[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כלבי אשמורת

אל היוצרים המוערכים על ידי כלבי אשמורת
גיא שמש. (מופיע כיוצר גם בשם זה, האמיתי.)
1976.



"יש בית קברות למכוניות חלודת הזמן,
שם קוברים את הסוסיתות,
אבל לא בני-אדם.
אין יום בלי אי-צדק,
אין יום בלי טירוף,
נגן במקום ללחוץ על ההדק,
יהיה פחות הרוג."

(שלמה ארצי.)



פתוח להלחנה לכל מי שחפץ בכך.
הדבר היחיד שאני דורש הוא קרדיט למילים (גיא שמש),
שום-דבר מעבר לכך.



תודה לכל הקוראים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ג'ננה
והיא שוכחת רגע איפה המטבח. ומשהו חלש אומר לה תכנסי בפתח הזה
שם יהיה מטבח, אולי.

זוגיות
ואני עומד בפתח רועד כשהיא מחפשת את המפתח ותוקעת אותו למנעול,
מכניסה אותי לעולמה.
על הקיר תלויה מחרוזת, וברצפה פחית אדמה עם מקל קטורת חרוך.

זוגיות
היא נכנסת ועומדת רגע בפתח, לבושה ארוך שכבות שכבות ולגופה
מעיל גדול חום-בהיר. רואה אותו, שטוף זיעה.
"איפה הימים שלנו?" שואלת.

אינטרוספקטיבי
יש שמיים מעלינו כי אין גג, הוא נעקר עם כל הרוחות של סוף
העולם. אני מקלף את הבגדים ממני בפראות, מבקש לגרד את הפצעים.
יש כתמים מדממים גדולים על ירכי הימנית, בצד הגוף, ובצוואר.
באמצע הזין שלי יש פצע שטוח ומגרד.

ג'ננה
ענת יושבת מרוחקת על הספה המשולשת ומעשנת סיגריה איטית. יש אבק
של צהריי יום קיץ על הרחוב, ומין אובך חולה מרוח על השמיים.
"אני צריכה איזה מסאז' ברגליים..." היא אומרת שקטה ומופנמת.
"בוא, דובשן. תעשה לי טובה."

אמונה
אור דמדומי הערב שוטף את הבית הקטן שלנו כשאני מביט על כל
הספרים סביבי שחיפשתי בהם ולא מצאתי תשובה. ובאוויר נשפכת כל
הזמן המוסיקה. מוסיקה של לחש כדי שתחדור לנשמתי, כמו לתוך
נקבוביות עור דקות.

אורבני
היא קוטפת פקעת קוצים מהעציץ במסדרון ומועכת אותו בידה הימנית.
אז שופכת ערק על החתכים ומתענגת מהכאב, גופה זע כמו באורגזמה.

אורבן לג'נד
שכחנו כמעט ממנה עד שהצרחות של הרב שגר בקומת הקרקע החרידו את
שלוותנו. חשבנו סתם רצח ורצינו לישון, אבל הוא עוד צעק, וצרח,
צרחות אימה, ייסורים, צרחות של סבל בל יתואר.

מקאברי
אני מסתכל סביב. אין איש. הילד חסר פחד לחלוטין ובודד כמו בדל
סיגריה. אני קרב ועומד מולו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
טבע
עולים ויורדים הטונים
זה מים אלקטרוניים

אלגיה
אני אמות בסתיו
רגע לפני הגשם הראשון
כשהעולם לח
ובאוויר יש ריח של עלים רקובים

יחסים
אלו העיניים שלי
שרואות אותך עירומה
ואין בי תשוקה
אני רואה אישה
ותו לא

תחושתי
שלג יכול לחכות
מגרד את אפי סוגד לשמש
הטיפות משמינות
עטופות כתרי יהלומים
אני לא יכול לטעות

געגוע
בערב היום
אני מביט בילדים משחקים

מקבר
ראיתי אור ראיתי חושך
ואהבה בת שמונים
היינו מזדיינים זה עם זו כמו קודם
היינו בוגדים וחוזרים

אכזבה
אתמול בלילה רעדתי

טבע
ברגל יחפה על אבנים אני צועד למרחקים.
שמש אדומה בעיניי, שמיים בוערים,
רק אני ותרמיל צידה.

בדידות
עלינו על המדרגות
עישנו סיגריות
למרות שבכיתי
הוא אמר שהוא חבר

גורל
יש בית בניו-אורלינס
בית השמש העולה
וכששמעתי את השיר
ידעתי שניצחתי

אהבה
אם הירח יאהב אותך
וזה ייראה לך טעות
אני אהיה איתך
רק עטפי אותי באזיקים

הרהור
כשהייתי קטן
החלומות היו גדולים
אני רציתי להיות אבי
הוא רצה להיות אני

אינטרוספקטיבי
תכנעי לגחמותיי
ביד פתוחה תקחי אותי לתוך עינייך
בין אלכוהול וטירוף נפוצץ את העולם

יחסים
מה הוא רואה בעינייך?
מה את רואה כשאת מביטה בי?
איזה סוד את מסתירה?

אלוהים
עברנו על המדרכות
דיברנו על הכל
חשבתי שאנחנו חברים

הרהור
בואי משטרת המילים
עצרי איש זה
מזמזם כמו דבורה

ייסורים
לחץ במוח
תן לכתלים להסתובב
תן לזוג על הקיר להתנשק
תוציא לשון
תחכה לשחרור

יחסים
כל הכתובים שהשתקפו בעינייך
לא ידעתי מה חשבת

אינטרוספקטיבי
כשהשמיים עומדים ליפול
אני חייב למצוא מקום
משייט על הכביש בין עכו לצפת
מבקש עיר מקלט

אהבה
גם אם לא הייתי נחמד
גם אם גרמתי לך לבכות
כשאני בטלפון
אני שומע רק אותך

יחסים
הייתי ילד מוזר,
ולא מצאתי את הסיבות,
שלא נאמרו להגיד
אני אוהב אותך

אמונה
תסתובב איתי כמה קשה שזה יהיה.
אני עוד רוצה להיות פה.

הרהור
עכשיו אני יודע
כמה אתה סובל למען שפיותך
למה אתה מקרב את הבקבוק
ומרחיק אותו שוב חזרה

מחאה
העולם זקוק לאהבה
כמו השמש

ייסורים
איבדתי את לבי תחת הגשר
הילדה הקטנה שהרגתי
עכשיו אני לבד

גיהנום
יש פה שמועות על גשם

אלגוריה
אקח אותך כי אני הולך
לקטוף תותים

כמיהה
אם הייתי הולך קדימה
הייתי רואה אותנו עוצמים עיניים
אין דרך לעתיד להאמין לך
שתשקרי

אהבה
גם במוות אמצא אותך
במבט חדש חמקמק אלכוד אותך
נשקיף על הירח בוואדי
ורק זה משנה

אכזבה
שוב איבדתי את דרכי
כשחרבות הרוע דוקרות במוחי
האם אני עדיין ראוי
או עוד אהיה
לאהבתך

אכזבה
אני שומע מהשמיים את הפאנטומים מחוררים לי את עור התוף
אני רואה בעינייך את האהבה
אני מרגיש בידיים את זיעת העולם
אני מריח את הסירחון של העולם
אני טועם טעם חמוץ של אכזבה

אכזבה
תראי אותי הולך לאורך הרחוב

קצרצר
כשהמחר כואב

אכזבה
הקפטן נפל
הוא לא שומע את העצה
אני נופל על אבנים
לוחש תפילה

כמיהה
את חייבת לאהוב אותו
קחי את ידו
תני לו להבין
העולם תלוי באהבה ללא גבולות
את חייבת לאהוב

קצרצר
רגע לנשום את עורך

שיר יפה שרתי על עצים מלאים חרובים
וכל טוב על פני עולמות מלא בשר פירות לשד העצמות
מי מכל אלה נפל בשבי ומי ילך אחריי
כמו היה כיסוף אל ארץ נודעת-לא-נודעת

אהבה
אולי נשתה יין
כמו אתמול כשהיא אמרה
"אוהבת, לא אוהבת."

אם תראי מעבר לאור
מעבר לזמן
כל חיי
האם נעוף

טרילוגיה
שחור-שחור אני
לתוך האספלט של הלילה
נבלע אני
למחשכים של בודדים

טיפות גדולות של שמש רותחת מטפטפות כמו ג'לי לתוך הבית שלי
את כל הברזים אני פותח, ועומד תחתיהן
מפלים של מים ממלאים את חלל הבית החם, שוטפים, שואגים, ואני
שואג איתם

קצרצר
שברת לי את הלב.

אינטרוספקטיבי
אבטיחים בגשם
קר לי כל-כך
שוקע לרצפה, לא משאיר סימנים
מסתחרר מהד קל של מנוחה

ביקורת
אלוהי עולמות,
הבדילני מן החוכמה ומן הטיפשות
תן להיות מים
ונהרות יעלו על גדותיהם

בלדה
הזבוב ממצמץ בעין אחת, אכן תמהות עיניו
האישה יושבת וסורגת סוודר לימי שרב
בחוץ נושבת הרוח כמו סוף והתחלה יחדיו
זה זמן הרגיעה הגדולה שלפני הקרב

אהבה
הוא מאוד עייף, הבן-אדם מאוד עייף
יש לו שירים שהוא שומר בכיס
היא כותבת אותם מוקדם בבוקר כשהוא בעבודה
דו"ח נזיקין ואהבה

צמד שירים
הכול שוקע לאבק כבד עכשיו בפצע פתוח
סופר את כל חטאיי, ממולל אותם בין אצבעותיו
בדבקות מאוסה הופכים חוטי-משי בידיו
והלב שלי צונח עופרת כבדה

צמד שירים
תמצא לי את הסוד המסתתר בעיניך
אבק הדרכים בן דרכו רגליך
הם גדולים ונוראיים ארמונות ערפל
גשם חודר מתחת לאספלט

צמד שירים
העיניים שלי בווריד שלי, שם תוקעים מחט
באוויר החופשי מסתחררים צללים, לטרוף אותי
אני יישן בקרקעית הכי נמוכה
צורח לרגע עוד צרחה אחרונה, לפני הבאה

אהבה
במעגל קסמים נחוג נחוג
בהזדנבות אחר רגעי אושר
נדבר איתם, נדבר - נדבר
ונכיר אותם, מבפנים ומבחוץ

ג'ננה
שלט ברוכים-הבאים מעל הדלת
כובע ליצנים, מטרייה צבעונית ונעליים מנייר
אני מכבד אותם באגוזים
מפצחים אותם באצבעות חזקות

ייסורים
אבק כוכבים ממונע
תפארת מדינת ישראל
דם ביד שלי
אני מת

מוצא עצמי כותב שיר,
מה שהכרתי, מה שלא
ושכחתי לומר את המילה הכנה מכל

אמונה
אני לא יודע מה אני מרגיש
אני מנותק, ושקט
המחשבות שלי נעות אחרת
אני מרגיש פחות במובן מסוים,

כל המספרים זה מדידות
אחד אחרי השני עולים ויורדים
כמו בור שאול בפתחו של גיהינום
אני הולך לאיבוד בין מלל המילים

צמד שירים
יש אדמת שדה פה מול העיניים
חורשים בה דרכים ומקדשים
העננים צפים מעל הרים צוננים
אפשר לראות מתוך מכוניות עם זגוגיות לחות

גשם יורד שלוליות כבדות אי-אפשר להרים
הבתים עפים בגשם ואי-אפשר לתפוס
עננים יוצאים במחולות של זרמים ואי-אפשר ללכוד
אני עומד בכניסה לבית ומעשן, אבל מצליח לראות

פואמה
צחוק של נמר זה מה שרואים בחדרי חדרים
כשהשמש נכבית מהעיניים
אנשים מחזירים לי את בבואתי השוטה,
ואני מתבייש על זילות המחשבה

ותקטוף לו פרח, ועוד אחד
תמלא את הבית בוורדים
הבית עומד על כרעיו
אדמה לחה, הוא אמר

קובץ שירים
בלי יותר מדי התפלספויות
הרבה אהבה מתחת להריסות
מתרגזים, אולי זה צריך
כשדברים לא מסתדרים

צמד שירים
תבואי אליי בדרכך השקטה
תראי לי שיש בעולם אהבה
אני אהיה קשוב ולא שופט
אני אוהב אותך ישר-ישר מהלב

אהבה
כל האהבה הזו שהייתה לי בלב אלייך...
אבל מישהו אמר לי, והוא צודק -
אני בחרתי לאהוב אותך
הייתי מאוהב באהבה, לא בך

הרהור
סכריני מדי
בנוי נקי מדי
קלישאתי מדי
אי-אפשר לחיות לנצח,
לפחות לא פה

זמנים בהם השמש עומדת במרום השמים,
ולא זזה
דווקא אז אני החלטתי לישון
הכול שקט כאן, ציפור לא מצייצת

אז אני קם ומוריד את כל הקירות
הוא מבעבע קצף בתוך הסבון והים קר
לא רחצנו ידיים הרבה זמן, אני אומר לה
היא צוחקת ומציפה את כל הבית

אהבה
אהבה כזאת לא ידעתי מעולם
בין חפיסות סיגריות לשתייה גנובה
אהבה כזאת לא ידעתי מעולם
בעיות בראש ורעלים בדם

אהבה
אהבה כמו שלי דומה לאפרסק
אני אוכל אותה הרבה
ודומה שאין בי בעיה
לדאוג לך עד כלות הנשמה

צמד שירים
איפה אתה בכל זה
ולמה אתה לא פשוט הולך
היו ימים יפים יותר
בהם היה אור בבית

אני זקוק להשראה
לאיזו אהבה קטנה
אני זקוק לאוויר צח ולמרחבים
אני צריך לדעת שאני לא לבד,

הומור
אכלנו, אנחנו שבעים? יופי
אבל פעם הבאה תכניס את השניצל למקרר, ולא את המקרר לשניצל
מה אתה לא מביו? את השניצל למקרר, לא להפך!
מה, אתה מטומטם?!

צמד שירים
להיות חולה זה כמו להגיע רעב לפלאפייה ולגלות שהיא סגורה.
אבל אנחנו לא רעבים ולא חולים, רק קצת מצוננים.
אז למה אנחנו שותים קפה?
כי אנחנו אהבלים.

אהבה
אהבתיה עד עולם
אהבתיה בטירוף
ואהבתי כמו קונפטי אדום
על הצלחת עליו מונח זר פרחים

הבקתה הזו של הדיקטים תהפוך לחדר-מלחמה תת-קרקעי מאובזר
עם אנטנות, חשמל והכול
כי אתה כל-כך רעב, ואפילו אתה לא מעז להיזכר כמה

יחסים
אתה אוהב אותי?
אוהב אותי משותקת?

קצרצר
אהיה לך שונא אם תאהבי אותי,
ואבזה את אוהבייך
אצבור מכלים של אשפה בין רקותייך

טרילוגיה
היא יושבת בוכה
צמודה אל הקיר
ברכיה לחוצות לסנטרה
מחבקת את רגליה...

מקבר
בעברית זה נשמע יותר טוב
דוהר במכונית אמריקאית לעבר הירקון
שומע רוק חזק על גבול הקאנטרי, בשיר שעושה צחוק משיר ישן-נושן
יש לו בתא המטען קיטבג מלא שטרות של מאה דולר, אמיתיים

פואמה
אווזים באגם קפוא, ואני בורח
מסובב שבשבת רוחות של מחשבות
שיפוצים בעין ימין ובורג למכונה
החלודה ממשיכה להתפשט בצינורות העמוקים ביותר

צמד שירים
ונשיר לנו שיר
את יודעת
שיר כזה ששרים כשלא יודעים דבר
בושם האוויר לא צורב בנחיריים

אלוהים
אלוהיי,
האל האחד והיחיד,
שאין מבלעדיו
אל תשליכני לעת עייפות הגוף

כמיהה
אני רעב. אתה רעב גם?
אז הנה כן האיש הלך לקנות את הדברים,
קובה חמוסטה וקציצות דגים
אוכל זה דבר חיוני, אתם בטח יודעים

קצרצר
אולי החלון סגור, ובגלל זה שורפות לי העיניים
אולי החומר שהסנפתי גורם לי לעילפון
רק פעם הבאה לעשות את זה במיטה,
שלא אמצא את עצמי על הרצפה.

כי אתה חמוד, כזה חמוד פצפון
כי הלב כואב לראות אותך כזה רך וקטן,
מול כל העולם

מקבר
באת עד אליי? איזו מחמאה
טקילה? וודקה? קוניאק? ערק?
קפה?!
למה אנחנו שותקים, מילה, ציוץ, תדברי

אכזבה
עיניים בוהות, שמש שוקעת בתוך הראש
שפתיים סדוקות, אני צמא לשכל עד אימה
משחזר את ליל אמש, ולא זוכר מאומה
העננים שקעו בתוך העיניים שלנו

אינטרוספקטיבי
היערכות חדשה לקראת המצב הקיים
המצב קיים והיערכות חדשה בלתי אפשרית
עדיין יש גזר בסלט,
עדיין סלט ירקות מורכב מירקות, משום מה

קובץ שירים
בוקר זה בוקר על הפנים
לא הכנתי שיעורים
יש הרבה מטלות לעשות
כמו לצייר לך ציורים על הקירותן

בימים כתיקונם הייתי הולך הלוך ושוב
עם מטרייה מקופלת ביד אחד
והזין שלי ביד שנייה
בימים בהם פרעה את שערותיי שלכת,

סוריאליזם
אופניים עם הרבה פדלים משתרכים לאורך הרחוב
אופניים עם 20 גלגלים עוקבים, ו-20 איש ואישה בשורה
לחסוך בעלויות מזג-האוויר, שירד כבר גשם
דגלים קטנים משולשים כחולים-ירוקים על הכידונים

היא חושבת וחושבת אם לשגע לו את השכל
או להפוך אותו לבובת-מין
או לאדם שמעריץ אותה אהבה עיוורת
או לאדם שפוט בלי מחשבה חופשית

הרהור
אני לא בטוח במאה אחוז מתי היה הרגע שנשבר לי הלב
היו הרבה סימנים, זה נגס לאט-לאט
כשלא היה כבר לאן ללכת, כשלא היה כבר מה לראות
רציתי רק לאהוב

אהבה
או שזה הזמן לבכות
או שזה הזמן רק להכיל את הכאב
על כל טעות ועוד טעות,
על כל טעות שאי-פעם טעיתי בדרכים

טרילוגיה
אין לי צפיפות אוכלוסין בראש,
הכול סבבה, אני אוכל דבש
גם אם אני לא יודע, זה לא משנה,
אף-אחד לא יודע מספיק

סאטירה
מחיקת המילה "אהבה" תיעשה רק על ידי הגורמים המוסמכים,
קרי,

קצרצר
אז מה, בא לך להזדיין? למה?
כאילו, מאיפה זה נובע?
ממעיין?

קובץ שירים
בסוף הרכבת יש דלת יציאה
הרבה קופצים אל הפסים
מתחפרים בלב הקר שלנו

לילה רודף לילה, כל-כך טוב פה
ירח גדול ושמן מעלה בי שיגעונות
כשהירח הולך מים נותנים
כמה שאת אוהבת, כמה שאת שונאת

ביקורת
אחותי, את קוסית(!)
זה לא יום טוב לומר דבר כזה,
אנחנו כבר בתקופה אחרת, והצעירים רואים כינוי זה כמעליב
כי הצעירים נהיו זקנים בראש

קובץ שירים
בצו האופנה אני מתערטל בענווה ביישנית
צרותיי ירחקו-ירחקו אם אסתכל לתחתית החבית
הסודות של בעלי החזון זולגים מבעד לסדקים
מתי הם מדברים לעצמם ומתי לעולם

צמד שירים
איך שאתה רוצה תלך
תדלג, תקפץ, תצהל, תרקוד
אני אחכה לך בקצה הדרך

קובץ שירים
אידאולוגיה מתמשכת של דשדוש באפלה
כמו קלמנטינה זרוקה מעוכה
ריח של גשם באוויר, ריח עלים ופרחים מרקיבים
תזרוק את הלב יותר גבוה, אתה לא מתאמץ מספיק

הרהור
אני ידעתי שאם אני ארצה לשמוע מוזיקה,
זה מה שיקרה
כי אתה נותן לי רשות או זכות לשמוע
אני שם את התחנה שאני רוצה, ומאזין
אפילו יש לי אפשרות לבחור בין תחנות

יחסים
אני יוצאת מהבית עם מזוודה אחת גדולה
וסוכריית קרמל שחורה מתגלגלת בין לחיי
פתחתי את הרדיו ושמעתי את בעלי
משקר כמה הוא אוהב אותי

כאב
רצית אותי לקרוע לגזרים
בין מרצפות בטון מתחת לשולחנות רפאים
ואין לך שום סיבה להצטדק
הרי את טובה, את טובה כל-כך,
בעיני עצמך

הומור
איך זה יכול להיות? היא שואלת
לא יודע - קשה לי לענות
זה לא ייתכן, היא אומרת
ואני מנסה להסביר -

הגות
ישבתי וחשבתי איך זה להיות מים
אני משתמש במוזיקה, אני ממיס
רגשות ומחשבות
כי בעצם אין לי עם מי ללכת מכות,
אם אני נלחם בעצמי או בטחנות רוח

כאב
לתוך הכוס נמזג המשקה הצונן,
רענן כמו זריחה, טיפת טל, נשיקה מתוקה של ילדונת קטנה
אני רוחץ בבינה קטנה ובכאבי הלב,
כל יום, כל שעה, כל דקה

מקבר
איזה סיפור נספר לכם עכשיו
על מכשפה מתה, על כבשן בלהבות
על ילד שהוציאו לו את העיניים

אמרו שהוא מצחק אותה, אמרו שהוא אכזר
בונה בובות מקני יונים, מחרבן לאנשים בבתים
מטוטלת נעה עם כל תנודה של הנשמה
כשהוא משתגע, הוא שוב משתגע, מה יהיה איתו

קובץ שירים
מנגן-מנגן הרדיו כל הלילה
את עדיין יושבת במטבח
קוקה-קולה את שותה
מעשנת ומחייכת

הקאות בינלאומיות
קצת קשה לנשום
רוצה קפה, אבל לא יכול לשתות
חושב שמשהו פה השתנה
מין חומר חדש לתודעה

קינה
אין לי כוח אין לי
כך אני אומר והולך לנגן בפסנתר...
כמה שהיא הייתה מרוממת בחשכה,
כך גם אני
מנגנים לעת בוקר את האקורדים הלא נכונים

אינטרוספקטיבי
סלט מתבשל אצלי בצלחת, ואין מה לעשות
אישה עושה אצלי מקלחת, ואין מה לעשות
עכבישים טווים קורים סביב עיניי, ואין מה לעשות
ארגנטינאי חושב שהוא דון ז'ואן ואין מה לעשות

קובץ שירים
רציתי לדבר איתך קרוב
ככה שתוכלי לשמוע
את מה שיש לי לומר
כי אני רוצה לומר זאת לך

ייסורים
אני יכול לכתוב כל מה שאני רוצה
את טיפת הרעל המרה בתוך המשקה שלי,
אותו מגישה לי המדינה, כל חיי

קצרצר
למה לא תחזור בתשובה כמוני?

יחסים
שימו פרח לצידי
שימו אישה לצידי
שימו ירח לצידי
שימו איסור לצידי

געגוע
לקח לי זמן להבין שטעיתי, אני רוצה אותך בחזרה!
הוא משקר לי שהכול בסדר, אבל אני מתפרק פה.
אני רוצה הביתה!

לא כתבתי כבר הרבה שנים
עכשיו אני יושב בקרן-רחוב עם פחית שימורים
שקל ועוד שקל ועוד שקל, אתם יכולים להרשות לעצמכם
זה הלחם שלי, זה המים שלי, זה סוכריית המנטה

כמה היא יפה בלה בלה
הלב כואב בלה בלה
עיניה הטובות מביטות בי, עומקים משתנים
זמן טוב להתכרבל בחיקה, לנשק את השפתיים הרכות

גיהנום
בתוך המעמקים האפלים
ישנה לה המפלצת
שינה טרופה

בראשה רצח

רומנטיקה
אני מוריד את השמש אל קו-האופק
צובע את הים בפסים כתומים-ורודים
הירח היכן הוא, היא שואלת

אישה עם ביריות וציפורניים ארוכות
ליפסטיק בצבע בורדו ומחשוף עמוק
כפות רגליים בעקבים, גרביונים וחצאית קצרה
באה אליי לנחמני בשעת הסערה

קובץ שירים
אישה-צלצול, מה את מחפשת אצלי?
אני צריך להשתין, האם תאחזי באיבר מיני?
שמעתי אותך צורחת בכל הרחובות את שמי
נפלה שלהבת בראשי, מה כבר תעשי

מתראה עם מאהבים לעיתים נדירות
שותה ויסקי עם סודה מעורבב
מעשן את אצבעות הרגליים של הגברים,
וגם סיגריות חומות

בדידות
אבנים מתגלגלות מחליקות
אבנים באישונים וכפתורים במקום עיניים
הוא מדבר מוזר
הוא מדבר הרבה

מקבר
חירבנו אתמול כל-כך הרבה...
מה לי ולזה?
היה לנו חרבון מדליק
אתה מסריח

אכזבה
איך תגיד לי שטעיתי אם עודני חי
במעט קלפים שיחקתי בזהירות רבה

הגות
עבודה בעיניים
אני עובד עם העיניים
אני מסתכל, בוחן, סוקר
ונותן את חוות דעתי

תחושתי
הכוכבים נופלים בידיים שלנו
הארץ רחוקה, יש הרבה ללכת
את כל השאלות שבעולם אני שואל
זה רק כוכב נופל

על גב המשאית אל הבקעה
במגדלי הרים הקמתי
מעגלים שלחתי
הביאו אותי הלום מן הבקעה

סאטירה
מוציאים תינוק להורג על מרקע הטלוויזיה שלי,
באשמת פשעי מלחמה, באשמת בגידה,
באשמת ערכים נעלים מדי

בלדה
מתישהו אני סובל אותי,
כשאני לא אני
כלומר אני כן אני,
אבל לא מה שבדר"כ אני

קובץ שירים
אלף הבדלות ביני ובינך
בין אלף שמשות
על אלף מיטות יש אלף חולים
ועשרים וארבע שעות שסובבים סובבים

צמד שירים
השעורה נקרעת בשדות
הירח מזמן לא נראה כה רחוק
הראש מתכווץ לגודל אגוז
הלב שואל מה עוד הוא יכול לשאול

אהבה
לא היה לי זמן
לאהוב אותך
רצתי כמו מטורף בשדות
היו לי חלומות, שכחתי את כולם

סאטירה
"אין למדינה אינטרס
לספק לאזרחים את הכלים
למימוש זכויותיהם."

אהבה
אל תכנסי לי לתוך הראש,
ותבני שם ערי בלהות,
או גני עידנים מזויפים של אהבה
שבעתי שקרים

סאטירה
נתפס לי הזין בגורס האשפה
האם תעזבי אותי עכשיו?
אין לי אוויר ואין לי נשימה כשאני חושב עלייך,
כי את חונקת לי את הנשמה

ג'ננה
אל תתווכח איתי סתם
אני עלם בודד בעולם אכזר
צמא כמו הלך במדבר
וטוב לי טוב לי על הלב

אמונה
אני אטום כמו מעטה זפת, ואין לי מילים,
כי אין מה שיניע אותן
אבל אתה זוכר שוטטויות ברחבי העיר כמו שוטה,
מחפש מציאות, רץ מ-פה לשם במרדף אחרי סיגריות,
וחובות וזיכויים דמיוניים

ביקורת
איש, תסתכל עליי, ותגיד לי מה אתה רואה
עינייך מלאות פחד, תגיד לי ממה זה נובע

הגיבורים שכחו את הגבורה

ואני אחפון אותך
בנשמתי העמוקה
לתוך באר של בשמים ופרחים
וריח אדמה חיה

התבטל לי שיעור גיאוגרפיה
אני הולך לים לעשן סיגריות
אפליג עד המחר בסירת נייר מעץ
לסגוד לאלוהי המוות שבי בחר לחיות

ג'ננה
לגלגל אותך מ-כל המדרגות זה לא רעיון טוב
את עלולה לשבור את הפרצוף היפה שלך
את יכולה לישון בזמן שאני מספר לך על המכבים
או לדבר איתי אנגלית שאני לא מבין

אכזבה
בוכנות נוירוטיות מניעות את מוחי

הייקו
נשבר לי כבר
מ-כל הזיונים כי
אני אגרטל

אהבה
כשנגמרו לי השמיים,
ועמדתי עירום מול רוחות הכפור
לא כיסית את מערומיי
נתת לי לרקוד עירום כמו אינדיאני שוטה

ביקורת
אבל במציאות את יותר שמנה!
למה את מנסה להרזות את עצמך בתמונות?
אני אוהב אותך טבעי, הכי טוב טבעי,
חוץ-מזה את יותר סקסית כשאת מלאה.

תחושתי
בבוקר עלה נושר וסיני מת
מתפלל לאלוהי האלוהים למה לא יביא לי שנת ישרים
חלומות מתעתעים טובעים בתוך קצפת של מחשבות
בית מוזנח וחלון סגור, סיגריה הכרח ושירותים חפוזים,
להכין את כוס הקפה עם יותר מדי סוכר

אני אשב ואספר את השלום עלי-אדמות
בו ישבתי תחת עץ תמרים ולעסתי אותם
והיו לי תותים, מלא תותים, וגם קלמנטינות
ואבטיחים מבשילים בעת שחר

רוקד איתך הלילה
מתפנן בין ידייך
רוקד איתך הלילה
מתפרע בעינייך

אלגוריה
רציתי לבנות אנשים בחול
ולחפור בורות בשביל הארנבות
רציתי לתת פרח לנורית

בדידות
לעזאזל, אני אוכל את הממרח שוקולד הזה
עם האצבעות
אני שותה מהיין הזה,
יין ישן מקולקל, יין פטישים

מצב
מקבץ קופץ של מצבי נפש
רגע אני יישן, רגע אני ער
רגע אני בסבבה, רגע אני ממש מתייסר
רגע אני הולך רחוק מכאן, ואף-אחד לא ימצא אותי,

רפסודיה
מנהלים קבועים עומדים לך על הראש
אבל אתה לא כזה, אתה חזק יותר,
מ-כל מנטרי המחשבות

הדברים לא נראים טוב היום
מצפה בשמיים פורענות אנושית
ואני אומר - נעשה את הדברים הפשוטים
אני יכול להרתיח לי קפה

אינטרוספקטיבי
אני כאן בשביל הבאנרים, אני כאן כדי לאונן את הזמן
אני כאן כי גרמו לי לשכוח, אני כאן כי אני משלם מחיר
אני כאן כי אני מזרחי, אני כאן כי אין לי כסף או השכלה

ג'ננה
אני כאן, אז איפה אני.
אני בטח לא שם, אתה שם.

אהבה
אני כותב ושר כותב ושר כותב ושר
מתווכח איתי כל הלילה כולו, הבן-זונה
אין לי מקום לרגליים עם השולחן הדפוק הזה
אני שותה ושותה ושותה אקסל, אני מכור
אני רוצה אהבה! למה לא תבואי אליי?

דיאלוג
אני לא אוכל, הוא אומר, כי אוכל עולה הרבה כסף
"מה, אתה לא אוכל בכלל?"
אוכל, בטח אוכל, חייבים. כל חמישה ימים אני קונה כיכר לחם

כאב
אני מתעורר מחלום שאימא איתי לבית קר וריק
הדלת סגורה, אני לבד, נר הנשמה מהבהב
אני שוחה כמו דג לסיגריה, הריאות שלי מתפוצצות, אני אמות
אנשים משתינים בתוך האסלה שלי

הומור
אני לא מבין איך עם פה כמו שלך,
את לא מעמידה אותו במקום!

הגוף מעלה ניחוחות של אקונומיקה ועשבי-תיבול
יפה מאוד הילדה, יפה-יפה-יפה
ואני יודע שכואב לה, אבל היא לא משתפת,
אז איך אפשר לעזור

אינטרוספקטיבי
זה לא הזמן
שכחתי מה אמרתי, שכחתי מה הרגשתי
על דשא רבצתי ובכיתי
והדשא ירוק רענן, מלא שמש

כעס
אני מדבר אתך, אבל אתה לא מקשיב
לכל מה שיש לי להגיד,
לדברים שנאמרו הרבה פעמים על-ידי אנשים שונים
על המשלט יש לי אין סוף זמן

הרהור
אז מה את מדברת
על נסים שקורים אחת לעשרות שנים
על הבועה שצפה במים רדודים
על הפריחה של ה-ורד בגנים הציבוריים

מצב
אל תתחרפן, אני לא מרשה לך
ראית את הקוביות? רוצה לבנות מגדל קוביות?
אתה לא אוהב את הלגו? למה אתה בוכה?
תראה איזה יום יפה, אתה צריך לרחוץ פנים
כל הנהרות הקטנים האלה שזורמים לנו בין הרגליים...

קובץ שירים
אני מתרשם עמוקות מאיכות הכתיבה של עצמי
ומיופייך הרב שגורם לברכיי לרעוד
למול החיזיון האור-קולי התלת-ממדי
המרשים והסנסציוני שנגלה לנגד עיניי

באקדח שלוף לתוך הראש שלי,
אני אוהב אותך
אין לי קליעים לספק
בלי חוכמות, אני פשוט מת :)

סאטירה
מה תגיד לי אם תדע,
שדפקתי את אשתך אתמול בלילה?
אבל אתה לעולם לא תדע
כי אתה אידיוט, מפגר

קצרצר
אני אוהב אותה, זה נכון
אני אוהב את הגוף שלה
אני רוצה לנשק אותה
אני רוצה לחבק את הטוסיק שלה, ואותה כמובן.

ג'ננה
אני רק בן 14
והיא מטורפת עליי
אני רק בן 14
והיא רוצה להיות אשתי
אני רק בן 14
והיא מאוהבת בי

ג'ננה
שמיי הלילה מתערבבים בתוך אליפסות
הם גומרים לי את כל השתייה המתוקה
אני זורק את הספר ומכבה את המוזיקה
הייתה לה ילדות קשה, בגלל זה היא בתולה

בדידות
אהבתי היא המוזה הגרועה
ואז אני שוקע לעצבות כה מתוקה
אני שמח רק כשגשום

יש לנו הרבה אנרגיות מבוזבזות,
הרבה שאלות שאין עליהן תשובות
מבזבזים את היקר לנו מ-כול,
או לחלופין - מעניקים

קינה
אנשים, הם לא מדברים איתי כמו פעם
והחיים, הם עצובים, לעתים טרגיים,
לעתים מזרים אימה
החיים שלי עשויים מעפר

כעס
עם המרציפן, כוסית היין והאקדח
מנקים את שאריות הלילה
את כוסות הקפה החד-פעמיות
מאפרות הסיגריות ושאריות הסמים

וידוי
אני מעדכן את המצב הנפשי שלי לכל הסייקו-דוקטורים...
אני גוזר עיתונים, אני גוזר תמונות של נשים מהעיתונים,
מדביק את התמונות גזורות יפה על בריסטול,
ומוסיף להן כל מיני דברים, כמו קרניים, שפם, זקן, זנב...

ארוטי
מזמן לא ביקשתי ממך שתגונני עליי מפני הנמרים
בעוקץ של טפר ארסי בכל שן וציפורן
לא אמרתי לך כהרגלי שתנגני על גופי כמו על פסנתר
אצבעות תופפות צלילים, לחיצות וגמישות בתפעול המיתרים

קצרצר
כמה אני אוהב אותך, ארצי מולדתי
למה אני עצוב כל-כך, ארצי מולדתי
ראיתי את האצבעות שלה, הן אצבעות סקסיות

צמד שירים
אישה ברגל יחפה מלטפת חזה גבר
סורגים עבים כבדים עומדים בין
בבתים הבהוב טלוויזיות, אישה מותחת איבריה בחום
מה שמניע לא מניע והוא תוהה מה

קצרצר
אקדחים מטפטפים נוזל לבן
היא אוחזת חזק בהדק
וסוחטת.

עצום עיניך
גלגל הקוביות
מי שאהב פעם יכול לאהוב פעמיים

אני משועמם עד הצוואר, ומתוסכל מינית.
אני אוכל את המסך, ואת הקלידים, ואת הבפ'נוכו של המחשב, וגם את
עכבר המיקי מאוס.
אני מפוצץ את הרמקולים, תנו לי קולות כאלה או אחרים.

הלל
תמיד הוא אמר שהוא אוהב אקסל,
עוד מהיום הרחוק בו התחיל לשתות אקסל
וזה טוב לשיניים, וזה טוב לכבד,
וזה טוב למצב-רוח, וזה טוב למחשבה

קובץ שירים
זה מרשים אותי מאוד
בתור תקשורת
כמה הבית שלך מוזנח
יש לך לחם שאעלה עובש?

קובץ שירים
ים האהבה שלה הוא ים של אש
מים אש, אדמה אש, רוח אש, אש אש

ג'ננה
עגילים בקצה הקשת, אני מאוד נרגש
שיבולים בקצה הדרך, אני אץ-רץ לשם
כאן אין שמיים, והארץ בכאוס גמור
כאן אני מריונטה - של שירים מאופרים

קינה
ארוטיקה פוליטיקה במיטבה
מצאתי את עצמי בוהה בקירות
זז לי בבטן משהו שבלעתי
ואני חושב שאני הולך למות

זכרונות
הפייסבוק הציע לי לשתף זיכרון שאני לא רוצה לשתף
בכלל רציתי לכתוב על משהו אחר, אני וחברים מהכיתה, בני שמונה
אחרי הלימודים מסתובבים ליד החנויות, קונים ארטיקים ומסטיקים
חם, מזיע, ואנחנו רדופים ועצבניים

הלל
אני אריה עם רעמה מתנפנפת בצבע זהב
ועיניים כמו אבני חושן
מניע את גופי וירכיי הגמישות, החזקות
בתוך ביצה נהדרת של עשב ירוק

כאב
אריה מכונף, שורפות לי העיניים
בוא לפה ותן לי קצת מים
אתה מזלזל בכאבים של בני-אנוש
אריה מכונף, רד לקרקע, הצץ בביוב

קובץ שירים
טוב לנו יחד
אני עם עצמי
להגיש קפה לנו
לעשן סיגריה לעצמנו

צמד שירים
יש לי אחלה מכונית, בובה
אני אקח אותך לארץ הממתקים
יש שם צמר-גפן מתוק צומח בין הסלעים,
והסלעים עשויים סוכר בכל מיני צבעים

יש שם סוסים מנומרים בצבעי חום ודבש
ועשבים שוטים ללחך עשב מרגיע בהונות
הגעתי לשם על סוס ארך רגליים
פילים מכונפים ושטיח מעופף

ג'ננה
יש לי ארץ טרופית יפה, והשמש איתה,
יש לי ים ועולם כל רגע
בכל שנה (בכל שנה) אוכלים מצה (אוכלים מצה)
ומרור וחרוסת

קובץ שירים
אז מה ראינו ואיך נגמר לבד
שמיים יורדים לתוך האדמה
לא תשובי אל ביתי, מי יודע למה
יום מאושר היה וכמה היית יפה

אלו ימי האימה הגדולים, אש וקרח וכולם שווים
מתערבבים בתאים במוח - מזמרים, השירים של אתמול גם היום שרים
והם מסתכלים בנו כולם, מופע אור-קולי תלת-מימדי
נפוליאון בונפרטה משתכשך באמבטיה כבר מיליוני פעמים

פוליטית
לילה כזה משופם
דופק בדלת בשקט
שולף במחווה זר סיגליות סגולות
ונכנס בצעדים נשיים אל ביתי

שני מילים היו לו מקלות
זעפרן ומור היו לו פילגשות
נתן זו ביד זו
חיבר בשרשראות

מתקלחת במקלחת שלי ואני ממורמר
הסקס היה גרוע, מלא זיעה וסירחון
היא צריכה לצאת, אני צריך להיכנס
היא רוצה שאקח אותה לסרט

הלל
תשחקי אותה אסור, תשחקי אותה בכלל
את האלופה, מי יכול מבלעדי-ה
תני לי את הפייט, תגמרי אותו טוטלית-ה
תגרמי לו לזחול, ולנשק את כפות רגלייך-ה

בחושך-בחושך, אין אור בחלון
אדם משוטט בין צער לעלבון
מלקט את הדרך כמו פירורים
פוצע בדרך אלפי תמרורים

הגות
אתה מדבר אליי כאילו אני מקשיב
אתה חושב שאני מקשיב, כי אני מעמיד פנים שאני מקשיב
ואז אתה שואל את דעתי

מקבר
אתה מרגיש כאב בבוהן?
זה מתחיל להשפיע, הו יה,
תנשוך את השפתיים...
לא את הלשון, אתה תוריד אותה לעצמך!
את השפתיים... נהדר

מקבר
אתה מריח לי לא טוב,
אכלת שום?
מה אכלת?
פלפל? מיץ תפוזים? חצילים?

אודה
ואין הרבה סיגריות, אבל יש שקט
שקט כזה שאפשר לכתוב בו, ולהגיד,
שקמנו משינה ב-נובמבר 2015,
ואנחנו עדיין חיים

צמד שירים
כי הוא נפל על הפנים ישר בתוך הבוץ
אני לא יודע מי יוציא אותו משם
מה עושים, מה עושים?
משלחת מחלקת החילוץ בדרכה לעיר

דיאלוג
- אתה מדבר איתי כמה זה טוב לשלם בדם,
אני לא מדברת אתך שאין לי שירותים לחרבן בהם
בן-זונה, אני עוד אכריח אותך לנגב לי את התחת
+ תחרבני במקום אחר, לא במיטה שלי

צמד שירים
וצחקנו בגשם על כל התוהו הזה
רצנו צוחקים מפינה לפינה בעיר
עשינו אהבה בגשם שוטף בגינות ציבוריות,
עמוק לתוך הלילה כש-אפילו החתולים לא היו ברחוב

אהבה
את כל-כך יפה, לבי בוכה לנוכח יופי כזה
הלב כואב בייסורים
אני רוצה לאהוב אותך עד כלות חושיי
עד שהאהבה תהרוג אותי לרגלייך

הרהור
רגע אתה פה, מפספס את הרכבת, הולך לעזאזל
רגע הם שואלים אותך מה אתך, האם הכול בסדר, מה אפשר לעשות
רגע אתה מתכסה בערימה של שמיכות, לא מביט בעיניים, לא מדבר
והם מתלחשים מאחורי גבך כמו עקרבים... מאשימים אותך במשהו

קצרצר
נרשמתי לאתר היכרויות.
- למה?
אני צריכה פראייר שיעבוד בשבילי.
- אה...

מקום
יהיה כה בודד בלעדייך
שירי שיר ערש לתינוקך, עיר
חותך את האבק בגוף חשוף (ביום חמסין)
מים משטחים הרים ועפר (ביום גשום)

צמד שירים
ככה בלי לשים לב אני מוצא את עצמי מת
ערני, שחצן, גאוותן, מסריח, אכזר, מדושן
ככה בלי לשים לב אני מתחיל את היום שאיננו נגמר
שמזכיר את היום שמזכיר את היום שמזכיר את היום האחר

כאב
למה את מנסה לדרוך עליי
מה עשיתי לך רע
אני אדם תמים ורודף שלום וצדק
אני גם רגיש
את מכאיבה לי בלב

חלום
יריות, אני שומע יריות בכל מקום
כואב לי הראש, כואב לי הראש
"יורים עלינו," אני חושב חטפתי רסיס בראש
איזה כאב... איזה כאב...

בבית הזה יש גינה מלאה תפוחים אדומים
ומלפפונים כל עונות השנה
ומלחי-הרחה

בגבול בין בית-שמש לאילת נפלתי שדוד עם קצת תקווה קטנה בזווית
עין שמאל.
כשאני חושב על זה, אני מגיע למסקנה שלא הכול מתבקש.
בין סדום לעמורה אכלתי הררים של מלח והפכתי חנוט.
אני מורה בזאת לנוגעים בדבר להסתכל על חצי הכוס המלאה.

כעס
אתה יורד במדרגות... אתה רץ
להספיק לתפוס את מונית הכסף, מונית הזמן
ואני עומדת בחלון וצוחקת, צוחקת,
כמה אתה מטומטם

מקסימום נסיעה לסן-דיאגו
עם חלונות פתוחים במכונית אדומה
כמה טוב שאת מחייכת
טוב לך

אהבה
בא לי להתמסטל עלייך, את כל-כך טובה
בא לי לי להימרח עלייך, אני אוהב אותך - אהובתי
בא לי לשגל אותך, אול נייט לונג
ניסע ברכבת הרים למרחקים ארוכים

טרילוגיה
אני לא נמצא פה, אז עם מי אתה מדבר
יש לך סרטים בצמות וסרטים בראש,
אתה חושב שהחיים זה דיסני
אז יש לי חדשות בשבילך

אינטרוספקטיבי
הראש לא במקום, אולי, אבל הלב כן
עיניי בוהות לפעמים, אמרו לי: "אתה בעולם אחר,
לא שומע לא רואה".

טרילוגיה
שמעתי ציוצי ציפורים
אבל הם היו אשליה
אז פתחתי בקבוק ושתיתי
אף-אחד לא יכול לפגוע בי איפה שאני נמצא

דיאלוג
אני מתקשר אליה בול בחצות
"בדיוק נהפכתי לדלעת," היא אמרה וצחקה,
"מה אתה עושה בשעה כזאת?"
רק התחלתי את הלילה, אמרתי

אודה
בוקר סתיו עבר, בוקר סתיו חלף,
בוקר הוא בוקר כשהיה בוקר,
לפני שהפסיק להיות בוקר
בוקר מדבר איתי שהיה נחמד להיות בוקר

אהבה
בוקר בבוקר יום טוב, הכול חדש
נתחיל בספירת מלאי
נספור את השיניים, לבדוק שכולן ישנן
נבדוק אם האופטימיות, השמחה וחדוות החיים,
שלא עשו ויברח בלילה

הרהור
אתמול היה יום טוב בעולמי הצר
אני למדתי מזמן ליהנות מדברים די טיפשיים ושוליים
אולי זה גורם לי להיראות קצת כמו שוטה,
אבל לא אכפת לי,

לפעמים סוטים מהדרך בלי לשים לב,
כמו נסחפים
וטוב לי להיות קוץ בתחת לאנשים שלא שמים זין
"אנחנו פה, ואנחנו לא הולכים לאף-מקום, זה ברור?"

צמד שירים
איפה החמימות, איפה הנשמה?
אדם זקוק גם לנחמה
לפתוח את הבוקר עם כוס קפה
לשמוע מוזיקה טובה

בוקר טוב ילדה
לפקוח עיניים על מצע של משי
קרני-אור רפות מבעד לחלון
ציוץ ציפורים לחופש נפלא

אודה
אני הולך לבית-כנסת, הוא הולך למכולת
אני קונה סיגריות, הוא קונה לחם
אני פותח את הבוקר עם תפילה,
הוא פותח את הבוקר עם סיגריה וקפה

ייסורים
על אהבת נעוריי אניח כתר כסוף
משובץ אבני חן, אבני דמעות
ובלבי יבואו האנשים כולם
טורים-טורים

הומור
זה מצחיק שאת לא מתייחסת אליי, כי אני מתייחס לעצמי,
אז אם אני יכול - למה את לא יכולה?
אבל זה לא נורא, את בטח מתייחסת למישהו אחר,
אני מקווה שהוא מודע לגודל ההקרבה ממך שאת מתייחסת אליו

יחסים
בחורה מצוינת, אני אוהב אותה
תמיד נראית טוב, סימפטית ואוהדת
אני מספר לה דברים, והיא יודעת להקשיב
לא תמיד יש לה פתרונות, אבל לפחות אנחנו חולקים

בחשכת הליל לבי צד אותי
אני מנסה לדוג מעט היגיון
האצבעות שלי חובטות קלות בגולות צבעוניות,
אבל אני נשאר קפוא עם סיגריה בין האצבעות

קובץ שירים
לפעמים אני מתגעגע
אני לא יודע בדיוק ל-מה
אולי למסעות שלי לירח
אולי לאפסות המתוקה

אהבה
אני סופר כוכבים עכשיו
וכשאני משתעמם אני מגלה יקומים
אבל נשאר לי בראש מין פרצוף כזה יפה
עם חיוך של געגוע

מצב
יש לי בטן גדולה
האמת... כן, היא גדולה
פעם אכלתי 20 קובה
קטנים, אבל קובה, במרק
אח"כ לא יכולתי לזוז מהמיטה

מצב
ביום שישי בלילה הכול טובל בדגים
כיפות על הראש, ספרי-תפילה נפתחים
תירוש מוזגים, חלה בוצעים
ורק אני מרגיש כמו בול-עץ

ובלילות
כפות ידייך זוהרות
מלטפות
טיפות-טיפות

ראיתי אור ראיתי חושך על פני תהומות
שמעתי שקשוק מתכות
ישנתי בערפלי הבוקר, התעוררתי מחלומות
רוח נשאה אותי הרחק אל הצפון

אמונה
תודה לך אלוהים שאתה כאן בשבילי גם אם נדמה לפעמים שלא
המוח שלי תקוע בין הילוכים, וקשה לי לחשוב
אבל ככה זה כשאתה (אני) סייקו

ייסורים
אני מעשן את הסיגריה שלי, ואין לי לאן ללכת
אין לי מושג מה באמת עברתי, אני לא בטוח שאני יודע מי אני
זיגי מנגן גיטרה, ומרחף בין כוכבים
אני קם בבוקר ושותה קפה או אקסל

מצב
אני לא טוב במספרים בינריים
מה שזה לא יהיה...
אני טוב בהתנוונות
לא כל-כך בהתחדשות

הרהור
אני חושב ללכת לבית-זונות רק כדי לראות אם האישה העובדת תאהב
אותי
האם היא תיתן לי בונוסים פינוקיים שונים?
האם היא תחייך? אולי אפילו תצחק?

סוריאליזם
הלכתי וגם חזרתי מן המתים
עכשיו תאכלו אותי
טיפסתי וגם ירדתי מצמרות העצים
עכשיו תשקו אותי

קובץ שירים
ילדתי המתוקה
אהבתנו כים מפכה מים מתוקים
אינני מרווה ולבי עדיין צמא
עינייך כאגמים שקטים ופנייך פני מלאך

בכסף קטן פורט לפרוטות
את תלושי ההנחה למכולת
גרביים קרועות, כפפות בלי אצבעות
רוק ניתז מפי כשאני מחייך

מורבידי
לעזאזל, כי זה מה שנשאר
השלדים האוחזים בקרקע
מחרבנים-מדשנים על פני השדה
מאכילים בגופם את האדמה

מצב
ללכת לחדר כושר לעשות ספורט
אם אפשר גם בבית
לאכול במסעדה יקרה
אם אפשר גם בבית

קובץ שירים
איזה גוף יש לך?
עגלגל ורך כמו לחמנייה חמה
על הקיר אני נאבק שוב לתלות ראשי שדים מפוחלצים
קסם מוזר מתפשט באוויר

קוטפים אשכוליות לשתות ת'מיץ
עולים בגשם על סולמות
הופכים את האדמה עם כפיות
זורעים עלה ירוק

הרהור
מתחיל בנגיעה רכה על המקלדת, במקשים רבועים
גומר באסלה מקיא את הנשמה
בין לבין חוטף זפטות מהקירות
הרים גבוהים של גשם מכתרים סביב

קובץ שירים
מקלחת קרה עושה פרצופים על הבוקר
קרח קר עושה עקצוצים על העור
ירח כבוי מתלקח חרש באש לבנה
ירוקים הרי החושך בשעת בין-ערביים

קובץ שירים
קח הסנפה מבור התשוקה המתוק
הצטרף לחריץ הוורוד
כל היום והלילה מתעלסים על הירח
מתעלסים בבית שלך

קובץ שירים
חטפתי בקבוק ויסקי מאחד הארגזים
ואמרתי אני לא חוזר לשם
אני ממשיך בניו-אורלינס
לשרוד את החלום של טקסס עד סוף הימים.

קובץ שירים
אין מה לעשות כדי להבין
את המשחקים בדיוק כמו שאנחנו משחקים
זה חלק מלהיות מאוהב

דברים יוצאים לי מהמוח, אני מקווה שאני אהיה בסדר
ספינות וויקינגים ארוכות חותרות החוצה על קצף מוחי
המשוטים הענקיים שלהם חותכים במים ופוצעים אותם
יוצאים לי גלגלי-ענק של לונה-פארקים, שוחים בחשיכה וטובלים
בנורות ניאון צבעוניות

קובץ שירים
השם שלו נישא גבוה בעננים נידפים
עיניים אילמות מתוך עור חלק אטום
אישה יפה,
קעקעה כנפיים על גבה.

אכזבה
בלונדי.
היי, בלונדי.
איך השארת אותי לבד במדבר, יא בלונדי?
לא טיפלתי בך כמו חבר?

ג'ננה
אני מתערב אתך שנפלה לך הנשמה
הרוח יצאה לך מהמפרשים
אין לך כוח יותר אפילו לחיות
על השאר אין מה לדבר

קובץ שירים
במורד הרחוב מתגלגלת צעקה
"אני לא יכולה לעשות זאת, אני לא מספיק טובה."
מוכר המכולת מזכיר לה שפעם היא הייתה קטנה
ובכל זאת היא צועקת "אני לא מספיק טובה."

סאטירה
הילדה במצב הנוכחי משתטחת על פני המרק ולא רוצה להתפנות
המלצר לחוץ והאיש השמן רעב - הוא רוצה לאכול את המרק,
אבל הילדה מסרבת בכל תוקף לעזוב את המרק עד שימלאו כל
דרישותיה
באופן מוזר אף-אחד לא שאל מה הן דרישותיה

היא לא מכינה הערב בצל ירוק
היא שקועה בשינה
בתוך שדה מלא תפו"א
מכבשים מ-כל עבר

קצרצר
במרפאות
הנפש

אינטרוספקטיבי
בן-אדם מתעורר בבוקר
הוא רואה שמש גדולה
אין טיפת טל בשום-מקום
בן-אדם שותה מים

הרהור
איש אחד יושב בסרבל עבודה על המדרכה וצוחק צחוק מריר על כולם
אני קר לי כי אני לא מדליק הסקה, מביט בו מבעד לחלון
הוא צוחק על כולם, הוא צוחק גם עליי, איך אני כל הזמן בבית ולא
עובד עבודת כפיים

קובץ שירים
מתהלך בגן של פרחים מתים בחשכת לילה
את לא תדעי מה הייתי, לעולם לא
אני נופל, הכול מעליי
רוח רעה חמה בגופי, פניי

ארספואטיקה
אתה לא שווה נשימה מהבל הפה המסריח שלי,
הוא אמר, הבן-זונה, ואני חשבתי איך אני רוצח אותו הלילה
אתה סתם רימה מאוד מטרידה בתוך המוח הטהור שלי
הוא אמר, ואני חשבתי איך אני שוחט אותו הלילה

מקבר
איך שהיה כשהוא דפק לי את הראש בכיור
ועין שלי כמעט נפלה
אני עירום כמעט, המבט שלי זגוגי
ערפל של דם מתפשט על המראה סביבי

גיהנום
על מה אתה מדבר,
לא ראינו אף-אחד
הוא נכנס לאט בשושו,
וגנב לי את הנשמה

אינטרוספקטיבי
אם אני עייף כמו בננה
כמו בננה מעוכה על המדרכה
מי יבוא ויחליק על הבננה
ייקח אותי למנוחה

מרשים אותי לדעת שאני יכולה לפתוח חלון ולראות וונציה
או רחוב צדדי קטן צבעוני בפאתי פריז
היה לי את הרושם שתבוא אליי, אבל אין אתה מתחת לשמיכה

ג'ננה
סיגריה מלאה ממתקים, סיגריה מלאה עשב מתוק
קפה זה איכסה, שתו וודקה-תפוזינה
טוב לי בכל זמן שאפשר לסתום לך ת'פה עם בנדנה
המילים שלך פוגעות לי ישר בלבלב ואני מדמם דמעות שחורות

אלוהים
אי-אפשר לחלל כל בשר מת
אי-אפשר לשחוט פרות קדושות
בהתערבות אני מפסיד למי שיושב למעלה
בחזקת אשם, בחזקת חף מפשע.

לבשת את המעיל העבה שלך, ויצאת לרחוב
הגשם של דצמבר קרע אותך לגזרים,
אך לא וויתרת על מעט אוויר
רצית לטפס על ההרים הרטובים,

קובץ שירים
בואי אליי שד מלאכית גיהינום
ותשפכי את הרוח לתוך הרחוב שלי
תצבעי את המדרכות במשיחות כחולות עמוקות
כמו ערב אחרי שקיעה

בשבילי זה שיר ערש שהייתי שר לאימא כשהייתי תינוק
איך הזמן חתך בנו חתכים ועשה אותנו פראים
המסמרים במוח שדקרו בנו, כל המראות שלא בשבילנו אמרנו

ג'ננה
מריחואנה חופשי בחינם
עגבניות ירוקות בשלות, מלפפונים אדומים
מחכים למשיח
משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן

צמד שירים
גם בצורות ובצבעים אפשר להכות שורשים
ולסנטז אותם לכימיקלים רעילים
או להפוך אותם לסוכריות קופצות או פלטות שוקולד
הכול הולך כל עוד לא מאבדים את הראש

הרהור
אתה מתלהב מ-כל שטות,
ואני מתרגש מחדש כמוך
איך הבקבוק מחזיק את המים,
ואיך המים מצליחים לזרום דרך הצינורות,
בשפריץ

פזמון
ידיד אמת, ידיד שאני צריך,
ידיד לבכות איתו יותר טוב
ידיד עם שדיים וכל השאר,
ידיד לבוש בעור

אלגוריה
לא טוב לי להיות שקט, אני אדם רועש מאוד
אני מרעיש ביום ובלילה, אני מחריד את השכנים
אבל הם לא באים בטענות, כי הם יודעים שכזה אני,
ואין לי אפשרות לשנות אותי

טל ומטר ירככו לבך
שקט בין-ערביים אחר סערה,
ברוח מנשבת
על גבעולי טיח

אז מה אני יודע שאני לא יודע
שאת לא יודעת שאני לא יודע
שאת יודעת

אני חושב אני צריך קצת להתמסטל לזרוק ראש, ככה אני חושב
אבל איך בכלל אני חושב, אני מתפלא, הרי אין לי בריין
אני לא חושב עם הבריין, ככה אימא אמרה, אני חושב עם הזין
אז בעצם אני לא צריך שום בריין מזויין

צמד שירים
נמצאה לו מגבת ליד הבריכה
הוא לא שמע מה הרב אמר
"אסור לחשוף גופך בתוך הבריכה,
יש הומואים בסביבה."

צמד שירים
יורדים בשביל וזה שביל ירח
על הדרך פזורים יהלומים מנצנצים
ערסלים ריקים מתנדנדים בין העצים
הרוח שורקת שיר של קרולינה

צמד שירים
מה נתת לי אלוהיי
בגשם מטפטף על הראש אני בולע מים
כל הסימנים והתמרורים לאן הם הולכים
תשקה אותי שיכר למען חיים שנגמרים

ארוטי
בשביל הבריזה הוא פותח מיץ עגבניות
מטלטל שוק וירך ובוהן לכיוון הכוס האדומה
בשביל הבריזה גופו מלא מים, והוא נוזל
לתוך האוויר הקריר, לתוך שלולית קטנה צלולה

ג'ננה
גדל הפרח, גדל-גדל-גדל...
עד שנהיה גדול
עכשיו אין מקום לפרח, מה נעשה איתו?
שמנו אותו במשאית ונסענו איתו לחורשה

הרהור
כבר כמה ימים שאני מרגיש קצת מטומטם.
קמתי בבוקר ותרגלתי כתיבה חופשית,
כתבתי במיטה, ולכן ספר שימש אותי לשים עליו את הדפים,
ולכתוב.

כמיהה
בתוך לילה שלך
לא היה לי צל של ספק שאני כבר לא קיים
וקיומי הנצחי נמחה עם הרוח

צמד שירים
"היא נסעה לשם,"
הוא אמר וקם בבגדי-שינה
מטביע אצבעות בשיערו הארוך ומדליק סיגריה

תחושתי
בתרדמת היום דבר לא מפריע
מבעד לעלים הירוקים גשם מטפטף
באי בודד אין מקום לרעש סואן בחוץ
כשאני מתעטף בצינת בוקר

קינה
נכתב בלב כבד, בכאב גדול, ביד רועדת,
בקצה גבול הנשימה -
אלפי פיצות רודפות אחרי
אלפי פיצות רוצות לעכל אותי לתוכן

הרהור
מאיפה זה בא כל זה
הרבה ג'אנק בתוך הבית
שאריות של אושר ושל שכול
רגעים שנשכחו עם הזמן

כל הקלפים בקופסאות והליצנים הלכו לישון
השמחה שואגת ברחוב והרוח נושבת קרירה
באיזה מקום נסיכה בוכה, באיזה מקום לנסיך אין אישה
תנועת האורות הושבתה עד מחר והייאוש יושב במיטתי

מחאה
מכונית אמריקאית פושקת רגליים על הכביש המהיר
נהג משאית מעשן גראס על ההגה ושומע מטאליקה
אופנועים קטנים יפנים חותכים בין הנתיבים
סעודי זקן אוכל באיטיות נתחי תפוח על סכין

בדידות
גבר-גבר, מה אתה עושה השבוע?
תשב אצלי תשתה קפה,
תאכל את העוגיות של אשתי
יש לי אחלה חמוצים לסוף-שבוע

אהבה
אנחנו עוד ניפגש, גברת פוקס
על כוס לימונדה קרה, עם קרח
ונראה טלוויזיה כמו מטומטמים,
ונצחק מהבדיחות בטלוויזיה, כמו מטומטמים

אינטרוספקטיבי
סלע חורק להתמוטט
מחזיק בזרדים
הלב לא נושם אוויר
האוזניים מתנחמות בפינק-פלויד

קובץ שירים
כובע טמבל על הראש
לב רעב לאישה
הדם זורם לי בראש, תאים נעים
צינורות נפתחים ונסגרים

צמד שירים
מבקש בקושי איזו גחמה אחרונה
לפני שתיפול עליי שינה
מחר זה מחר, מחר יום חדש
אתה יודע שאת זה לא תוכל להשיב

ג'ננה
קוראים לי ג'יימס בונד
אני גר על ראש ההר ביער הרטוב
אני מפלח פלחים של פומלות
משתכשך באמבט הנהר

שיר ילדים
גל אוהב פופקורן
גל אוהב גם את גלית
גל אוהב קולה עם הרבה גזים,
ושוקולד חלב פרה יחד עם במבה

הומור
הוא בוכה והיא צוחקת
למה אתה בוכה, היא צוחקת
כי את צוחקת, הוא בוכה
אז תצחק איתי, היא צוחקת

חיפשתי בכל הפינות, מצאתי השתקפויות מעוותות
אולי כנער הייתי מוצא, כשהכול היה נקי
אבל חשבתי שיש לי זמן

צמד שירים
מעולם לא הרגשתי קטן כמו עם הגלולה הזאת
בלעתי אותה עם קולה וטיפה וודקה
אולי היה יכול טוב להיות שמש,
או לפחות איזה גשם סערה

אינטרוספקטיבי
הרחובות נאנקים תחת השמש הקופחת
שעת לפנות בוקר שלפני חצות,
אין איש ברחובות
החתולים מגלגלים עיניהם השמימה

הטחינה שטבלת בה את כף רגלך, התייבשה מזמן
רק אני עוד פולט כדורי פרווה
יש לי קשית מעוגלת רועדת לשתות מרק
ויתוש קטן ורעב בתור חיית-מחמד

צמד שירים
כמו באגדות אתה יורק צפרדע
ונלחם בקרן-אור נגד צללי החושך הרשעים
מתאספים על קירות ביתך ועולמך בכלל
לקחת אותך

ארספואטיקה
"זה ג'ונגל," הוא אומר, והופך שוב ושוב את שעון החול
"אתה בסה"כ בשר ודם," היא אומרת וטובחת בך עלבונות
"מעפר באת, ואל עפר תשוב," הוא אומר וחופר עוד קבר
"כולם מפגרים," הוא אומר ומחטיף לך לאטמה בראש

אמונה
עזוב אותי, גמד קטן ומעצבן
מלא ספקות, חרטות, רגשות אשמה,
שאתה מטיח בי
לא אלקה עצמי!

בדידות
ולפתע בהפתעה
נפקחו עיניו
אמר חשבתי שתמות לבד
עוד זמן

גורל
נקעה נפשי מהצורך הקיומי
לשמור על צורך בסיסי
לחיים נורמליים,
כי זה לא מתאפשר בשום-מצב

קצרצר
בלילה, לבד, אני מרגיש קטן כמו גפרור.

פוליטית
ילד רץ על הסלעים
ביום יפה
של מסע לגדול

שמיים מתקדרים
מעל האופק
במטח של פטריות רעילות

עצב
אז לקחת את הדברים שלך והלכת
בטח יהיה לך יותר טוב שם
גם אני הלכתי
יושב על ספסל בגשם לצד כביש

אהבה
צהריים נעים, מלא אור רך
אני פוסע ברחוב כשלבי מלא חלומות
אהבה פועמת בלבי, ואני איתה
מהמהם חרש מנגינה שמתנגנת אצלי בראש

קובץ שירים
בעזרתו למדתי להבין מהי חברות אמיתית
כשלא יכולתי ללכת על הזפת הבוערת,
הוא בא גם יחף וחילץ אותי משם
הוא נתן לי מטרייה בגשם שוטף,

טבע
גשם על הבוקר, הוא אמר
זה לא קרה
לא מזמן שנולדתי, הוא אמר
זה לא היה

קובץ שירים
ירושלים שלי מונחת על צלע הר
שטופת גשמים ושמש בחומות קטועות
מנמנמת חרש את כל ההמולה
מתענגת על תפארת העבר,

קובץ שירים
ומבקש
את שאינו יכול לקבל
וממזמז
את הזמן כמו אישה אהובה

מי רודף אותו עכשיו
מי עושה לו שטיפת מוח
ומי מבקר בביתו כשהוא ישן
ומשדר לו מסרים ישר למוח

מצב
אני שומע את זמזום הדבורים המכניות
וחש גם את הבוכנות בדמי
לא ראיתי שמיים שנים
ולא הלכתי דרכים ברגל

מצב
הכול אותו דבר
כמו שהיה לפני שבוע, כמו שהיה לפני שנתיים
הפסל עומד במרכז הסלון כמו לפני שנים,
וגם הגפן משתרגת על התקרה כמו קודם

קובץ שירים
דג יום-שישי מרגיש
חי
בתוך הקיבה שלי

יש לו זאב קטן שהוא מגדל
ובור שהוא דואג למלא בשתן וקיא
עד מתי אתה תברח, ידידי
הילדות הלכה מזמן ואין אתה מבקש

כי כולם יודעים שאין נצח אבל בינתיים טוב
אתה מוזג את כל הליבידו שלך לתוך ספל מעלה עשן
נושך לה את הפטמה, מים וזקפה בתוך מקלחת קרה
טובל את הראש בין הרגליים הבועטות שלה

צמד שירים
"יש לי יום-יום חג," הוא אמר
לקחתי את המיקרוסקופ ובדקתי את העיניים
לא ייתכן, מלמלתי

פוליטית
מדברים איתך על טרור
על האופן בו כדור חודר ללב
וסכין לגרון
אני שומע את החדשות בחצי אוזן
אי-אפשר להימלט

ביקורת
אני, אני, מתעלף בעטייה של שירה, ברדיו שלי
יש ספרים שאומרים הרבה, ויש ספרים שלא אומרים כלום
יש אנשים שמחליטים להגיד הרבה, ויש אנשים שמחליטים לברבר
על רגשות, שהם זיכרונות, יחד עם אירועים

סוריאליזם
הם עייפים, כי הם עבדו כל היום
כל היום, כל היום, הם עבדו
זה לא היה זול לעבוד כל היום
הם שילמו בדם, יזע ודמעות

מקבר
זאב הערבות
איש הניבים
מוצץ הדמים
בולס הבשרים
שודד המטבעות
אוכל הזעם והאיפוק

יחסים
שנסי מותניים, אישה
מה זאת אומרת - את עייפה?
ישנת כל היום, ויש לך מלאן זמן
מה זאת אומרת - נמאס לך?

מצב
דלתות נפתחות ונסגרות לפנות בוקר,
יש תכונה בחדר המדרגות
קולות רמים, כועסים, זועפים,
חיתוך דיבור חד של גברים קשיי יום

קובץ שירים
הפחדים יכו בך שוב,
בלילות הקיץ הרדופים
ואת תצטרכי הרבה כדורים

קראו לי מריונטה
אבל הייתי בן-אדם
לא אהבתי שקראו לי מריונטה
כי הייתי בן-אדם

תחושתי
ויאמר אלוהים "ויהי אור,"
וידליק את מנורת הלילה בקצה החדר
הבן-אדם זז בדירה שלי בשנתי
ואני חולם על מגרש כדורגל ענק,

פואמה
ערפלים ורוחות שוב הלוך ושוב
רגעים של כאב, רגעים של שמחה,
שחרור הנשמה הכלואה
מדבר אדם דין וחשבון עם עצמו

בלדה
הוא מתקלח במים מינרלים, ומנגב את התחת עם משי
הוא מתאים עצמו למציאות
הוא גר באחוזה, יותר נכון כפר פרטי, ולא יוצא משם
כל העסקאות נעשות דרך מחשבים

אהבה
זה חיוני - להסתכל ככה
אחד בשנייה, אחת בשני
זה חיוני - לאהוב ככה
זו את זה, זה את זו

קובץ שירים
הלילה קורא לי
להיות קרן אור
באישון עינו היחידה

בלדה
(האיש הזה לא מוצא חן בעיניי
הוא מסתכל על הילדים וצוחק
יש לו שיער פרוע וזיפים
הילדה השתעלה מעשן הסיגריות שלו)

האמנם יישפך הגשם לגרונך בחסד
וערבות צוננים יזרמו מתחתייך כנהר
ולא תהיי יותר עצובה ושותקת
ויבואו ימים שתוכלי גם לשמוח בעפר

בקיץ הזה פחדתי להריח פרח
אלפי ניחוחות מרוממי נפש
זה לא הזמן לברוח, זה הזמן להימלט

צמד שירים
תביאי לי סלסלת פירות
ואת עצמך
אני מתגעגע כל-כך
כל הדיסק מלא שריטות

צמד שירים
אפשר לפתוח חלון
לראות את הלבנה
אפשר להשאיר עקבות ירח על האספלט
לספוג פנסיי רחוב

מורבידי
מתהלך בבתים חשוכים
בלי מטרה של ממש
מלקט גוויות מחדרי מדרגות
ירדפוני עד כלות

אמונה
יש רוח נעימה ואפשר לנשום
אבל לי יש סחרחורת
אולי בגלל איזו הבטחה שלא קוימה
אני לא יודע אם זו הבטחה שאני זוכר

צמד שירים
באמבטיה סבון יבש, הכיור מלא אבק
אין חשמל ואין אוורור, כל התריסים סגורים
הברזים גונחים למצוא מים מתוך צינורות סתומים חלודים
ושני מסכים הרוסים

אמונה
כי הדרך קסומה היא
ושווה סבלנות
לראות מעבר לאופק
להרחיב את טווח העיניים
ולדעת שהכל יישאר פה
גם מחר
באיזה צורה

סייף הפכפך
במילים קטנות בדף
בתוך עשן תפרחת
חורק נשימה

ואם נלך למקומות משוגעים, אני חושב שנצא חיים
נקרא שירה ופרוזה ונדבר עליה
וכוסות קפה עם בוץ ייערמו על השולחן הנמוך

רומנטיקה
מפני שלא היה לי מה להגיד, והתביישתי מאוד
לא כל יום אישה יפה כמוך מתקלחת במקלחת שלי
המוזיקה ניגנה, אני לקחתי כדור הרגעה
בדקתי שהקונדומים במקום והשארתי אותם שם

הרהור
מפרק חשבונות בנק ופורט שטרות למטבעות
גם על הכביש הכי שומם אני יושב עם דף ועט
אני רואה את הדברים גם בלי לדעת, בלי שיהיה לי מושג
מזליגת טיפת טל מ-עלה ירוק עד רעם תסכול בשמיים

קובץ שירים
לגמד הייתה ילדות קשה, בגלל זה הוא בקריזה
מנופף בחרב כמו נינג'ה מזוינת
פוגע באנשים שאוהבים אותו
רציתי להראות לו שזה לא ככה

טוב, הגענו עד הלום
חצינו הרים וגיאיות, ימים ויבשות
וגילינו שהדרך חשובה יותר מהיעד
אפשר לספר את כל הסיפור,

צמד שירים
הוא היה יושב ומחכה לה
על אותה מדרגת אבן
הילדים הלכו לבי"ס
ילדות שיחקו קלס

היא תצטרך לסלוח לי על חטאיי הקטנים
על חטאיה הקטנים אני סולח
אני נוטל את הכובע מהקולב, ויוצא לדשאים
אם נעלמתי, היא תצטרך לחכות

דיאלוג
הדרך לביתי רצופה כוונות טובות
(אחד מנסה להסביר שהוא השטן)
לא, זה לא מה שהוא מנסה להסביר!
הוא מנסה להגיד שהבית שלו הוא גיהינום!
אתה בטוח?

מקבר
הוא הלך, הוא כל הזמן הולך, הבן-זונה
הוא השאיר, הוא כל הזמן משאיר
אותי עם בתוליי בחוץ
מדממת בכפות הרגליים, לא יכולה ללכת

קובץ שירים
כמו פיות עם שרביטים קטנים,
כמו קשיות
ושדונים עם קלשונים קטנים,
כמו גפרורים

צמד שירים
להכניס את הקציצה לתוך החרדל
לערבב עם קטשופ וספגטי
להוסיף שום, בצל ומיונז
לחתוך טבעות של מלפפון כבוש

מחאה
אתה שופט אנשים לפי גודל השפם שלהם
אתה לא חושב שזה קצת שטחי?
אתה צריך לשפוט אנשים לפי גודל המכונית
גודל הבית, הרכוש, המפעלים

קינה
העמידו אותי אל הקיר
הציעו לי סיגריה
מרלבורו לייט ארוך
כדי שיהיה להם זמן להטעין ת'נשק

הרהור
שתיתי-תי-תי כוסית קטנה של יין מתוק
אבא אוהב אותי מאוד
לפני שהערפל יסגור על המוח,
אני שואל אותי,
אני זומבי?

געגוע
אני לא יכול לדבר כמו שמדברים בטלוויזיה,
ואני לא יכול לכתוב שיר אהבה כמו שצריך לכתוב
כל מה שיש לי זה את עצמי, זוכר רחוק
מעבר להרים את זורחת תמיד

קובץ שירים
לא, זה לא ייתכן! לא!
ערימות של פסלים לבנים זרוקים באמצע החצר
לא, זה לא ייתכן! לא!
ברז כיבוי האש האדום התפוצץ

ג'ננה
טוב לעגבנייה להיות עגבנייה,
כמו שטוב לאצבע להיות אצבע.
טוב לאצבע להיות אדומה,
ממיצי עגבנייה

בדידות
יד שדופקת על הדלת מעירה אותה פתאום
נרדמה במיטה בלי בגדים
למה לא לבשת חלוק
למה את עירומה
מנסה לשחק אותה שפוכה

סאטירה
- שלום, יפהפייה..."
+ זו הטרדה מינית!
- סליחה.

יחסים
ניצלתי את הבדידות שלך
שמעתי אותך זועקת לגבר
"כל-כך הרבה אהבה יש בעולם,
ואני, מה איתי?"

רומנטיקה
היא ישבה בחלון ופרעה שיערה
הוא עמד בגשם והתמוגג מחירותה
תדליקי לי אור במדרגות, אני אטפס
תגלי לי את הסוד שלך

צמד שירים
דפים קרועים מסולסלים
לא בקרעי עשן
מלאים קשקושים ומילים של שירה
לא מגובשת, לא טהורה

עם כל הלב וכל הנשמה
אני מעשן את הסיגריה הטובה
בולע את הממתקים
וממתיק את המתוקים

אכזבה
היא שתתה אותי כאילו הייתי גזוז, או יין, או משהו טעים אחר.
דווקא לא רציתי שישתו אותי, אבל היא שתתה.
היא אמרה שהיא לא עמדה בפיתוי, כי אני נראה כל-כך טעים.
הרוותי אותה, ואני הפכתי ריק.

מקום
והייתה הזיעה הניגרת
בה השקתי את השדות והדשאים
והייתה ארץ לא נודעת
בה הבטתי מילדותי למרחקים

אהבה
היום אני הביא לך פרח, לא נורא שזה קיטשי, גם קיטש עושה טוב
היום אני אגיד לך שאני אוהב אותך, למרות כל הפתלתלות של הלב,
הטענות והמענות
היום אעשה פסק זמן, ואכבה את מנועי הטינה

הרהור
היי, איפה אתה?
אני כאן!
איפה?
כאן, ממש כאן!
א-ני ל-א רו-אה או-תך-!

קובץ שירים
בקיר סביב אריג ממשי
משובץ ברקת, קריסטל וספיר
ולמרגלותיו יושב עם מקטרת חילזון קטן ועצבני
מנופף הוא פקודות ללא הרף, חסר-סבלנות למהססים

והים סגור בתקופת הבצורת
הקבר הוא מיטה
אין לי מה לתת,
הכל כבר נאמר

קובץ שירים
מתווכח עם עצמי. אומר לא ואולי וכן ולא ואני ועצמי - לא מגיעים
להסכמה.
מתווכח עם עצמי. זה כדאי לא כדאי מי אשם יש אשם או לא - ואני
ועצמי לא מגיעים להסכמה.

תחושתי
וזכר חלום כה נעים מלטף לך את האישונים
עושה עינוגים בקליפת המוח
היא כל-כך יפה, לוחשת לך באוזן
אתה מרגיש את הבל פיה החם

קינה
יצאתי בערב מת-חי לקנות סיגריות
ראיתי את החתולים מתחננים לאוכל
אנחנו גם צמאים, הם אמרו
מה אתה יכול לעשות?

תחושתי
נדמה משהו מההישרדות שלי בעבר יחד עם דמיון וטלוויזיה,
רודף אותי קצת בחלומות
כשאני מתעורר וחושב תותח זה ולא פצץ פורים,
מישהו מת, מישהו הצטרף לסביבת הטורפים

מקבר
עכברושים מסוממים בתוך מלכודת
זה חודר לראשי, חוצה אותו
בנפתולים, כמו נקיקים, כמו תולעים
מכביד על הנפש הצמאה

הגות
זה אכן כוח, אבל לא של אלימות כלשהי,
אלא כוח האהבה, שמפיח חיים בכל, כולל בנו
הוא גורם לכל דבר בעולם להיות חי,
כוח האהבה הוא כוח פעיל ורב עוצמה

אמונה
מתעורר בבוקר, שמש על העיניים, כסף במכנסיים
יום מלא אושר כמוהו לא ידעתי שנים
פיהוק רחב מלא סיפוק, קפה טוב על בוקר נפלא,
הכול יותר מבסדר, הכול מצוין

אינטרוספקטיבי
ג'ניפר אניסטון מביטה בי בפחד
מבטיחה לי עולם של צחוק ומתח
הגיבורים מזמן לא משתמשים בחרבות

הירח מלא, אבל לא בשבילי
אני מתבונן בו, אני בשבילו
כשאני מתבונן בו הוא קיים לגביי
אני גורם לו להיות קיים

קצרצר
אל תגיד מילה

אינטרוספקטיבי
בתוך העין שלך אני רואה את החלון
הוא מראה שמיים כחולים וקצת עננים
בדיוק כמוך

כאב
בלי שום ספק
זה מה שהרדיו אומר לי
להעביר את הזמן, לנבול,
זה מה שהרדיו אומר לי

קובץ שירים
יושב ומחשב את השעות על הלוח העגול
כותב מכתב ארוך לאהובתו הקדומה
איפה היית ומה עשית,
את מי פגשת ומה נהיה איתך

ייסורים
אולי מחר אפול אל הלא-נודע
אפוצץ את עצמי לתוך החשכה
אפחד שוב מהצל של עצמי
אכין לעצמי חבל תלייה מעל לבי

צמד שירים
אז מה אם הוא אומר
הוא יכול להגיד, זה לא משנה
גם אני אומר לפעמים
החיוך שלו נמתח כמו גומי

הלכתי על הדרך
אני משלם על חטאים
אחרי שמרימים את העולם,
לא נשאר דבר

ג'ננה
צדק-צדק תרדוף, והצדיק תמיד צודק
רק אל תראה זאת לאחרים
אל תפיץ שמועות בעיתוני-הבוקר
יום יבוא ותודה לי על טיפול מסור באשתך

ארספואטיקה
הם זורקים עטיפות, זורקים גם ספרים
זורקים מילים, זורקים מחשבות
זורקים שנים של מישהו ששבר במילים את הראש

קובץ שירים
הם מדברים כל הזמן, אני לא יכול לשמוע
נשבר לי הזין - כמה אני רחוק מעצמי
הייתי מול הים והכול היה לפניי
בתוך עולם רחב ידעתי זהו אושר

בלדה
באובך האבק של סייגון
על גדות המים, בין מפלים של דייגים
סוחרים קטנים מוכרים ממתקים ואופיום
מלבים את היצרים בתוך שמי סייגון

צמד שירים
תשיר לי שיר, כי נגמר לי
קניתי לחם, גבינה ויין
לא נשאר לי כוח, לא נשאר לי מוח,
להילחם במלחמות שהכרזתי עליהם

הומור
בקיצור, אני אספר לך
על מלך קדמון
שאהב מלפפונים
הוא אהב אותם ירוקים וגדולים

קובץ שירים
בקיץ הזה נפלו הממותות אחת-אחת
לתוך התחתונים שלי, לתוך הראש שלי,
לתוך המיטה והכרית שלי

קובץ שירים
בסערה כל טיפת מים היא נמל טוב
ידיים נפרשות לצדדים, פה נפתח לגשם
ברקים מחשמלים את השמיים בכאוס אלוהי
הרים הופכים מים וגובהים ובולעים בשאגת ניצחון כל זכר
לציביליזציה

ג'ננה
זה נכון, היא יפה, יש לה שדיים.
היא מגלחת רגליים?
חלקות כמו תינוקת, תענוג.
יש לה מותניים?

אכזבה
זה לא שיש לי מה להגיד
המקום שלי לעצמי לא תמיד מספיק
בוקר על קביים, כאילו מישהו נזכר
מתהלך קפוא וקר, וחושב חם ולא אכפת

שמפו-סבון עושה דברים בראש
מקיזים דם - לא מוותרים, אני לא מוותר להם
רעפים עפים ברוח, בית מסתובב על צירו
"איפה הציר שלי - להסתובב זה דבר נורא"

אמונה
מחזיר את המתנה שניתנה
בפתח ביתי סגורה כמו עציץ
בקופסת קרטון עטופה צלופן אדום
וסרט אדום עבה סוגר אותה,
פורח מתוך הקופסא הרבועה

בעקלתון, הנהר שט מטה
בין שיחי הדפנה
לא היה לי אותך, גם לא אתמול
הנסיכה שאבדה

בלדה
עדיין חיה, כבר אלפי שנים,
גרה בדירה שכורה קטנה בלונדון
"זה לא מה שהיה פעם," היא אומרת
"לא נשארה נשמה בבני האדם," היא אומרת

קצרצר
אם תראה מלאך,
הגד לו הנני

מצב
טלפון בהול וסיגריה בוערת מונחת במאפרה
אני בודק אם יש ביצים ומודיע,
הבן-אדם נרגע

ג'ננה
אתה יודע מה הסוד היפני?
ככל שאדם מתבגר, ההשקפות שלו קטנות יותר,
הן הופכות קטנות יותר ויותר,
עד שהן הופכות לנקודה

אינטרוספקטיבי
אני מחפש היסטוריה, אני מחפש מישהי קרובה
לשבת על ספסל בגן, לעשן סיגריה אחרי זיון
ילדה רעה עם לב שבע
ילדה עם סיפורים מהעבר

ההברות לא מתחברות למילים
אני יושב ולעזאזל מבשל את המוח שלי,
אבל לא יכול לצאת מזה
יש מילים שמדברות מהחוץ שממני

מקום
מילים עם חצי כוונה, לי, לו לך
אולי הוא יבוא, אולי היא הבינה
אולי נמצא גוף מזיע בכרך הסואן,
שמחפש גוף כמו שלי להזיע איתו

מקום
יש עיר שלמה בנויה על פיגומים והריסות
והם אומרים שזו עיר נהדרת
המדבר הפצוע ממהר להפציע,
נאבק על חייו מול האספלט

בלדה
עכבר ברים שיכור, שמש גדולה וצהובה,
זרחו מעל קו האופק אל השמיים הפרוצים
כאב לי הלב על דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם
אספתי את עכבר הברים השיכור ואת השמש הגדולה הצהובה

חלום
בלי יותר מדי הקדמות,
הוא ניגש לבובה וכיסח אותה מכות
מרט את אוזניה, תלש את עיניה,
הוציא מבטנה את מילוי הנוצות

קובץ שירים
מתחלק על הלב שלך, אין לי איך לפעול
הדמעות מכות על לב מיוסר
איך לפעמים לא רואים
ועל מה האשמה, ואיך הכול הפוך

מצב
הפעמון לא מצלצל יותר
הדלת סגורה
כבר יותר מדי זמן
מעל החדר בוערת נורה לבנה
שמאירה את החדר באור מלאכותי

הרהור
לוקח זמן למצוא את החוט, ואז מושכים בו חזק
הוא מביא איתו פתרונות, אבל לי יש לפעמים תירוצים
התבהרות שכזאת תסנוור לי את העיניים, אני אומר לו
אני עלול למצוא עצמי לא מחובר לאדמה שלי

מצב
הצילו אותי מהמרה בבטני
מריקנות המחשבה
המלכודת הכתה בי מכה נואשת
ואני שואף לאוויר

סוריאליזם
הקטע שמור במערכת, הקטע יצא לחופשה,
הלך לקטוף פרחי אזדרכת,
הקטע זקוק לנחמה

אינטרוספקטיבי
קמתי אתמול בבוקר עם תקווה לחיים חדשים,
אמרתי מהיום אני אהיה שמח
איזה שמח ואיזה בטיח, הכול חרא על הבוקר
ניתקו לי את החשמל, אין מים וגז,
ואפילו האוויר מגיע במנות קצובות

פואמה
אנחנו גרים במרפסת,
אנחנו גרים בתוך אמבטיה לחה
אנחנו רואים הכול בזמן הסיגריה,
אנחנו חשים את הציפייה המפוחדת הקרה

יחסים
את נוגעת בי
אני שומע את שירת לב העולם
את מביטה בי
אני רואה את עצמי בתוכך
את ממטרות בקיץ לי

מחאה
"הרוח נושבת קרירה,
נוסיף עוד טיפש למדורה,
וכך בזרועות ארגמן,
טיפש יעלה כקורבן..."

קובץ שירים
היא מאמינה שיש מלאכים בשמיים ופיות בחדרים
ונבל מתוח מיתרים מרוח על הרקיעים
הציפורים מזמרים לה בבוקר, הירח בליל
היא גרה לבד, אבל לעולם לא מכניסה מאהבים

מצב
במצב אוטומטי הוא קם בבוקר, ופולט אנחת כאב,
השן כואבת ונראה לו שיש לו דלקת
הוא מוזג לכוס מעט שתייה קרה, ולוגם במגושם,
מדליק סיגריה כשעיניו תלויות בחלל כמו כלב שוטה

סוריאליזם
במזרח היו הערמונים
שם אפשר היה לראות את השמש טועמת שמיים
כשהיא מתעוררת בשיער צהוב ועיניה לחות וענוות

ג'ננה
אתה מחפש את התחתונים שלך,
איפה לעזאזל שמת אותם
נו, אלו התחתונים עם התלתן
היא קנתה לך ליום האהבה

קצרצר
פינקס מדבר איתנו, ואנחנו מדברים איתו
אתה צריך לישון, פינקס. אבל הוא בשלו
"אני צריך לראות את התכנית החדשה,
אומרים שהיא פצצה."

סוריאליזם
מפסיקים לי את זרם החשמל בסניף המרכזי
דווקא כשאני צריך לגהץ את המילים.
הם מדברים והוא לא מפסיק ללכת
כשגשם יורד כבד על כל הרחובות והגנים,
והתפוזים והתפוחים נחנקים ממים.

הלכתי לשתות באותו לילה
נקלעתי לקרב אגרופים
אני חושב ששברתי את העכוז
למחרת בבוקר מישהו הרים לי את הסוס

קובץ שירים
רגעי התרגשות, את טסה לחווה
לומדת על עצמך בהתרגשות
אתמול הוא גילה שהוא בהתרגשות
ואת לא בהתרגשות

בדידות
בבוקר אני אוכל
בערב אני בועט
בלילה אני מובס
ומשתדל
ולא בוכה

צמד שירים
ואתה צורח כל-כך חזק
ואני לא יכול לכבות
כמו שלא מכבים שמש
כמו שלא מכבים שמיים

אינטרוספקטיבי
יום רודף יום
אדם לא נעשה צעיר יותר
יום אחד הוא זקן
יום אחד הוא לא זוכר
איך היה אפרוח

בלדה
גשם צלוי של ספגטי אדום
פחי-האשפה מריקים תכולתם לפתחי הבתים
במפתח גדול אפור נפתחת דלת חורקת
רחוב שואב את הצעיף האדום והיא נכנסת

צמד שירים
מה יש לך לעשות כאן חוץ מלהגשים את עצמך?
לא תרצה לחיות עמו עבד בתקופת החיים שלך
פתח צוהר קטן, ועוד אחד, ועוד אחד,
עד שהעולם ייפרם לאורך ולרוחב

ג'ננה
אתה מזמין אותי לוויסקי, אני מסכימה
כוסית ועוד כוסית, אני נמסה
אתה רוקד עירום כמו ליצן מצחיק
האיבר הרפוי שלך מתנדנד בפראות

רומנטיקה
ולעיתים עולה דמותה
כמו מים מתוך מים
והיא מרטיבה את הירח
והיא זולגת על הקירות

כאב
והם הלכו לי
ורע לי מר לי
ולא טוב לי
להיות לבד
ואני מעוך לי
כל עולמי מצטמק לי
כשאני ברווח,
מנסה לתפוס אוויר

ג'ננה
זאטוטים.
יותר מדי זאטוטים.
הרבה זאטוטים.

כעס
את נשארת זבל ישראלי מזרחי לבן כמו שהיית כל החיים שלך
כן, כי ככה הם רואים אותך,
כל העובדים הסוציאליים האשכנזים המתנשאים -
זבל ישראלי מזרחי לבן!

צמד שירים
זה צריך לקנות סיגריות, וזה הכרח, אבל זה הכול
זה לא יזמין אישה לביתו, ולא יתפרק
זה נתון במיטתו וזה פוך ושמיכת צמר
זה יודע שכולם עסוקים

בלדה
הכול נפט
אין כבר עתיד בזהב וכסף
וצליעתי מרמזת על זה
כמעט ולא הייתי פה, למות בבו

ג'ננה
כשהתחילה המסיבה היינו בסבבה
זרוקים על המזרנים, מתגפפים, מעשנים ושותים
אבל אז זה הכה בנו כמו רעם
נפוליאון כבש את עכו

זה לא נורא
להיות לבד
עם התווים
והקפה

צמד שירים
אבל תמיד היא פושטת אותם
אני מצמיד אותה אליי ומנשק,
חופן לה את התחת
זה נשמע מוכר?

צמד שירים
לא כתבתי הרבה זמן
לא לך לא לי לא לנו
זה מה שאנו
וזה בסדר, כי זה קיים

קובץ שירים
ראיתי ציפור, הציפור ראתה אותי
ראיתי ארנב, הארנב ראה אותי
ראיתי לטאה, הלטאה ראתה אותי
ראיתי שבלול, השבלול ראה אותי

כאב
איזה זוהר צפוני טמון במעמקי עינייך?
ארגמן-כסף של קטיפה מגע עורך
נמס לשלולית מקול בכייך
זועק באימה לנוכח ייסורייך

אהבה
עברתי מלאן ת'אלפים חדרים וארונות, ולא ראיתי את האור
הנשקף מעינייך כשאת אומרת אוהבת, כי מזמן לא אהבת
אבל אני זוכר את המבט, כי לא שוכחים
לא כל יום אישה באמת מסוגלת לאהוב גבר, זה נדיר

מקבר
הזונות הקטנות אוכלות לי את הפנים
זונות קטנות
מגיע להן מכות בטוסיק
זונות קטנות

זיגי מנגן גיטרה כמו צרעות מורעלות
מפזר אבק ברוח כמו אבקנים בסערה
ירח מחוויר ומזיל דמעות
אישון העין מתרחב

אז מה נעשה לו,
האם נקצוץ את ראשו
האם אלוהים ידריך אותנו
כשנפרק את המוזיקה שלו,

קצרצר
תסתום ת'פה שלך, מטומטם
מה אתה צועק?
לא קיבלת זיון אתמול בלילה?

מקבר
אתה מתבייש מנוכחותי, כי אתה צריך להתפשט,
ויש לך גדול, גדול מדי
מילא, אתה חושב, היה לך גוף גדול,
אבל אתה רזה מאוד, גבוה ודק,
ולמען האמת הזין שלך יותר גדול ממך

צמד שירים
לא רציתי לראות אותך נגמרת מרוחה על הרצפה
הבאתי לך מרק חם, "תשתי, תשתי"
את צריכה לדאוג למוח שלך, אמרתי
רק טיפשים מתאבדים

ג'ננה
זה כמו שאתה יורק למישהו בפרצוף,
וכל הרוק שלך נוזל לו מהעין,
אל האף והשפתיים
ברור שזה מגעיל

צמד שירים
אם היה לי זמן להתעורר נגיד מאוחר מאוד
אולי הייתי אומר את מה שיש לי להגיד
אבל אני לא אגיד ואת תצטרכי לנחש לבד
כי יש לי דברים לעשות חוץ מלאונן על זיכרונות

קובץ שירים
בלב קטן ודי רך שוכנת מורסה קטנה ומכרסמת את הלב
לעתים היא לא מורגשת, לעתים מורגשת קצת ולפעמים הרבה
אדם עם לב כזה יכול למוטט עולמות של אנשים,
כשם שהוא יכול להציל אותם מכיליון

ביקורת
את אישה טובה, באמת, קצת תמימה
סינטזו אותך לסדר חברתי חדש
אפשר לנקות את האבק מעל הנשמה,
אבל הוא תמיד עוד מצטבר

אינטרוספקטיבי
רק כשגשום, ומסובך,
את באה עם בגדי-עור
ובחדשות מפתחים אטום

אמונה
ואנפה גדולה לבנה
פורצת לתוך המרפסת
במשק כנפי מלאך נחמה
משרה שלווה וחסד

זכרונות
חום כבד של אוגוסט
אדמה כבדה, רחש אדמה
ריח עלים יבשים וגללים
אני עושה דרכי צפונה,

מקום
זרים ברכבת,
יש לזה משמעות לא מהעולם הזה
אנחנו מוצפים ברשמים על זרים ברכבת
חילופי המבטים עד חילופי נוזלים

אם זרוע יבשתית חובקת את הלב בלב ים
אם היא נחנקת, מגירה עוצמה
אם היא נאנקת, רגשותיה גואים
תשקע למצולות ים אהבה שבורה?

מי הזרמים האלה מסניפים בי חלומות
של ילדות עשוקה, של ימי תום
והולדת בנה לא הגיעה לאוזניי ההוזות
היא התחלקה עם מי השטיפה של החדרים

געגוע
אני מתגעגע אליך, מיי סוויט דינג
לנשיקותיך הפרועות עם העיניים הפעורות
ליצר ההישרדות שלך, ויצר הנקמה שלך,
ולאהבה ללא גבולות

ייסורים
אני הולך לישון, כל יום, כל יום
אני יישן גם ביום, ובלילה, כל יום
אני חולם חלומות, טובים, רעים
אני הולך לישון כי אני עייף,
אני לא יודע איך התעורר

בדידות
בוקר טוב לך, חבצלת, מה שלומנו היום?
עשינו קקי? צריכים פיפי?
יש ילדים שרצים ברחובות, נכון לא טוב?
כל הרחובות מלאים מכוניות

בדידות
אם נותרה בך מחשבה
אל תנעל את הרגש שלך
אל תסגור את הדלתות בפניי
אתה הרי יודע, אני יכולה להציל אותך

פואמה
זווית שלה עם הלשון נושכת לי את תנוך האוזן
היא מובילה את כף ידי לבין רגליה
ויטמינים על שינה, ואני אפאטי
מרגיש את הגוף מוצץ את השומן מתוכי

מקבר
זונות, הם אומרים לי, אתה זונות
ואני מנופף בחרב מבד אל מול פניהם הלועגות
תנו לי רגע לזכור מאיפה באתי,
אולי ככה אני אזכר לאן אני הולך

עכברוש קטן מזוהם עם שפם גדול
ברח מחתול ג'ינג'י שמן ורעב מאוד
העכברוש עלה על רכבת לילה לקהיר
והחתול דלק אחריו בעזרת מסוק משטרתי

אלגוריה
חובה לחגור גם מאחור
שלא ניפול לבור

ג'ננה
עברית שפה קשה שפה קשה עברית שפה קשה
התבלבלתי בין המשרה הישנה למשרה החדשה,
הגעתי לעבודה הלא נכונה
נכנסתי לחנות דרך הכניסה הלא נכונה,
הוציאו אותי משם בכוח על ברכיי כשאני מתחנן לסימפטיה

מסתכל ימינה ושמאלה ורואה רק חול וחול
האם חול אפשר לאכול
מה פשר כל החול
מה הוא אומר על חיינו

כשכלאתי את עצמי בין חומות
הכול היה רגוע ונעים לאוזן
אבל קשה עד מאוד
כשהתופים היכו והחצוצרות חיצררו

מדוע המילים המקשקשות אצורות בתיבות אטומות
מדוע הספינה הטבועה נשארת במצולות כאנדרטה של רפאים
מדוע הרשת מעלה מהים דגים מתים עם עין אחת
אם לא נאכל דגים, נאכל זה את זה

קובץ שירים
כשאתה חוצה את הרחוב לתוך הניקיון המסנוור
של אנרגיות משתוללות
והם מביטים לך בעיניים כאילו יודעים הכול
אתה בובה חשמלית

קובץ שירים
פוך של חושך עוטף אותי
המחשבות משתחררות
והיא אוהבת רק אותי
ממרחקים שולחת לי נשיקות

קובץ שירים
לילות חדים בתוך הבשר
כמה כאב אדם יכול להכיל
מתפוצץ לאלפי רסיסים
על השטיח מדמם

ייסורים
חושך ולא רואים כלום.
חושך ולא רואים כלום.
חושך ולא רואים כלום.
חושך ולא רואים כלום.

אין לי הרגשה שאני יכול לשטוף אותך בטלפון
איך את מדברת עם כולם ולא איתי
יש לך איזו מחשבה שלא מוכרת להמון
לי יש איזו מחשבה שאני צריך לעשות

צמד שירים
טפחה על התחת
אם תרצה ארקוד לך
ביונסה
עוד לא שמונה-עשרה

מצב
כי אתה יכול לעשן סיגריה
ולהתעטף בברדס עד מעל הראש
או לחכות שהקיבה תירגע כדי לשתות לבסוף קפה
ולעוף אל העיר הרטובה בתוך עננים ואבק

הומור
מי יותר מוצא חן בעינייך?
את מי את אוהבת יותר?
אני אקבל כל החלטה,
אני מבטיח

פואמה
אני לוקח את המטרייה ויוצא אל הגשם
כפור על הראש, העולם הומה מים
גם בתוכי אני משתולל,
גם בתוכי אני מחפש אותי

בעקבות השביל האפל
דרך כל הפתחים אשר בדרך
אני מנצל לשקוע במשמני החושך
להתעטף בדממה נוזלית רכה

אכזבה
המצב חיש-קל בורח מבין הידיים,
ואני נשאר בלי מקום לפרוק את כאבי
מרכלים עליי כולם, זוממים מזימות
אני בסך-הכול בן-אדם שכותב

צמד שירים
"זה לא יעבור בשתיקה,"
אמרו לעצמם חכמי חלם
"בכל אמת יש שקר,
ובכל שקר יש בדיה,"

ביקורת
חלב ממלא את כל הרצפה
בלובן רגוע נקי וחולה
מחליקים על החלב, לא רואים ימין ושמאל
אנחנו תינוקות בלובן ניקיון מסנוור

צמד שירים
אני רוצה להתעורר במיטה רחבה לבנה
כמו בפנטזיות של חולות סופניות בסרטים
עם וילון לבן מתנפנף מבעד לחלון גדול עם הרוח פנימה
אני רוצה להתעורר בריא לגמרי בכל מובן,

ג'ננה
הם זורעים חיטה, טוב להיות חלול
שוכב על הדשא, מביט בעננים צורות
יש מיני בשמים באוויר ריחות מרחפים
וחלזונות קטנים רצים על גופי והמישורים

קצרצר
אני מוכר חלומות בקופסאות קטנות,
חלומות שאני לא חולם בעצמי.

קובץ שירים
הם אמרו שאנחנו צעירים ולא מבינים
לא את עצמנו, לא את העולם
מה עושה לנו טוב, מה לעשות למען עתיד

ג'ננה
בדרך-כלל אני אדם צנוע מאוד, אבל לא היום
היום אני גאה לומר בפה מלא שאני גאה
מחר אקנה לי חליפה אדומה עם עניבה סגולה
אשיר שיר לכת בארץ הקודש

הרהור
חללית מקולקלת, אין קברניט בחללית
עובש בין-כוכבי, טריות המחשבה,
עילפון בזמן ערות
אני שתיתי את האקסל שלי, ועדיין אני יישן

צמד שירים
יום בלי לישון
יום בלי טעויות
מזיזים את הכיסא קדימה
משטחים אותו אחורה

תחושתי
מ-פה זה יוצא לכל קצוות הארץ
על-ידי שליחים אלקטרוניים
סוסים לבנים חומים שחורים
עם דגל לבן בחותמת דם

מקבר
שיני חלב צמחו לנער,
וצימחו שערותיו וציפורניו
פרא אדם הנער עד מאוד,
ושוחט בקר בשיניו

מצב
חנה התבלבלה, התבלבלה עליי דעתה
הלכה יחפה בלי שום מטרה
הלכה, הלכה, הלכה, ולא חזרה
לאן את הולכת? שאלו שקנאים

כאב
רצו לקחת לה את הילד,
מה יש לה חוץ מהילד
"את לא מגדלת אותו היטב,
הוא בטח יגדל להיות נרקומן"

ערפילי
חצוצרות בוואדי לתוך ירח בוער
הוואדי מלא אובך
קשה לנשום קשה לראות
אני הולך עם לפיד בלילה
כוכבים נופלים כמו קונפטי

צמד שירים
לילה, לילה,
אנגן לך בכינור אדום
אישן בחיקך, לילה
אחלום בזכותך

בלדה
היריות נשמעו ברחוב הקטן
כש-כל הקירות הדהדו
והוא עמד מול כולם
כשארוסתו צונחת מתה לרגליו

אהבה
אם הייתה לי קשת בענן
הייתי מורח אותה על כל הרקיע
הייתי מושיב אותך בשדה נרקיסים
ומנגן לך בנבל את שירת המלאכים

קח חרב-מים וחתוך בי
למה את מתחרפנת?
תקופה כזו של חוסר-מנוחה
רק אתה יכול להרגיע אותי

מינימליסטי
הוא אוכל מצלחת ענקית, עבור,
הוא אוכל אותנו.
אתם טעימים? עבור

קובץ שירים
כמו כתם חרדל על שמשה אפורה
וארמון החול נמחק
בא גל גדול ושטף אותו,
לקח אותו איתו

אני סוגר את הדלת
אני סוגר את החלון
אני סוגר את האור
כל מה שאני יכול לעשות זה לבכות הבוקר

ארספואטיקה
לגבש את הצורות לכדי אנחה
על דף חשוף לבן כמו שלג

הרהור
אולי זה הגשם הדופק על חלוני,
ורוחות החורף המנשבות שמחרמנות אותי
ואולי זה החופש שנשבר לו להיות אסיר,
והוא קורא לי לחיות אותך,

זה נכון. אני לא יכול לעשות מה שאני לא יכול לעשות מהסיבה שאני
פשוט לא יכול לעשות את זה.
מה אתה לא יכול לעשות? תגיד לי מה ואשפר את יחסייך עם הבריאה.

צקצוקים, למה זה לא בסדר
מתיימר להבין למה היא מתוסכלת
מרימה מכונית בכף יד אחת
אני מתלהב מערימת הביצים הזאת

אני אוכל את האוכל שלי עם חתיכות בשר ושעועית
ריח דובדבן מתפשט בחדר, קצפת
הדובדבן בתוך הקצפת שלה, בין הרגליים שלה

מקבר
קניתי לך טבעת על קרסול
הדירות עתיקות מאוד בצד זה של הרחוב
המים נשטפים דרך המרזבים ועל הקירות
החלונות פתוחים ומלאים פנים עם עיניים

הרהור
תדבר איתי כאילו לא ראית אותי מעולם
תדבר איתי כמו הרוח
תדבר איתי טוב ורע, תהיה תקיף
תדבר כאילו לא שמעת דבר וחצי דבר ממה שמסביב

אודה
אני מתעורר כאילו מציץ
מה זה העולם הזה, מה
יש אנשים ברדיו ש-כל הזמן מדברים,
אני לא אוהב אותם

הייקו
שקדים ירוקים
צומחים בשדות העיר
על נורות ניאון

אינטרוספקטיבי
אני מתהפך חיה קדומה
בג'ונגלים, מוח של צייד רעב
טפרים מפלחים בשר חי
אף וריח מגששים באדמה

איפה הייתי ביום הזה, כשהשמש כבתה
שיחקתי טטריס במיטה
מור רק לפני שעה סגרה את הדלת והלכה
היא לא הראתה כוונה שתחזור אי-פעם

כאב
כל הניסיונות שלכם לשבור אותי,
הפכו אותי חזק יותר
אני לא המסכן
אתם לא הייתם יכולים לעמוד ברבע,
ממה שאני עברתי.

מרחוק זה נראה טירת קסמים
מים זורמים מפלים פלגים בכל אשר עין
הרוח רכה ליטוף מרחפת חרש
עלעלי כותרת עפים ברוח מתערבלת עצלה

אהבה
אם בא לך לבכות, שים את הדמעות על עיניי
תצלול לתוך טל הדשא בחושך מכסה אותך
סביבך יפרחו פרחים של אהבתי כל חייך
והפחדים שלי שוקעים על מסלולי חייך הטובים

ארספואטיקה
טנגו עם המלאך והוא אחז בכתפי
התרוממנו מעל ההמולה כשכל המדינה בערה

שמעתי שירים כל הדרך ברכבת הביתה
מה תרצו ממני, שאלתי. אני כבר לא כאן
אני טס "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת
ומ-כל הילדים אותי היא אוהבת"

ג'ננה
מה אתה אומר, זה יבוא?
- יבוא, יבוא.
מתי זה יבוא?
- כשזה יבוא.

קובץ שירים
יבשו דמעותיי, הלילה חרב
לא נותרה נשמה באפי
הריני רגב
הרי היא בחרב שיפדה אותי

קצרצר
אני עיוור, אז אני רואה
אני טיפש, אז אני חכם

ג'ננה
שלוש שעות שידור והיא לא מתעייפת
איך היא לא מתעייפת?
אני הייתי מתעייף,
ואני לא היחיד

צמד שירים
יד רשעה
מקוננת חרש פלחי הלחי
והסירות יוצאות לנוח
על גלים של חושך כחול

אהבה
כי היא יכולה להיות יפה מאוד,
או מכוערת, זה לא משנה
היא יכולה להיות רזה מאוד,
או שמנה, זה לא משנה

מצב
איש המונית לקח אותי הביתה,
ובדרך השאיר אותי בצד הדרך,
כל מה שיש לי זה יום אביבי

ג'ננה
אתה קם בבוקר יום שישי 22 יולי 2011
שותה קפה, מסניף קוק
פותח את הדלת אל השמש
ומתחיל לרקוד

טרילוגיה
זה יום יפה, בו השמש זורחת...
טוב, אז היא לא זורחת,
בכל זאת יורדים גשמי ברכה,
גם זו נקודה חשובה.

טוב לי הטבע, טוב לי השפע
לקטוף חרציות, ליהנות

אל תדברי איתי על אתמול
על אתמול אל תדברי איתי
אל תדברי איתי על שלשום
על שלשום אל תדברי איתי

כשפלוני אלמוני או בת זוגו יצאו עם הכלב לטיול -
הייתי יישן
כשהבחורה חטובת האיברים עשתה מקלחת של בוקר -
הייתי יישן

פיוט
אני רואה את כל הדרכים שהולכים ממני
אני רואה צלול איך השמש שוקעת
את כל האנשים שהיו בדרכי,
וכל הצבעים שסנוורו אותי

צמד שירים
עוגות יומולדת, שרים ושמחים
מכבים הנרות, מקלפים ממתקים
אוכלים הרבה חומוס,
לעשירים יש חמוצים

כדורים לבנים פורחים באוויר
אין סיכוי להינצל
מזעם האלים, מחסד האלים
מתעתועים של אור וצל

ארספואטיקה
מסופר סיפור,
שיש טוענים שהוא אמתי,
ויש טוענים כי הוא בדייה

אינטרוספקטיבי
מעליי, מתחתיי, בכל מקום
מציצים רגליים יחפות
על הלב שלי הן דורכות
ואני טוב לי

מצב
ראיתי אותה יושבת על ספסל, ענוגה ויפה
היא נראתה כאילו היא לא שמה לב לאנשים סביבה,
היא רק התענגה על האוויר הצח, ומזג-האוויר הקריר,
ומ-כל הפריחה והירוק מסביב

צמד שירים
מנציח תמונה שלך ילד קטן
יושב על חוף הים
אני אדם של הרבה משאלות
הן רוקמות לי מנגינות

צמד שירים
היא הולכת את דרכה ברגליים יחפות
השמש מכתימה אותה בכתום
כשהיא מביטה אל האופק ורואה את הדם שוקע
בוער בעורקיה

מצב
זה מתוק על הלשון כמו מרציפן
או כמו פודינג ירוק
כשאני יישן וקם ומתקלח
והמשקאות הקרים חמצמצים על הלשון

שיר ילדים
בשכבה שלי יש ילדה יפה
אני אוהב אותה
אני מסתכל עליה כל הזמן

ג'ננה
גביע גלידה תות-לימון עם סוכריות קופצות
אנחנו מצחקקות
(גיהוק מאיש שיכור
אנחנו נגעלות)

מחאה
היא ילדה לו ארבעה ילדים
כולם זכרים חזקים ונבונים
הוא עשה לה ארבעה ילדים
כולם זכרים חזקים ונבונים

ביקורת
אבכה תמיד את משנתו של מורי
זורם כמו נחלים קטנים, פכיות רועדות בתללים דקים
יבחושים זורמים מעל ראשי הילדים, והם בוכים
איפה אימאבא, למה השאירו אותנו לבד

אני אוהבת, אני פוצעת, אני לא מתכוונת
ושוב אתה הולך לי ומבטיח לחזור,
משאיר סימן על עורי

ג'ננה
אבל אני הייתי רוצה
הייתי רוצה
אבל זה לא יוצא
כמה שאני רוצה
ואני רוצה
זה עדיין לא יוצא

היה נעים מאוד, עד שהחלטתי לפרק את יצריי.
נאנק, מתפתל וגונח במיטה,
נסחט ע"י עצמי בתפאורות משתנות

ייסורים
אני עייף מדי לצאת אל הרחוב ההומה
איבדתי את הגלגל הקדמי שלי,
אני מקרטע
סביבונים של בהלה וחוסר-וודאות
עפיפונים בלי חוט
כדורים פורחים בלי מספיק גז!

אכזבה
ירידות לפנות בוקר אל החצר הקטנה,
לקטוף עלה גראס ולברוח
ירידות אל תהומות השכחה,
כי אני לא זוכר, אז תזכיר לי מי אתה

מינימליסטי
יריתי בכלב שלי, אני מאוד מצטער
אני לא יכול להוציא אותו לטיולים יותר
יש רוח כזאת רעה שנושבת בין הבתים
הופכת את האנשים למשוגעים

תחושתי
העיר הישנה והחדשה נראית אותו הדבר,
כמו לפני שנים
כמו הכוכבים שהיו פזורים בשמיי הכפר
כמו רוח צוננת עם ריח מתוק שהנשמה זוכרת ולא שכחה.

אני יכול לראות אותך בסנדלים עם כובע קש,
או מיני וגרביונים, מגפיים וג'קט עור
אני יכול לראות אותך נקייה מאיפור,
או מרוחה בצבעי מלחמה

ביקורת
מחשבה יוצרת מציאות? אז בצורה הכי בסיסית -
איזו חברה ואיזו מציאות יצרתם? אה?
בואו נודה שהיא משוגעת, ופסיכופתית, ואלימה, ואכזרית,
בואו נודה שכל אחד ואחת מכיר מישהו או מישהי, ש -

ג'ננה
התבלבלה חנה, חנה התבלבלה,
התבלבלה עליי דעתי, דעתו, דעתה
התבלבלה, התבלבלה, התבלבלה
טירי-טירי-רה

אמונה
אני אכתוב לכם משהו יפה
מתגעגע לשיר ישן, מתגעגע לאישה שהלכה,
מדבר בפה ריק ובפה מלא סוכריות
אין לי מספיק ורדים לחלק לכולם,
אני עני ב-ורדים, אני מלא בנקישות שיניים

אינטרוספקטיבי
בלב הזה שלי - אני לא שומע מה יש לו לומר
הקירות חותכות זמנים ונפש, שינה ריקה
יותר מדי כיוונים בנתיב צר
הסחות דעת, לב עייף

אינטרוספקטיבי
אני נח על הדף
כמו ימים רבים לפני
לוקח לגימת אוויר כמה שאני יכול
יש קולות שצועקים לי באוזן

מכוונים את כל המחוגים לחצות
ונותנים להם לצרוח
כי כמה שנתנו וכמה שניסינו
דבר לא עוזר

געגוע
הזמן קצר, המוח שלי מזדקן, גם הלב
אז לפני שלא אהיה עוד
יש לך רגע לבוא ולהגיד לי שלום?

אמונה
עוד לפני שאתה יודע מה איתך,
ולאן היום הזה הולך
עוד לפני שאתה יודע מי אתה
כדורי ספוג גדולים מתגלגלים בכבישים ובמדרכות
בדממה הם נעים, כבדים, קלים, ורודים
בין ציבור המתפללים אל ומ - בית-הכנסת

מצב
תדבר איתי כמה ה-יום יפה
אני לא רוצה לשמוע חדשות
נאכל לחמנייה טרייה מלאה בכל-טוב
אין לי כוח לבעיות של אחרים

כאב
כואב לי כל הגוף,
כואב לי פה ושם וכאן
אני ממש יכול לינוק את הכאב,
הוא מוחשי כמו עפר מתחת לעור

קובץ שירים
והיא לא רואה אותי יותר, ואני לא רואה אותה
הלכה וטבעה, הלכה ואבדה
מרגיש כמו הוציאו לי איבר
כי הסם נגמר

קינה
הלילה הלך והתארך, אך הבוקר היה מובטח
יום רודף יום רודף יום ומשיג
מילים קטנות של ציפור מחליקות במורד הגרון,
הכול כדי להישאר בחיים

קובץ שירים
אני יושב לי כאן, רגליים מעל הראש
הלשון שלי בחוץ, השיער שלי עומד
אני מתנשם חזק, הגוף שלי אוכל את עצמו
אני יורק נגד עין הרע, אני שותה הרבה

אינטרוספקטיבי
יושב בכורסה
הכל מתמוטט
סביבי בכורסה

אמונה
נ"מ מיירט אותי כל פעם מחדש
לא נורא, לא נורא, אם טוב לשחק בחוטים,
אם טוב לשרוף גשרים, לפורר חלומות, לפזר תקוות.

צמד שירים
גם לכם אין מה לחפש מחוץ לבית? תצטרפו
כי אני לא גולש על הגלים, או צולל בים
כי אני לא משזף את גופי לשמש, או מתפרקד פרקדן
כי אני לא שורץ בגנים ציבוריים ומתחיל עם בחורות

לפעמים הוא שוכח לנשום
אם היה לנו זמן היינו מבקרים אותו
היינו משקים בו מים ומדשנים אותו
לפעמים הוא גר ליד המרפסת, איפה שיש אור

הם נמשכים לחלונות
שם יש ריח חם של אוכל ובשר
הם נוהמים על הילדים
על שהם כה תמימים
ונוהמים על גברים חסונים
על שדפקו אותם כל החיים

הרהור
כלבים נובחים בחצרות, אני מעשן סיגריה
ארגזים נערמים בבטן האנשים, ואני
מרוקן את המטען שלי, ונח

מחאה
כל הזין בפרסומות!
קפיטליסטים מסריחים שוחטים אותנו!
תפסיקו להציע לי לקנות מכוניות ודירות!
טלוויזיה זה ביוב!
די לשלטון ההון!
העם דורש צדק חברתי!

מצב
אהבה, מה זו אהבה?
ביום בשבוע השמיים מחשיכים
וקור יורד מהרקיע אל האדמה
וכל עץ מלבלב וכל פרח מתמוגג
ואני תלוי על בלימה

בדידות
כל הערים
כל הערים
קורסות

צמד שירים
בן-שמן היה טוב אליי
נתן לי הכול
כל מה שרציתי
כל מה שיכולתי לרצות

פיוט
מתעורר בבוקר וכבר ערב על הנשמה
דמדומים של אור כשהשמש כבר שקעה
בלון הליום פורח באוויר אל העננה הגבוהה
שקית ניילון שנראית כמו חיה סינתטית ברוח הקלה

כאב
זה אולי נראה שאני צוחקת,
אבל הלב שלי נשרף
אתה לא צריך ללכת כל-כך רחוק בשביל לראות אותי,
אני כאן לידך

זה יכול להיות כמו קוביית קרח למשקה מוגז והטלוויזיה צורחת
פרסומות
ואני דופק על הדלת בשירותים שייצאו כבר, אני צריך לחרבן
זאטוט צורח בתוך חיתול מלא חרא
היא צועקת להנמיך את הטלוויזיה ומפעילה מעבד-מזון

היא יכולה ללכת בכל זמן
בכל זמן שתרצה, זה בסדר
כי גם החלונות והדלתות אצלי נסגרות
בכל זמן שארצה

הרהור
כל-כך הרבה בלונים גדולים לבנים עפים אל השמיים,
נלכדים בחבלי הכביסה, מסתננים לחלונות
יותר מדי בלונים לבנים מלאים כל טוב,
יותר מדי התרוממות רוח יש בקהל היום

מצב
לקחתי לי לחמנייה בריאותית כזאת,
מלאה קמח מלא וגרעינים
מילאתי אותה בגבינה צהובה,
ואכלתי עם פלפל ירוק חריף
אני עדיין רעב

מקבר
כמו נסיכה בלתי-מושגת היא הייתה
מחייכת חיוך קטן עם גב זקוף
מבליטה את השדיים
השיער שלה תמיד מוברש היטב

צמד שירים
נואש שואף-נושף
משליך ומגלגל בגדים בידיים מורעלות
מנגב את המצח מהזיעה, מתפלל במקלחות קרות
מעשן בתוך ענן קיטור על מיטה בוערת

הרהור
זיכרונות רודפים זיכרונות כמו שקדי מרק במרק עוף
רד-בול נותן כנפיים, וסיגריה נותנת קרניים
מתעורר בבוקר ומוצא סימנים של "כל דבר בעתו"
אבל אני אמות יום אחד

קובץ שירים
צריך ללקק לי את אצבעות הרגליים, אחת-אחת בתחושת יוקרה
הבט כמה הן חמודות, זקורות כמו אנשים קטנים מצויירים
ותקנה לי, מר אדון, תחתונים ורודים חצי שקופים

סוריאליזם
אם היית כף יד, ואני הייתי אני,
אבל הייתי עירום
ואם את בתור כף יד - היית נמשכת אליי,
אבל בתור כף יד בלבד, כלומר משיכה לא טבעית

הוא יקיא את כל כוס התה המתוק
בגלל טיפה מרה
ויבעט בפח ויבעט באסלה
ובחדר ניחוח של משהו מקולקל, לא טוב, מיצי קיבה

קובץ שירים
היא קישטה את ביתי בחיים
היא מילאה אותו בעציצים וצמחים מטפסים
ציפורי-שיר אכלו איתי מצלחתי

אהבה
כשאני הולך להתקלח
זה מים מים מים
כל היום על האוזניים
הם שרים זורום זורום זורום רים

תחזיקי אותי לפני שאפול
אני גבר אחד בעולם הגדול
אני קטן-קטן-קטן
ואת גדול-גדול-גדול

יצאתי אל הלילה אפוף חידות
הסתובבתי ברחובות ריקים כאילו אמצא תשובות
משהו שאב אותך ממני, וזה לא בגללי
לא היית מאוהבת, אבל אהבת אותי

צמד שירים
אהבה הכתה ברומיאו ברחובות סרנדה
יוליה מתה מזמן, ואי-אפשר להחזיר את הזמן לאחור
הולך ברחובות שונים, ברחובות של בושה
מסתנוור מהשמש, הכול שוקע בהרים

צמד שירים
את נותנת לי נקטר לטעום, אני מתמוגג
מה יש בפנים, חבצלות פורחות
נרקיסים בשלל צבעים
מזון לנשמה

קובץ שירים
מדבריות קוץ דרדר
מים מינרלים משמיים
בלון אדום מתגלגל ברוח
סליל קרוע לפנות בוקר

ג'ננה
קל להתחנן לחתיכת בשר נקי, שצולים על האש עם בצל וחריף
אבל יש לנו חורים בבגדים, ועל ראשינו כתרי קוצים
אנחנו אומרים אנחנו מלכים של עכברים
נחלל בחליל אל הקולנוע ניקח אותם

לא תוכלי
מפניי לברוח
לרוץ הרחק
ולהגיד תמצא אותי
לא תוכלי
לשים את פניי כדגל
כמגן אנושי
מפני חייך המחורבנים

ג'ננה
לא אכפת לי, אני לא שם זין, אני מתפטר
לא רוצה, לא בא לי, לא מתחשק
תעשו מה שאתם רוצים, לא מזיז לי,
אני לא רואה, לא שומע ולא מדבר

געגוע
כל הלילות באים שוב
עם ג'קטים, חולצות משובצות ושיכר
ואני מנסה להתרכז בירח
ולומר לירח שיגיד לך
"נתראה."

סאטירה
אז מה אם את בחורה, ויש לך רגליים נשיות
לא בבית ספרנו!
אנחנו צריכים שרירים, וגוף מלא וחסון
יש לך גוף מלא וחסון?

אהבה
את נובחת,
אבל לא עם הלסתות, לא עם האף, לא עם מלתעות
את הולכת אנה ואנה על גופי לשחרר לי את השרירים,
אבל שוברת לי את עמוד השדרה ואת כלוב הצלעות

אהבה
אני לא יודע מה היא צריכה לעשות כדי שאוהב אותה
היא מנסה לרצות אותי, ואני רואה בה חנפנית
היא מנסה לאתגר אותי, ואני חושב שהיא מזיינת ת'שכל
היא מנסה לחנך אותי, וזה מוציא אותי מכליי

הרהור
הוא אמר שהוא יבוא מחר
עם סל פרחים עשוי נצרים וקש
עיתון ביד בו הכול חיובי
וקופסת שוקולדים ממולאים נוגט

תחושתי
יש אווירה פה, של סוף והתחלה יחדיו
העצים מלבלבים פה, אבל האדמה שוממה
כולם אוכלים פה, אבל מרגישים ריקים
לאנשים אין כוח לעשות משהו או כלום

אהבה
כל יום ויום אני מתפלל לשלומך
לא מתוך תחנונים, אלא מתוך הודיה
את האהבה, השפע, והשמחה בלב,
אני שולח לך

ארספואטיקה
"לא לזה התכוונתי,"
ממלמל המשורר
הסופר

יש עצם תקועה בגרון
יש איש אחד בלבד שמתעקש שאני בן-אדם
הוא מנסה לשכנע גם אותי,
אבל קשה לי להאמין לעצמי

פואמה
תשמע, בן-אדם זה לא משנה אם אתה בן או בת
גם ככה יש נטיות לכולם לשני המינים, גם אם הציוד שונה,
ואפילו דרך המחשבה נשית וגברית גם אצל נשים וגם אצל גברים
תשמעי, בת-אדם, זה לא משנה אם את בן או בת

מחאה
אני לא פראייר!
- אתה לא פראייר?
לא, אני לא פראייר!
- אנחנו מצטערים, אבל אתה לא יכול להיות אזרח ישראל.

דיאלוג
רפרוף של פרפר לבן
לא רפרוף של פרפר לבן
גם לא צבע אחר
מאוורר שעושה הרבה רעש והרבה רוח

צמד שירים
לא צריך שתדליקו לי נר
גם אם חיסלתם אותי
אני יכול לחיות גם כאבן
חסר מצפון, חסר רגש

לא קל להיות כוס-קפה שאף-אחד לא רוצה לשתות
אבל זו נחמה גדולה ותענוג גדול להיות שמש
עוד מעט יבוא הקיץ וכולם ישתזפו בשמש הזאת
בנות עירומות ימסרו את גופן לליטוף החום

איזה באלגן לא רצוי מחורבן
איזה מן סחי זה שבא אליי לחדרי
איזה מן אי-סדר בלתי הגיוני
בלתי נוח, בלתי רצוי

מקבר
הרבה חרציות לבנות, וגם שושנים
שלג שמכסה את פני השמש
שלכת טובלת בשתן חתולים
מילים מקושקשות על דף

אהבה
ירח אגדי מטיל אלומות של צל ישר לתוך חדרי
מיטתי
ואני לא יכול לישון
כי אני חושב עלייך

קובץ שירים
אני יכול לגמור בלי חשבון
אני יכול לגמור בלי חשבון
ולאף-אחת לא יהיה אכפת.

צמד שירים
היית כאן קודם
ידעת את החדר
דרכת על הרצפה
נהגתי להיות לבד
לפני שהכרתי אותך

האמת היא שטוב לי להיות עירום
אחרי מקלחת סבון ושמפו
אני מנקה בכל מקום, גם בחור התחת
ומאונן עירום על פוך פרוש כמו ענן

קובץ שירים
וכשאני צץ פתאום משום-מקום עושה לך
"קוקו!"
באים פתאום הרוחות והגשמים לשטוף את כל הטינופת
של הרחוב הזה, ולטהר את לבי

יחסים
כשהוא הלך לא ידעתי מה לעשות עם עצמי
הקירות הכו בי חתכים
שמות עשו בי אנשים
הלכתי מתפתלת ברחובות

הרהור
פעמונים מצלצלים בבוקר יום שישי
האורלוגין דופק בראש, וגם הקוקייה
הטלפון מצלצל שיחות על אה ודה
אין מספיק סיגריות, ואין הרבה אוכל

ג'ננה
עבר עליי שבוע קשה בפריקת המשאית לתוך המחסן
"הם לא עובדים כמו שצריך במשרדי מזג-האוויר",
הוא אמר לי פעם כשהוא כיבס לי את הנשמה
"אבל אתה מגדל מחרוזות לשתייה" הוא אמר וצחק

לו הייתה לי סיגריה
הייתי מעשן עננים של מסטיק ורוד
הייתי אומר לך שתמיד היית יפה
ואילו אני הזדקנתי וחליתי נורא

מינימליסטי
גמרתי להתחבר לחדשות, מהיום אני טבעוני
בלי טלוויזיה, בלי עיתונים, בלי
אתרי חדשות, בלי
מוזיקה עם פרסומות

ערפילי
אמרתי שגשם כזה תמיד יורד בסרטים
כשנפרדים

צמד שירים
מי יחפוף לך את הראש כשאת עייפה?
מי יכבס לך את המצעים, המגבות והבגדים?
מי ייקח אותך לסינמטק לראות סרט?
למי תסבירי את מה שהוא לא הבין בסרט?

בוא אליי,
עלם יפה
בחרב אהבה,

צמד שירים
בשבילי רק הלחם הכי טוב, הוא אמר,
ושלף את לחם השיפון של אחדות
הוא הולך טוב עם חומוס ונקניק
אני כבר חולה לנסות אותו עם טוסט

אהבה
לך כתבתי את השירים
אישה יפה שלי
הפחד שתעזבי אותי, משתק את גופי
לא רציתי שתקראי, כי את לא מאמינה באהבתי
אבל אולי יום אחד תבטחי, תאמיני
שאת היקרה שלי

צמד שירים
תשובות יבשות, תשובות משובשות
"אמרו לי כל הזמן אתה שר,
מתי אתה עובד
אצלי, איך לומר, זה אותו הדבר"

אינטרוספקטיבי
הרגתי יתוש בטעות
אני מרגיש אשם
המיטה מוצעת לאסוף את עצמי,
מעוד לילה של אכזבה

דיברתי הרבה, אבל התכוונתי למעט
היא גררה אותי בכל הרחובות בלילה
הסתתרתי מאחורי הירח כשהיה קשה מדי
זחלתי לחור ממנו באתי כשעמדתי להישבר

מביט בי ובעיניו עצב
אל תבכה, אני אומר
אבא מכין לך מרק שעועית
אבא תמיד שומר

אינטרוספקטיבי
בחצרות, הקוצים צומחים פרא,
ודרדרים כמו גלים רכים וקפואים מתחת לגדרות האבן הנמוכות
יש אורות צבעוניים של טלוויזיות מהבהבים על הקירות דרך
החלונות
מישהו משוטט לאט עם מקל, בקושי מצליח להניע את גופו הכבד
והעייף

קובץ שירים
ראיתי אותה רוקדת יחפה לקול מצהלות רעם ותופים
מחריבה את הלילה
נושכת דמים
מעמידה את החושך בכשפים

פואמה
אחה"צ נפלתי לתהום
ולא היה מי שיציל אותי
עורבים ניקרו בבשרי
הייתי מת בעודי חי

מינימליסטי
לכי בלי להודיע, לכי בלי להגיד
לאן שהלב קורא, לאיפה שהכול רגוע
קחי כמה בגדים, קחי קצת כסף
קחי אותי

מקבר
לכי לך אהובתי הנצחית
ותחפשי את אהובייך בבתי-הקברות
בשער ברזל צועק את ייסורייך

צריך שקט נפשי, גם אם אין הרבה שכל
צריך לסחוט מהראש גם רגשות מזויפים
כדי להיות קל כמו הרוח
כדי להיות יציב למול מפלי הרגש

ארספואטיקה
את הגיהינום שלה היא כותבת
700 עמ' ועוד היד נטויה
כל משפט הוא צריבה בנשמה
כל פיסקה כמו סיפור אימה

מקבר
בואו נחצה את האבטיח לשניים
בואו נתקע בו סכין
בואו נחורר את האבטיח במברג חורים-חורים
בואו נלקק לו את הקליפה

צמד שירים
מרשים מה שקורה כאן
אני מתפעלת מאוד
זו צורה עגולה או מרובעת?
לא, אל תענה. פשוט תשתוק

ג'ננה
היא אהבה אותי כל-כך הרבה שבא לי לבכות
אבל אני לא יכולתי לאהוב אותה, כי היה לה ריח של גויאבה
למה אתה לא אוהב אותי, היא שאלה
כי יש לך ריח של גויאבה, אמרתי

מקבר
הזדמנות להרביץ לי, אם אתה באמת רוצה
הזדמנות למעוך לי את השפתיים,
לשבור לי את השיניים,
ולתת לפרצוף שלי לטפטף על השטיח הפרסי הלבן שלך

מורבידי
נמאס לו, וגם לי
כמה אפשר לפלוט הבל פה קר אל השמיים?
תחתוך את עצמך בבשר - הוא מציע
בקושי אני מחזיק את המעיים בבטן

קובץ שירים
אנחנו רק מתרסקים על העולם
אני התרסקתי אלפי פעמים
את תחזרי אליו
ואני אחזור ל-

ג'ננה
מתיז בושם זול סביב שנאחז בסיבי הבגדים
וכולו חתונה מצוחצח ומוברש
יושב מול הטלוויזיה וראשו נשאב לאחור
פריק של ארץ קסמים שקיימת רק בדמיונו

קובץ שירים
כמו שאתה יושב פה בצורה הפוכה
התקרה חגה מעגלים וקווים
אין לך לאן ללכת והכול הפוך
כמו תמונה מתוחכמת של שלג מרצד

אהבה
רציתי רק לעשות אתך אהבה
זה לא ביג-דיל, כולם עושים אהבה לפעמים
בכל זמן נתון נהרות של בנים ובנות עושים אהבה,
אולי גם את יכולה?

אלגוריה
ונרדמתי, כשהוא העיר אותי
ואמר לי בואי, אל תפחדי מהחשכה
אל תפחדי מחוסר-האונים, מנזילת המחשבה
קחי את היום כמו גוש אור, ועשי אותו למנגינה

לפני החיפזון הגדול אנחנו שיכורים
מתנדנדים בחדרים
פצע גדול קרוע בתוכנו
הנשמה פורחת

קצרצר
לפעמים המחשבה חמקמקה
ועוברת לי מעל הראש
נדמה שאני תופס בה,
והנה היא חומקת.

וידוי
כל נקבה חושבת שהיא משאלות חלומותיו הנשגבות של הגבר
ששווה להילחם עליה, ששווה לגבר להעניק לה על חשבונו
שאם היא תלך - הוא ירדוף אחריה בכל מקום
שהוא יעשה הכול כדי להוכיח לה שהוא ראוי לה, וכל הבולשיט הזה

ג'ננה
"משתמשים בי כדי להתאמן על העדר"
מה זה אומר?
"מרביצים לי כדי לפתח את השריר"
אני לא מבין!

ביקורת
זה זמן ביזיון, יגידו כולם, ואולי יש בזה צדק
דגיגי רקק קטנים אוכלים פגר של פרה חולבת שטבעה בנהר
כרישי צעצוע מחליקים על מסכים ומכוניות
מי שחזר מהגיהינום מופשט מבגדיו ונזרק לדגים

גורל
אני יושב לי על הגב, על הבטן, על העין
וחושב מה איתי, מי איתי, מי אני
זיונים זה דבר שמתנקז ליד ימין פעילה מאוד,
ופנטזיות נלוזות וסוטות מאוד

אין לי דרך אחרת
באיזה צד זה פועם
בדפנות הלב, ברוח של אלפי קיצים ופרחים
ודשא ירוק צובע ציפורניים

קובץ שירים
תשלוף את העוקץ מתוכי
אני פרי בשל יתר על המידה
מתנדנד על עננים
נושם בשמים

אוויר עומד בעיניים
אוויר נתקע בלשון
נפש צמאה, צמאה למים
יד מושטת קדימה

צמד שירים
יש לי מגירת לב קטנה
מגירת לב על לוח לבי, בו שוכנת ציפור פצועה
חרש היא מקוננת את יגונה
לזמר לשמש ולעוף בתוך עננים היא חפצה

טרילוגיה
יש ל-מה לצפות, כי הכול בראש שלך
שנה אותי, ואשנה את העולם
כאב כזה בלב, כמו אבן, שלא מרפה
אני רוצה לצעוק לגשם, ואף-אחד לא ישמע

מה אתה אומר, יש לך נשיקה?
אז נשק אותי כאילו אין מחר
יש מחר? לא, בכלל לא
לא לך, לא לי, לא לאף-אחד

טרילוגיה
הקירות חשופים והמילים אילמות, היופי שלא תלוי בדבר
זרועות ארוכות מושטות לעצור אותי, לתרבת אותי, מהמילה תרבות
כי נולדתי פרא אדם בארץ של משכילים תרבותיים אשכנזים,
ומזרחי ברברי כמוני צריך טיפול מיוחד

ביקורת
בגופי שקילפת הלכתי עירום ברחובות
הפכתי פגיע
הפכתי מפלצת
הפכתי לכלב

קצרצר
7 אפ זורם שם מההרים, אל תשתה
יש קוקה-קולה של פעם בתוך גביעי פרחים.

מחאה
כן, תנגנו לי ברדיו הרבה-הרבה שירי דיכאון,
עד שאני ארצה למות
ואולי אני באמת התאבד

גן עדן
מדליק לי, מדליק לי, מדליק לי
איזה יום מדליק, איזו אווירה מדליקה, איזה גבר מדליק
מדליק לי, מדליק לי, מדליק לי
אני בוערת באש התמיד

קובץ שירים
מנשקים אותך גברים עם ליפסטיק
שרוקדים יחפים עם כפות רגליים גדולות
ושמלות
והפה שלך מגיר דם מהשן על המרצפות

קצרצר
תחושת הדמדומים נפלה
העיר שקטה בשעת רעש
חמישה רקדנים על הגג
מנסים למצוא צליל רחוב

פיוט
גדל לו כנפיים גדולות רחבות
שיוכל לנדוד בין כל העולמות
שידלג מירח לשמש, מכוכב לכוכב
שיוכל למצוא את שביל החלב

אינטרוספקטיבי
מה אני אעשה, אני לא יודע
יכולת לעשן איתי את הסיגריה שאנחנו אוהבים
מה אני אעשה, אין לי מושג
יכולת לתת לי להכיר אותך ולשמוע את גוון קולך
כל היום אני מסתובב סחור-סחור

קובץ שירים
היא מבקשת נחמה מהשטן שבי
אני לא נלחם עליה יותר
היא בוערת כמו האש הכי קרה
וזרוע נטויה מעל גופה

הרהור
אני לא מדבר אתך על זה
אתה יכול לדבר איתי על מה שאתה רוצה
לא בטוח שאני אתן לך את התשובה המדויקת
אבל אתה יכול לנסות

מינימליסטי
מה אתה מדבר? עם מי אתה מדבר?
למה אתה מגמגם?
אכלתי מלפפון ועגבנייה
לחם פרוס עם גבינת שמנת

צמד שירים
אני מתעורר משינה של סיוטים, ומוצא את הבן-אדם מתקלח ומתארגן,
ומשאיר נייר בתחתית של האסלה
אני קם ואין לי מוח, תודה רבה, לזיוני שכל,
מלבד לשתות את האקסל ולעשן את הסיגריה

מינימליסטי
התחלה פשוטה של אחד שתיים, א' ב'
אחר-כך כבר פורצים מסגרות, מחוללים מהומות!

אבל טוב לי, תודה לאל, טוב לי
לדעת את הסוד שבתוכי חבוי
מזמרת בוקר-ערב ציפור הנפש
דווקא כשנדמה שלא, היא מזכירה ש-כן

אז אני משתין לתוך בריכת המים באסלה
מה יש לך לראות בתוך האסלה
כל פעם שאני מוריד את המים
וכולי נקרע בטחור

מצב
אני מחזיק את הטלפון חזק-חזק כדי לשמוע אותה מדברת,
והיד נחלשת, ויש רחשים סטטיים בגלל מזג-האוויר
אני מרגיש כאילו אני בבור,
ואני מדבר עם מישהי במקום טוב יותר,

טרילוגיה
הם כבר רצו לסדר לי מכשיר טלפון נייד חדש,
כי שלי מאוד מיושן.
בשביל מה, הוא שאל, גם אני לא יודע.
אפליקציות, אמרו לו.

ייסורים
בוקר צהריים ערב טוב
מקהלה של ציפורים מקבלת את פניי על החלון
ואני, כואב לי, ואני כמעט בוכה,
והלב שלי זולג אל הבהונות

קובץ שירים
הם דיברו על מהפכה והושיטו לי שמיכות
להבות האש ריצדו דרך עפעפיי
תחושה נעימה של חום התפשטה באיבריי
הם היו סוכני-חרש של עולם התחתיות

הומור
"מה קטן הוא, מה קטן..."
מזמזמת האישה חרש מזמור נושן
"הו, עלמתי, אישה יפהפייה,
הלו גם הערב נעשה שיגול במיטה?"

קינה
איזה פתרון יש לצניחת מורל ושממה מחשבתית
גרנדיוזית בהחלט הייתה האהבה,
חומר הבעירה היה חייב להיכלות
כשהיא באה, לא נשאר ממני כלום

קינה
כשהייתי קטן כמעט נחנקתי מפוך שגלגלתי סביבי
הרבה דברים, הרבה מאוד דברים,
לא היו קורים אם הייתי מת אז
לפחות לא לי

הוא מנוזל לגמרי,
והנזלת שלו מטפטפת לו מהאף
צריך לטפל בזה
ילדים מתרחקים ממנו

קובץ שירים
איפשהו הייתי אמור להתעורר ליד כתפה העירומה של -
לא שאני עצוב, קצת מר לי בלב
שיכול היה להיות אחרת
שיכול היה להיות אותך

בלדה
מישהי לאהוב בין כוסית לכוסית
ברמן שמן עם עיניים שלוות
נגן פסנתר חירש וגידם
צלליות מתלחששות בתוך מראה עכורה

קובץ שירים
מי הם בכלל, אני לא שומע
את חצוצרות הדם מזמרות
קול נעים עמוק כמו נעימה
בלי שהסכמנו בכלל

אני פוסע בשבילים כמו בממלכה ישנה
אף-אחד לא רואה את הכתר לראשי
אני רואה אותם מתרוצצים,
מה שאני יודע הם לא יכולים לנחש לעולם

אתה מדבר על רגשות
השעון מתקתק את מתכונתו הנוכחית
הם סיידו את הקירות כמו השמיים של פקינג

ביקורת
מה קרה, בלעת את הלשון?
הוא ניסה לדבר,
אבל הדמעות חנקו את הגרון
אתה הילד הכי מופרע וטיפש בכיתה הזו,
קח את הדברים שלך, 'עבור במזכירות,
ותעזוב את בית-הספר!

אמונה
אני מצפה ליום הבחירות בו אבחר למושל השטויות
כולם יהיו נתיניי, כי כולם מתעסקים בשטויות,
מי יותר ומי פחות
בעולם שלי יהיו רק אמנים

קצרצר
כאב הוא מחמם
קר לי
קר לי בקיץ.

קובץ שירים
על גגות ת"א, מישהו רוקד הלילה
לא מיגון, לא משמחה, כך צפיתי בו
על אדמת השדה מישהו חורש הלילה
לא מעמל, לא מבטלה, כך צפיתי בו.

צמד שירים
היי, ברמן, מזוג לי עוד כוסית
אהובתי עזבה אותי ברמן, מה אתה יודע על לב שבור?
אתה יודע כמה אני מעשן, ברמן,
אני מפחד להיות זקן

זה חשוד בעיניי, אפילו פלילית
כיצד דמותה הופכת לצללית
ופנייה מכוסות אפלולית

צמד שירים
מצביע השמיימה מה כבר יכול להיות
כשמהאצבע פורחים נוצות
ויין מרווה גפן כרמים
הם מחליטים על הטוב והרע בלי ידיעתך

קובץ שירים
יש לך את החיה המושלמת
היא אנושית וגם נושמת
היא נאמנה וגם משתדלת
היא לוקחת וגם כובשת

אמונה
מחזיק באש
ידיים באוויר
כל אחד מיוחד
ואתה אתה

מינימליסטי
מה שאני מחפש זה מה שאבד
בינתיים
רק הזמן יכול להמציא אותי מחדש
מה שאני מחפש הוא חסר אחיזה

אהבה
אני אישה יפה, חכמה, מה שקוראים אותה אינטליגנטית
אני אוהבת להתפנק ולפנק, ואני אוהבת תשוקה וסקס
אני גם מאוד רומנטית, וכמו לכולן גם לי יש שריטות
השריטה שלי היא שאני אוהבת לצפות בדברים טיפשיים בטלוויזיה,
זה מרגיע אותי

השאלה היא אם אתה עדיין שפוי
בתוחלת. בחיים של המוות שמחלחל לאט לתוך העורקים
והסטלה שמציפה את המוח
בפאב האפל עם המלצרית המפרגנת והברמן הנדהם

רומנטיקה
באורח פלא זה מחזיר אותי לימים רגועים יותר
כשאפשר לנשום את העור ואת העיר
הלילה יורד לאט-לאט כמו שמיכת פוך מעשה צל
הרגליים זזות בתוך החשכה של המטרופולין

ג'ננה
השיר שלי הוא שקובע מה אני אוכל היום,
איזו מוזיקה אני אשמע היום,
אם אני איהנה מהיום שלי, ואם היא תבוא
היא עוקבת אחרי השירים שלי, ולפעמים אומרת -

קובץ שירים
בשקט הזה המאוורר מסתובב
גן-עדן רחוק, בגן-חיות במרומים
חצי דרך לרגל פצועה
מצלצול פעמונים של זכוכית שבורה

ג'ננה
- עוד מעט השמש תתנגש ברכבת
מה עושים, קפיטן?!
- תירגע, בן-אדם,
יש מה לעשות,
אנחנו נקרא ל -

הרהור
מה שונה עכשיו מפעם
אותה אופנת שיערות, אותה בדידות קיומית
בשנתי יש סיוטים, מי שמסתכל עליי יודע יותר טוב ממני
בדמי זורמים החומרים

פואמה
ערימה של בני-זונות על הדשא
כל אחד אוכל את שאריות הקיא שלו
רק אני מוצץ סוכריה על מקל
סוכריה אדומה בטעם תות

צמד שירים
מי מצלצל בפעמון אשר בראש הארמון?
תראו, תראו, הרי זה חיליק,
איזה בשורות הביא לנו היום?
לא איש בשורות אנוכי, כי אם דברי דמעות,

סדינים ומצעים כל החדר
מסגיר בדידות מינית
תריסים סגורים ואור עמום
מוזיקה ישנה ארוטית

להיות עמוק בתוך מדמנה של שינה,
זו לא הנאה גדולה
קמים מתוך מים, מתוך דמדומים
לא בטוחים שבכלל ערים

כמיהה
עכשיו הכול בסדר, תודה ששאלתם
בצהריים כזה אין לי מה לומר,
כל מה שאני רוצה (שאין לי) הוא
מיץ תפוזים קר

בלדה
ארבע כוסות יין נדרשו לי כדי לבקרו
בלעתי כדור לבן ונכנסתי לסטלה קטנה
רציתי לדבר עם מישהו, לברר,
והוא היה שם

הרהור
מכונית חונה ליד הבית שלי
כסופה ויקרה ונקייה
אפשר לקחת אותה ולהכניס אותה לכיס
אם מקרוב היא לא הייתה מספיק גדולה וכבדה

אכזבה
שיגעת אותי כל-כך, הייתי חייב לשמוח
אז עשיתי פרצוף של קוף, לא נתתי לך מנוח
ואת צונחת על מגע שלכת בבקרים
אומרת "פעם היו לנו ימים טובים"

אכזבה
איך היה לך כיסא לשבת עליו, אם אפ'אחד לא היה בונה לך כיסא?
איך היו לך דפים לכתוב בהם, אם אפ'אחד לא היה מייצר לך דפים?
איך הייתה לך מקלחת להתקלח בה, אם אפ'אחד לא היה בונה לך
צנרת?
איך היה לך מטוס לטוס אתו, אם אפ'אחד לא היה בונה לך מטוס?

יחסים
יש מלאך ששומר עליי
המקומות שאליהם נלך כשנזדקן
היא אומרת הכל בסדר
כשאתה מיואש במיטה
תזכור שאני איתך

קובץ שירים
אולי חיי הלילה במרכז העיר
על נשים קשוחות ומפתות,
שמסובבות את הגברים על האצבע
זה לא הסיפור

גן עדן
בארץ צנועה עם נוף מקסים
של הרים מוריקים, מלאים מפלים
ואגמים קטנים על מפתן ההרים
שמעתי את הקול זך וטהור

הוא מתפלח מהשיעור ויורד לנחל
את כל חטאיו הוא יכול להטביע בנחל
את דמעותיו על זו שלא ידעה להשיב אהבה
את הבדידות והסבל והבוז שספג

ארספואטיקה
לוקחים את זה ברצינות, אין דבר יותר טוב לעשות
ראיתי אתכם בסלוגנים יורדים עליי
אתה שם חותמת וממשיך הלאה
נרשמת למלון במה חדשה, קיבלת את הסוויטה

מקבר
באים הספקות כולם
לבושים שחורים כמו כוהנים באגדות
יורים בך מסמרים מ-כל הכיוונים
אתה מקפץ כמו אסקימואי על גחלים

ביקורת
תנגני לי שיר שמח על אהבה ובדידות
הם גורמים לי להרגיש כמו חרא כל פעם שאני פותח ת'לב
אז אני לא אפתח ת'לב
ואז הם יגידו שאני לא כנה, לא אמיתי...
יוסריאן היה אומר על זה שזה מלכוד 22

אלוהים
אתה תרשום אותי בספר החיים,
או ספר המוות?
מה הם הדברים שלא עשיתי,
ולא ידעתי שלא עשיתי

קובץ שירים
בואי נרקוד ברחובות טובלים טל
תחת ירח מתמוטט
בארץ ללא תושבים
על חורבות סדום העתיקה

צמד שירים
מגיע לך עוגת שוקולד אחרי כל מה שעברת
מגיע לך סוכריות קופצות אחרי כל מה שאכלת
מגיע לך נקטר פירות אחרי כל מה ששתית
מגיע לך יד תומכת אחרי כל הסטירות שקיבלת

ארוטי
לתוך הקצפת מוכנסת בוכנה
בוחשת מיצי תאווה
בעלת המנוע מאוד מרוצה

ארוטי
חמוקייך טובים הם ובריאים לעין
תשבי לי על הפרצוף
עירומה

פואמה
מרים אותי על הידיים, אני בעננים
מדליק מנורות של כוכבים

מנקה את הרחוב בכנפיי מעילו
מבקש להיכנס בנימוס לכל חור מצחין
לילה יורד והשקט מתגבר
אלפי מראות פוצעים בו רסיסים

אכזבה
אף-אחד לא יושב על הכיסא הזה
פעם ישבה עליו ציפור
אף-אחד לא שמח בשער הזה
פעם שמח בו אדם אהוב

וידוי
הרבה מסמרים מפוזרים על רצפת הסלון שלי
רציתי אותה בגופי פנימה, אבל
היא אמרה שאינני ראוי
זה התשלום שעליי לשלם על ההישרדות שלי

הומור
אתם חבורה של קוסיות!
להרים את הנשק ולשאוג, לשאוג!
תתגייס לצנחנים, יא בן-זונה!
יותר חזק!
תתגייס לצנחנים, יא בן-זונה!
לא - שומעים - אתכם - !

קובץ שירים
הרבה רולים בשיער, היא מקלפת אצבע
מורידה ומחליפה שיער, מחליפה שפתיים
מעשנת בזווית הפה, ומדברת מתוך הסיגריה
קורעת גרביונים לרכבות, ומציירת על עצמה.

מינימליסטי
את תמיד מסתכלת, מתבוננת בי ומבינה
הימים והלילות אצלי נמרחים, את לא יודעת מה להגיד

הרהור
ישר לתוך הלאפה
לא צריך עכשיו טחינה-חומוס-סלט-צ'יפס-חמוצים,
רק בשר, בשר והרבה
אבל פרגיות זה הכי טוב

סמים
בניין גבוה מט לנפול
בצד הדרומי של העיר
איפה שהרחובות מלאים זבל
וחדרי המדרגות מלאים סמים קשים

דיאלוג
הלו? הלו? אני לא שומע
מה רצית להגיד? כן, אכלתי
אני לא משתמש באמצעי מניעה,
כי אני לא מזיין
מה?
אמרתי שאני לא מזיין!

צמד שירים
בחדר שלנו אנחנו מחובקים, בחוץ יורדים גשמים
אנחנו לא ממהרים, אנחנו יודעים, הם יורדים
וגשם ראשון מפלח חלון, ורוח נושבת אדי קור
ישר לנחיריים

אהבה
אבל מה שנראה לי, שזה לא משנה לך,
שלא מפריע לך אם אני לא מגולח או מסופר
כי את מכירה אותי לפני ולפנים,
ואת יודעת שאני יפה(!) אני לא צריך להוכיח את זה

חתיכת בשר בפי החתול. חתיכת בשר מפרפרת שבורת כנפיים.
איש לא יידע להוציא חתיכת בשר מפי החתול,
למרוט את הנוצות ולערוף את הראש.

צמד שירים
תרצי לחבק אותי, ככה ברוך,
ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר?
כי מים זורמים לבסוף מוחקים הרים עם השנים
וטוב טיפה ועוד טיפה שהופכת לנחל שהופכת לשיטפון

אני אוהב לחרבן
זו הרגשה נפלאה לדשן את האדמה בצואה
אני מחרבן בכל הזדמנות
לפחות שלוש פעמים ביום

ילד קטן, ילד מתוק, איך הפכת לכזאת מפלצת?
היית כזה קטן וחמוד, כפית סוכר, מה קרה נהיית כועס?
אני זוכרת בנית ארמונות בחול, עם צריחים והכול
והיית עושה פסלים יפיפיים מלגו

קובץ שירים
מפלצת, מפלצת יבשושית
מפלצת עצבנית
מפלצת אנוכית
מפלצת גרגרנית...

קצרצר
המצב שלך קשה מאוד
אין לחם לשתות
אין מיטה להניח עליה את הראש
נגמרו הקלמנטינות על הקירות.

קובץ שירים
היא ראתה אותו מוציא לעצמו את המוח, וצחקה
"אני בהיריון" היא אמרה

ג'ננה
מצחיק אותי איך אתה משקר לי כל הזמן,
ואתה חושב שאני לא יודעת
לך מכאן, אני לא צריכה אותך
אתה אפילו לא מנשק כמו שצריך.

אכזבה
מציירת במכחול אותי טובע בים
אבל טוב לה בבית החמים,
כשבריזה נושבת נעימה מהחלון
מאחלת לי כל טוב, אבל כועסת עליי

מצלמה שמצלמת מתחת למים
את הגוף המדהים שלך
בוצע את המים
וחותך בו כמו דג

הומור
מצלצלים בדלת, מי זה יכול להיות?
אוי, זה מלאך המוות, מה הוא רוצה?
אהלן, מלאך המוות, מה נשמע?
רוצה לשתות קפה?

צמד שירים
מתפתל לכל כיוון שיש לו שמש
מתפלל בבתים אפלים,
חשוכים עד אימה
ולא מרביץ לאף-אחד כי מגיע לו

קצרצר
אני סימנתי אלף חלומות
חיפשתי את דרכי הביתה

לפעמים מהשמיים נשפכים מים
טיפות שזולגות טיפות-טיפות
זה גם מצחיק וגם מפחיד, קצת
זה מרטיב את האף ואת העורף

צמד שירים
אין לך זמן וגם לי אין זמן,
כי אנחנו ככה לא נולדנו בזמן ובמקום הנכון
ואני אומרת דברים שאני לא מתכוונת,
ואני מציגה עצמי בדרכים לא אמתיות

מקום
אז הלכתי למקסיקו
לא שבאמת הלכתי, נסעתי
לא ממש רק נסעתי, יותר נכון טסתי
באווירון

הרהור
אני מדבר איתי כאילו זה כבר נגמר,
אבל זה לא נגמר, זה לא רוצה להיגמר
אני אומר זה שטויות, מה זה משנה ככה או ככה,
אבל זה משנה כי קהל הקוראים שונה

הדלת סגורה אני לבדי
הם נסעו רחוק בדרכים מוזרות
גם אני הייתי שם פעם ולא לכולם נמאס
מועדוני טראנס וחומרים מקהי עיניים

קובץ שירים
רזרבות של אנרגיה מתבזבזות סתם
כשאני פותח את הברז, כשאני מוריד מים באסלה
יכולתי להתקלח, אבל אין חשמל
יכולתי להדליק את התנור, אבל אין גז

געגוע
בן-מלך אני ועיניי פקוחות
כשארצה התפקח בתוך לבך
וכמו דג זהב קטן במלכודת
אשחה לי בתוך צנצנת נשמתך

אז גם אם תמרחי את הפנים שלי בליפסטיק אדום
תרוקני לי את הדם ותחברי לי חוטים
לנצח אהיה שיכור מאלוהים

הוא קם בבוקר, רוחץ פנים
מזעיף מבט אל המראה
מביט בעולם דרך פליאה
ויוצא אל המסע

בלדה
שעות ישב מרצ'לו וכתב שירים על המלחמה
ברבות הימים שירים אלו צריכים היו לפאר ניצחון
המלחמה לא תמה, מרצ'לו הלך ודעך
הוא היה משורר, לא לוחם

אמונה
ריספקט יור באלי
פוט הוורי דינג ין דה פלייס
דה טיים וויל קום אנד יו בי פריי

מינימליסטי
אני יודע שעמדתי בתור עד שיהיה לך זמן להעביר את הערב איתי
ואם נלך לרקוד אני יודע שתשמחי לבלות את הלילה איתי
ואז נשתה ונעביר את הערב איתי

הרהור
- דג הוא מוצלח?
+ כן. הוא יודע לצלול במים.
- אבל הוא לא יודע לטפס על עץ.

אז דיברת על אהבה
שם אתה אוהב אותה
ושום-דבר אחר לא חשוב
לא פרנסה ולא עבודה ולא אוכל ולא שתייה

וידוי
אני שומעת שירים כל היום וכל הלילה
אני שומעת שירים שכתבו עליי, ששרים עליי
לא כולם חיוביים ומפרגנים, אבל אני אוהבת גם
שמתארים אותי כ-ביצ'ית

צמד שירים
משכנות הנוודים בתחנת עצירה
ליד רמזור אדום שלא מתחלף
אין לו פסי האטה ולא תמרור עצור
הוא גובה קרבנות רבים במשך כל שנה

ואז מילאתי כוס גדולה בשלוש אצבעות ערק,
בחשתי עם מיץ עגבניות, ושתיתי כמעט בשלוק
זה ממש החליק לי בתאבון לגרון

גיהנום
אתה יודע שאני פלדה מטפטפת מים
לכל אורכה של החרב
שתשסף את גרונך

קובץ שירים
אני מתבונן
אני הירח בשמים
אני צולל, אני מלא תעתועים
אני לא יכול להשתמש בתחנוניי להחזיר אותי

מתבייש בבדידותי שאין לה סוף,
מתבייש בזין הרופס שלי,
מתבייש בריח גופי סיגריות,
מתבייש שבריאותי רופפת פיזית.

תחושתי
הוא קם בבוקר וסגר את כל התריסים
הדליק אור מלאכותי
והתחיל לספור את חטאיו

צמד שירים
הקבצנים יושבים על מחצלות רקומות פרחי-זהב
יין נמזג במסבאות לתוך ספלי נחושת כבדים
הגרונות שרים

אני מרים את הראש מתוך המים
ולא רואה כלום
סרטים לבנים כמו רצועות ניילון
או שובלים של כוכבים שאינם

ארספואטיקה
בחרב של לוחמים
אני חוצב מילים מתוך הסלע
נתזי אותיות פוגעות בעיניי,
אך איני ממצמץ

בלדה
התאריך נקבע מראש,
אף-אחד לא ידע מתי יבוא העכברוש,
חוץ ממתילדה
אבל היא לא אמרה לאיש, ואיש גם לא שאל

צמד שירים
האוכל היה בסדר, אפילו טעים, זה מתכון סיני סודי
מתכון כל-כך סודי, שנאסר על מי שהכין אותו - לאכול אותו
הוא רק יושב על ספה כפולה, שבור מעייפות אחרי העבודה הקשה על
האוכל,
ושואל - טעים? טעים? ובולע את הרוק שמצטבר בגרונו

שמש זורחת על חצי הכדור הזה
מחפשים מקום להיות בשקט, להיות ביחד
לעשן את הסיגריות כי לא נגמלים עכשיו
לשתות את הקפה כדי לדרוך על משהו מוצק

רעב ספוג בעיניה השחורות
הוא יישן כבר שתי יממות
השמש עולה ויורדת, עולה ויורדת
העלים של השלכת, העננים הנעים

ארספואטיקה
ים של שברי אותיות מנסות להתגבש ולקבל צורה
על הכאוס הזה אני מנצח בידיים נכות
פה ושם מבליע צעקה שמשתחררת לעיניים ריקות
אבל כמו דספרדו אני מתעקש

הלל
איך אתה בא אליי בדיוק בזמן
אני זוחל על הרצפה, שופך ביצים
במוחי מזדחל שיגעון האלכוהול
צרבת בבטני, עשן בפי

קובץ שירים
נגמר לנו היין, מה עושים?
אולי תתפשטי, אישה
אולי נשאר מעט חלב בשד שלך
אולי תחבקי אותי,

מורבידי
אני נוסע לראות כמה קונצרטים
ולהתמוגג מכינור שיכור
ואישה עצובה ורפה שמחליפה את דפי התווים
ואיש אחד עם חיוך מנצח שאחראי על הכול

נגן לי את השיר האהוב עליי

מקבר
אשכול של גברים צעירים תלויים מהצוואר
מעל לשער מגרש הכדורגל
האישה הזקנה עמלת-הכפיים צוחקת
ואוחזת יד ביד ידיה

הרהור
חם, אה? בוא נתקרר
אני אקרר אותך ואתה תקרר אותי
נעשה מקלחת ביחד
אני אעשה לך ביד

אהבה
העולם לקח את תמימותי
אני לא יכול לבטוח באיש יותר
אהבתך הולכת ומתרחקת ממני
אני מרגיש כנוקש על שערי ליבך

מה נשמע בארץ עוץ?
איזה משאלות אפשר לספר
אולי נר ברוח שלא כבה
או טביעת רגל בעפר

וטעיתי בתוך ליבותיהן של
ובמראה האיש תמהה
נופלים-נוזלים כל הקירות
ואת כבר לא אוהבת אותי

שיר ילדים
המים זורמים במקלחת
מקציפים סבון ועיניים
יורדים גשמים משמיים
לי ולך

ייסורים
הפחדים בלילות חוגגים. כדור מסוים עוזר לי לסלק אותם מעט.
נדמה כאילו לא בדירה שלי אני נמצא,
אלא בבונקר,
וכל רגע עלול האויב לתקוף...

סאטירה
נכון הוא לבד, כבר כולם מדברים על זה שהוא לבד ושאין לו עתיד,
הוא לבד ואין מה לעשות זה נכון מה שהם מדברים.

מחאה
מקיש על המחשבון את המספרים הארורים
כמה נכנס וכמה יצא
אני לא חייב לאלה שום-דבר, אני אומר
מתי בן-אדם יתחיל לעבוד בשביל עצמו

קובץ שירים
באיזה יום בדיוק אתה הולך למות?
באיזה יום אתה הולך להתאהב?
מקשקשים קשקושים ולוקחים פסק-זמן
על-פי הנתונים אתה מסווג כבן-אדם

צמד שירים
והמים יורדים לאט לאט על הפנים
בסוף נשארת במצח מן נקודה קרה
שממנה שואבת הנפש את נקיונה

מצב
אני מרגיש בסדר גמור, תודה ששאלתם
ג'ימי הנדריקס עושה לי את זה היום
איזה יללות של גיטרה, איזו פראות
עושה חשק לעלות על הגג הגבוה ביותר,
ולצעוק, ולרקוד, ולשאוג

והאהבות הלכו - ריח שמפו
מקלחות של שרירים-יופי-בריאות
גרונות ניחרים
"אני ואתה נשנה את העולם."

בלדה
סיגריה דלוקה בתוך המאפרה,
היא פשוט נעלמה
סיר מרק על כיריים דולקים,
לאן היא הלכה

ארוטי
נעל שלה בעקב גבוה
נראה קצת כמו מגף קטן
עשוי עור שחור ואבזמי מתכת
מונח אצלי על מדף מיוחד

בלדה
אני אספר לכם עליה
זה קרה מזמן, כשהייתי נער
קשה להאמין שהייתי פעם נער, אה?
אז ככה -

מקבר
אני מתפשט מחתיכות הבשר שהיו לי לכסות על העצמות,
יושב בדממה בחושך בתוך שמיכה,
כשהגשם מכה סביב לבית, ורעמים מתפצחים בשמיים השחורים
האוויר חם ולח, אני ממש יכול להריח אותו, ואפילו לטעום אותו

קצרצר
דיברתי עם נציגת שירות.

הרהור
ג'ינג'ית יפהפייה עם מבט שיכול להרוג,
ועצמות לחיים גבוהות
אני לא מכיר אותך, אבל את משדרת קשיחות,
ועובדת בעבודה של גבר

אמונה
אשיר לך שיר של בוקר,
למרות שעזבת
איך השמש דוהה כל בוקר מעל קו האופק
וזורקת רסיסים של זהב

קובץ שירים
היא מניעה את עריסת העגלה
התינוק מביט בחידה ועוצם עיניו
רוח קלה מפזרת שלכת
שקיעה אדומה-ורודה גדולה בהרים

ג'ננה
אני מסתבך כאן עם כוחות שאיני יודע מי הם.
טיפוסים שנדמה שיש רק בסרטים.
אני גובר על הפחד, אני מסנן את המילים.
יש לי קדחת, ואמצעים לא זהירים.

תגיד, מה קורה עם הבן-אדם הזה?
מה אתה עושה לבד בבית?
אני חושב שהוא לא נורמאלי
הוא לא... אה?

מצב
אני יושב עירום בסלון, מת מקור,
חושב על מצבים סאדו-מזוכיסטים,
מסתכל על הקעקוע שלי,
מעשן סיגריות מגעילות

מעשן ברכות את הצער באישונייך
עינייך מלאות בכאב ובכי
אני יודע איך את מרגישה, הייתי שם
משהו נשבר בתוכך ועולמך מתמוטט

אהבה
הייתי בבית לבד, האזנתי למוזיקה
ואז שמעתי דפיקות עדינות בדלת
הן התמזגו עם השיר מהרדיו
לא הייתי בטוח - דלת או רדיו זה

כעס
יונק עשן לריאות מ-ציץ המוות
מעשן אותך
עד שהמוות ימלא אותי

ג'ננה
יש לי כדור כזה שעושה הוו
וכדור כזה שעושה צוויץ
יש לי עט שעושה בלה-בלה
ומקלדת שעושה בלו-בלו-בלו-טבעתי

קובץ שירים
הוא נשאר לישון אצלה, היא מעשנת סיגריה
רגליה החשופות מתוחות אל השולחן הנמוך
הוא יגמור את מה שנשאר בשינה
היא תאכל איזו עגבנייה בתוך לחם

אמונה
הוא מגיע במהרה, אין לו זמן לכלום
בירה ביד אחת וג'וינט ביד השנייה
"את אוהבת אותי, מותק?" הוא שואל
"כולם אוהבים אותי, מותק," הוא אומר

הדלת מסתובבת כמו סביבון
עץ נחבט במשקוף מכה בעץ
אני לוקח את עצמי
אני לוקח את עצמי ללא הבגדים

לא כתבתי שנים איך היא באה לביקור
שיער סגול, אף אדום, ליפסטיק כתום, עגילים ירוקים זוהרים
אמרתי לה את האמת, אמרתי לה שרציתי אותה
תתפשט תיכף ומיד, אמרה, אך את היצרים שמור לעצמך

איך תבקש ממני, ומוחי הרוס
כמו עקשן מרים ראש ואין לאן לראות
והסלע הזה מתפורר, הוא קולט רוחות ומים וחום
היסודות חורקים מתחת לרגליים

צמד שירים
לחלומות שלי
יש טעם של פתיתי שלג
מתוקים
הם נמסים על בלוטות הטעם

צמד שירים
וכמה שאת מסתחררת
מניפה דגלים ריקים
מרווה ממני את צימאונך
מבעירה בי רגשות

תחושתי
מקשקשים קשקושים בלי קשר
"מצחיק איך כמעט דרסו אותך היום"
רגע לחלום אותה מתרגזת עליך
רגע לחלום שהמכולת נפתחת בשתיים בלילה

כל הבוקר שלך נראה כמו הפצצה גרעינית
את הולכת לחרבן לך את החיים?
כל בוקר אני קם ויש שמיים
מה את עושה כשהיקום קורס?

קובץ שירים
לתת למעשה אהבה מצעים נקיים, רכים ריחניים
הוא נותן ביטחון ואני נותנת סדר
תמיד יפה, תמיד רכה
סכינים במקום עם להבים למטה

קינה
אין אוויר ואין נשימה, הצפת מידע
הלכתי היום אל מחוץ לבית,
לא יכולתי להישאר בחוץ יותר מסיגריה אחת
היה נעים אבל משעמם, מה הם עשו לנוף

צמד שירים
עומדת בגשם עירומה וקר לה,
ומישהו עוטף אותה בשמיכה
היא שואפת גבוה ומנקבת חורים ברקיע,
אבל כפות רגליה על האדמה

יין
גם שיכורים מנגנים, כשהם מנגנים
אתה מוריד בזוקה ג'ו ומרגיש בסטלה
פורטת עם האצבעות הארוכות שלך על הגיטרה החשמלית
אתה מרגיש את המוזיקה פורצת כמו מזרקת יין

יש משמעות לכל דבר שנאמר
אני לא יודע אותה
יש דם חי מתחת למיטה שלי
הוא לא כל-כך מוכר לי

אני עייפה, עייפה, תביט לי בעיניים
תסתכל טוב-טוב, מה אתה רואה
איזו מן סימפוניה ארורה זאת
איזה מן ריקוד

בדידות
כאילו איך אתה מרגיש באמת
אני רואה אותך, אבל איפה אתה
הדלתות נסגרות תמיד עליי
לא מנתקים מגע בגלל סיבה קטנונית

איברים חיים בתוך הצלחת שלי
סיגריות חיות מתפתלות בתוך פי
אני משייף את הנחשים
מנקז רעל לכוסות גבוהות

מצב
בבוקר משתנים לה הפנים
פרח ירח נלהב הופך לשלולית
בבוקר אני מציע לה להתקלח כדי שתלבלב לכבודי
אבל היא מעדיפה להיכנס לקופסת שימורים

רומנטיקה
אני שומע את הרדיו נאנח בקולו של השדרן העייף
מאזינים מבקשים שירים שפוכים ומשתכשכים
הם פולטים לטלפון את השיר שביקשו קודם מעורך השידור
והקריין מהנהן -שיר יפה, יפה,- ומנגן אותו בעצלתיים

צמד שירים
ברוך הבא לפני ההולך לגיהינום ובחזרה
דרך ארוכה מצפה למי שירצה לעמוד בשער
דרך היהלומים לא נקייה מאבנים חדות
ועד כמה ארמונות החול יחזיקו

שתפתח את הדלת ונראה אור
חומות של שתיקה
מה קרה, מה נהיה
איפה מה שהיה

הלכתי לאיבוד
אפשר לכתוב את סיפור חיי
כשאני עומד בלב רחוב
ולבי טובע בתוך הגוף
לעכל ולהקיא אותו עם כל תסכוליי

סמים
הזרמים היו חזקים והשמש נשפכה כדם
לא ראיתי בעיניים את מה שהייתי אמור בינתיים
"איבוד שכל ארוך טווח," - הוא הכתיב לעכביש,
ואז חייך ואמר - "אני חושב שזה יהיה להיט,"

הוא זורם לכל קצוות הקשת
של השמש בענן
של העוגן בספינה שמצאה נמל
של העישון המאסיבי הזה

הרעבה עצמית מינית
אהבה מורעבת פראית
מצולקת, מושפלת עד עפר
מדליקה נרות נשמה בבתי-מקדש גדולים

הלל
בוקר טוב סניורה, או שמה ערב טוב
התקלקל לי הקלקול בתוך הקלקולון על המדף
זה שטויות במיץ עגבניות, ודווקא אני אוהב מיץ עגבניות,
כי זה נראה כמו דם, ואני ערפד :)
אבל הגענו עד הלום, למרות כל המכשולים, ואנחנו שמחים

וידוי
לוקחת את הלב שלי ועושה ממנו מיץ עגבניות
זה בסדר, אני כבר רגיל,
זה עדיף על שתעשי מהלב של עצמך מיץ עגבניות
את מדברת איתי את כל החרא בחיים שלך,
ואני סופג

ג'ננה
ספידי גונזלס רץ איתי
ספידי גונזלס רץ בשבילי
הוא יביא לי את ספידה גונזלס
הם יעשו ספידונים גונזלסים

קובץ שירים
או כמו
ספסל רחוב מלא שלג
זה כמו בור באמצע הכביש
או תמרור לא נכון במקום לא נכון

שני ילדים ליד המזח
רוח נעה בעצלתיים
איש גדול עולה בחכה
מבטיח להם נקמה איומה

והם הסתכלו עליי כאילו לא ראו בן-אנוש מעולם
הם חיכו שאני אשמיע קול, ואני צחקתי
הם שאלו אם אני מסוגל לקטוף ירח, ואמרתי שלא
אולי אתה יכול לעוף, הם שאלו

אבא קם, אימא יושבת
אבא מקפיץ פנקייק, אימא מקנחת ת'אף
אבא צובע את החדר, אימא מנגבת את הרצפה
המדרגות בחדר המדרגות שורקות נעימה נעימה מאוד

ג'ננה
אז נגמר הזמן לעוד משאלת מוות אחת ודי
אפשר לגמור בשיר מזמור
זה לא שהקיר הוא ממש קיר,
הוא יותר כמו מראה אטומה

ג'ננה
עגבניות ירוקות מטוגנות
זה טוב לנו, לכולנו, לכל בשר ודם
כשאין מה לאכול, אין לחם, אין גבינה,
אוכלים עגבניות ירוקות מטוגנות

ג'ננה
עגבניות ירוקות לא קונים בשוק!
אתם לא מבינים!
בשוק קונים עגבניות אדומות!
זה אלמנטרי!

סוריאליזם
העגבנייה לא רצתה שיאכלו אותה תנינים אדישים
אם כבר לאכול אותה, אז אנשים תאוותניים
לא יצורים גדולים כמו לטאות ענק,
שלא אכפת להם בכלל מהעגבנייה האכילה

ג'ננה
אני יכול לנגב חומוס בחומוסייה ליד דלפק המסטיקים
או להקפיץ באוויר כמה ערמונים וחרובים
ללטף בלשוני שקדים ירוקים
ולפצח עד הלשד הרך

יחסים
אני רואה עננים יורדים נמוך על העיר
אתה עוצם עיניים כי יש לך בעיות בראש
הרדיו מנגן את אותו השיר כבר שנה
אני מכינה גם לך ארוחה

קובץ שירים
הבוקר נמלא באור מסנוור
כמו יד ענקים ששורפת חלומות
לא טוב להיות יותר מדי מעשיים,
אולי אכתוב סיפור, אולי שיר

קובץ שירים
איך תגיעי לי עד לכאן
כשאני תלוי על סולם
והמרחבים מכים באישונים
ולילה יורד עליי והשמיים מוארים

מה רצתה העלמה כשטחנה את אהובה
מה רצתה, מה ניסתה, ל-מה נמשכה
אולי לשפתיו האדומות מלאות כמו שושן צחור
אולי לשיערו השחור כעורב או לריחו

מקבר
אימא שלך הייתה אלכוהוליסטית לפני ששפכה לעצמה את המוח
השאירה תיקיית שירים עם כיסופים לאדם זר
מצאת אותו בבית העלמין באחת החלקות
לא מלאו לו 18.

אמונה
עוד מעט תזרח השמש ואני אראה אור יום
במניפות קרני-השמש יש לי על מה לחלום
ארץ זו לא נודעת, ואי-אפשר להכיל את כולה
יושבים בנקודה, נודדים מאחת לשנייה

ביקורת
אני חיילת בודדת בודדה מאוד
אתמול התאבדתי
אני גר על הבניין הגבוה ביותר בת"א
אני רואה את הלבן של העיניים שלכם

אהבה
קשה יש רק ב-חלה, וגם אותה אוכלים,
עם דגים חריפים, בצל וצנון
אני שכחתי שאת לא מדברת איתי,
כי שלחתי לך מכתב

סונטה
מתפלא אנוכי לאן הלכתי,
ומדוע צריכה להיות קשה יותר הדרך חזרה
מהמבוכים בהם הסתבכתי,
מעין הסערה

צמד שירים
זיגי צף על עליונים ותחתונים
והמים קורעים את המיתרים
זו שאלה גבוהה שבוודאי נפתרה
כשהגולה מסתחררת במרחק כחולה-ירוקה

מקבר
מכוניות כבדות משוריינות חוצות את הרחוב בעשן
לכל אחת יש קני-רובים מציצים מהחלונות
כל ראש כנופיה שולט על שכונה
משוריין מ-רגל עד ראש, מקוצץ-ציפורניים עד טיל-כתף

מצב
אני לא יכול לעמוד בעומס המזורגג הזה
למה אנשים לא מדברים איתי בגלל קטנות
כל היום אני מתרוצץ לקנות את המצרכים,
ואז אני עומד כמה שעות במטבח, וחם לי

אתה חייב לתפור כל קרע בשולי המכנס שלך
אתה חייב לפורר כל גלולה לתוך המשקה שלך
אתה צריך לתפוס את השמש בביצים ולסחוט
אתה צריך לבלוע את הירח עד שתיילל כוכבים

מצב
ארבעים יום וארבעים לילה אני עושה ביד
כל הזמן אני עושה ביד
פשוט כי אין לי משהו אחר לעשות
בהתחלה אתה מפנטז על נשים

תחושתי
כן, זה כיף, לדהור על המילים
לאחוז את השור בקרניו כשהוא משתולל
אתה מתפשט מבגדים, הבגדים מתפשטים ממך
אתה אוכל את הדג סלמון, הדג אוכל אותך

בנפול אויביך אל תשמח,
וביגון חברך אל תשתעשע
הגש לו מרק עדשים
זה טעים ובריא ומחמם את הלב

צמד שירים
תקלף עטיפת מסטיק ותלעס
כל הערפדים משחרים לטרף
היה לי רגע לנסות להיות בן-אדם
כל מי שמרים ראש מעל ענן מקבל פטיש בראש

ארוטי
ערפלי החושך אפפני והייתי כמתהלך
בגני האלוהים על מפתני
ועיניי דומעות מיופי או כאב
ולא אוכל להכיל את העוצמות המתגברות

ארספואטיקה
כל הקולות בעולם לא יגרמו לי לסטות
אלוהים יודע כמה קולות אני שומע
כל מבזק חדשות מראה אצבע,
אני רואה את הצל הגדול מאחורי הקלעים

פואמה
ועיניים פקוחות אין חושך לראות
את הסבתא המתה, את הרעם המהדהד ברחובות
מזילים דמעות על רחובות חשופים קודחים חום
והבית צבוע צבעים מתקלפים

כאב
תשמעו אותי כי לא הלבנתי בדרכים
מחכה עדיין לסוף הקיץ שנמשך כל-כך הרבה שנים
אין מי שיכול להציל אותי מעצמי,
ממה שעשו לי

אכזבה
לא יכולתי עוד
לעמוד במבטך המקפיא
לא יכולתי עוד
לדעת שלבך מתקשח נגדי

מצב
אני אוכל הרבה יוגורט
והם מדברים איתי - מה יהיה איתך
למה מה, מה נהיה אתכם
אני בסדר גמור, אין צורך בדאגות

מצב
יושב לבד במיטה, עם מיטה קרועה,
עם דף נייר קרוע, עם לב קרוע...
(יההה... נכון אני מעורר רחמים?
בכל הכוח, כולם לבכות!)

כואב לי כל הצורה הצורתית, זו שמתחרזת עם צרצרית
שברו לי כנפיים, שברו לי שן, אני בעיצומו של משבר אפל
צמרורים-צמרורים, הכניסו ברזלים לעורקים שלי
בזז-בזז, קדחו מקדחות בעצמות שלי

צמד שירים
ירח מלא גלולות לבנות
עדיף לו לא נבראת
בשינוי עצב תודעה,
עלייך לחיות עם עצמך

הרהור
כמה הרבה השתנה מאז שכתבתי את המילה הראשונה
דברים מחליפים דברים, כלי הקיבול מחליפים נוזלים,
עלים בעצים מחליפים צבעים, אפילו המכוניות הפכו
יותר קטנות, או יותר גדולות, וצבעים יש להן
כמו ורוד וירוק

סוריאליזם
ארבעים יום וארבעים לילה אני יושב על לשון הדרקון
ויורים בי חצים כל דורשי טובתי
מסתכל לצדדים מי אויב ומי ידיד
לרגליי הדרקון רוקדים כל הגמדים

הרהור
אנחנו אנשים מוזרים,
אתם או אני
אנחנו זמניים, האם אתם מודעים
אנחנו לא ממש קיימים,
גם לא כל מה שסביבנו

הומור
בואי אליי עלמתי היפה
ונשקיני נשיקות של אש
על שפתיי הדואבות
לבי שלך ולבך... שלך

צמד שירים
כשהגעתי לדירה לא היה מי שיפתח לי,
היא אמרה בדמעות
"אני פתחתי לך!"
אבל אתה השארת אותי בחוץ לילה שלם.

קובץ שירים
מרגיש כמו כדור של כדורגל שקרעו ממנו נתח
כשאני יושב בבית הקטן שלי, וכל החלונות פתוחים
ואני יכול להריח את האוויר, ולשמוע ציוץ ציפורים
ויש לי מה שאני צריך, אבל אין לי אותי

לאן הולכים מכאן
ביום כזה אפרורי
ואין מה להגיד

אלגיה
אתמול הוא התאבד, אבל היום הוא קם לתחייה
פותח מלא עיניים גדולות אל היום הירוק הזה
הדמויות בציורים על הקירות תלו את עצמם מעץ גבוה
צבא שלם עושה את דרכו דרומה לשים קץ לחייו

לא היה את זה כמו בכל יום
טיפת מים מברז חלוד ברחוב
איזו השקיה ענייה לגוף צמא
איזו חפירה באדמה למעט לחות

דיאלוג
אני, אני, אל תשקר לי
איך בילית בימים?
אני, אני, לאן אתה הולך?

אני הולך איפה שהענקים מתמוטטים.

פואמה
עפה לי עם הרוח למקום שם לא תמצא אותי
אני נוודת, אני נודדת,
ואני נמצאת בכל מקום ובאף מקום

צמד שירים
העפתי עפיפונים למרומים
הרבה רחוק-רחוק
אני קורא לה שתהגה בשמי
עפיפון אדום-לבן על שמיי התכלת

חלון מראה זריחה ריקה
חלולה
שמש ללא נשמה
שמיי מסטיק דביק מתוחים

פיוט
כאילו מה אתה חושב
אם אתה טובעת
וחושך בחוץ
ניגונים-ניגונים של סוף העולם
חשכים על חשכים בעלטת לילה

הרהור
שוב אני לא יכול לישון
והנורה מוארת באור חזק באמצע הסלון
אני מתאפק שלא לבכות
כי נגמר הטישו ואין איך לקנח את האף

כאב
לך לך מכאן כלב בן כלבים
עץ האיקליפטוס יבער לעד
מצית אלפי דיסקים של זעקות
עקידת יצחק ועקידת ישראל על מפת העולם

לראות אותנו בזכוכית
לדמיין את
לבכות לך שירים, לתלות לך תמונות
להיות הטפט שמכסה את הפנים

יבוא היום יקירתי הלא יקרה וגם את תפלי אפיים ארצה
עם הראש בקיר, אבל לא תאשימי את עצמך כמובן
כשחבל מונח על צווארי כל חיי
את לא תגידי לי שאני טועה

כאב
לילה טוב לכל המכשפות
לילה מלא תאווה לכל הליליות
כוכבים צונחים בשריטת זהב את השמים
הפוליטיקאים מתהפכים בשנתם

הרהור
לפעמים ככה בשקט אני ניגש לנגן המוזיקה,
ומחפש את הדיסק של פו פייטרס
יש לי שני דיסקים של פו פייטרס,
אבל אני מחפש אחד מסוים

ג'ננה
פשוט יצאתי מהבית וזה מה שקרה
לא הבנתי איך התחילה כל ההמולה
אני יושב במרפסת מעשן קטנה
ופתאום באים האיראנים מהפינה

ג'ננה
כשהיא מתפשטת זה כואב בוורידים
העור נעשה חידודין-חידודין
השמיים מעל מנמיכים
כל הפרצופים המפוחלצים מחייכים

הרהור
צרצרים יש הרבה, אבל רק בגינה
גם קונדומים משומשים יש בגינה
ועיניים שרואות הכול ממרפסת בגובה 5 קומות,
יש על הגינה

צמד שירים
כל מה שאני רוצה הוא פיסת גן-עדן
על רקיע מתכתי
בשמיי התכלת
מרוקע על השמיים

כל הזמן ניסינו את הקסמים הקטנים שלנו
האור היה בהיר, החושך היה עמוק
אפשר היה לחתוך את החשכה בסכין
אפשר היה לפרוס את הירח לפרוסות

מורבידי
מקצצים פירות וירקות
כמו שמקצצים תרנגולות
הולכים אל המוות בזרועות פתוחות
כי מה נשאר לנו, תגידו

הומור
"אני לא אוהבת אותך"
לאן תלכי, אהובתי
הרי מדמנות מכסות את מרחב העין
"יש לי כרטיס לספרד, אולי לניו-זילנד"

ג'ננה
איזה מגניב,
מישהו יכול להיכנס כל רגע ולרצוח אותי
זה מרגש!
מעניין איך הוא יעשה את זה

ג'ננה
הו, אה, מה קרה?
דני אכל את הגבינה השמנה!
אבל הוא לא היה אמור לאכול את הגבינה השמנה,
כי הוא אכל פסטרמה לפני פחות מחצי שעה

הרהור
אבא מבשל ואני שומע אקו 99
הסביבה לוחצת לי על הראש, כמו אוויר דחוס
אני לא מצליח לכתוב שלא בצורת שירה
זה יום שישי עלוב, ואני מחכה לאוכל

אני מזדיין עם זונות
הן מכוערות ואקרובטיות
מיטה נקייה, מעט מצעים
חדר ללא רהיטים

כאב
פעמונים מצלצלים בבוקר יום ראשון,
והכול טובע בשיגעון
אנרגיות מפוזרות כמו מיתרים,
וחומרים ומשקאות חריפים הופכים אנשים טיפשים
אני בנוי מזעם וייאוש, צרחה גדולה אל תוך הלילה.

צמד שירים
בהצלפות השוט על הבשר החרוך
יש רגע של נחמה מהכאב הצורב
המתפשט כמו חומצה בעצמות הגוף
ומפרק את מהות האדם לגורמים

מצב
הוא נפל שדוד עם פצע פתוח
על חולות הזמן
כל העורבים חיכו למותו
הוא לא מת

מה אתה חושב
שאתה יכול להפליץ פה כאוות נפשך?
לא, אדוני
אתה עצור באשמת הפלצת יתר

אני שופך אקסל על הראש שלי
לתוך העיניים שלי, ששורפות
איך אפשר להתלונן כשאני לא זוכר
איך אפשר לדעת מי אשם ולמה

והיא מפנטזת על ארצות רחוקות
בניינים עתיקים גבוהים
נראים כמו ארמונות
על הצריחים דגלים ענקיים מונפים

דיאלוג
שים לב ילד
אתה הולך ברחוב
לא, לא, רק בכאילו
פתאומי אתה רואה פרח

בלדה
בית קטן בשומקום, האש בוערת באח
בחוץ תרנגולות ואווזים
תמונה ישנה בצבעים כהים תלויה על הקיר
היא יושבת בכיסא נדנדה וסורגת
סוודר לימים הקרים

אם אני אצא מפה, אני אוכל לראות פרחים לבנים מלבלבים
אם אני אצא מפה, ירושלים תיבנה מסביבי
אם אני אצליח להדליק את הגפרור, שידליק את הנר,
אני אוכל להתפלל מתוך ספרי תפילה ישנים

צמד שירים
מה נותר לי ולך ולכולנו
בלילה כזה אכזר
מתעתע בחושים
נופל על שומות הפנים

צמד שירים
לא היה לנו זמן לאהוב את החיים כמו שהתכוונו
היינו עסוקים בהידרדרות הגוף והנפש
לקחנו את עצמנו לבתי-הקברות
ביקשנו שיכסו בהרבה אדמה

צמד שירים
משליך רגליים מול אש האח
מעשן מקטרת חימר
פותח חלון אל היקום
קוטף מעץ האינסוף כוכב-לכת

כאב
רצית אותי לקרוע לגזרים
חיים מאיימים נטולי רחמים
חיים ללא נחמה
מה עוד אפשר למצוא בין גני השלווה

קינה
אין לי כוח אין לי
כך אני אומר, והולך לנגן בפסנתר
אבל אתה מרשים אותי בחוסר הכוחות שלך
הרפיון שלך כל-כך מעורר הערצה

צמד שירים
פרפרים משתוללים בתוך הרשת
לא ראיתי פרפר אחר
שהצליח לחלץ עצמו מהרשת
בלי שנחתך כמו סלט

קניתי הכול חוץ מביצים, פחדתי שישברו
הוא הרים איתי את המיטה
הוא סידר מים חמים לחורף
הוא נתן לי להכניס מקרר למטבח

וכולם עומדים לפני האקדח
באבוקות כבויות
מתנצלים באמת על כל הכאב והסבל
בעיניים דומעות

חלום
כמו אתמול, כמו יום לפני כן, אני יישן ואתם נכנסים לי לחלומות
אני תוהה אם גם אני בחלומות שלכם כמו שאתם בשלי
אתם הירואים ומשוגעים, או מזדנבים אחרי השיגעון,
ואני עושה הכול על מנת לר-צות אתכם, אתכן למען האמת

קל לי לשים את עצמי בצד,
אבל עצמי חסר לי כל-כך
אז אני פה בינתיים,
שופך צבע לבן על הקירות

חלום
מה אפשר להגיד?
את כל הדברים בעולם, וגם שום-דבר
אפשר להגיד שאכלתי חביתה, למרות שלא אכלתי
או שהשמש סגורה

מה עשית לי מה עשית
אמר רצית ולא ניסית
מה עשית לי מה עשית
אמרת תקווה ולא קיווית

איך יוצרים שמש מריק
איך מאירים את העולם הזה,
במסדרון הצר,
בעזרת כוח הרוח, והדמיון

צמד שירים
ייבשה תפארת המדבר
ינקה לחות מהאדמה
פרח אחד מת מוטל ליד סלע גיר

מצב
יושבים כולם בכיתה ומתאמנים על טענות
בעד, נגד, מי קופץ בראש
הייתי תלמיד חכם, אני אומר, לפני שהייתה הגדרה כזו
קופץ בראש קפיץ-קפוץ

מים עולים על גדותיהם
המצב לא סביר, אין מי שיסביר
מבלגנים את החושך
ניתנים לדממת צווחה כואבת

אני מקוששת עצים ביער מדמם
עיניי ערפילים סגורים
מלאת נקמות אנוכי כי פגעו בלבי
ועתה אשרוף כל לב אוהב

כאב
אלפי קילומטרים של נדודים בדרכים פתלתלות
עד לשער הברזל המוביל לחצר ביתך
מגפי בוקרים מתחת לג'ינס משופשף
אקדח על המותן ומכתב התפייסות בכיס

צמד שירים
ציירתי את האדם הקדמון עם חצאית ונבוט
ואת הרעש המונוטוני של המכונות
ואת הדחפורים והמשאיות
והמבנים העשויים פלסטיק, וגם החלליות

קינה
כמו שיורד גשם וסוחף איתו את כל השלכת
כמו ברק שמאיר לרגע את השדה באור יום
גם הלילה הזה אני האכיל מסמרים בלבי
כמו שאני מביט - בעיניים של ארנב

אדם כלוא בצינוק
אזיקים על הידיים
מישהי לשה את ישבנו
עגול עסיסי תאווה לאצבעות

ארספואטיקה
האיש הזקן יושב על קופסת שימורים ומנפח ת'ראש,
בתסכולים, אהבות, אכזבות, הרהורים, ומראות משתנות
"יום אחד אני אכתוב," הוא אומר, ולא כתב מילה
וכשניגש סוף-סוף למלאכת הכתיבה, הפך דג מגמגם

קובץ שירים
מארבע מוטות ומשטח עשיתי לי שולחן
חיברתי סדק לסדק, קריעה לתפירה
והם לא היו יכולים לראות יופי עשוי מאשפה

קובץ שירים
אני עומד בבוץ ובגדיי טלאים
שקים חומים, טלאים שחורים
סביבי הכול הרוס ממלחמות צדק
האוויר נקי, אנשים מטפלים בפצעיהם

ואני אמרתי לך שזה לא הולך להיות קל
וכי על מה חשבת? בית הבובות?
יותר קרוב לרמשים מתפלשים בבוץ
עם קצת מאמץ, תצליח להיות ציפור

צמד שירים
הכול פרח מהיד כמו עלים ברוח
כשהיא נוסקת הרחק
ציפור גן-עדן שלי
ציפור גן-עדן המתוקה שלי

קיץ בסתיו על העיר
ציפורים משוגעות בוהות על העצים
יש ירושלים מתה ובוערת מבפנים
לפעמים אני נוגע ברחובות

צמד שירים
ואהבתי ושנאתי ועשיתי אהבה
ופגעתי ונפגעתי ונקמתי ונקמו בי
גם אני הלכתי לפעמים עם חרב שלופה,
ולפעמים עם זר ענק של פרחים

אינטרוספקטיבי
זאת זוחלת על הקירות כמו צל אפל
היא מנפצת את כל הזכוכיות
זאת נושבת רוח קרה על פניי
זאת מראה לי חזיונות

מצב
אבא עושה קפה שחור וחזק
עם ריח שעולה בכל הדירה
ואני נועץ מזלג בצ'יפס,
וטובל אותו בקטשופ

קובץ שירים
מה הם החומרים מהם עשויה הנפש?
כי יש הרבה אמת לכל דבר
מי יגיד כן ולא

ג'ננה
עם הרבה גבינה צהובה ופפרוני
שרוף בקצוות, מוכן היטב,
מריח נפלא
ומגרה את בלוטות הרוק

מקבר
גררוהו רגליים יחפות ברחוב הראשי
כשהוא מדמם מעורק בצוואר
ועיניו מלאות אבנים ועיוורות

בלילה השמש זרחה
הגשם ירד במדבר
הכוכב עלה לשמיים

אנחנו צריכים מזוודה קטנה לעוף מפה
לברך בורא פרי הגפן וכל זה
לסגור את הפקלאות בתוך תיבה,
ולשלוח אותן למאדים

צמד שירים
וצליל קולו בוקע מתחת לחמישים טון ברזל
הקירות סופגים אותו בשתיקה
ריח עלווה שהתייבשה בטבור החדר
קוצים שנרמסו תחת רגליים יחפות

ערפילי
צנצנות ריקות מלאות כרוב מבושל
הרבה כלים מלוכלכים בכיור
הענפים מכים בחלונות
כוכב כבוי תלוי ברקיע
הבכי היה טוב כי עודנו בכי

מינימליסטי
בין כל העיסוקים
בין קהות החושים
נשמעת צרחה

קובץ שירים
מחטט בפצעים האיש הזה
כולם צריכים לרחם עליו
הוא כל-כך מכוער, הוא מפלצת
אני מפלצת גם

אתה קורא תיגר על המוות
הוא יבוא, אל תדאג
בינתיים יש יום ומוזיקה
שמש לוחשת וירח מקונן

אינטרוספקטיבי
מתעורר בבוקר עם זכר נשיקה
מנסה לזהות את עצמך במראה
מכין על האש שתי ביצים של חביתה
ומחכה לרגע שהיא תזיין אותך

איזה מן יצור בא אליך בלילה לבלוע את נשמתך
מדבר הרבה, אבל לא אכפת לי
שיניים חדות וטפרים חדים
אני לא פוחד

אינטרוספקטיבי
כשהשמש בעיניי אני רואה יותר צבעים בעתיד
והיום אומר שלום ודופק בלב יציב
והרוח מרשרשת על נימי דם של אושר המבט הצרוף
ושיבולי הלילה ילבלבו לאור ירח בקומם

אדם סגור בתוך קופסה
עם מאפרה וסיגריה ומצית
וג'ימי הנדריקס שר ברקע
כשהאדם סגור בתוך קופסה

כעס
תהיה חולה נפש לתפארת, ילד, תהיה ילד טוב
תעשה מה שהרופאים והעובדים הסוציאליים אומרים לך
תחייך, ותחייה בחלום
תשכח כל מה שאתה יודע,
אנחנו נגיד לך מה כדאי לך לחשוב

אני מת לשחרר את הראש
אלכוהול זה מחיר גבוה מדי לשכל שלי
כל השאר לא חוקי
חוץ מסקס, אבל אין עם מי

קובץ שירים
זה יכול להיבדק אצל רופא
או מישהו שמתמחה בפנטזיות שווא
הוא יכול לצייר עננים ורודים
ולשתול בתקרות כוכבים קטנים

ג'ננה
קטפתי לך פרחים כמו תימהוני באחו
מדלג במחול מפרח לפרח כמו דבורה
כולם מסחררי צבעים וריחות
פרצתי לך לבית ומילאתי אותו בפרחים

רוצח אהבה, זה אני
שר לה לי לה לי לה לה
לא אתן שוב לשבור את לבי

גם כשאתה בוכה
ונדמה שאיש לא שומע
יש עיניים שמביטות בך
עיניי אישה

קינה
הרבה סיגריות, אני חולה על סיגריות
קפה, וודקה, קלונקס, כדורים פסיכיאטריים
גשם בחוץ וקר, בהיר בחוץ וקר
דממת הלילה חותכת בי כסכין

ג'ננה
כמו שאמרו לי עוד מהתחלה
את החידה הזו לא תמצא
ובאמת לא מצאתי, זו לא הייתה הפתעה
אבל היא סידרה לי עוקץ חד במיוחד

קובץ שירים
ואני מתבלבל בין השירותים למקלחת
בדלתות חסרות ידית
ארוחות נפרשות על פני השולחן
חמוצים, חריף ומיני סלטים

אכזבה
לא רוצה להיות עצוב,
למה הוא מוריד לי דמעות? תגיד לו שילך מכאן,
לא רוצה לראות את הפרצוף שלו

מתקלחים במים שורפים
קוברים את הגוף החי במסמרים
יש ירח, כולם רואים אותו
על מסך הטלוויזיה

אינטרוספקטיבי
והוא הלך את הדרך מאילת למטולה
כשהיא שוכבת בשמש
על כיסא נוח
בערד

אני חושב התחרפנתי... קצת.
אני מאוד צריך להדיח את הכלים. ויש לי המון כביסה לעשות.
אסור-אסור-אסור לאכול את הארטיק גלידה, למרות שאני מאוד
רוצה...
צריך לדאוג לגזרה.

שיר ילדים
יש בו
ציפורה אימא גדולה
ציפור אבא גדול
וציפורים גוזלים קטנים

בלדה
לפני תחנת הדלק זורקים סיגריה,
לא לפוצץ את כל המקום
בחורה נאה מביטה בי מעל יד תומכת,
מתוך הקנטינה

מקבר
אני משייף את החרבות
בולע את הגלולות
נותן לדם לטפטף מאיברי הפצוע
מחפש את הנקודה בגוף שלה

אודה
אני שותה קפה באופן קבוע,
יש לי שקית קפה לכל יום בשבוע,
אני מתעורר עם זריחת החמה,
ודבר ראשון אחרי ההשתנה, היא כוס קפה חמה

כמיהה
כבדיני בקפה חזק, שתי כפיות סוכר
מאפה בצק קרואסון, שוקולד, מוסיקה הינדית טובה
סיגריות ארוכות, לילה, רוח חמה

צמד שירים
אולי נשתה כוס קפה, ונדבר על זה
אני אפתח אשנב בגרונך,
ואמלא את גופך קפה

מצב
אני אשתה את הקפה שלי, כי ככה אני רוצה
למה אני לא יכול לשתות קפה?
'שחרר אותי מכבליי!
אני רוצה את הקפה שלי, בן-זונה

אתה יכול להריח את ריח הריקנות
ריח של צנצנות ריקות
אתה יכול להסתכל על כפות ידיך,
ולא לראות כלום

סאטירה
פרח כזה יפה גדל בחורשה
מה עושה פרח כזה יפה בחורשה, זה לא מקום שלו
פרח כזה יפה צריך לפרוח בעציץ בבית עשיר,
של קפיטליסטים מסריחים כמוני

קפיטליסט הלך לים,
קפיטליסט טבע.
אכלו אותו מלא דגים,
לא נשאר ממנו מאומה.

ג'ננה
אני לא ממליץ לך להיות גז בבקבוק משקה,
תוסס ויוצא בגרפס עם שמן צ'יפס פריך
בתוך ההמבורגר עם כל הקטשופ, הרבה מיונז ועלה חסה
חתיכת המבורגר בשר צלויה 220 גרם בתוך לחמנייה עם פרוסת גבינה
צהובה

געגוע
כן, אני אוהב אותי קצת
כמו שאני אוהב אותך קצת
כמו שאני אוהב אותי ואותך קצת
כמו שאני אוהב אותנו ביחד קצת

צמד שירים
בא מהרחובות לכבוש את יצרנו
בא מהמדרכות, ממועדוני האיגרוף
בא ללמד אותנו
אנחנו נותנים לו כבוד,

קר לי יותר מדי זה כבר לא אנושי
יותר מזה נדמה ש-קר לי בתוך הדם
בתוך הראש
חלמתי דברים, אבל אני לא זוכר,

אכזבה
מה אני יכול לעשות, תגיד לי?
הוא מנגן את השיר שלי בהופעות ודיסקים
כ'ולה שיר, כתבתי אותו בחמש דקות,
יש לי סיבה מוצדקת לצדק?

הרהור
הוא לא קרץ לך,
אולי הוא עשה את עצמו קורץ לך,
אבל הוא לא קרץ לך

הומור
בזכות החסד הזה יש לך קרמבו
אתה שמח על הקרמבו! כן! כן!
ועכשיו חידה -
מאיזה צד אוכלים את הקרמבו?

הנשמה שלי מסוכסכת עם עצמה
אני רוצה דברים שאני לא רוצה,
ולא עושים לי טוב
למשל היום בבוקר רציתי לשתות קולה

אכזבה
הלילה אפל, זה רוחות שרב
גם חתולי הרחוב צמאים למים
הירח יורה זיקוקים, ואני שואל לאן
אם כבר הכול נעשה שכבר לא רוצים אותך

רגלייך לבנות מהחורף
פתותי שלג צונחים בתוך עינייך
אבן ירושלמית מונחת רטובה בפינה
העציץ הפריח יונים צווחות

תחושתי
שקט פה עד כדי אפשר לשמוע נייר נקרע
אני לא ממש מבדיל בין חושך לאור
אפשר לשמוע את האנשים בבתים הסמוכים קמים לבית-הכנסת
אפשר לשמוע את החיה מתמתחת לאחר השינה אל הבוקר

אני מערבב את המשקה עם קצת מים
מדמיין את רוחות הסערה שאת נמצאת בתוכה
אבל השמש מחליפה שמיים
כל סערה שוקעת בסופה

מקבר
אם יש לך רגע לתת לי
תעשה לי טובה
ותשרוף את גלגל העין שלך

החום מייבש לי את המוח, אבל אני עדיין פעיל.
אני שוכב עם ג'וליה בשדה הפתוח.
זה ים הזהב, והייתי בו פעם. ידעתי שיש מעיין בקרבת מקום.
הקיכלי הסגיר אותנו, או אולי מה שמאחורי התמונה.

הרהור
גם כשנדמה שהכול שקט
יש רע בבתים סגורים וצועד ברחובות
אני מתמסטל שוב כמו בימים הטובים
בהם ליקקתי את לבי כמו פודינג

אני מתחפר במיטה כי טוב לי
בעולם המוגן של ה-פוך והמוזיקה
כל העולם הפוליטי צועק ממרחקים
אם לא מקשיבים, לא שומעים

אהבה
כיבסתי את הבגדים,
הרבה זמן לא כיבסתי אותם
הם מסריחים לגמרי
כיבסתי את המצפון שלי,
הרבה זמן לא כיבסתי אותו
הוא מסריח לגמרי

אכזבה
זה בושם עדין, אני מרגיש אותו,
ולא אכפת לי
אני רוצה להרגיש טוב
כשאני צמא אני רוצה לשתות

קובץ שירים
איזו מן תועלת תצמח
מחליטת הברזל הזה
איזו מן יציקה ניתן למטבע הזה
או לכלי המשחית הזה

תחושתי
עם רוח נכונה, אלמד ללקק בלשוני את עינייך
לפזר את החול מארגז החול לכל עבר
לנשוף על פרח ולפזר את אבקניו
לעשות מגדל של אבנים חלקות שטוחות גדולות בחוף הים,
ולצפות, לראות, מי ימוטט אותן

קובץ שירים
אני רוצה להודות לך
על הימים היפים בחיי
אני רוצה להודות לך
על שהיית אתי
ונתת לי את הימים היפים בחיי
לפני שהלכת

קצרצר
רומיאו, איפה אתה רומיאו
שכחת את יוליה, היא מאוד מתגעגעת
רומיאו, מה קרה, מה נהיה, לאן נעלמת
אתה לא זוכר את יוליה שלך?

רפסודיה
הכול ידוע והרשות נתונה
תגיד שלום כשאתה מביט בי
תגיד שלום כשאתה רוקד איתי
כמו שליפה

מה חסר לי,
יש לי שמיים פתוחים
יש לי שקיעה
יש אדמה פורייה מלאה תולעים ועושר תזונתי ליבולים

ארספואטיקה
אתה רחוק
רחוק מהבית
מטגן המבורגר,
ממלא בקטשופ

רומנטיקה
הוא מסבן לה את הגב ואת העורף
ריח מרחקים קורא לו לחזור אל חיק הטבע
אל ההרים הרחוקים, אל ריח קינמון ובשר
ארגזים של מטענים נשלחים במטוסים גדולים

פואמה
תענה לי,
אתה מרוח על המיטה עם לשונות ריח של זיעה,
וחולם על המחר ומקווה אל האתמול,
וחי את ההווה?

ראפ
זמן מדויק בשבריר שנייה
אוזון צונח על כוכב בודד
אטומים ופרוטונים ומולקולות מתערבבות
שיעור כימיה באוזן השלישית

יחסים
היא מדברת הרבה ואני לא מקשיב
הראש שלי מתפוצץ מ-כל החפירות שלה
הן נועדו לקשור איתי קשר, לשנות אותי לטובתה
אבל לפעמים כל מה שאני רוצה זה רק לשכב איתה

צמד שירים
רצתה שאשתין עליה ואדקור אותה במחטים
"תעשה לי מקלחת זהב כש-בכל גופי נעוצות מחטים"
רצתה שאאנוס אותה באלימות ואנפח לה את הפנים,
והבטיחה לא לצעוק ולא להתלונן, רק להגיד תודה

פיוט
רמזורים מהבהבים בצמתים,
אדום, צהוב, ירוק
מכוניות נושפות אדי קור,
שועטות עקשניות בשלג הרך

גן עדן
היא מחליקה אליי מהאמבט
רק מגבת, ועורה ריחני ורך

אהבה
מאיפה זה בא, זר הפרחים הזה?
קטפתי אותו בשדות הזהב,
ליד המעיין בו שוחים הקרפיונים
את זוכרת ששכבנו באותו שדה זהב,
עשינו אהבה, את זוכרת?

ייסורים
יש רגעים שרוצה להישפך
מ-כל הרעל
אלכוהול, סיגריות,
רגשות ומחשבות שליליות

אינטרוספקטיבי
גשם לבן יורד על העיר הזו
השבויה בקיפאון לבן
תמונה מטושטשת מלאה שלג סטטי
חול צף בעיניים

ג'ננה
אני מתעורר ב-אל.אי
פותח את החלון ורואה את עצמי
עומד עם בלונים על שפת המדרכה
ומחלק מצופים לילדים העניים של ההורים העשירים

רציתי לכתוב לך כמה את נפלאה בעיניי
מופנמת ויפה, משוגעת ושרוטה
רציתי לכתוב לך שאני משתוקק אלייך
עינייך העמוקות, תבונתך הרבה

זכרונות
רציתי לספר על היום ההוא, ב-ב' בתמוז
כשאני וחבר שלי הלכנו לגנוב תפוזים
היינו בני 8, וגם האימא של חבר שלי הייתה איתנו
למעשה היא זו שיזמה את מעשה הפשע והנהיגה אותו

חופים גדולים של פעם
תכריכים של משי
ילדים יחפים
סיגריות בלי פילטר

כאב
שינויים בהרגלי החיים
כולם צודקים
כדור לסידור המחשבה
נשימה

הרהור
אמרו לי - אתה לא שווה
זכותכם לחשוב כך, אני חושב שאני שווה הרבה
אבל אין לך זה וזה וזה,
ואתה לא יכול לתת זה וזה וזה

קינה
פלאפל ושווארמה ולפעמים מעורב ירושלמי
גרעינים שחורים וכדורגל,
עיתון ספורט פתוח על השולחן,
עליו מפוזרים שאריות ביצה קשה במיונז,
ופירורי לחם מארוחת הערב

רודפים אחרי הנאות כאן
רודפים אחרי אוצרות כאן

הרהור
שבי השבלול כל דבר יכול
לשחק ולקפץ, לטפס על הר
אבל הוא לא עושה את זה,
כי הוא שותה וויסקי כל הזמן

מתבשל בתנור חילזון קטון
מה לי ולו לחילזון פצפון
מדוע הוא לא בא אל הארמון
מצאתי לי במקווה חילזון קטון

ראש מתנדנד הלך עם הרוח
קילוח זמן מאט הופך קפוא
עיניים לחות מביטות דרך חלון
אל ירח, הרים וכבישים

כאב
ירושלים היא סמטאות אפלות וכבישים סואנים ללא פנסים
שיכור חולף כמו רוח עם גורמט וריח בושם זול
הן יושבות מאוד מנומסות ולהם יש אלפי מסיכות
ועוד תזרח השמש על הנשמה שלי

ג'ננה
כולם אוהבים להתקלח
גם אני צריך להתקלח
גם אתה צריך להתקלח
הבה נתקלח.

ארוטי
הגלים - קרח נע
החול בהיר בוהק
עירומה ומקועקעת
עם פרח אדום בין השדיים

ייסורים
זה מגיע לפעמים לרמות מטורפות
בעין נפתחת צהובה גדולה
זה לא קל לחיות לבד
עם השדים

שיריי ניצחון מדליקים את הכתלים
גם אם הלב בוער המוח בצרות
אני משלם את המחיר
אני מצטער שסטיתי מהדרך, לא הייתי מספיק חזק

געגוע
ברור שאני אתן לך ללכת אם תבחר בכך
אחרי הכול אנחנו עדיין בני-אדם פה
אני לא יודעת מה גרם לך להסתגר
אני אולי יודעת

ערפילי
שופרים בוואדי לתוך שמיים נוראים
הוואדי מלא אובך
קשה לנשום קשה לראות
אני הולך עם לפיד בלילה
כוכבים נופלים כמו קונפטי

עצב
כשאני שוקע במיטה, והכול מעליי
הלילה מלא פורענות ושקט לכאורה
אני ממצמץ בפניי המוכתמות
התקרה גבוהה הרבה מעל המיטה

אני לא צריך קול אחר ברדיו
אני לא צריך אישה אחרת שתזכיר לי
מקבץ נדבות בקרן רחוב בעיר ללא שם
מבכה על כרזות קרועות מרוחות על הקירות

זכרונות
מצאתי את עצמי מסתובב בעיר העתיקה בשתיים לפנות בוקר
אני לא יודע איפה הייתי, נדמה שגם ברובע המוסלמי
אנדרטאות קטנות היו פזורים כמו עשבים שוטים
על הדרך בה הלכתי

וידוי
וווואייי... אני חולה
צמחו לי קרניים, וגם זנב,
ונהייתי אדום
ומשום מה יש לי דחף בלתי מוסבר להסתובב עירום עם קלשון

ג'ננה
היום יש מסיבה אצל מיקו הזקן
היום שותים בירות
היום אנחנו אנשים של טוב ורע,
ולא נורא

ג'ננה
אני כלום, אני כלום, אני כלום, אני כלום
אני סתם סתם סתם סתם סתם
רציתי להציל את יוליה
שאלו אותי עליך

ג'ננה
מאז שנחרב העולם אני נווד נודד
בין חורבות העולם אני מוצא עץ בודד
מטייל פה, מטייל שם, מטייל בכל העולם
ואפול במחולות החרבות על הארץ הזו

צמד שירים
מתחיל בבוקר-בבוקר, עם ציוץ הציפורים
נחבט בקירות, לא מוצא את נעלי-הבית
מחפש מים חמים במקלחת, מחפש את הסבון
שכח איך נראית מברשת השיניים

זכרונות
רוצה לאחוז בדשא
רוצה לחזור לנקודה
בה נהרגתי

שיכרון חושים, רגע לצעוד
ירח בוער בתפארת מדבר
לא היה לו זמן, גם אם היה לו
והוא נפל לרגליך, והוא היה זוחל

זכרונות
אולי קר לי מדי
אולי זה מוקדם לי מדי
אולי להתראות ולא שלום
ואני יודע מי אני ומי את

עין אלקטרונית טלסקופית מיקרוסקופית
בוחנת את הבובה שלה
ותופרת לה עין כפתור בחוט ומחט
ומרחיבה את החיוך האדום

הרהור
אתה מדבר מילה ועוד מילה,
שיר על מוות הוא דבר רגעי, זה לא יושב לי בראש
אני שוחה בין משברים, וגם אתה, אל תכחיש
משקה חריף לגרון, מה זה אם לא התאבדות שקטה של המחשבות

צחקתי עם כולם, אבל בתוכי בכיתי
הלכתי לבדי בשלכת לחפש את דרכי הביתה

צמד שירים
כי אהבה מצלצלת נהדר ממישהי אהובה
שמצלצלת - מתקשרת כי התגעגעה
את תהיי שלי, בוקר וערב
בכל התחפושות שגבר יכול לרצות

שפתיו נעות במלמול חרישי -
"כמה טוב לי, כמה טוב לי,"
כך בחלל הריקנות של לפנות בוקר
דלת נטרקת בחדר המדרגות, והמוזיקה לא הרואית יותר

ארספואטיקה
הגשם יורד, שוב
השמש זורחת, שוב
איקליפטוס בודד מפזם בלוז כנעני,
ברוח קרה

אהבה
כשאני רואה את מתוקתי, מה אני רואה?
שירה בתנועה
הולכת לצידי בעיניים פקוחות
חוצה אוקיינוסים

תוסיף קישור, לא רוצה
תסתכל קדימה, לא רואה
תעביר את ה-1 ל-2
מה זה אלפיים?

קובץ שירים
נשארתי עייף ובלי רצון לשחק
הפרחים נבלו בעציצים שלי,
ואפילו הרהיטים הרכינו ראשם
בודד לי ועצוב לי בלי נערה שתשחק איתי

קובץ שירים
הראש מתנתק מהגוף
צף מעלה-מעלה
לא רואים אותך, לא רואים אותי
יריות נשמעות מכל עבר

כאב
לפעמים אתה רוצה לבטא,
אבל אתה לא מוצא את המילים
על הראש המתפוצץ ממחשבות שחגות,
ומסתובבות כמו קרוסלה איטית,

איפה כל הימים ההם
בהם דאינו בכדור פורח
והרגשנו הכי חכמים והכי מנצחים
בכל מה שקשור למחשבה ולמילים

מצב
אני כותב שיר
כי ככה אני, אחד כזה שכותב שירים
אני כמו הציפור הזו, זמיר
או אולי כמו קיכלי

הרהור
ברחוב, בבית, מול המכשירים
מנגינות, ריקודים של זימה וריקודי-עם
באוויר, בים וביבשה
אין דרך לאדם לחיות פה

צמד שירים
כשהם מורידים את התחבושת הם רואים פצע
הם שואלים אותי מאיין הגיע הפצע הזה
היא אכלה אותי, אני אומר

קובץ שירים
מי שנפלה שלהבת בראשו, מה יגיד
גרדום מיותם זב חוטם דם
התליין שיכור מסניף אבקת אפייה
ואני תלוי מתחת למיטה

צמד שירים
שלום גברת, מה נעשה היום
שמעתי שאת עייפה, מגיע לך מנוחה
נשקה את העציצים, נמזוג לנו מיץ תפוזים
נשמע שירים שקטים, ננדוד במחשבות

טרילוגיה
פותח עיתון, קורא חדשות,
מאזין לפרסומות, הולך לאזכרות
טוב לי בתוך קופסת השימורים שלי,
אני מרגיש חי בכל רמ"ח איבריי

תחושתי
אתה מצמצם את הפערים,
בין מי שאתה לבין מי שיכולת להיות
קפה בחלב עם סוכר עד שהכפית עומדת
אירועים מהחיים שלך מקבלים גוונים שונים

שליפה מהמותן של חלומות מתים
מצבה עשויה מילים
שן מתנדנדת אכולת עש
נביחה אינסופית ברחובות הריקים

מקבר
והיא מכוונת אקדח אל רקתי
לצבוע את כל הקירות במוח שלי
למה פנייך משוחות בצבעי-מלחמה
תשבי שפופה באמבטיה קרה

כשהכל סגור וקול לא נשמע
אבוא אלייך כמו משב אהבה
אעזוב את הסיגריות והמאפרות המלאות
ויחד נרקוד ולס או בוסה-נובה קטנה

שירי לי ילדה מתוקה
שירי לאדם ולב שבור
שירי לכל הכאבים וכל הדמעות
שירי לכל האהבות וכל השמחות הקטנות

ביקורת
מקבל אותי כמו שאני
עם הכרס בבטן והרגליים השמנות
"שמנה זה יפה," הוא אומר,
ולא מסתכל על אחרות

לטבוע עמוק באור עינייך
לא שיש לי מקום אחר ללכת אליו

קינה
אני רוצה שמש
בעיניים, בכיסים, בראש
אני רוצה לזכור ורוד
ולסלוח

צמד שירים
השמש באה כ"כ חפצה להיות
אנו לא נעזוב אותך, שמש יקרה!
גשמים של אש לא יכבו אותה
וכל תפארת הטבע

אינטרוספקטיבי
אתה מפשפש בתיק, מוציא חפיסת כדורים ובולע
מביט על השמש הלבנה דרך החלון,
ומוריד את הכדורים עם טובורג
כאן אתה יכול להחביא את כל החטאים שלך, ידידי

הרהור
שנים שאני חושב עלייך.
לעתים את מופיעה לי בחלומות,
פנייך מטושטשים, אך עורך שחום ושערך חום.

השעון נעול על 12
כל שאר הרדיוס קורא למחוגים

הזרוקים נשפכים מחזיונות וגראס
המוסיקה רוצה להינעץ בשמיים

צמד שירים
גם בזנב עפיפון קשור לחוט
בשמש מעוינת באופק
את לא תראי אותה שרה
קול הקרקורים בלול
ציפורניים דוקרות את לבך
והשמש לעולם לא קמה

תן לי את נשיקת המוות
משפתיך החמות
עטוף אותי בתכריכים של קדושה
לטומאה

הגות
הוא עושה את עצמו שקוע במחשבות
"על מה אתה חושב?"
"על החיים."
"מה יש לחשוב על החיים?"

כשאטמת את אוזנייך, אטמת את פי.
כשצעקת באוזניי, ביקשתי שקט.

מצב
לשקלון יש חור בראש
אף-אחד לא יודע איך הוא קיבל את החור
יש שאומרים משתייה, יש שאומרים מסמים,
יש שאומרים מתרופות

קובץ שירים
הלך לו קלף
נפל לתהומות הניאגרה
אגרופים חובטים על דלתו
הוא לא הכיר אחת כמוך

קובץ שירים
שותל זרע באצבע נעוצה באדמה
אבל השדה אינסופי
מה ישנה עוד שתיל אחד,
הוא חושב

בו בזמן שאני מתעלף בעטייה של שירה
היא רוחצת בסבון את הסבונייה
ואני משתולל במרחב הסגור
אין לי פנאי לאהבה קצרה

צמד שירים
כשאני מתעורר בבוקר ואין תאורה ברחוב
הירח צולל בתוך שמיים כחולים
אני יכול להריח עננה קטנה,
איזה הבהוב של זריחה

גם אם לוקחים לי ת'פיתה
אני עדיין רעב
תביא לי ת'פיתה
אני רוצה פיתה!

אכזבה
תגובה מאוחרת, או חוסר תגובה בכלל
זה מה שנשאר אחרי סטירה מצלצלת,
שאתה מקבל ממנה כשאתה אומר שאתה אוהב אותה

קובץ שירים
אני מעשן את הסיגריה כמו את קצה אצבעי
וכהולך על קרח, לא נותן לייאוש לקחת אותי
אני מרוקן ממחשבות, הולך נודד במרחבים קפואים
או טועה במדבריות אכזריים

צמד שירים
אני מתבשל בתוך תנור בתוך סיר על חום גבוה.
ילדים מתרוצצים סביבי, מחכים לאכול אותי.
אני מתקלף מ-כל השכבות כמו בצל, והופך לפרי עירום.
השמש הגדולה באופק שורפת אותי, ענקים תוקעים בי מזלגות.

מקבר
תיון של תה במים רותחים זה מראה מלבב
מול עיניך אם תתרכז המים הופכים לתה
תמצית הצמחים נמהלת במים...
אני מעדיף קפה

כאב
תדבר לי סיגריה, סיגריה תדבר
תדבר לי כדור לראש
תן לי לרכב על השור של השטן

צמד שירים
משבשים פה את התדרים
אני לא מבין מה אומרים
תן לי סימן או קוד, ואבין אותך
לא מסוג הדברים האלה אני בנוי

פואמה
מי מוצץ אוויר בקשית, ולמה הוא עושה את זה
אולי הוא מטורף, או שפשוט נגמר לו האוויר,
והוא משיג אותו בדוחק
מסתכל בין מוטות הקליע הקטנות, המעוקלות

צמד שירים
נגיד שלום לשמש החמה
מקור אנרגיה בלתי נדלה
נגיד שלום לאהבה המניעה את הכול
נגיד שלום ליום יפה מלא חוויות חיוביות

טרילוגיה
והיא לא הייתה שם
להוכיח לי את פרטיותי
היא לא הייתה שם
לתת לי את שמי

קובץ שירים
ארבעים ושמונים ומאה עשרים תותחים
ממתינים על הסיפון להסתער על הנמל
ויש מים גואים ויש סינוור חושים
כשהמים סוערים בלי לדעת מחר או היום

סמים
חנה מאוד בכתה על לכתה
למה את בוכה?
כי אני בודדה
בואי אני אתן לך ממתקה ורדרדה

תבואי אליי לבושה בתותים
עם סלסלת תותים
כובע רחב שוליים עם נוצות
חיוך רחב מלא ליפסטיק אדום

צמד שירים
אני לא יודע אם זה טוב או רע,
אבל היום קיבלתי בחילה.
כל הבושם שאת מזליפה,
עושה לי סחרחורת קשה

אהבה
עם מי אתה מדבר כשאני מתפללת לאהבתך?
רקותיך מזיעות מתאווה ואין בכוחי להגיע
תותים בשמנת קרה מקררים את לילי
אני צפה על רגשות מודחקים

געגוע
ועכשיו, מי יגיד שככה זה נכון
מי יגיד שהלב פראי
מי יספור לי את שבעת מדורי הגיהינום
מי ייראה לי את הדלת לעדן

צמד שירים
בואי באה הלכה היפה בנשים
הבן-אדם לא פתח לה את הדלת
תזמון גרוע, הוא אמר לה, אם היה פותח
לא נורא, רק רגע אכנס, הייתה אומרת

צמד שירים
יש תחושה כאילו עשית משהו לא בסדר
למה אתה מפחד?

הגות
אנשים מנסים למצוא סיבה או תכלית לחיים,
אני כבר עברתי את השלב הזה
אני פשוט עושה מה שאני צריך לעשות,
ושום-דבר אחר לא בידי

הרהור
אלבום שמכיל מילים לרוב לצד התמונות,
שאני לא יודע מי צילם את התמונות,
ומי כתב את המילים

הוא שם ידיים על הפנים, מסתירות את העיניים
לא לראות, לא לשמוע, גם בתוך החושך הכי גדול
בחשיכה מסתתרות המפלצות האמיתיות
הוא כבר לא יודע אם הם שם, או בתוך ראשו

ג'ננה
תן לו בכפית, טק-טק, לתוך הראש
אוי מה קרה, נשברה הקערה
לא נורא, נקנה קערה חדשה
תן לו נרגילה לעשן

ג'ננה
תן לי טיפת מים חלב מהרזון שלך
מהמראה הלא מתחמק שלך, מהרצון שלך לחיות
כי נגמרה החיות פה במזח, ונגמרה השעועית

פזמון
תן לי לרשום לך את מה שהיה לי לרשום גם אם לא רשמת את מה שהיה
לך לרשום
אני רושם את מה שיש לי לרשום גם אם לא היה לי את מה לרשום
הרשימות שלך ארוכות מאוד ואני מקווה שאתה תשפר את כתב ידך
אין לי סיבה לשפר את כתב ידי, כי אני מבין אותי

אמונה
אני שמעתי על אנשים לא כל-כך מבריקים,
שיותר מפוכחים ויותר מאושרים מגאונים
אז שים לב איפה אתה שם את השכל שלך
כי יכול להיות לך הרבה שכל -
אבל לא במקום הנכון

תסתכל מה הם עשו לנפשי
תסתכל מה הם עשו לי
הפשיטו אותי מעורי,
חתכו בי וקרעו בי

קינה
שירי לי תפארת מדבר
מה יום מה לילה
שירי לי תפארת מדבר
ותלווי אותי יום ולילה

פואמה
השמש מפזרת תלתלים של אנרגיה חמה
הירוק נראה ירוק יותר,
והצהוב - צהוב פחות
כל האצבעות שוות בפני האל

טרילוגיה
הרבה מילים ושיגעון
תפוז מכני לא יכול לישון
שומעים אותי בזמן ערות,
מלווים את הגמגומים שלי מתוך שינה

הרהור
תפסיק לכוון אליי
תיתן לי סיבה אולי
לא עליי אתה צריך לכוון
וככה בלי שום חשש
הכה בך פלש נוסף
המכות יהפכו פה את המטבח

איפה הסוכר המזדיין? אני צריך קפה
איפה הכוסות החד-פעמיים? מאוד חכם שקנה רק לשתייה קרה
איפה הכוסות, אני לא מוצא בארון
הוא יצטרך לרחוץ את כוסות הזכוכית

אני יוצא מהמקלחת עירום
ומשתין באסלה
מתפרקד על המיטה
ומחפש שמץ של מיניות

גורל
מוזיקה שחוקה מתנגנת מהרדיו, הופכת את כל הבוקר לטפל
עידן דלי מחייה את נשמתי, אבל הורג את גופי
בעיניים גדולות אני מסתכל על כל מה שזז,
העולם עובר דרכי, משאיר שחיקות בצינור

אני לא מעריך אותך בכלל
אפילו צלחת אתה לא יודע לשטוף
אז איך תכין פסטה
שלא לדבר על חביתה

וידוי
אני מתלבש,
עם הזמן אני מתלבש יותר
יש לי מכונית יפנית חדישה עם נעילה אוטומטית,
בית עם מיטות רכות ומסכים גדולים,
קולה מהברזים

סאטירה
אני לא יודע אם אוכלים אותו,
או שותים אותו
אני לא יודע אם מריחים אותו,
או ממששים אותו

הרהור
יש הרבה מנגינות, אינסוף מנגינות, אבל תמיד יש לפחות אחת
מנגינה יש בשביל לרקוד, ואם לא רוקדים, נופלים
אתה חייב שתהיה לך לפחות מנגינה אחת,
צריך משהו לרקוד איתו

"אין לך הרבה כסף?" שאלה אותי הפרסומת ברחמים.
"אז אין בעיה, תשקיע רק מאה אלף שקל
ותוכל לקבל תשואה כמו המשקיעים הגדולים :)"

הגות
זה כמו שאתה גר בכפר
עובד תקופה של חודשים
ליל קיץ אחד אתה יוצא עם החברים לקומזיץ'
יש הרבה בשר לאכול, וחמוצים

הרהור
תשמרי אותי לקיץ
כשהמרחבים יהיו פתוחים,
והלב קל,
והמוח והנשמה צמאים

ביקורת
קשה לי,
אני עושה כל מה שצריך,
שרתתי בצבא, אני עובד, אני משלם מיסים,
ועדיין אין לי איכות חיים ראויה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זוגיות
אני יושבת על כיסא המרפסת, מעשנת, ורגליי מקופלות על אוגר
הכביסה. יש מוזיקה מרגיעה ליום שישי. מתישהו תבוא המוזה, תהפוך
אותי ציפור...

סאטירה
בואו נסבך את החיים.
הרי החיים כל-כך קלים, שזה כבר משעמם. אתה רוצה אוכל? אתה
קונה. אתה רוצה סקס? אתה מזיין את אשתך. יש לך בר מים תמי4,
ומכונת אספרסו עם חלב מקציף. יש לך מיליון ערוצים בטלוויזיה,
וכמה מוזיקה ש-רק תרצה מ-כל סוג ומין.

היא ואני
"רוח מן הים באה ונגוזה..." אני מדליק את הרדיו, קורא לה לבוא,
אבל היא עוד ישנה, ואני מספיק לגמור את הקפה, לבלוע אומגה 3,
ולהכין לי קפה חדש, ואז נשמעים הצעדים.

הומוסקסואליות
בפונדק דרכים אני יושב ומכונת המוסיקה לתוך המוח שלי עם
ליאונרד כהן, פרנק סינטרה וג'ניס ג'פלין. עוד ויסקי אני מבקש,
תודה רבה. ג'ניפר כבר לא עובדת פה. יש לה כפות רגליים יפות.

אינטרוספקטיבי
יש לך חום גבוה, הקירות מתקרבים לאט לאט למעוך אותך. כמו השמש
היא עומדת מעל לכל השמיים שבעולם, שורפת אותך כאילו היית קבור
בתוך השמש. לקחת תרמיל גדול ולחצות את הארץ הזאת לאורכה
ולרוחבה באוטובוסים גדולים ואכסניות זולות ללילה.

ביקורתי
ואני שומע מרחוק את קול פעמוני מגדלי ההיסטוריה מקנטרים בקול
צוהל ומחריש אוזניים, וביניהם שורקת שריקתו של מלאך המוות
ההולך ביניהם במגל וברדס ונכנס לתוך העשור הקרוב כמו בעל מלאכה
על מפתן בית מלאכתו.

והם חלפו, הנעורים. והם פסחו על פניי בפניהם היפים. והם היו לי
כפר ושדות, והם נמוגו ונדמה לא יהיו עוד. כשאני רואה את פניהן
המאירות של הצעירות, וכאב נדמה אין בהן והן זורמות כמו מים.
ובלילות אני מרחם על עצמי עם צבעים ממסך, סיגריה ויין.

אהבה
שתי טיפות משוגעות אנחנו בתוך הים הגדול. נוגעים לרגע,
ובורחים. את אומרת לי "יש לב מטורף פועם בלב העולם. אהיה לך
יתד בלב הגיהינום."


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
והכול נעצר. הימים הטרופים ההם כאילו לא היו והלב כאילו מחלים
לאט לאט מדברים שהוא איננו זוכר. והרוח, איזה רוח? ושום כוכב
ושום ירח, רק לבן מאט כמו נשימה של בוקר.

הוא עישן סיגריה קאמל. מגבעת לבד לבנה התנוססה כמו דגל כניעה
על ראשו. ראיתי אותו מסתובב בין הבתים של הרחוב הצר. לא ידעתי
מאין בא ולאן הוא הולך. אבל הוא היה כ"כ קל בהליכתו. נדמה כל
רגע ידאה מחוסר כובד ויפרח לשמיים.

אתה פורש כנפיים לאט-לאט. מתרומם ושומר לאט-לאט. נותן לצרכים
שלך יותר משקל על חשבון תוצאות. ביער לבד הם בוכים כולם, כי
האיש ההוא הלך, וגם המוזה והשמחה ואפילו קצת הדעת נסתלקה.

השירים הישנים של בוב דילן, יחד עם הקול המהוסס של השדרן,
עושים לי לרצות למות. עכשיו אני שומע, בראש הטובע שלי, את
התוכנית על "הקלטות המרתף" של דילן משנת 67 של המאה הקודמת...
ב-88FM. זה עושה לי לרצות למות.

היא ישבה ואספה את החפצים שלה מהרצפה. גיטרה חשמלית, מאוורר
תקרה, שמפו נגד קשקשים, רולים לשיער, מקבץ דו"חות חנייה,
סיגריות חד-פעמיות, כדורים לשיכוך המחשבה. לא היה לה הרבה מה
לעשות עם כל הזבל הזה.

מים זורמים במקלחת בגלל בורג לא מחוזק. אני שותה את הקפה שלי
ונותן למוסיקה אלטרנטיבית לפוצץ לי את המוח קצת. לא רחוק מפה
יש מלחמה. בצפון - קטיושות.

המים הקרים על הביצים שלי עושים לי זין גדול. היא אוהבת היא
עושה לי זין גדול. ושרה לי גידלתי דגן בגן. וכל היום אנחנו
רוקדים והיא משחילה לי אצבעות וחרוזים על שרשרת לטוסיק, וכשהיא
מוציאה עוד הפעם גדל דגן בגן, והיא שמחה.

אנא עזרו לי ידידיי בשעת צרתי זו. הכאב גדול מנשוא. אתמול,
ואני לא מאמין שאני מספר את זה, אתמול נאלצתי לאונן. פעם
ראשונה אחרי חמש שנים. בדר"כ הקוס שלה תמיד היה כשרציתי,
ופתאום אני עומד במקלחת, כמו לוזר מושתן, ומשפשף את הזין כמו
איזה מסכן.

אני מעשן כפליים ממך. אני מעשן המון. אני אמות לפניך. לכן אני
רוצה הלוויה מפוארת כמו בסרטים של דיסני.




תעמוד בפינה!






לילית לאיש שגר
בתוך הפוכדור


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/KalbeiAshmoret
יוצר מס' 71088. בבמה מאז 29/9/06 13:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לכלבי אשמורת
© 1998-2016 זכויות שמורות לבמה חדשה