|
פקחתי עיניים ואני במיטה, שומעת את המוניטור של בית החולים
ורואה את אבא מדבר עם הרופא מחוץ לחדר. אני מסתכלת על עצמי,
וכל הפנים שלי מכוסים בתחבושות, הרגליים שלי לא זזות, ומרוב
בהלה התחלתי לצרוח ולבכות. הרופא נכנס והסביר לי.
|
לראות את החיים שהשאירה באפר של מהירות דהירתה.
לראות את הפנים העצובות של האנשים שעזבה.
|
אתה היית מלאך, ששמר,
התאבדת, כי לך כבר נגמר.
|
היא עוברת ומחייכת,
הוא לא יודע,
שהיא אחרת.
|
פתאום התקרבת, נצמדת.
הזזת את השיער שלי, ולחשת לי: "אני אוהב אותך".
חייכתי, היה לי טוב.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
העקביות היא
לרועץ
לדוגמאתיות. היא
החושפת את
הדוגמה בעירומה
חסר-התכלית.
המשוטטת במבנים
האדירים שנותרו
בדרכה העיקשת
מטה, עד שתחשוף
כי יסודם אבד,
כי הכנסיה רצחה
את האלוהים. |
|
