|
חלמתי שמחבלים מגיעים לטבוח ביהודים ואני נמלטת בתושיה-תעופה
אל רכס הרים לא מוכר, נמוך מפני השטח, בזכות יכולת קיפוץ אדירה
שהתגלתה בי, כמו מריו/לואיג'י אנושית.
|
אופטימיות
אפופת מסתורין
חבויה מעין כל
ולרוב גם ממני
|
לֹא נִשַּׁקְתִּי אוֹתָךְ בְּשׁוּם מָקוֹם
בְּקֹשִׁי חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ
וַעֲדַיִן
|
Isn't it exciting
to take a page
and place upon it
|
oh the end is near
the children scream
oh another tear
seems to appear
|
Te fuiste a un país extraño
dejandome atrás con
el corazón partido
|
He takes you for granted
You know it
So, why din't you walk away?
|
Tomorrow after so many years of struggle
the formula to triumph will be discovered
|
האביר הנכסף שהצית דמיונה
מרצד כעת לנגד עיניה
החריש באוזניה מילות אהבה
כמו היו חקוקות הן בסלע
|
אני שונאת אותך
וגם אוהבת
זה הזוי
אני חושבת
|
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הָעִבְרִית
תָּמִיד אָהַבְתִּי
תָּמִיד אֹהַב
זוֹ אֲמִתָּה
|
לְעוֹלָם לֹא אֶפְגֹּשׁ אֶת אֶלְבִיס
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע אֶת כָּל הַשּפוֹת
וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים
וְאֶת כָּל הָאֲהָבוֹת
|
מההספדים אני מבינה
שהעולם הפסיד בחור ברמה
אחד כזה שעשה בשביל אחרים
ולא רצה להטריח
|
שוב עולה ניגון ישן
שמזכיר לי ת'עבר
מנסה למצוא סימן
שיראה שיש עכשיו בלעדייך
|
בסוף כולנו נלך
רק לא יודעים
|
דקור אותי
שדמי ישפך לעיני כל
דקור אותי
זה הרי מתבקש שאפול
לא רק במובן המטאפורי
|
אֲנִי
אִשָּׁה
יִשְרְאֵלִית
יְהוּדִיָּה
מִזְרָחִית
מזרחית
|
לקח לי כמה וכמה שנים בתוך אזרחותי
עד לנקודה שנפגעה פרמננטית יכולת עמידתי
להבין שאני עומדת בפני עצמי
|
הלכת
רק שהפעם לא תחזור
ואני כאן עומדת בקושי
משתדלת לא ליפול
|
הרוח
מעבירה יד על שערי
ומזקרת פטמותיי,
גורמת לי להדק את אחיזת הפוך סביבי
|
רואה את המנהרה וקץ האורות
מעדיפה משהו קונקרטי
על פני אי הוודאות הזאת
הרע בחר אותי ואני אותו
זה בסדר התרגלתי כבר לחיות במחיצתו
|
הם התקדמו למקום אחר
ואל לי לחכות להם
בַּמקום הזה ממנו הלכו
וסיכוי קלוש אליו ישובו
|
השמים לא נותרו אדישים
למראה הנופלים שכאן
את בכיים המטירו עלינו
|
היינו ישרים מקבילים
שנים על גבי שנים
טוויסט בעלילה
מוביל לקראת מפגש פסגה
|
הנקודה של הבדיעבד
הזמן אחר
המקום חדש
קל יותר לבחון
את מה שהיה
|
להרגיש אותך
להרגיש אותך באמת
להרגיש כמו פעם
את העוצמה שבלב
|
המוזה מגיעה
במצח נחושה
נוברת בתהומות נפשי
|
מה לא עושים למצוא חן
בעולם ריק מתוכן
מחליא אותי
|
אבוי הבריאה
אש הלהבה
כילתה
עד כיבתה
|
מסכן חוליו
אומן גדול
זמר בחסד עליון
רומנטיקן מטורף
|
אין אור
שחור
משוררת
משנוררת
|
אני רוצה מסאז'.
מסאז' אני רוצה.
ומי יעסה לי מסאז'?
|
מבטים מחשידים
גינונים מאולצים
מקלפים עוד פיסה של תקווה
שבערה בי
|
לחוצה בכסף
חברים נצלנים
בדידות מזערת
בתוך קירות מלחיצים
|
נְשִׁימָתִי נוֹדֶדֶת
וַאֲנִי מִתְכַּרְבֶּלֶת
בִּתְנוּחַת עֻבָּר
מְנַסָּה לְהַסְדִּירָהּ
|
הגעתי הבוקר לקצה גבול היכולת למשוך.
החלומות שלי יצטרכו לפנות מקום למציאות שבה
הפיפי שלי דוחק בי להתעורר ליום חדש-ישן
מוקדם מהרצוי.
|
אולי בסופו של דבר יתברר
שנגזר עליו להיות רווק
ולא נמצאה האחת
כי נגזר עליו להיות רווק
וזה הסיפור שלו
שהוא חי כפי שנכתב
|
יָבוֹאוּ יָמִים הַמַּעְגָּל יַתְחִיל לְהִסָּגֵר
רֶקְווִיאֶם הַחַיִּים לִפְנֵי שֶׁנִּתְפַּגֵּר
בַּ"בַּסּוֹף בַּסּוֹף בַּסּוֹף יֵשׁ סוֹף"
שֶׁהָיָה לְנֶחָמַת (סַבָּלוּת הַסֵּבֶל, תַּחְמֹוצֶת
הַדַּעַת...)
|
הייתה לי חברה טובה
שנסעה לפני שנים לאמריקה
ואני נשארתי כאן בישראל
|
אַעֲמִיק
בָּנוּ
אֶעֱרֹוג מֵעֶרְגָּתִי
שמִיכַת הַצָּלָה
|
אני הייתי כאן בחיים
כשגלידה במקדונלדס עלתה שקל תשעים.
גם יצחק היה
|
הבמה הכי חיה
שהייתה מזה שנים.
חודש בלעדיה,
אנשים היו בקריזים.
|
מה יהיה כשאסתכל עליכם
בעוד כמה חודשים או שנים
האם תעמדו במבחן הזמן?
האם עוד תהיו אקטואליים?
|
אני נפרדת לשלום
המשפט האחרון
כישלון
שבקע לך מהפה
|
האם יש טעם לכתוב שיר שאין בידו לשנות אלא רק להציג את המובן
מאליו?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הוא לא כזה
ורוד.
מפרום, חבר של
אפרוח ורוד,
מסתכל מקרוב
ומשחק אותה
סקפטי. |
|
