|
83 דתי מתנחל חציל
DONT PANIC
האור הלבן מתחיל לדהות ועמו התחושה הנעימה שנלוותה עליו, והוא
מתעורר בחדר לא מוכר, ראשו ריק מכל זיכרון ,מלבד להרגשה עמומה
שכל זה כבר קרה פעם, עדיין אינו מעלה על דעתו שמשהו אינו כשורה
|
ואז באמת הכול מתחיל להשתגע הכל עף באוויר היצורים הלבנים
החלקים של הגי'פ אני ואיזה ברנש אדיש אחד מרחף באוויר לידי
מנגן במפוחית וראש הממשלה גם מרחף ממלמל לעצמו בקול:
תראו זה השמנטפים
|
חושב אילו היה כנר היה עומד ברחוב זה ומנגן גם בדמיונו הצלילים
בוקעים מהכינור שחבוק בידיו שלו חולם מתאסף קהל גדול סביבו
מנגן בחושניות עוצם עניים והפנסים כזרקורים מכוונים כולם אליו
גם זרימת הרחוב וניחוח הגבינה והם כולם מחייכים...
|
צביקה כבר מזמן השלים עם העובדה שחייו נתונים בסכנה קיומית על
בסיס יום-יומי - וכמו שהוא מסביר למי ששואל - אחרת הוא מראש לא
היה נימצא במאחז. ובכלל, לצביקה יש מערכת מחשבה שלמה על כל
הנושא של "המצב". הוא החליט שבשביל לנהל חיים נורמלים במצב שכל
המדינה נמצאת בה,
|
את שמך
אשרבט במעגלים סביב
לא אגלה כאן יושר
|
על-פי המדע גם האינסוף יחסי
אלו יחסים יאפשרו לומר
אלו עיניים יש לך
|
בלילות יש מידה של שקט
ולעיתים זה מספיק
למחוק את שאריות היום.
|
כולם כותבים שירה, ורק
אני לא יודע
לכתוב שירה
|
רציתי להיות עלה
עטוף ומסונוור,
מתמסר בפה פעור
|
רצון להתפכח ולהסתער עם חרב שלופה לנעוץ שיניים
להתמלא להתרוקן ולהקיא לגרד ולחשוף את הנקודה הפנימית כבר
שנים הנה נגעת הנה זה יוצא זה מעורר סלידה זה גדול ממה
שחשבת לא כמו שתכננת בהתחלה אין מנוס תחבק או תתנפל
בציפורניים שלופות
|
אל הארכיון האישי (74 יצירות מאורכבות)
|
|
אני סובל מאהבה
נכזבת לעצמי
זוזו לסטרי
מראיין את עצמו
ברדיו במה |
|
