
אדם כלוא בצינוק
אזיקים על הידיים
מישהי לשה את ישבנו
עגול עסיסי תאווה לאצבעות
|
אז הנה תמו הימים היפים של אור ויופי
מה אתה עושה בחושך מוחלט בתוך צינוק כשיש שקט גמור?
האם אתה מריח את החרא והשתן של עצמך שאתה מטיל בפינות התא?
האם אתה מתפלל למעט ישועה?
|
האיש הזקן יושב על קופסת שימורים ומנפח ת'ראש,
בתסכולים, אהבות, אכזבות, הרהורים, ומראות משתנות
"יום אחד אני אכתוב," הוא אומר, ולא כתב מילה
וכשניגש סוף-סוף למלאכת הכתיבה, הפך דג מגמגם
|
מארבע מוטות ומשטח עשיתי לי שולחן
חיברתי סדק לסדק, קריעה לתפירה
והם לא היו יכולים לראות יופי עשוי מאשפה
|
"החברה צריכה שינוי!!!"
- אחד שחושב שהחברה צריכה שינוי...
יש עוד כמה כאלה בקהל? לפחות עוד כמה אחדים?
אחד אולי? מישהו?
|
אני עומד בבוץ ובגדיי טלאים
שקים חומים, טלאים שחורים
סביבי הכול הרוס ממלחמות צדק
האוויר נקי, אנשים מטפלים בפצעיהם
|
אני מוזרה
תקבלו אותי אל ביתכם?
תקבלו אותי אל לבבכם?
|
ואני אמרתי לך שזה לא הולך להיות קל
וכי על מה חשבת? בית הבובות?
יותר קרוב לרמשים מתפלשים בבוץ
עם קצת מאמץ, תצליח להיות ציפור
|
הכול פרח מהיד כמו עלים ברוח
כשהיא נוסקת הרחק
ציפור גן-עדן שלי
ציפור גן-עדן המתוקה שלי
|
קיץ בסתיו על העיר
ציפורים משוגעות בוהות על העצים
יש ירושלים מתה ובוערת מבפנים
לפעמים אני נוגע ברחובות
|
ואהבתי ושנאתי ועשיתי אהבה
ופגעתי ונפגעתי ונקמתי ונקמו בי
גם אני הלכתי לפעמים עם חרב שלופה,
ולפעמים עם זר ענק של פרחים
|
זאת זוחלת על הקירות כמו צל אפל
היא מנפצת את כל הזכוכיות
זאת נושבת רוח קרה על פניי
זאת מראה לי חזיונות
|
אבא עושה קפה שחור וחזק
עם ריח שעולה בכל הדירה
ואני נועץ מזלג בצ'יפס,
וטובל אותו בקטשופ
|
מה הם החומרים מהם עשויה הנפש?
כי יש הרבה אמת לכל דבר
מי יגיד כן ולא
|
בעלת הציצים המפוארים
הלכה במסלול הדוגמנות
וכל הצלמים הנלהבים
מצמצו במצלמות שלהם.
|
עם הרבה גבינה צהובה ופפרוני
שרוף בקצוות, מוכן היטב,
מריח נפלא
ומגרה את בלוטות הרוק
|
הרים נופלים משמיים הימה
כל אוהבייך שומרים על כבודך
צל יורד מההרים אלייך
|
גררוהו רגליים יחפות ברחוב הראשי
כשהוא מדמם מעורק בצוואר
ועיניו מלאות אבנים ועיוורות
|
בלילה השמש זרחה
הגשם ירד במדבר
הכוכב עלה לשמיים
|
לפעמים אני שומעת
צלילים משוגעים
כמו קולך קורא לי
מ-עבר להרים
|
אנחנו צריכים מזוודה קטנה לעוף מפה
לברך בורא פרי הגפן וכל זה
לסגור את הפקלאות בתוך תיבה,
ולשלוח אותן למאדים
|
וצליל קולו בוקע מתחת לחמישים טון ברזל
הקירות סופגים אותו בשתיקה
ריח עלווה שהתייבשה בטבור החדר
קוצים שנרמסו תחת רגליים יחפות
|
הצלקת לא יורדת לי מהפנים
העיניים שלי ממשיכות לדמם
האף שלי דולף דם
הריאות שלי משוועות לאוויר
|
נושם ב-ריאות שנתן לי אלוהים
מקרטע למכולת
הגוף שלי צריך מזון,
צריך לאכול כמו כולם
|
הר הכרמל
הירוק כל ימות השנה
כבר לא ירוק
הוא נשרף
|
הם קברו את הכלב בחצר,
מתחת לעץ אורן
ליד פלג מים
|
אני יהודי פשוט, הוא אמר,
נגמלתי מסיגריות ושתייה
עושה קצת ספורט לדאוג לגוף הבהמי שלי,
אוכל טוב, לוקח ויטמינים
|
צנצנות ריקות מלאות כרוב מבושל
הרבה כלים מלוכלכים בכיור
הענפים מכים בחלונות
כוכב כבוי תלוי ברקיע
הבכי היה טוב כי עודנו בכי
|
אני אדם פשוט
חי על שימורים
יורה באקדחים
אוכל עגבניות וזיתים
|
לוח זמנים קבוע
הרבה נשימות בין לבין
יש לו כוח ברגליים לעשות חורים ברצפה
יש לו ריקנות בלב להקיא ולבלוע את כל העולם
|
אני מאוד רגיש,
מסמרים לתוך הראש, מסמרים לתוך הראש
דבר ראשון מהלומות פטיש,
צרורות באפלה משאירות נתח זר
|
בין כל העיסוקים
בין קהות החושים
נשמעת צרחה
|
"מי צריך לאכול?
או לישון?
או להרגיש?
או לחיות?"
|
"אין לך זכות לשפוט אותי,
אתה לא יודע עם מה אני מתמודד"
|
אני מסתובב ברחובות בחורף,
אני רואה את הצמא שלך לאהבה
את כל-כך צמאה לאהבה,
שאת אפילו מוכנה לאהוב אישה
|
גם אני איבדתי את דרכי לרגע,
אבל אני לא זקוק לרחמים וסימפתיה
ובטח לא מכם
|
למדנו דבר או שניים על דבר או שניים
כמו מה זה נראה?
כמו חתיכת בשר מרוטשת שפעם הייתה בעל-חיים,
ועכשיו הוא המבורגר
|
מחטט בפצעים האיש הזה
כולם צריכים לרחם עליו
הוא כל-כך מכוער, הוא מפלצת
אני מפלצת גם
|
אחד כתב על קיר בטון -
איפה כל ישראל אחים?
איפה ואהבת לרעך כמוך?
איפה אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך?
|
קודם תלמד לעשות מקלחת,
אז יבואו כוכבים ממרומים וידפקו אותך בתחת
קודם תלמד לנפץ אשליות,
אז יבואו גם הבועות
|
לא מתחרט על אף מילה
כי את הכלי יצקתי
בתוך נשמתי אותו בניתי
ואלוהים יצק לתוכו אהבה
|
קווא-קווא, הוא אמר
אתה כמו צפרדע בביצה, עושה קווא-קווא
למה יש לך משהו יותר טוב לעשות?
|
אתה קורא תיגר על המוות
הוא יבוא, אל תדאג
בינתיים יש יום ומוזיקה
שמש לוחשת וירח מקונן
|
איזה אבטיחים יש עליה זאת...
הלו, מלכה, אחלה אבטיחים יש לך
"תודה מתוק, רוצה לאכול קצת?"
|
אני בורח והעולם כמו באש,
רודף אחריי לשרוף אותי כמו באש,
קולות של אש רודפים אותי כמו באש,
והעולם כמו במלחמה רודף אותי כמו קולות אש
|
מתעורר בבוקר עם זכר נשיקה
מנסה לזהות את עצמך במראה
מכין על האש שתי ביצים של חביתה
ומחכה לרגע שהיא תזיין אותך
|
איזה מן יצור בא אליך בלילה לבלוע את נשמתך
מדבר הרבה, אבל לא אכפת לי
שיניים חדות וטפרים חדים
אני לא פוחד
|
- זה כואב!
+ מה?
- שאתה דופק אותי בתחת בצורה כזאת
+ אז איך את רוצה שאני אדפוק אותך?
|
כשהשמש בעיניי אני רואה יותר צבעים בעתיד
והיום אומר שלום ודופק בלב יציב
והרוח מרשרשת על נימי דם של אושר המבט הצרוף
ושיבולי הלילה ילבלבו לאור ירח בקומם
|
עם כל הרעלים שיש באוכל שאנחנו קונים,
פלא שאנחנו עוד חיים
בכלל כל הבעיות הנפשיות והפיזיות
זה בגלל האוכל והשתייה שאנחנו אוכלים ושותים
|
בת-זונה... לאן הלכת בגשם עירומה כש-רק מעיל ארוך לגופך
החטוב?
"הלכתי להזדיין עם השכן, מיכה. יש לו יותר גדול משלך."
מזדיינת... אהבת את הזין שלו?
"כן, מיכה. יש לו את הזין הכי יפה בעולם."
|
אדם סגור בתוך קופסה
עם מאפרה וסיגריה ומצית
וג'ימי הנדריקס שר ברקע
כשהאדם סגור בתוך קופסה
|
נברתי בפלג גופה העליון
מצאתי תותים בשלים ותפוחים
ליקלקתי על לשוני את מתיקות התותים
רכות של צמר-גפן עטפה את שפתיי
|
חצרות מוזנחות, כבישים שוממים
רמזורים מהבהבים, בדלי סיגריות על המדרכות
קולות מקלטי טלוויזיה, שיחות בין אנשים
הרבה כעס וזעם נלחש בחדרי חדרים
|
תהיה חולה נפש לתפארת, ילד, תהיה ילד טוב
תעשה מה שהרופאים והעובדים הסוציאליים אומרים לך
תחייך, ותחייה בחלום
תשכח כל מה שאתה יודע,
אנחנו נגיד לך מה כדאי לך לחשוב
|
אני מת לשחרר את הראש
אלכוהול זה מחיר גבוה מדי לשכל שלי
כל השאר לא חוקי
חוץ מסקס, אבל אין עם מי
|
יש לך אצבע חטובה
כל האצבעות שלך חטובות,
בכלל יש לך כפות ידיים יפות
אבל אני אוהב בעיקר את האצבע הזאת
|
אין בכלל קורונה, ככה נראה לי.
זו קונספירציה עולמית ואתה חלק ממנה.
|
זה יכול להיבדק אצל רופא
או מישהו שמתמחה בפנטזיות שווא
הוא יכול לצייר עננים ורודים
ולשתול בתקרות כוכבים קטנים
|
האורות הבהבו פעמיים,
והג'יפ חתך אותי במעבר חצייה באור אדום לו,
ואור ירוק לי,
וכמעט עשה מהצורה שלי דייסה מרוחה על הכביש
|
שתיתי דם של קוברה
הנחש
זה לא הפך אותי קטלני כמו הנחש
|
קטפתי לך פרחים כמו תימהוני באחו
מדלג במחול מפרח לפרח כמו דבורה
כולם מסחררי צבעים וריחות
פרצתי לך לבית ומילאתי אותו בפרחים
|
רוצח אהבה, זה אני
שר לה לי לה לי לה לה
לא אתן שוב לשבור את לבי
|
גם כשאתה בוכה
ונדמה שאיש לא שומע
יש עיניים שמביטות בך
עיניי אישה
|
הלכנו לראות "התפוז המכני" בבית אגרון
הוא הופתע לטובה מהסרט, הוא אהב אותו מאוד
מי שהייתי ראה את הסרט עוד בבית-הספר
היה לו מצב-רוח טוב וקליל, ואני הבטתי עליו מהצד עם חיוך
|
סמולנים!
בידיים שלכם אתם הורסים את המדינה!
בידיים שלכם!
|
הרבה סיגריות, אני חולה על סיגריות
קפה, וודקה, קלונקס, כדורים פסיכיאטריים
גשם בחוץ וקר, בהיר בחוץ וקר
דממת הלילה חותכת בי כסכין
|
כל אדם הנו והיה צל חולף בשדותיכם.
פעם יכול להיות שהוא היה הכול,
ופתאום הפך לאדם זר.
|
בועז ארד מת, והנשים שקראתי חושבות שמגיע לו
כל-כך הרבה שנאה שונאות הנשים את הגברים
בגלל זה אני לא מתעסק עם נשים
|
כי הזמן עוצר מלכת
ולא נותר כלום
רק רכבת שלא דוהרת
עומדת במקום כמו עקרו לה את המנוע
|
שירים שקטים שחוזרים על עצמם,
לא משקפים את המציאות הבוערת -
אבל מספקים אתנחתא.
|
סתם שונאים אותי, סתם...
אני לא עשיתי לאף-אחד רע
אמרו לי אל תתייאש, תהיה חזק,
החיים שווים שיחיו אותם...
|
אהבתי הלכה ממני
מ-עבר לים
היכן שהעין לא רואה
והאוזן לא שומעת
|
כמו שאמרו לי עוד מהתחלה
את החידה הזו לא תמצא
ובאמת לא מצאתי, זו לא הייתה הפתעה
אבל היא סידרה לי עוקץ חד במיוחד
|
ואני מתבלבל בין השירותים למקלחת
בדלתות חסרות ידית
ארוחות נפרשות על פני השולחן
חמוצים, חריף ומיני סלטים
|
כן. הוא גילח את הראש.
כל השיער הזה, הוא לא הבין מה אתו,
למה השיער צריך להגדיר אותו?
|
לא רוצה להיות עצוב,
למה הוא מוריד לי דמעות? תגיד לו שילך מכאן,
לא רוצה לראות את הפרצוף שלו
|
מתקלחים במים שורפים
קוברים את הגוף החי במסמרים
יש ירח, כולם רואים אותו
על מסך הטלוויזיה
|
והוא הלך את הדרך מאילת למטולה
כשהיא שוכבת בשמש
על כיסא נוח
בערד
|
הוא מתעלל בבלתי נודע
תופס את הבלתי נודע, וחוסם לו את הנשימה,
וכשהבלתי נודע כמעט נתפס,
הוא צוחק ונותן לו לנשום
|
בכניסה לבית-הזונות הכי גדול בעולם, אני תוהה,
ב-מה אני לא חושד?
הפכתי את הקלף הזה יותר מדי פעמים,
ותמיד יצא לי ג'וקר
|
אני חושב התחרפנתי... קצת.
אני מאוד צריך להדיח את הכלים. ויש לי המון כביסה לעשות.
אסור-אסור-אסור לאכול את הארטיק גלידה, למרות שאני מאוד
רוצה...
צריך לדאוג לגזרה.
|
המפלצת בעלת ארבע השיניים
הייתה גרגמל שיצא מתוך המסך
הוא הציע לי שלג צח בשקית אוכל קטנה
מהסוג ששמים בה כריכים
|
יש בו
ציפורה אימא גדולה
ציפור אבא גדול
וציפורים גוזלים קטנים
|
לפני תחנת הדלק זורקים סיגריה,
לא לפוצץ את כל המקום
בחורה נאה מביטה בי מעל יד תומכת,
מתוך הקנטינה
|
תבכה את הקסם
שנשפך מהריאות
כמו מטר של גשמים
על פני שדות אדומים
|
היא מבקשת עזרה בשיפוץ הדירה
אני אשפץ לה את הצורה!
סתם, אני לא אלים, ואין לי דבר נגד נשים,
פשוט זה יצא מצחיק
|
אני משייף את החרבות
בולע את הגלולות
נותן לדם לטפטף מאיברי הפצוע
מחפש את הנקודה בגוף שלה
|
אני אשתה את הקפה שלי, כי ככה אני רוצה
למה אני לא יכול לשתות קפה?
'שחרר אותי מכבליי!
אני רוצה את הקפה שלי, בן-זונה
|
אולי נשתה כוס קפה, ונדבר על זה
אני אפתח אשנב בגרונך,
ואמלא את גופך קפה
|
כבדיני בקפה חזק, שתי כפיות סוכר
מאפה בצק קרואסון, שוקולד, מוסיקה הינדית טובה
סיגריות ארוכות, לילה, רוח חמה
|
אין לו אהבה
הייתה לו אהבה, עכשיו אין
אין לו שלווה
הייתה לו שלווה, עכשיו אין
|
אני שותה קפה באופן קבוע,
יש לי שקית קפה לכל יום בשבוע,
אני מתעורר עם זריחת החמה,
ודבר ראשון אחרי ההשתנה, היא כוס קפה חמה
|
אתה יכול להריח את ריח הריקנות
ריח של צנצנות ריקות
אתה יכול להסתכל על כפות ידיך,
ולא לראות כלום
|
אני לא מכיר אנשים שלא מתים
כמהים כולם לתכליתו של האל
ירח זורח אי-שם מעל האוקיינוס השקט
רוח מרחפת על פני המים
|
פרח כזה יפה גדל בחורשה
מה עושה פרח כזה יפה בחורשה, זה לא מקום שלו
פרח כזה יפה צריך לפרוח בעציץ בבית עשיר,
של קפיטליסטים מסריחים כמוני
|
קפיטליסט הלך לים,
קפיטליסט טבע.
אכלו אותו מלא דגים,
לא נשאר ממנו מאומה.
|
כשאני כותב משהו נגד משהו,
אל תשחקו אותה נעלבים
ותכנו אותי בכל מיני שמות גנאי.
|
אני לא ממליץ לך להיות גז בבקבוק משקה,
תוסס ויוצא בגרפס עם שמן צ'יפס פריך
בתוך ההמבורגר עם כל הקטשופ, הרבה מיונז ועלה חסה
חתיכת המבורגר בשר צלויה 220 גרם בתוך לחמנייה עם פרוסת גבינה
צהובה
|
בן-אדם אומר -
זה בטבע שלי
במיוחד בקשר ליצרים מיניים
ולפעמים יצרים אחרים
|
כשהוא חוזר משם -
הוא עצבני כמו חיית אדם.
|
אם ממליצים לכם על סרט בתקשורת -
זה בדיוק הסרט שאסור לכם לראות,
כי הוא ירעיל לכם את הנשמה.
|
המזרחיים הם הדשן,
לשיפור רמת חייהם של האשכנזים
|
אני מלכלך את נשמתי באלכוהול,
כי מלאכים לא יכולים לשרוד כאן.
|
זה לא משנה כמה אתה
עשיר באינטליגנציה,
אלא איפה אתה משקיע
את ה"כסף" שלך.
|
למה יש לך עיניים בקדמת הראש
ולא מאחורי הראש?
|
שיר שלי עכשיו ברדיו...
אפס קרדיט, אפס תמלוגים.
עולם עצוב.
|
רוח ערפילים אפפתני
כשהייתי משוטט במקומות אפלים
וירח מר דקרני
כשהייתי מיילל לשמיים שחורים.
|
האשכנזים ה"נאורים" כביכול,
מכנים את המזרחיים בינינו -
"ערבים - יהודים"
|
כמו שאתה לא מקניט ומבזה
נכה
חירש
עיוור וכדומה
|
אני גבר קטן בעולם אכזר
אני צריך עוד להתפתח
השאלה אם גם העולם יתפתח
כי הוא קשה כמו אבן
|
עדיף להיות כלב חי,
מאשר אריה מת.
|
יש להעמיד את התקשורת בישראל
לדין
|
במקום לנסות להבין את החיים,
תלמד מאנשים שכבר הבינו אותם.
|
השאלה אם אדם חכם או לא -
לא קובעת דבר.
|
אני אהיה המראה שלך,
שתדע מי אתה,
למקרה שאתה לא יודע...
|
סליחה,
מה היא הפרעת האישיות שלך?
|
הנוכלים פעילים בעיקר ביום שישי
ובשעות הערב.
|
כן, אני אוהב אותי קצת
כמו שאני אוהב אותך קצת
כמו שאני אוהב אותי ואותך קצת
כמו שאני אוהב אותנו ביחד קצת
|
בא מהרחובות לכבוש את יצרנו
בא מהמדרכות, ממועדוני האיגרוף
בא ללמד אותנו
אנחנו נותנים לו כבוד,
|
קר לי יותר מדי זה כבר לא אנושי
יותר מזה נדמה ש-קר לי בתוך הדם
בתוך הראש
חלמתי דברים, אבל אני לא זוכר,
|
מה אני יכול לעשות, תגיד לי?
הוא מנגן את השיר שלי בהופעות ודיסקים
כ'ולה שיר, כתבתי אותו בחמש דקות,
יש לי סיבה מוצדקת לצדק?
|
אמרתי שאני אכתוב את מה שיש לי לכתוב,
אבל החתול שלי מת, הצמח התייבש, העלים נגזזו, והברז דולף
לכן אני לא יכול לכתוב עכשיו, אני עסוק
אבל בכל זאת אכתוב שלא אכפת לי היום או מחר, גם לא אתמול,
|
אם אני אשים מוזיקה? מה יקרה?
מה אתם אומרים, לנסות?
רק רגע...
זה שיר מוכר, אבל אני לא מכיר את הגירסא
|
הוא לא קרץ לך,
אולי הוא עשה את עצמו קורץ לך,
אבל הוא לא קרץ לך
|
אבל האמת היא, ולא כולם מבינים,
שראש העיר אסר מכירת קרמבו בעירו,
כי הוא פשוט לא אוהב קרמבו!
ולכן הוא לא רוצה שאף-אחד יאכל קרמבו
|
בזכות החסד הזה יש לך קרמבו
אתה שמח על הקרמבו! כן! כן!
ועכשיו חידה -
מאיזה צד אוכלים את הקרמבו?
|
לא יכול לחיות בצורה כזאת בקרנבל
עוד שנה ועוד שנה ואני קמל בקרנבל
הכול קמל כל הזמן בקרנבל
עד מתי הוא ייאבק במים סוערים
|
הנשמה שלי מסוכסכת עם עצמה
אני רוצה דברים שאני לא רוצה,
ולא עושים לי טוב
למשל היום בבוקר רציתי לשתות קולה
|
את הראש שלי אתם רוצים
אי-אפשר לחיות במדינה הזאת,
מה זו אשמתי שאני לא חכם ב-ביורוקרטיה
אפילו את המילה הייתי צריך לברר איך לאיית
|
בוא איתי איפה שהפילים נופלים וממשיכים ללכת
חגורת צניעות סביב אגנך, אישה
את מתפללת, את מחפשת -
בתוך אנשים ובתוכך פנימה
|
ירח משייט בדממה, שבילים של חלב
אני לא יכול לעצום עין בחשכה
צולבים אותי מ-כל עבר, אני צולב את עצמי
ירח מתמלא, ירח מתרוקן
|
קשה לך, נכון?
נכון קשה לך?
אתה מכיר מישהו או מישהי שלא קשה להם?
לכולם קשה
|
אני עטוף תכריכים,
בכל מיני צבעים,
בעיקר כהים
|
משעמם ביינות להרים חשוכים
החושך נמזג לחדר כמו יין לתוך ספל עדין
קרירות מסוימת קושרת את השרירים ברגליים,
כמו ברד בתוך הוורידים, כמו טיפות קפואות בתוך העורקים
|
היהדות היא הדת היחידה בה מקדשים על יין.
אלכוהול ממס את האגו, אמרו את זה לפניי.
כל אדם הוא חלק קטן מהשלם, והשלם מעצים אותו.
אגואיזם קיים כדי לרוקן אותו, ולהפוך אותו לאלטרואיזם.
|
בירושלים הבנויה, הודעה שלישית, ניתק הקשר,
זמן למחוות שלא נאמרות במילים לשמם,
עבור.
ירושלים הבנויה, שומע, לא יכול לעזור,
|
אנשים שרים "באנו חושך לגרש",
מה זה החושך, ומה זה האור שיגרש אותו?
החושך זה קשר השתיקה,
האור זה חופש הביטוי העצמי.
|
מתבשלת בשמש בלי יכולת לזוז,
כמו נמלה תחת קרן זכוכית מגדלת,
לאן תלכי? הכול תלוי בך, מה תעשי?
כיצד תשתני?
|
כי אתה לא מבין,
איך ההרגשה שמשהו יקר נלקח ממך,
והוא שלך ולא שלך,
והוא ניטל ממך
|
הלילה אפל, זה רוחות שרב
גם חתולי הרחוב צמאים למים
הירח יורה זיקוקים, ואני שואל לאן
אם כבר הכול נעשה שכבר לא רוצים אותך
|
היום או אתמול אותו הדבר
בלי קשת בענן מה אנחנו שווים
אני מצפצף על עצמי, אני מצפצף עליך
שום-דבר לא יכול לקרות אם רוצים
|
כל עוד הם אומרים
שנמתחת באופק הקשת בענן
גם אם יש ילדים רעבים
גם אם יש גנבים
|
אחרי זה הם שואלים למה האיש מרכיב משקפי-שמש בתוך חדר חשוך,
לכאורה
אם יראו לו את העיניים, יראו כמה הוא שבור ומסכן וזקוק לעזרה
לא יעזרו לו, יצחקו עליו, האיש הענק הזה, יגידו, מה נשאר ממנו
לא להראות את עצמו רצה, אלא לממש את ייעודו, להגיד את דברו,
לתת תוכן ל
|
ראוי לכבד כל רגע של שקט,
כי אין הרבה כאלה במקומותינו
אם אני את אתה נאמין שאנחנו ראויים,
לטוב מזה, מטוב שכזה
|
אם אתה מוצא שני ראשים מחוברים,
זה קשה מאוד להפריד ביניהם
בעיקר ששני הראשים זה אותו אדם
|
הרבי היה אומר -
אדם רגזן כמו קומקום רותח
מבעבע, מבעבע, המים גולשים
ואת מי הם מכאיבים?
|
רגלייך לבנות מהחורף
פתותי שלג צונחים בתוך עינייך
אבן ירושלמית מונחת רטובה בפינה
העציץ הפריח יונים צווחות
|
נפלתי על הגב ביינות למדרונות תלולים,
וראיתי חצילים עפים
ראיתי גם רגליים של נשים,
מחוברות לנשים
|
היא שאלה אותי איזה יום היום
אני לא ידעתי לענות
נדמה לי שיום חמישי, עניתי,
אבל אל תתפסי אותי במילה
|
איזה צבע אתה אוהב?
- למה?
סתם שאלה
|
בארצות ההן הוא לא מתפתח
יש לו זיהום באוזן ורגל קרושה
הוא מחליף מפתחות אחת לשעה
הרבה ילדים רצו לדעת מה יש בתוך הקופסה
|
כן, תני בי ביס בצוואר עד שהדם יפרוץ
תאכלי אותי חי כשאני עומד עירום בקור,
ואת מתענגת על בשרי ודמי,
ולא יכול להיות לי אלא זקפה חזקה
|
שקט פה עד כדי אפשר לשמוע נייר נקרע
אני לא ממש מבדיל בין חושך לאור
אפשר לשמוע את האנשים בבתים הסמוכים קמים לבית-הכנסת
אפשר לשמוע את החיה מתמתחת לאחר השינה אל הבוקר
|
מה תרצי וזה כואב
איך שברת לי את הלב
מה תרצי עוד להרוויח
מלב שאוהב
|
אני מערבב את המשקה עם קצת מים
מדמיין את רוחות הסערה שאת נמצאת בתוכה
אבל השמש מחליפה שמיים
כל סערה שוקעת בסופה
|
אם יש לך רגע לתת לי
תעשה לי טובה
ותשרוף את גלגל העין שלך
|
כמה שקשה אין לי דבר
לא דבר לשנוא ולא דבר לאהוב
כמה שקשה כאילו הזמן עצר מ-לכת
ואני תמיד אהיה אני
|
החום מייבש לי את המוח, אבל אני עדיין פעיל.
אני שוכב עם ג'וליה בשדה הפתוח.
זה ים הזהב, והייתי בו פעם. ידעתי שיש מעיין בקרבת מקום.
הקיכלי הסגיר אותנו, או אולי מה שמאחורי התמונה.
|
גם כשנדמה שהכול שקט
יש רע בבתים סגורים וצועד ברחובות
אני מתמסטל שוב כמו בימים הטובים
בהם ליקקתי את לבי כמו פודינג
|
תשתה בירה, אין מה לעשות
אבא יושב כמו זומבי מול החדשות,
שמשדרות 24/7
למישהו אכפת ממך?
|
אני מתחפר במיטה כי טוב לי
בעולם המוגן של ה-פוך והמוזיקה
כל העולם הפוליטי צועק ממרחקים
אם לא מקשיבים, לא שומעים
|
יש לכם רדיו עם נוכחות
הוא משמיע מזמורים כל הדרך למוות
בתוך הראש שלי יש כלום
בתוך העולם הזה מתחולל מופע אימים בין אנשים
|
משטרים חשוכים מתהדרים בדרך-כלל במעט גופי תקשורת,
ולכן צריך לעשות ההפך, להיות נאורים יותר,
עם יותר דרכים להעביר מידע ומוזיקה וסגנון
|
רדיו סבתא ואתה בג'ננה
האיש צועק בטלפון,
הולך ובא, הולך ובא, הולך בא
וגם הולך בא
|
כיבסתי את הבגדים,
הרבה זמן לא כיבסתי אותם
הם מסריחים לגמרי
כיבסתי את המצפון שלי,
הרבה זמן לא כיבסתי אותו
הוא מסריח לגמרי
|
רוג'ר ווטרס לא עשה מוזיקה משנות השמונים.
כבר 43 שנים נכון לעכשיו הא ממחזר את "החומה"
ונותן לה כל פעם פרשנות חדשה לפי האקלים הפוליטי
|
זה בושם עדין, אני מרגיש אותו,
ולא אכפת לי
אני רוצה להרגיש טוב
כשאני צמא אני רוצה לשתות
|
מוסדות הרווחה מתנהגים לאנשים במצוקה,
כאילו הם זבל
כאילו אין להם מספיק שכל לדאוג לעצמם
משפילים אותם ומבזים אותם
|
איזו מן תועלת תצמח
מחליטת הברזל הזה
איזו מן יציקה ניתן למטבע הזה
או לכלי המשחית הזה
|
גם אם עברו השנים, ואנחנו שונים,
שום-דבר לא השתנה בממלכת האלוהים
אותם הדברים שלא משתנים לעולמים,
בממלכת האלוהים
|
כל החיוכים בעולם לא שווים דבר,
אם אין מאחוריהם משהו
יש כוונה כנה לעשות מהפכה,
בתפיסת המציאות של האדם את המציאות
|
עם רוח נכונה, אלמד ללקק בלשוני את עינייך
לפזר את החול מארגז החול לכל עבר
לנשוף על פרח ולפזר את אבקניו
לעשות מגדל של אבנים חלקות שטוחות גדולות בחוף הים,
ולצפות, לראות, מי ימוטט אותן
|
אני רוצה להודות לך
על הימים היפים בחיי
אני רוצה להודות לך
על שהיית אתי
ונתת לי את הימים היפים בחיי
לפני שהלכת
|
רומיאו, איפה אתה רומיאו
שכחת את יוליה, היא מאוד מתגעגעת
רומיאו, מה קרה, מה נהיה, לאן נעלמת
אתה לא זוכר את יוליה שלך?
|
הכול ידוע והרשות נתונה
תגיד שלום כשאתה מביט בי
תגיד שלום כשאתה רוקד איתי
כמו שליפה
|
מה חסר לי,
יש לי שמיים פתוחים
יש לי שקיעה
יש אדמה פורייה מלאה תולעים ועושר תזונתי ליבולים
|
כאילו איזה כיף כאן.
כאילו יפים החיים.
הלוואי שלא נולדתי.
אני לא רוצה לחיות.
|
אין לי מה לכתוב לך
את היית כל מה שרציתי ולא רציתי שיהיה שלי
כי עם הבחירה באה האחריות
האחריות שלי שתהיי מאושרת
|
רוקסן עובדת קשה
יש לה לב זהב וגוף ששייך לכל,
תמורת כמה וכמה מזומנים
רוקסן אוהבת גברים
|
באמת קניתי את האוסף שלו לפני שהוא מת,
ולא ידעתי שהוא עומד למות
אבל קיבלתי תחושה מהשירים האחרונים באוסף
הבן-אדם נפרד מהחיים
|
באורגינל יכולתי ללכת שם על קו הגבול,
אבל באמת לאן יש לי ללכת
התעוררתי בבוקר, אני לא מת,
ולכן ממשיכים
|
בטח אני ילד גדול מספיק להגיד לי לא
עברתי את התשואות שבטבע לקול צהלות הגורל
אכפת לי רק מעצמי, זה נכון
כאילו למישהו אכפת ממני... לפחות ש-לי יהיה אכפת.
|
רעות התרחשו על הארץ הזאת
ופורענויות לרוב
לא מספיק ששונאים את ישראל,
הם גם שונאים זה את זה.
|
אתה רחוק
רחוק מהבית
מטגן המבורגר,
ממלא בקטשופ
|
זה משעמם ללכת עם קופסת ריבה דובדבנים סגורה,
אין לך לאן ללכת, ואין לך מה לעשות עם ריבה דובדבנים סגורה
אתה אומר להם שבפנים יש ריבה, והיא טעימה,
אבל הם לא יכולים לראות או לטעום אותה
|
ריבת אוכמניות בתוך סלט טורקי
אוכלים אותו, אוכלים, והכול נהיה בריא
שמיים עייפים לתוך נוף כפרי
תמסח מתייבש בשמש, מפזם שיר עברי
|
אז אני אכתוב
שהיה לי יום חג
כשראיתי את ריו בראבו
עם ג'ון ווין
|
הוא מסבן לה את הגב ואת העורף
ריח מרחקים קורא לו לחזור אל חיק הטבע
אל ההרים הרחוקים, אל ריח קינמון ובשר
ארגזים של מטענים נשלחים במטוסים גדולים
|
תענה לי,
אתה מרוח על המיטה עם לשונות ריח של זיעה,
וחולם על המחר ומקווה אל האתמול,
וחי את ההווה?
|
זמן מדויק בשבריר שנייה
אוזון צונח על כוכב בודד
אטומים ופרוטונים ומולקולות מתערבבות
שיעור כימיה באוזן השלישית
|
מצחיק אותי שמצחיק אותה שמצחיק אותי ואותה
הלו היא יודעת מה עברנו, מה עשינו,
כשמצצו מאתנו את הדם
ככה זה, מוצצים את הדם, את הנשמה, את המוח
|
היא מדברת הרבה ואני לא מקשיב
הראש שלי מתפוצץ מ-כל החפירות שלה
הן נועדו לקשור איתי קשר, לשנות אותי לטובתה
אבל לפעמים כל מה שאני רוצה זה רק לשכב איתה
|
רצתה שאשתין עליה ואדקור אותה במחטים
"תעשה לי מקלחת זהב כש-בכל גופי נעוצות מחטים"
רצתה שאאנוס אותה באלימות ואנפח לה את הפנים,
והבטיחה לא לצעוק ולא להתלונן, רק להגיד תודה
|
רמזורים מהבהבים בצמתים,
אדום, צהוב, ירוק
מכוניות נושפות אדי קור,
שועטות עקשניות בשלג הרך
|
הוא מת! הבן-זונה מת!
מה אני יכול לעשות, תעיר אותו, תעיר אותו!
אי-אפשר להעיר אותו, הוא מת
תעיר אותו מהמתים, תחזיר אותו מהמתים,
|
נכון לפעמים
הפסיכיאטרים מציעים לכם סוכריה?
|
וכשאתה קם בבוקר אתה מושלך לעולם המנחם בחסדים קטנים,
המייסר באכזריות גדולה,
ויש לך קפה של בוקר כמו בכל בוקר מזוין על האדמה הזאת
|
היא מחליקה אליי מהאמבט
רק מגבת, ועורה ריחני ורך
|
ילדים מקשטים את חדר המדרגות,
בשלל מחרוזות, סרטים וצמות
ושיבולים צומחים באחו, רעננים ופראיים,
כשהאיש מקשט את ביתו בשלל צלילים כבדים
|
מאיפה זה בא, זר הפרחים הזה?
קטפתי אותו בשדות הזהב,
ליד המעיין בו שוחים הקרפיונים
את זוכרת ששכבנו באותו שדה זהב,
עשינו אהבה, את זוכרת?
|
אהבה היא לא חלושה וקלושה -
היא חזקה מהכול,
ומי שיתנגד לה, יספוג ייסורים,
לא רק בגלגול הזה, אלא גם בבאים אחריו.
|
יש רגעים שרוצה להישפך
מ-כל הרעל
אלכוהול, סיגריות,
רגשות ומחשבות שליליות
|
גשם לבן יורד על העיר הזו
השבויה בקיפאון לבן
תמונה מטושטשת מלאה שלג סטטי
חול צף בעיניים
|
אני מתעורר ב-אל.אי
פותח את החלון ורואה את עצמי
עומד עם בלונים על שפת המדרכה
ומחלק מצופים לילדים העניים של ההורים העשירים
|
רציתי לכתוב לך כמה את נפלאה בעיניי
מופנמת ויפה, משוגעת ושרוטה
רציתי לכתוב לך שאני משתוקק אלייך
עינייך העמוקות, תבונתך הרבה
|
רציתי לספר על היום ההוא, ב-ב' בתמוז
כשאני וחבר שלי הלכנו לגנוב תפוזים
היינו בני 8, וגם האימא של חבר שלי הייתה איתנו
למעשה היא זו שיזמה את מעשה הפשע והנהיגה אותו
|
מה הוא אמר?
אני לא יודע, אני לא הייתי שם כשהוא אמר.
אז איך אתה יודע שהוא אמר?
אני לא יודע, אתה אמרת לי.
|
מתעורר פרוע, כל שערה לכיוון אחר
מרגיש כמו פסיכופת בגמילה משיגעון לב הנשמה
הקפה נשפך, שותה מיץ אדום,
מוריד מעיל, מוריד ג'קט,
|
הוא התנשם בכבדות כי לא היה לו אוויר
על הקירות היו כוכבים, ובזרוע אדמה
היא הייתה יפה כשהיא רצתה,
אבל לא תמיד היא רצתה
|
אם יש משהו רקוב במדינה הזאת -
תהיו בטוחים שיש מי שמרוויח מזה.
|
במשך 72 שנה לא הצליחו אויבים שלנו להפיל את המדינה שלנו,
ועכשיו אנחנו עושים את זה בעצמנו...
|
כל שנה בשיא החורף
השכן עושה נזק בדוד שמש על הגג
ואז מתקשר ואומר -
|
הם אפילו כותבים בדו"ח איך אני מכבה סיגריה!
- זה ששונא פסיכיאטרים.
|
אני בן 43.
כדאי שתכבד זקנים,
כי הם עשו את החיים של הדור הצעיר שלך
יותר מלאי שפע,
|
הרעב לריגושים מעביר אנשים על דעתם.
ככל שהאגו שלהם יותר גדול,
כך הם רעבים ליותר ריגושים,
ולא מסתפקים בחיים "בינוניים".
|
לא שמישהו או מישהי שואלים אותי,
אבל לו היו שואלים אותי,
הייתי אומר שצריך לעשות משטר של טכנוקרטיה,
|
בוקר/צהריים טובים
מזדיינים ומזדיינות,
חוטאים וחוטאות.
|
אני דוב נמלים,
אני אוכל נמלים
אני שואב נמלים ישר לתוך פי
היזהרו ממני, אנשי נמלים!
|
תשמעו חבר'ה,
הממסד השמאלני הוא חתיכת מפלצת פשיסטית,
שמסווה את עצמה בליברליות ושוויון.
הם עושים ניסויים בבני-אדם.
|
הוא עושה רשימות, זה טוב,
או לפחות אמור להיות טוב
הוא מוסיף איקסים ו-ויים,
מינוסים ופלוסים, ליד כל סעיף נפשי
|
אבל יש גבינות מ-כל מיני סוגים,
ויש טחינות וחומוסים,
ויש אפילו ריבה וממרח שוקולד
אז למה הוא עושה מעשה נורא כזה?!?!
|
שינויים בהרגלי החיים
כולם צודקים
כדור לסידור המחשבה
נשימה
|
חופים גדולים של פעם
תכריכים של משי
ילדים יחפים
סיגריות בלי פילטר
|
מימיני לא ראיתי עץ,
ומשמאלי לא ראיתי נהר או נחל
ראיתי רק בתי בטון ואבן,
צומחים כמו מצבות על האדמה שלי
|
אמרו לי - אתה לא שווה
זכותכם לחשוב כך, אני חושב שאני שווה הרבה
אבל אין לך זה וזה וזה,
ואתה לא יכול לתת זה וזה וזה
|
פלאפל ושווארמה ולפעמים מעורב ירושלמי
גרעינים שחורים וכדורגל,
עיתון ספורט פתוח על השולחן,
עליו מפוזרים שאריות ביצה קשה במיונז,
ופירורי לחם מארוחת הערב
|
רודפים אחרי הנאות כאן
רודפים אחרי אוצרות כאן
|
שבי השבלול כל דבר יכול
לשחק ולקפץ, לטפס על הר
אבל הוא לא עושה את זה,
כי הוא שותה וויסקי כל הזמן
|
ככל שיותר חכמים - מרגישים יותר טיפשים
אני אמרתי שנתקע לי הריצ'רץ'
היא שמה לב לתנור הבוער, וכיבתה אותו בשקט
האור בתקרה ריצד פעמיים
|
מתבשל בתנור חילזון קטון
מה לי ולו לחילזון פצפון
מדוע הוא לא בא אל הארמון
מצאתי לי במקווה חילזון קטון
|
למה לנו, גם ככה ניפרד
למה לנו להתארס, למה לנו להתחתן,
גם ככה נתגרש.
|
אבא אמר לי שהוא אוהב את שירי הקינה שלי,
שאני מקריא לו אחרי שהוא עינה אותי
גם אשכנזים אוהבים לשמוע מזרחי מיילל,
אחרי שהם דפקו אותו בתחת.
|
כל הפילים וכל הג'ירפות והגמלים רצו אל הים,
וניסו לשחות, והעמיקו במים, עד למוות וודאי
רק התמנון שבע הקרבות הביט אליהם ותהה בינו לבין עצמו,
מה לעזאזל הם עושים
|
העננים ממטירים והשמיים פתוחים,
וגם החלונות, אבל הדלתות נעולות
ביום אחד הוא קם והחליט שנמאס לו,
ויצא לחפש את נשמתו בשבילים של נדודים
|
במוות אין כלום
מלבד הפסקת יכולת התיקון של הנשמה,
והמשך התיקון שלה בגוף אחר
|
שברתי את השמש במעגלים של אור
מסנוור, נשבר בתוך עיניי
ילדים חפצים לשמש הרימו מבט של מעלה
והאור לא נראה במרחקים,
|
ראש מתנדנד הלך עם הרוח
קילוח זמן מאט הופך קפוא
עיניים לחות מביטות דרך חלון
אל ירח, הרים וכבישים
|
ירושלים היא סמטאות אפלות וכבישים סואנים ללא פנסים
שיכור חולף כמו רוח עם גורמט וריח בושם זול
הן יושבות מאוד מנומסות ולהם יש אלפי מסיכות
ועוד תזרח השמש על הנשמה שלי
|
כולם אוהבים להתקלח
גם אני צריך להתקלח
גם אתה צריך להתקלח
הבה נתקלח.
|
הגלים - קרח נע
החול בהיר בוהק
עירומה ומקועקעת
עם פרח אדום בין השדיים
|
זה מגיע לפעמים לרמות מטורפות
בעין נפתחת צהובה גדולה
זה לא קל לחיות לבד
עם השדים
|
שיריי ניצחון מדליקים את הכתלים
גם אם הלב בוער המוח בצרות
אני משלם את המחיר
אני מצטער שסטיתי מהדרך, לא הייתי מספיק חזק
|
מתאים לי שהוא בא ואני לא יכול
אני לא נותן והוא לא רוצה
ואני לא מחזיק את השמש בידיים שלי
כל יום הוא מתחפש למישהו אחר
|
למה הייתה השואה?
כי האשכנזים התבוללו
למה יש שמאלנים?
כי הם מקשיבים ל-מה שאומרים הגויים
|
מה זאת אומרת -
"אלוהים לא סופר אותי"
"אלוהים (חס ושלום) מתעלל בי"
|
כך היהודים באירופה חשבו שהם יכולים לזנוח את אלוהיהם
ולהיות סחבקים של הגויים
וכשנטשו את אלוהים - לא היה גב ליהודים באירופה
ומה עשו הגרמנים - הכו אותם, "הכו" בלשון המעטה
|
במקרים שיש לך עצירות,
אל תתבייש - זה משחק מצחיק
אתה שקרן נוראי, אבל במקרים שזה לא מצחיק,
אתה יושב על האסלה ומשלשל שלשולים.
|
כל דור ה-X דפוק,
ואני שומע מצעירים
שעכשיו בתיכונים
שהם נדפקים גם כן.
|
בא לי להקיא את הנשמה
שתיתי מיץ מקולקל
מילא היה טעים, אבל לא
מילא היה מרווה, אבל לא
|
אבל לפני שהיא דיברה איתי ככה,
קראתי לזה "לטייל".
למה אני לא יכול לטייל ברחובות שלי,
למה זה נקרא לשוטט?
|
אז עוד יש מי שמשלם את המחיר,
ומי שקופץ בראש כמו צפרדע
כל המשלמים מסים או תגמולים,
וכל המתגייסים והמתנדבים
|
שום-מקום הוא מקום רחוק
אבל הוא בכלל לא מקום, כי הוא שום-מקום
שום-מקום נמצא פה, ממש לידנו
וגם בתוכנו וסביבנו
|
לדעתי הפנטיות של הטבעונות והצמחונות,
היא סוג של הפרעה נפשית
חוסר יכולת לקבל את העולם כמו שהוא,
בבסיס שלו, בו כל ההיסטוריה בני-אדם אכלו בעלי חיים
|
ברור שאני אתן לך ללכת אם תבחר בכך
אחרי הכול אנחנו עדיין בני-אדם פה
אני לא יודעת מה גרם לך להסתגר
אני אולי יודעת
|
שופרים בוואדי לתוך שמיים נוראים
הוואדי מלא אובך
קשה לנשום קשה לראות
אני הולך עם לפיד בלילה
כוכבים נופלים כמו קונפטי
|
גיטרה מנגנת מזמזמת שיר מזמור ישן מהסיקסטיז
הייתי רוצה לגמור על הגיטרה של ג'ימי הנדריקס
יש לי שיער ארוך מדי לאלפיים ועשר ומעלה
יש לי שיער קצר מדי לשנות התשעים, וגם לשנות השישים
|
מה אני עושה פה? עדיין לא ראיתי את הסרט של טרנטינו
העבר רדף אותי בחלומות, עם מוטיבים מההווה
אני כל-כך זקוק לנחמה, כמעט בכיתי,
למה אף-אחד לא נותן לי נחמה?
|
כשאני שוקע במיטה, והכול מעליי
הלילה מלא פורענות ושקט לכאורה
אני ממצמץ בפניי המוכתמות
התקרה גבוהה הרבה מעל המיטה
|
לא נשאר מהעולם הזה דבר.
>>>>>>>>>>
זה מקום מסוכן להרגיש בו.
|
אני לא צריך קול אחר ברדיו
אני לא צריך אישה אחרת שתזכיר לי
מקבץ נדבות בקרן רחוב בעיר ללא שם
מבכה על כרזות קרועות מרוחות על הקירות
|
מצאתי את עצמי מסתובב בעיר העתיקה בשתיים לפנות בוקר
אני לא יודע איפה הייתי, נדמה שגם ברובע המוסלמי
אנדרטאות קטנות היו פזורים כמו עשבים שוטים
על הדרך בה הלכתי
|
מה, אתה שותה את נס הקפה, את הקפה הזה,
ולא מכניס לתוכו סוכר, אולי תכניס
אתה עומד לפני הכיסא, הכיסא הזה,
ולא רואה מי יושב בו, אתה או אני
|
מי מניף את החרב מעל ראשך,
לא כשבועה ולא כנדר אלא כאיום
מי מקבץ סביבו תולעים ועכברושים לנגוס לך בעיניים,
ולרוקן את העור שלך ממה שיש בתוכו
|
מכולם גונבים.
זו מדינה של "אנשי עסקים" נוכלים,
שמרוקנים -קצת- את חשבונות הבנק
של כל האזרחים בלי שהם ישימו לב.
|
וווואייי... אני חולה
צמחו לי קרניים, וגם זנב,
ונהייתי אדום
ומשום מה יש לי דחף בלתי מוסבר להסתובב עירום עם קלשון
|
היום יש מסיבה אצל מיקו הזקן
היום שותים בירות
היום אנחנו אנשים של טוב ורע,
ולא נורא
|
אני כלום, אני כלום, אני כלום, אני כלום
אני סתם סתם סתם סתם סתם
רציתי להציל את יוליה
שאלו אותי עליך
|
מאז שנחרב העולם אני נווד נודד
בין חורבות העולם אני מוצא עץ בודד
מטייל פה, מטייל שם, מטייל בכל העולם
ואפול במחולות החרבות על הארץ הזו
|
אתה צריך להיות מאושר שיש לך אישה שאוהבת אותך,
וילדים נפלאים שמכבדים אותך,
ופרנסה ובית וכבוד וגם ידע וחכמה רבים
אכן אני אסיר תודה, אין יותר מזה, אבל בשביל מה?
|
מתחיל בבוקר-בבוקר, עם ציוץ הציפורים
נחבט בקירות, לא מוצא את נעלי-הבית
מחפש מים חמים במקלחת, מחפש את הסבון
שכח איך נראית מברשת השיניים
|
הוא כל הזמן שותה, אני לא יודע מה לעשות
כולם שותים, הוא אומר,
זה לא מיץ תפוזים, אני אומר,
אני יכול להכניס בפנים מיץ תפוזים, הוא אומר
|
רוצה לאחוז בדשא
רוצה לחזור לנקודה
בה נהרגתי
|
שיכרון חושים, רגע לצעוד
ירח בוער בתפארת מדבר
לא היה לו זמן, גם אם היה לו
והוא נפל לרגליך, והוא היה זוחל
|
אולי קר לי מדי
אולי זה מוקדם לי מדי
אולי להתראות ולא שלום
ואני יודע מי אני ומי את
|
עין אלקטרונית טלסקופית מיקרוסקופית
בוחנת את הבובה שלה
ותופרת לה עין כפתור בחוט ומחט
ומרחיבה את החיוך האדום
|
גמרת עליי, איכס!
את גמרת עליי!
גמרת עליי את כל הקיטורים שלך,
גמרת עליי את כל הכעס שלך,
|
הם היו תובעניים מאוד בשנות התשעים.
מאוד תובעניים.
חירפנו את כל הדור.
עד עכשיו הם לוקחים כדורים בגללם.
|
אתה מדבר מילה ועוד מילה,
שיר על מוות הוא דבר רגעי, זה לא יושב לי בראש
אני שוחה בין משברים, וגם אתה, אל תכחיש
משקה חריף לגרון, מה זה אם לא התאבדות שקטה של המחשבות
|
צחקתי עם כולם, אבל בתוכי בכיתי
הלכתי לבדי בשלכת לחפש את דרכי הביתה
|
כי אהבה מצלצלת נהדר ממישהי אהובה
שמצלצלת - מתקשרת כי התגעגעה
את תהיי שלי, בוקר וערב
בכל התחפושות שגבר יכול לרצות
|
- איזה וויסקי שותה הכוכב האהוב עליך?
+ אני לא שותה וויסקי
- כן, אבל הכוכב האהוב עליך, איזה וויסקי הוא שותה?
+ אני לא שותה וויסקי.
|
שפתיו נעות במלמול חרישי -
"כמה טוב לי, כמה טוב לי,"
כך בחלל הריקנות של לפנות בוקר
דלת נטרקת בחדר המדרגות, והמוזיקה לא הרואית יותר
|
הגשם יורד, שוב
השמש זורחת, שוב
איקליפטוס בודד מפזם בלוז כנעני,
ברוח קרה
|
השמלה שלה מכסה את הקוס שלה,
היא לא לובשת תחתונים
היא אוהבת שהוא מתחבא מתחת לשמלה שלה,
ואוכל לה את הקוס
|
כשאני רואה את מתוקתי, מה אני רואה?
שירה בתנועה
הולכת לצידי בעיניים פקוחות
חוצה אוקיינוסים
|
אצבע האלוהים
בתוכך
בתוך התחת שלך
|
איש אחד הלך לחפש את
הישראלי היפה,
הישראלי המכוער,
הישראלי הטוב,
|
כל העולם כולו... (כינורות)
קוס צר מאוד... (קינה)
קוס צר מאוד... (קינה)
קוס צר מאוד.
|
- למה שאני אקח את זה?
זה לא שלי
+ לא נורא,
אם תיקח זה יהיה שלך
|
תוסיף קישור, לא רוצה
תסתכל קדימה, לא רואה
תעביר את ה-1 ל-2
מה זה אלפיים?
|
אני לא יכול לחיות בלעדיי את...
זימרתי תוך שיברון לב מתקדם
אני חושב עלייך כל הזמן...
זמזמתי את הדבורה כל הדרך אל לבך
|
העולם שלנו אינו מספיק,
בוא נעשה ניקיון כללי
הרבה סבון, ספונג'ה,
ליקוקים של רצפות
|
נשארתי עייף ובלי רצון לשחק
הפרחים נבלו בעציצים שלי,
ואפילו הרהיטים הרכינו ראשם
בודד לי ועצוב לי בלי נערה שתשחק איתי
|
הראש מתנתק מהגוף
צף מעלה-מעלה
לא רואים אותך, לא רואים אותי
יריות נשמעות מכל עבר
|
לפעמים אתה רוצה לבטא,
אבל אתה לא מוצא את המילים
על הראש המתפוצץ ממחשבות שחגות,
ומסתובבות כמו קרוסלה איטית,
|
איפה כל הימים ההם
בהם דאינו בכדור פורח
והרגשנו הכי חכמים והכי מנצחים
בכל מה שקשור למחשבה ולמילים
|
אני כותב שיר
כי ככה אני, אחד כזה שכותב שירים
אני כמו הציפור הזו, זמיר
או אולי כמו קיכלי
|
ברחוב, בבית, מול המכשירים
מנגינות, ריקודים של זימה וריקודי-עם
באוויר, בים וביבשה
אין דרך לאדם לחיות פה
|
כל מי שעוזב (או עוזבת) את הארץ,
פשוט מגשים את הנבואה,
שלפני ובבוא משיח,
הארץ תקיא את הכופרים בשם.
|
אבל טוב לי לשמוע את הביטלס, למרות שאני לא מבין,
מה הם שרים, מה הם רוצים
הנגינה נעימה וקצבית, והקולות שלהם יפים,
כמו מלאכים שבמקרה נפלו ממרומים
|
אני אנשים מעופפים, לוקח אותי למרומים
אני תפילות קטנות, מחוות של שחר, ליקוקי גלידה
אני עומד בפתח עם זר חבצלות לבנות,
מדיף ריח של מור וקינמון
|
כשהם מורידים את התחבושת הם רואים פצע
הם שואלים אותי מאיין הגיע הפצע הזה
היא אכלה אותי, אני אומר
|
על איש אחד שמכניס חמש אלף שקל לחברה,
ביום,
בעבודה בה הוא עובד,
אבל מקבל שלושים שקל לשעה
|
ופתאום
בלי ששמנו לב
ישראל הפכה קפיטליסטית!
|
לא היה לי מה לאכול,
אז עשיתי בורקסים בתנור
אכלתי כמה ואת השאר שמתי במקרר,
כדי שהגבינה לא תתקלקל
|
תסדר לי את שולחן העבודה,
תשלח את המסמכים האלה לשם,
ותביא את המסמכים האלה לפה,
מה, אני נער שליח?
|
כן, יש לך זין ענק
טפו על הזין שלך, בן-זונה
|
מה היא צריכה לעשות בשביל לבכות
קצת להזיע דמעה,
לקונן על מי ומה
מה היא צריכה לעשות בשביל לקונן
|
גם אני מרגיש קשור בסרט חתונות אל עוגת ממתקים
ההרים גבוהים סביבי, לא מאיימים, אני נחנק
השמיים לא כחולים והדשא לא ירוק
|
מלאכים תמיד לבנים
כמו שלג על פני אספלט שחור
נשים תמיד חרמניות
פוסקות את עלי הכותרת
|
בואי אליי אפלה גדולה
ותכסי את ימיי
ימיי ולילותיי
|
מי שנפלה שלהבת בראשו, מה יגיד
גרדום מיותם זב חוטם דם
התליין שיכור מסניף אבקת אפייה
ואני תלוי מתחת למיטה
|
בא לי קצת להתמסטל מסמים קלים,
למרות שזה ייעשה לי רע
אני רוצה למות מסיגריות
ולהשאיר אתכם עם עצמכם בתוך המדמנה
|
שלום גברת, מה נעשה היום
שמעתי שאת עייפה, מגיע לך מנוחה
נשקה את העציצים, נמזוג לנו מיץ תפוזים
נשמע שירים שקטים, ננדוד במחשבות
|
יריות פילחו מ-כל עבר את השוחה בה היינו
שלומצי ניסה לפנות לנו דרך כדי להגיע אל המפקדה
רימון ונח, רימון ונח
|
הוא רוצה את זה אפל יותר,
וזה מה שהוא מקבל.
|
כולנו בני-אדם, הוא אמר לי,
וכולנו נמות
וכולנו עושים כמיטב יכולתנו,
כדי לחיות טוב ובכבוד
|
השיטה של השמאל
היא ליצור מונופולים
בכל תחום
אפילו בסגנונות מוזיקה!
|
פותח עיתון, קורא חדשות,
מאזין לפרסומות, הולך לאזכרות
טוב לי בתוך קופסת השימורים שלי,
אני מרגיש חי בכל רמ"ח איבריי
|
"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי",
זה הסרט שראיתי לפני שעישנתי כמה סיגריות,
והרגשתי שאני מטקסס.
לפני הסרט שתיתי משהו.
|
כן, מה אתם חושבים?
שאני אשמור פחית בשביל 30 אגורות?
שאני אאסוף את הפחיות,
ואלך אחר כבוד לנקודת האיסוף
|
לכל אחד ואחת יש ייעוד משלהם
זו טעות לנסות להיות מישהו אחר,
עליהם להיות עצמם
|
שמעתי על יתוש ביצות
שתוחלת חייו היא שלוש שניות...
|
אתה מצמצם את הפערים,
בין מי שאתה לבין מי שיכולת להיות
קפה בחלב עם סוכר עד שהכפית עומדת
אירועים מהחיים שלך מקבלים גוונים שונים
|
שליפה מהמותן של חלומות מתים
מצבה עשויה מילים
שן מתנדנדת אכולת עש
נביחה אינסופית ברחובות הריקים
|
אתמול בבוקר מוקדם התעוררתי מחייך
החיים הציעו לי שלל של אפשרויות
קוסיות בכמויות, שזה הדבר הכי רצוי לגבר,
וגם חיי נוחות בלתי מוגבלים,
|
הגברת השפוכה ההרוסה,
מלאת ההרס העצמי,
שמזריקה ומסניפה,
ומזדיינת בלי הכרה.
|
מקסימום אני אאחר לעבודה
ואז יפטרו אותי ואני אקבל דמי אבטלה
וזה לא יספיק לי לקנות וודקה ולחם,
ואני ארד לזנות
|
והיא מכוונת אקדח אל רקתי
לצבוע את כל הקירות במוח שלי
למה פנייך משוחות בצבעי-מלחמה
תשבי שפופה באמבטיה קרה
|
תמד תסתכל/י על הטוב והחיובי בך
ולא על הרע והשלילי
כך תהיה/תהיי שמח/ה.
|
מה מוזרים הם החיים עבור עבד נאמן,
כל היום לקחת וללכת ולסחוב ולעשות ולהשיג,
אבל אני לא עבד ולא נאמן ולא בטיח,
אני רק גר בבית קטן על גדות האגם
|
כשהכל סגור וקול לא נשמע
אבוא אלייך כמו משב אהבה
אעזוב את הסיגריות והמאפרות המלאות
ויחד נרקוד ולס או בוסה-נובה קטנה
|
שירי לי ילדה מתוקה
שירי לאדם ולב שבור
שירי לכל הכאבים וכל הדמעות
שירי לכל האהבות וכל השמחות הקטנות
|
איפה שהדגים צפים,
בזרמי נהר קצף לבנים,
והעלים לבנים, והאדמה לבנה,
והירח נראה כמו עשוי מזכוכית שקופה
|
מה יש לך שאתה משתעל ליחה ירוקה מה קוראים לה מוחטה,
ולא משתף אותי בחוויה המעלפת הזו?
הלו גם אני רוצה לטעום טיפה ולו טיפונת מהחוויה של הפרשת ליחה
מה קוראים אותה מוחטה לתוך האסלה, ועדיף שהיא תהיה ירוקה
|
השמיים שקופים, מראים לו את בבואתו,
והיא ריקה
בזמן האחרון יש יותר מדי ימים שכלום לא קורה בהם
|
איזה חיים יפים לחיות אותם
כשיש מיטה וקורת גג
אין מה לעשות - רק להתנוון בשקט,
לתוך הזיקנה של חיים מבוזבזים
|
מקבל אותי כמו שאני
עם הכרס בבטן והרגליים השמנות
"שמנה זה יפה," הוא אומר,
ולא מסתכל על אחרות
|
שמעתי אותי קורא לי ממרחקים
בוא אליי, אמרתי לי,
ואני התרחקתי
|
לטבוע עמוק באור עינייך
לא שיש לי מקום אחר ללכת אליו
|
אני רוצה שמש
בעיניים, בכיסים, בראש
אני רוצה לזכור ורוד
ולסלוח
|
הכול ניתן בהשאלה
שום-דבר לא ניתן לאדם בעצם
אגואיזם הוא חור שחור,
שאתו נולד האדם,
|
השמש באה כ"כ חפצה להיות
אנו לא נעזוב אותך, שמש יקרה!
גשמים של אש לא יכבו אותה
וכל תפארת הטבע
|
מה שהוא לא מבקש ממני, אני לא מקבלת
וזה לא כולל בלגן של אוכל, עבודות בית, וסקס
זה כולל יותר יחס מלב אל לב,
דבר שאני לא יכולה להוציא ממנו בכוח
|
הם מקושרים בקשרים מאוד אדוקים,
אנשים
לפתוח עם השיניים את הקשרים,
או לחתוך אותם עם מספריים קטנות מאוד,
|
אתה מפשפש בתיק, מוציא חפיסת כדורים ובולע
מביט על השמש הלבנה דרך החלון,
ומוריד את הכדורים עם טובורג
כאן אתה יכול להחביא את כל החטאים שלך, ידידי
|
אין לי זמן לשנאות מיותרות,
רגשות שליליים הם העדר אהבה,
כמו שחושך הוא העדר אור
אני רוצה אהבה בזמן שאני חי,
|
אנחנו אנשים בשנות התשעים.
אנחנו כועסים, זועמים, מורדים.
אנחנו רוצים, אבל לא יכולים.
|
אז אין לנו כסף
אין לנו כבוד
ואנחנו משתעממים עד מוות
וכועסים שמזלזלים לנו באינטליגנציה
|
שנים שאני חושב עלייך.
לעתים את מופיעה לי בחלומות,
פנייך מטושטשים, אך עורך שחום ושערך חום.
|
אז אני אוכל בעתיד הקרוב שניצל
עם צ'יפס
והרבה קטשופ
אולי גם חריף
|
שניצלים הם מאכל נפלא
עם קטשופ או בלי
יחד עם אורז, ספגטי או תפוחי-אדמה.
|
הוא רתח לתוך הצינורית והשפריץ לתוך הקוס החם שלה
היא אמרה לו תודה, והוא עדיין היה מופתע, למרות שהיה מסומם,
אבל אמר בבקשה
הרי זה מה שאומרים כשאומרים לך תודה.
|
השעון נעול על 12
כל שאר הרדיוס קורא למחוגים
הזרוקים נשפכים מחזיונות וגראס
המוסיקה רוצה להינעץ בשמיים
|
ילדי העשירים מגיעים עם ה-וואן החדש שקיבלו מאבא
הם נכנסים לתוך שכונת עוני, של אנשים קשיי יום,
ומחנים את ה-וואן ליד הגן הציבורי
אדם בבגדים פשוטים, קשה יום וקשוח, הולך לעבר ביתו
|
היא הייתה ילדה שלא הבינה את העולם.
האיש אמר שהוא ייקח אותה לטיול.
הרגליים שלה כמו היו אזוקים באזיקי מתכת,
כשהיא הבינה שמשהו לא בסדר פה.
|
ארזים נשרפים בשלכת.
גם אני נשרף בשלכת, קצף, יין ודם.
ואושרי שאינני חי, אלא קבור תחת האדמה שאתם הולכים עליה.
|
גם בזנב עפיפון קשור לחוט
בשמש מעוינת באופק
את לא תראי אותה שרה
קול הקרקורים בלול
ציפורניים דוקרות את לבך
והשמש לעולם לא קמה
|
תן לי את נשיקת המוות
משפתיך החמות
עטוף אותי בתכריכים של קדושה
לטומאה
|
מה אתה חושב,
שזה שאתה שפן גורם לנו לרגשות מסוימים?
לא,
אתה לא חמוד ומתוק וקטן,
|
הדבר היחיד שעוצר את האדם ל-מה שהוא רוצה,
זה לא דברים חיצוניים,
אלא מחסומים במודעות שלו.
|
שפתיים מוצצות שפתיים,
ואנחות הולכות לישון,
בוקעות כמו אפרוחות מבין שפתיי הנשים הגברים
שמתלוננים על חיי תשוקה גדולים מדי שהם לא יכולים להכיל
|
כמה שהיא יפה,
עם הציצים העומדים והשפתיים של מוצצת
באה אליי כל לילה בחצות,
ורוצה לטעום מהמפתח של חביתוש,
|
הוא עושה את עצמו שקוע במחשבות
"על מה אתה חושב?"
"על החיים."
"מה יש לחשוב על החיים?"
|
כשאטמת את אוזנייך, אטמת את פי.
כשצעקת באוזניי, ביקשתי שקט.
|
אני לא יכול לכתוב,
את מה שאני לא יכול לכתוב
זה זורם דרכי, או לא
|
לשקלון יש חור בראש
אף-אחד לא יודע איך הוא קיבל את החור
יש שאומרים משתייה, יש שאומרים מסמים,
יש שאומרים מתרופות
|
הלך לו קלף
נפל לתהומות הניאגרה
אגרופים חובטים על דלתו
הוא לא הכיר אחת כמוך
|
מה עשית בירושלים?
הלכת להזדיין אתו?
- כן!
שרמוטה...
|
ילדים רעים וטובים מסתובבים-מסתובבים
בחוצות העיר הסואנים, בעיירות מלאות עצבים
|
שיחקתי שש-בש, ניצחתי את המחשב
לא בדיוק מציאה, כי שמתי אותו על רמה הכי נמוכה
אמר לי - בוא רמה יותר גבוהה, אם אתה גבר
|
זו לא אשמתה שדפקו אותה,
הרי חינכו אותה לתת אמון באנשים,
תמיד היא אמרה "ואהבת לרעך כמוך",
אז למה לא אהבו אותה?
|
שותל זרע באצבע נעוצה באדמה
אבל השדה אינסופי
מה ישנה עוד שתיל אחד,
הוא חושב
|
בו בזמן שאני מתעלף בעטייה של שירה
היא רוחצת בסבון את הסבונייה
ואני משתולל במרחב הסגור
אין לי פנאי לאהבה קצרה
|
כשאני מתעורר בבוקר ואין תאורה ברחוב
הירח צולל בתוך שמיים כחולים
אני יכול להריח עננה קטנה,
איזה הבהוב של זריחה
|
אנחנו אומרים בוקר טוב,
גם אם הוא טוב או לא
מקלחת מחייה את הנפש, כוס קפה
לאונרד כהן בדיסק שעושה היום הכי טוב
|
לשמוליק אין כסף הרבה, אבל שמוליק מאושר,
אוכל מנת שווארמה ליד הרדיו במפגש של ציון
לה יש כסף הרבה, אבל היא אומללה,
בוהה בטלוויזיה עם עיניים ריקות ובטן רעבה.
|
יש לך משהו להגיד?
אמור זאת בבמה חדשה
|
גם אם לוקחים לי ת'פיתה
אני עדיין רעב
תביא לי ת'פיתה
אני רוצה פיתה!
|
למה לא לעשן?
צבועים הכניסו לך לראש שמשהו רע בזה?
למשל אני לא על גראס,
אבל שותה אלכוהול
|
ויש ניסויים על בני אדם בישראל,
עמותות וגופים פסיכיאטריים ועובדים סוציאליים
מבצעים אותם היטב מתחת לאף של המדינה.
(או מול עיניה?)
|
הטקסט הזה נובע מתוך אגואיזם,
במחשבה שהיא טבעית.
אני לא מתחבר,
הנקודה היא לשאוף להיות אלטרואיסט.
|
בשם החופש אתם מתנהגים ככסילים.
מת תבינו שאין חופש חוץ מיראת שמיים?
כמו שכתוב -
"הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"
|
תגובה מאוחרת, או חוסר תגובה בכלל
זה מה שנשאר אחרי סטירה מצלצלת,
שאתה מקבל ממנה כשאתה אומר שאתה אוהב אותה
|
אני מעשן את הסיגריה כמו את קצה אצבעי
וכהולך על קרח, לא נותן לייאוש לקחת אותי
אני מרוקן ממחשבות, הולך נודד במרחבים קפואים
או טועה במדבריות אכזריים
|
אני מתבשל בתוך תנור בתוך סיר על חום גבוה.
ילדים מתרוצצים סביבי, מחכים לאכול אותי.
אני מתקלף מ-כל השכבות כמו בצל, והופך לפרי עירום.
השמש הגדולה באופק שורפת אותי, ענקים תוקעים בי מזלגות.
|
תיון של תה במים רותחים זה מראה מלבב
מול עיניך אם תתרכז המים הופכים לתה
תמצית הצמחים נמהלת במים...
אני מעדיף קפה
|
תדבר לי סיגריה, סיגריה תדבר
תדבר לי כדור לראש
תן לי לרכב על השור של השטן
|
תדמיינו שאנחנו הופכים את העולם
לגן-עדן עלי אדמות...
|
משבשים פה את התדרים
אני לא מבין מה אומרים
תן לי סימן או קוד, ואבין אותך
לא מסוג הדברים האלה אני בנוי
|
מי מוצץ אוויר בקשית, ולמה הוא עושה את זה
אולי הוא מטורף, או שפשוט נגמר לו האוויר,
והוא משיג אותו בדוחק
מסתכל בין מוטות הקליע הקטנות, המעוקלות
|
אני מסתדרת מצוין,
בולעת כדורים, שותה משקאות חריפים,
מעשנת סיגריות, צופה בסרטים אלימים,
מאוננת מול הפורנו, כותבת שטויות.
|
נגיד שלום לשמש החמה
מקור אנרגיה בלתי נדלה
נגיד שלום לאהבה המניעה את הכול
נגיד שלום ליום יפה מלא חוויות חיוביות
|
אז מה, הוא חי?
כמה זמן הוא חי?
שלוש שניות?
מה, הוא יתוש ביצות?
|
נפלא הגודל של הארגז הזה,
מה הוא יכול לאחסן בתוכו?
תוכים?
|
והיא לא הייתה שם
להוכיח לי את פרטיותי
היא לא הייתה שם
לתת לי את שמי
|
אמרתי לו שלא ילך שבי אחר המשולש בין רגליי האישה
"זה משולש מכושף," אמרתי לו, "כמו משולש ברמודה,
הוא ימצוץ לך את השכל, את העצמאות ואת הגבריות,"
אבל הוא לא שמע לי
|
איך אפשר להתייחס ברצינות לכנסת
אם יש בה תומכי טרור?
|
תמונה גדולה שהיא בעצם ציור
שהיא בעצם עיטורים עם פסוקים
תלויה על הקיר הגדול הלבן בחדר הריק
מזכירה את העיקר, את התורה
|
ארבעים ושמונים ומאה עשרים תותחים
ממתינים על הסיפון להסתער על הנמל
ויש מים גואים ויש סינוור חושים
כשהמים סוערים בלי לדעת מחר או היום
|
חנה מאוד בכתה על לכתה
למה את בוכה?
כי אני בודדה
בואי אני אתן לך ממתקה ורדרדה
|
תבואי אליי לבושה בתותים
עם סלסלת תותים
כובע רחב שוליים עם נוצות
חיוך רחב מלא ליפסטיק אדום
|
אני לא יודע אם זה טוב או רע,
אבל היום קיבלתי בחילה.
כל הבושם שאת מזליפה,
עושה לי סחרחורת קשה
|
עם מי אתה מדבר כשאני מתפללת לאהבתך?
רקותיך מזיעות מתאווה ואין בכוחי להגיע
תותים בשמנת קרה מקררים את לילי
אני צפה על רגשות מודחקים
|
ועכשיו, מי יגיד שככה זה נכון
מי יגיד שהלב פראי
מי יספור לי את שבעת מדורי הגיהינום
מי ייראה לי את הדלת לעדן
|
בואי באה הלכה היפה בנשים
הבן-אדם לא פתח לה את הדלת
תזמון גרוע, הוא אמר לה, אם היה פותח
לא נורא, רק רגע אכנס, הייתה אומרת
|
אני יושב בצד,
זו דרך טובה לראות מלמעלה, מלמטה, מבחוץ
עכשיו אף-אחד לא בא, ואף-אחת לא מבקשת,
וטוב לי לגרור את הגוף שלי מיום ליום
|
יש תחושה כאילו עשית משהו לא בסדר
למה אתה מפחד?
|
המזבלה מלאה אנשים
אנשים שהשתמשו בהם - וזרקו
קברו אותם במזבלה מתחת לאדמה,
כדי שלא יסריחו
|
ראו אותי, אמרו, משוטט בלי תקווה ברחובות,
מחפש ישועה מהשמיים
זה נכון, אבל עכשיו אני משופצר,
יושב בבית וכותב לכם מילים
|
רוב האנשים מאמינים בסיבה ותוצאה.
רוב האנשים מאמינים שאדם אחראי לגורלו.
זה לא נכון.
|
אווו, אני כל-כך מתוק... לאכול אותי,
לא באמת.
הגיע הזמן להתחבר למטריקס,
אחד, שתיים, הופ...
|
אישה שהגיעה
ממערכת יחסים
מבזה, גרועה, משפילה
|
אני לא פוחד מאישה חכמה ממני,
או נבונה, או פיקחית...
כל עוד הלב שלה במקום הנכון
|
את עומדת יחפה באמצע בלוק קרח,
ואני מסב את פניי הצידה
זה אכן לא יפה שאני ככה, מתעלם,
אבל זה בלוק הקרח שלך,
|
אנחנו חיים בעולם רע.
אבל מיום ליום העולם מתקן את עצמו,
בראייה כללית כמובן.
למשל זה לא כמו לפני אלפיים שנה.
|
המצב דורש תיקון, אבל לא אני זה שאתקן אותו
קודם כל אני צריך לתקן את עצמי,
וגם אם אי-פעם הצליח לתקן את עצמי,
אין ערובה בכלל שאצליח לתקן משהו מהמצב
|
אבל זו עם התחת הגדול הדשן,
רוצה שאדחוף לה את כל היד לתחת
וזו עם התחת האתלטי העשוי פלדה,
רוצה לשבת לי על הפנים, או משהו כזה
|
אנשים מנסים למצוא סיבה או תכלית לחיים,
אני כבר עברתי את השלב הזה
אני פשוט עושה מה שאני צריך לעשות,
ושום-דבר אחר לא בידי
|
מוצאי שבת, את יודעת,
יש בעיר הפגנה
מפגינים כל הלילה,
עד מוצאי שבת הבאה.
|
אגרטל גדול מלא פרחים לרוב צבעוניים נוזליים
ריח של צבעי שמן באוויר, וריח דבק ואורן, ריח סקס
הדלת נפתחת ודוחפת אבק שהצטבר שחור,
מעלה פיח, משתעל
|
אני בטוח שאת מאמינה,
זה אני בתוך תוכי
פורש את הפנטזיה על כל המישור
על גגות הבתים ועל החבלים, תלויים.
|
פילוג, שיסוי, שנאת חינם, חושך.
מבחינה רוחנית ישראל בשפל גדול.
ובחירות ועוד בחירות מיד אחרי זה -
רק מלהיטים את הרוחות וגורמות לשבר גדול יותר.
|
תגנבו לי שירים,
ולא ביקשתי תמלוגים, אבל אפילו קרדיט אתם לא נותנים,
מי אתם בכלל, זונות
עלק אמנים מיוחסים, גנבים.
|
אלבום שמכיל מילים לרוב לצד התמונות,
שאני לא יודע מי צילם את התמונות,
ומי כתב את המילים
|
הוא שם ידיים על הפנים, מסתירות את העיניים
לא לראות, לא לשמוע, גם בתוך החושך הכי גדול
בחשיכה מסתתרות המפלצות האמיתיות
הוא כבר לא יודע אם הם שם, או בתוך ראשו
|
אבל לפעמים מבליחה מחשבה שפויה -
בשביל מה אני נלחם
כולם מפסידים מזה, גם אני
וזה בוודאי לא תורם לאנושות
|
מצב הרוח הנוכחי דורש שיפור מיידי
אני יושב באמבטיה ומעשן סיגריה עם פומית
עומד לי כמו תותח, אבל לזה אני לא מתייחס
אני רק חושב על קרואסון השוקולד שלי
|
תן לו בכפית, טק-טק, לתוך הראש
אוי מה קרה, נשברה הקערה
לא נורא, נקנה קערה חדשה
תן לו נרגילה לעשן
|
תן לי טיפת מים חלב מהרזון שלך
מהמראה הלא מתחמק שלך, מהרצון שלך לחיות
כי נגמרה החיות פה במזח, ונגמרה השעועית
|
תן לי לרשום לך את מה שהיה לי לרשום גם אם לא רשמת את מה שהיה
לך לרשום
אני רושם את מה שיש לי לרשום גם אם לא היה לי את מה לרשום
הרשימות שלך ארוכות מאוד ואני מקווה שאתה תשפר את כתב ידך
אין לי סיבה לשפר את כתב ידי, כי אני מבין אותי
|
אני שמעתי על אנשים לא כל-כך מבריקים,
שיותר מפוכחים ויותר מאושרים מגאונים
אז שים לב איפה אתה שם את השכל שלך
כי יכול להיות לך הרבה שכל -
אבל לא במקום הנכון
|
שכבתי בתוך הבלגן,
עירום ללא תחתונים
היא רצתה להפשיט אותי,
אבל כבר הייתי עירום
|
הוא טווס? מה זה כל הנוצות האלה?
זה מושך בנות, הן אוהבות ג'חה
אה, הן אוהבות ג'חה, מה אתה אומר,
מה זה ג'חה?
|
אני רק רוצה להגיד
שהשמאלנים הם עוכרי ישראל,
אפילו אם הם היו בצבא,
וזה בגלל שיש להם תסביך שואה,
|
תסתדר, אני אומר לו, תסתדר
הבן-אדם חי בקשית, ולא רוצה לעזוב
"אני סובל כי אני חכם"
"אני סובל כי אני מיוחד"
|
תסתכל מה הם עשו לנפשי
תסתכל מה הם עשו לי
הפשיטו אותי מעורי,
חתכו בי וקרעו בי
|
באבחת סכין אתה מודע למיקומך הבלעדי בעולם,
אפס מאופס אינסופי של מלא תרבויות שונות,
שהחליטו להתנחל בגוף הזה שמשמש לך בית
|
תעשה את הכסף שלך בצורה מתוחכמת
תעשה את הכסף שלך ב-לעבוד על אנשים
תעשה את הכסף שלך במרמה וגזל
תעשה את הכסף שלך בכך שתשעבד את האחר
|
פילחו את גופה מיליוני קליעים לאורך השנים,
הראש שלה כבר לא בסדר,
גם לא הבריאות הגופנית,
הם מקווים שהכול יסתדר לה
|
שירי לי תפארת מדבר
מה יום מה לילה
שירי לי תפארת מדבר
ותלווי אותי יום ולילה
|
השמש מפזרת תלתלים של אנרגיה חמה
הירוק נראה ירוק יותר,
והצהוב - צהוב פחות
כל האצבעות שוות בפני האל
|
הרבה מילים ושיגעון
תפוז מכני לא יכול לישון
שומעים אותי בזמן ערות,
מלווים את הגמגומים שלי מתוך שינה
|
ראיתי אותה חוזרת מהשדה מלאה שדיים,
משפריצה את מיניותה לכל עבר
|
היה אחד חילוני,
שהציק לדתייה,
מדוע צריך להתפלל בדיוק אותו נוסח -
כל יום
|
תפסיק לכוון אליי
תיתן לי סיבה אולי
לא עליי אתה צריך לכוון
וככה בלי שום חשש
הכה בך פלש נוסף
המכות יהפכו פה את המטבח
|
אנא ממך
תפסיק לזיין לי ת'שכל
כבר אין לי מוח
אכלת לי את הראש
|
איפה הסוכר המזדיין? אני צריך קפה
איפה הכוסות החד-פעמיים? מאוד חכם שקנה רק לשתייה קרה
איפה הכוסות, אני לא מוצא בארון
הוא יצטרך לרחוץ את כוסות הזכוכית
|
אני יוצא מהמקלחת עירום
ומשתין באסלה
מתפרקד על המיטה
ומחפש שמץ של מיניות
|
תעמוד על כיסא ותושיט את הרגל,
תיזהר לא ליפול
ככה אתה אוהב, אה?
כשכולם נמוכים ממך
|
מוזיקה שחוקה מתנגנת מהרדיו, הופכת את כל הבוקר לטפל
עידן דלי מחייה את נשמתי, אבל הורג את גופי
בעיניים גדולות אני מסתכל על כל מה שזז,
העולם עובר דרכי, משאיר שחיקות בצינור
|
אני לא מעריך אותך בכלל
אפילו צלחת אתה לא יודע לשטוף
אז איך תכין פסטה
שלא לדבר על חביתה
|
אני מתלבש,
עם הזמן אני מתלבש יותר
יש לי מכונית יפנית חדישה עם נעילה אוטומטית,
בית עם מיטות רכות ומסכים גדולים,
קולה מהברזים
|
תקשורת -
מדיה שנועדה לערער את תחושת הביטחון שלך.
|
אני לא יודע אם אוכלים אותו,
או שותים אותו
אני לא יודע אם מריחים אותו,
או ממששים אותו
|
2. האם התרומות שהמדינה מבקשת למען ניצולי השואה -
אכן יגיעו לניצולי השואה?
|
יש הרבה מנגינות, אינסוף מנגינות, אבל תמיד יש לפחות אחת
מנגינה יש בשביל לרקוד, ואם לא רוקדים, נופלים
אתה חייב שתהיה לך לפחות מנגינה אחת,
צריך משהו לרקוד איתו
|
"אין לך הרבה כסף?" שאלה אותי הפרסומת ברחמים.
"אז אין בעיה, תשקיע רק מאה אלף שקל
ותוכל לקבל תשואה כמו המשקיעים הגדולים :)"
|
"בינה מלאכותית
עלולה להביא קץ
למערכות יחסים אנושיות"
אין מערכות יחסים אנושיות,
|
זה כמו שאתה גר בכפר
עובד תקופה של חודשים
ליל קיץ אחד אתה יוצא עם החברים לקומזיץ'
יש הרבה בשר לאכול, וחמוצים
|
נתקלתי בה עם תפוח על הראש.
התפוח נפל מראשי, והיא הרימה אותו.
היא הושיטה לי אותו.
לא הגבתי, והיא הביטה קצת בהלם, ונגסה מהתפוח.
|
תשמרי אותי לקיץ
כשהמרחבים יהיו פתוחים,
והלב קל,
והמוח והנשמה צמאים
|
קשה לי,
אני עושה כל מה שצריך,
שרתתי בצבא, אני עובד, אני משלם מיסים,
ועדיין אין לי איכות חיים ראויה
|
אם הרהיטים בראש לא מתאימים לנו -
נשנה אותם,
על-ידי מה שאנחנו מכניסים לעצמנו לראש,
על-ידי דרך ההסתכלות שלנו על החיים.
|
- סליחה, אתה מיקו?
- כן, רק רייייייגע, אני כבר פותייייייח.
- אוקיי...
- אתה ההוא שבא לתקן פה את הוונטילטווווווור?
|
ישבתי והקפתי את עצמי עיגולים-עיגולים
איש לא ייכנס דרך העיגולים האלו, אני מוגן
הם מצלצלים אליי לטלפון, הם דופקים אצלי בדלת,
אנשי תרמית שרוצים ממני כסף, אנשי מדון שרוצים את דמי
|
אני יושבת על כיסא המרפסת, מעשנת, ורגליי מקופלות על אוגר
הכביסה. יש מוזיקה מרגיעה ליום שישי. מתישהו תבוא המוזה, תהפוך
אותי ציפור...
|
הייתה ילדה יפה בגליל, שאהבתי. היא לא הייתה ממש ילדה, היא
הייתה בת עשרים, אבל יחסית לגילי היא הייתה ילדה. היא קיבלה
פטור מהצבא כי היא הייתה משוגעת, כמו שאני הייתי בגילה. היא
לקחה חומרים, וחתכה את עצמה, ושתתה ועשתה סאדו. היא הייתה
הנשלטת.
|
בואו נסבך את החיים.
הרי החיים כל-כך קלים, שזה כבר משעמם. אתה רוצה אוכל? אתה
קונה. אתה רוצה סקס? אתה מזיין את אשתך. יש לך בר מים תמי4,
ומכונת אספרסו עם חלב מקציף. יש לך מיליון ערוצים בטלוויזיה,
וכמה מוזיקה ש-רק תרצה מ-כל סוג ומין.
|
הרגל שלו הייתה עקומה, אבל זה לא מנע בעדו לצעוד מרחקים וגם
לבעוט במי שצריך. הרבנים אמרו לו שהוא צריך להתחתן, אבל הוא
ידע כמה נשים רעות, להתחתן זה כמו להיכנס לגיהינום מרצון.
|
"רוח מן הים באה ונגוזה..." אני מדליק את הרדיו, קורא לה לבוא,
אבל היא עוד ישנה, ואני מספיק לגמור את הקפה, לבלוע אומגה 3,
ולהכין לי קפה חדש, ואז נשמעים הצעדים.
|
בפונדק דרכים אני יושב ומכונת המוסיקה לתוך המוח שלי עם
ליאונרד כהן, פרנק סינטרה וג'ניס ג'פלין. עוד ויסקי אני מבקש,
תודה רבה. ג'ניפר כבר לא עובדת פה. יש לה כפות רגליים יפות.
|
"ואהבת לרעך כמוך," כלומר לאהוב ולכבד כל אדם באשר הוא, כמו
שאתה אוהב את עצמך, כמו שאתה מכבד את עצמך. למה זה לא יכול
לקרות בארץ אשר אמורה להביא אור לגויים? איך נביא אור לגויים
אם בינינו בעצמנו אין אור?
|
מאיפה אני אתחיל? אולי מזה שמשהו בכל זאת חלחל סוף-סוף מהלמידה
של המקובל, ואני מבין מה הוא מדבר על "הקו האמצעי", ובעיקר על
המשפט "על כל הפשעים תכסה האהבה".
|
יש לך חום גבוה, הקירות מתקרבים לאט לאט למעוך אותך. כמו השמש
היא עומדת מעל לכל השמיים שבעולם, שורפת אותך כאילו היית קבור
בתוך השמש. לקחת תרמיל גדול ולחצות את הארץ הזאת לאורכה
ולרוחבה באוטובוסים גדולים ואכסניות זולות ללילה.
|
ואני שומע מרחוק את קול פעמוני מגדלי ההיסטוריה מקנטרים בקול
צוהל ומחריש אוזניים, וביניהם שורקת שריקתו של מלאך המוות
ההולך ביניהם במגל וברדס ונכנס לתוך העשור הקרוב כמו בעל מלאכה
על מפתן בית מלאכתו.
|
והם חלפו, הנעורים. והם פסחו על פניי בפניהם היפים. והם היו לי
כפר ושדות, והם נמוגו ונדמה לא יהיו עוד. כשאני רואה את פניהן
המאירות של הצעירות, וכאב נדמה אין בהן והן זורמות כמו מים.
ובלילות אני מרחם על עצמי עם צבעים ממסך, סיגריה ויין.
|
שתי טיפות משוגעות אנחנו בתוך הים הגדול. נוגעים לרגע,
ובורחים. את אומרת לי "יש לב מטורף פועם בלב העולם. אהיה לך
יתד בלב הגיהינום."
|
והכול נעצר. הימים הטרופים ההם כאילו לא היו והלב כאילו מחלים
לאט לאט מדברים שהוא איננו זוכר. והרוח, איזה רוח? ושום כוכב
ושום ירח, רק לבן מאט כמו נשימה של בוקר.
|
הוא עישן סיגריה קאמל. מגבעת לבד לבנה התנוססה כמו דגל כניעה
על ראשו. ראיתי אותו מסתובב בין הבתים של הרחוב הצר. לא ידעתי
מאין בא ולאן הוא הולך. אבל הוא היה כ"כ קל בהליכתו. נדמה כל
רגע ידאה מחוסר כובד ויפרח לשמיים.
|
אתה פורש כנפיים לאט-לאט. מתרומם ושומר לאט-לאט. נותן לצרכים
שלך יותר משקל על חשבון תוצאות. ביער לבד הם בוכים כולם, כי
האיש ההוא הלך, וגם המוזה והשמחה ואפילו קצת הדעת נסתלקה.
|
היה איש אחד במכולת ש-רק עמד מאחורי המדפים והסתכל על אנשים
זיהיתי אותו מיד - זה האיש עם העניבה האדומה
|
עם אזניות על האוזניים הוא מת. והוא יכול למות שוב ושוב ושוב,
וכל פעם להיוולד מחדש לאותם חיים בדיוק, עד שיעבור אותם בלי
להרוג את עצמו. וכל ילדות הוא יבוא שוב ושוב ושוב לאותה רואת
נסתרות, והיא תסתכל בו בתמיהה ותגיד "אבל כבר היית כאן!"
|
השירים הישנים של בוב דילן, יחד עם הקול המהוסס של השדרן,
עושים לי לרצות למות. עכשיו אני שומע, בראש הטובע שלי, את
התוכנית על "הקלטות המרתף" של דילן משנת 67 של המאה הקודמת...
ב-88FM. זה עושה לי לרצות למות.
|
היא ישבה ואספה את החפצים שלה מהרצפה. גיטרה חשמלית, מאוורר
תקרה, שמפו נגד קשקשים, רולים לשיער, מקבץ דו"חות חנייה,
סיגריות חד-פעמיות, כדורים לשיכוך המחשבה. לא היה לה הרבה מה
לעשות עם כל הזבל הזה.
|
מה אנשים רוצים? למה הם חיים? מה טעם להם בחיים אם הם ייסורים?
נכון, לא לכולם חיים ייסורים, יש כאלה שעושים חיים משוגעים...
|
מים זורמים במקלחת בגלל בורג לא מחוזק. אני שותה את הקפה שלי
ונותן למוסיקה אלטרנטיבית לפוצץ לי את המוח קצת. לא רחוק מפה
יש מלחמה. בצפון - קטיושות.
|
המים הקרים על הביצים שלי עושים לי זין גדול. היא אוהבת היא
עושה לי זין גדול. ושרה לי גידלתי דגן בגן. וכל היום אנחנו
רוקדים והיא משחילה לי אצבעות וחרוזים על שרשרת לטוסיק, וכשהיא
מוציאה עוד הפעם גדל דגן בגן, והיא שמחה.
|
אנא עזרו לי ידידיי בשעת צרתי זו. הכאב גדול מנשוא. אתמול,
ואני לא מאמין שאני מספר את זה, אתמול נאלצתי לאונן. פעם
ראשונה אחרי חמש שנים. בדר"כ הקוס שלה תמיד היה כשרציתי,
ופתאום אני עומד במקלחת, כמו לוזר מושתן, ומשפשף את הזין כמו
איזה מסכן.
|
אני מעשן כפליים ממך. אני מעשן המון. אני אמות לפניך. לכן אני
רוצה הלוויה מפוארת כמו בסרטים של דיסני.
|
הילדה עזבה את בית-הספר, נסעה לידידים בצפון. מזדיינת, מעשנת,
שותה, מסניפה, מזריקה, ומקיימת יחסי מין תמורת אוכל וסיגריות.
"נתנו לה הכול," היא אמרה בעצב, "אני לא יודעת מה עשינו לא
בסדר,"
|
ל-כל אדם יש אחריות,
להפוך את העולם לטוב יותר.
ככל שניתן, ככל שהאדם מסוגל.
|
מהדורות החדשות בישראל הפכו למופעי בידור...
- מסממני עולם שאיבד את דעתו.
|
"אנחנו לא ניפגש יותר," היא אמרה
ובאמת לא נפגשנו.
|
לדעתי,
מגיע לאנושות כל טיפה מנגיף הקורונה
|
למה להביא לילד/ה בובה,
אם אפשר להביא לו/ה חתול/ה.
יצא חרוז...
|
גברים עושים טובה לנשים -
ובתמורה - הנשים כועסות עליהם.
'לך תבין.
|
"ואהבת לרעך כמוך,"
כלומר על אדם לאהוב את הזולת כשם שהוא אוהב את עצמו.
|
כשאני שוטח את טענותיי כנגד טענות נשים
תמד הן מטפסות על העץ הפמיניסטי
וזה מגעיל בעיניי
|
לעולם בשום פנים ואופן
לא לפגוע בלב של מישהו
ולעולם לא לשחק עם הרגשות של אף אחד
כי זה כואב...
|
דני בן השמונה קובע עתים לתורה.
|
נשים שעוזבות בעלים -
אתן עדיין צריכות לדאוג לעצמכן להספקת זין.
חשבתן על זה?
לא קל בכלל.
|
"ויהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"
"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך"
|
איציק סעידיאן ויהודה משי זהב
עשו מה שעשו
וזו אשמת החברה
שרצחה את נפשם.
|
לנשים יש גאווה נשית
זה אפילו מוערך מאוד,
הן על ידי נשים והן על ידי גברים
אז מדוע אסור שלגברים תהיה גאווה גברית?
|
כשהייתם קטנים אמרו לכם ולכן לכתוב יומן.
וואלה, צדקו.
|
תפסיקו כבר להתעלל בי נפשית,
זה לא כל-כך נעים לי.
- אחד לעובדים הסוציאליים.
|
" 'קח סיכון!"
- דני בן השמונה חוזר ממרתפי הטלוויזיה החינוכית -
וקופץ מהגג.
|
הנה רוח הרפאים שרודפת אחריי בלילות כי היא חרמנית עליי...
|
אי-אפשר לדעת מה באמת קורה בבית של השכנים.
היו ערניים לסימני מצוקה.
|
קניתי שרשרת חדשה לחברה שלי...
|
|
|
היום אתה סלוגן
מחר אתה סלוגן
בדימוס מחרתיים
אתה שום דבר.
ק. מרכוס מקריץ
מסקנה לא מבוססת
אבל מאושרת. |
|
