|
ואולי לפתחו של ספטמבר
אולי
רשעותם של חיים.
|
סופים לחששו בי לחשים רכים
|
במחצית אבלי המנותק אצעד
על גופתי ועצמותיי
שרידים של מי שכבר הייתי
|
קר להלנה
זמנים אפורים
צריכה לשכך כאבים
טווה מסכים הדוקים של עשן
טומנת ראשה בכרים
|
מבואש צללתי בים
רחמו של עולם
ושקעתי.
|
וכמה נפלה
כמהה ונפלה
ולא הרפתה גילגלה גלגולים.
|
אדמה דמדמה חרוטה במילים
גופתי הטריה תכוסה טפטופים. טל הבוקר
כאור ינצנץ בי
|
רעבתי חירות מביבי השופכין,
אהבתים אהבה עמוקה
|
מגעים חמים
לב סדוק נפתח בעוז
מקלחת קרה.
|
בודדים להכעיס הקרונות השפופים משתרכים אחרית הקטר
נקטר האלים לא ישטוף תקתוקים מחוגי שחרית המחר
|
אנשים כאלה
שמחליטים דברים ואז
|
אמי,
מה היא יודעת,
שברי אמת מסולפת ניפצה
מוססה בחלב ילדותי.
|
(לא תמצוץ מדמי את חדוות המסע)
נידונתי לחיות עד מותי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם
אין
אני
לי
-
מילואים
לי
.
אני.
לתפארת מדינת
ישראל. |
|
