יושב לי. כותב. מרגיש חרא. ואין לי כוח לכלום.
כולם יושבים למטה, שמחים, מאושרים, נהנים ורק אני פה,
עצוב, בודד.
אין לי ממש מושג מה יש לי, אבל נמאס לי לשבת בין אנשים שלא
אכפת להם, ולהנות מזה. לשבת לידם,אבל שלא באמת ישימו לב.
שידברו, אבל לא באמת יקשיבו.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
