|
לילה הוא אמר לי "אהיה שמה לצידך" אך בבוקר קמתי ובליבי חשתי
את הכאב...
את העצבות שנגע בי לפתע את הקור שאין איש מגן עלי...
|
הם אמרו לי עזבי הוא לא בשבילך
סגרתי את אוזניי בשניי ידיי לא רציתי לשמוע אותם אומרים את
האמת
|
נאסר עלי לאהוב לחוות להרגיש כל רגש, נאסר עלי.
כי אהבה בדרך כלל כואבת אני עם מעצורים אף על פי
|
רק עליי אין אף אחד משגיח, אין מי ששומר פן ליבי יפגע ויפצע,
כל דמעותיי נופלות על המקלדת. למה לבי לא מפסיק לבכות שוב
ושוב? כל פעם מחדש מתחרר, נפצע, גווע מרעב ורוצה לתקן את
החורים שנוצרו מאהבה, איפה הפלסטר שאני אוכל לתקן אתו את הלב?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בתיאוריה, אין
הבדל בין
תיאוריה למעשה,
אבל למעשה יש.
(ותודה לאלה) |
|
