[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה נכזבת
יום אחד כנראה חלו חברותיה ובאה ממולו לבדה, עצרה, פתחה את
תיקה השחור והוציאה שקית ובה עוגת כנפה מתוקה, הצבע הכתום
והדבש העסיסי לא משכו את מבטו כמבט עיניה האומר הכל, מין מבט
של אהבה טבולה בכאב

אהבה
אני לא יודע איך הגענו לזה כי לפתע נפגשו שפתנו לנשיקה שוקקת
ארוכה וחושנית שכמותה לא חוויתי שנים, הלשונות מתערבלות זו בזו
הנשימות מתנשפות תוך השמעת קולות הנאה ורק בראשי עולה השאלה ,
מה קורה איתי ואיך אני מסתבך כאן בסיפור אהבה בלתי אפשרי.

זכרונות
השעה מאוחרת, אני מנסה לקום, אך נופל לתוך הכסא. וראובן מבחין
היטב במצבי, " ביז'ו" הוא אומר לי, "לא נראה לי שתצליח לנהוג
הביתה, אני אקח אותך לגוגו לנוח".

אירוטיקה
ואני ממשיך בעיסוי אני חושב שגם אני נהנתי מזה. ואז בתנועת
ניעור כזו היא מנערת את החלוק שלה מעליה וניצבת עירומה ממולי
כששדיה הזקופים מסנוורים אותי ביופיים, הדופק שלי מתחיל
להיות מהיר אני מתרגש ממש מתרגש

אגדה
לרגע עלתה המחשבה שהיא תעלם עם בגדי כמו בסיפורים אבל לא, היא
חזרה חיוך נסוך על פניה השמימיות ובאחת השילה מעליה את שמלת
הפשתן שלבשה לגופה, ניצבת מולי בעירומה, מדהימה אותי, ונשכבת
לצדי על המחצלת.

מסעות
אל תצפו שאני אהיה מדריך התיירות שלכם ליערות הגשם או לסוואנות
או שאצרף לכם תמונות של למורים או תנינים, פשוט אין סיכויים,
תיקנו ספר על מדגסקר.

מסעות
כל השודדים היו חמושים ברובי קלצ'ניקוב ואם 16 וחלקם בסכיני
מצ'טות ענקיות ואימתניות, הם השתלטו על הגשר ועל הספינה
במיומנות רבה. לא הספקנו להוציא את כלי הנשק מארונות התחמושת
הנעולים!

מסעות
שחיתי כך, נהנתי מהמים ומהרוגע השקט, לרגע התהפכתי ושחיתי
שחיית גב כשאני מקציף ברגלי בכיף ואז, לפתע חשתי מכה עזה
בעורפי ומגע בעור חלקלק וקר. "פרדון " אמרתי, בטוח כי נתקלתי
באישה אך מייד התחוור לי שהמגע הזה אינו עם אדם.

"אלא שבאותו רגע בדיוק נשמעו דפיקות בדלת, התעלמנו מהן בהתחלה,
צעקתי: תפוס! לחדרנית שבטח באה לקצוב את זמננו אלא שזו נענתה
בקריאה: משטרה! תפתח את הדלת!

אירוטיקה
הצרפתי נבוך, מעולם לא חשף את גופו הבתולי בפני אישה פרט לאמו
ברוחצה אותו, והנה ליבו נרגש מול הנערה וזו אף מאיצה בו תוך
שהיא חושפת שד עתיר פיטמה זקורה, נו, היא מאיצה בו, וזה עומד
דומם.
ניגשה אליו והחלה מסירה את בגדיו, ערום עמד מולה, נבוך,

ארצישראל
שמחים וצוהלים חוזרים החבריא האלו למאהל ותכף ניגשים להכין
לעצמם ארוחה דשנה, יש מחבת, יש שמן, יש בצל אז קדימה למלאכה.
וכאשר ניחוח הצלי הזה ממלא את חללו של אוהל המטבח וכולם כבר
מגירים ריר נכנס לו המשגיח ( אלא מי).


לרשימת יצירות השירה החדשות
וכך לצלילי הצ'ארדש
היא רקדה.

ראיתיך כאלמוג ים אדום
לו קטפתי אותך
היית נמוגה בבליה

עץ האזדרכת
בשעת פריחה,
כאישה שהתבשמה
לקראת פגישה,

הרהור
כמו איצטורבל,
לא יגלה רזיו

גורל
אל תביטי בי כך, כאילו את מהרהרת
זה כבר לא משנה לי אם את אוהבת.
מה שחשוב לי באמת זה אני עצמי

גורל
לא חתול שחור,
ולא עורב אפור,
גם חמסה שנפלה,
או צלחת שנשברה.
לא יבשרו לי רע

מצב
אני לא יודע מתי זה היה,
אך פתאום הפסקתי לנשום,
משהו כבד לחץ עלי,
רציתי לצעוק ולא הצלחתי בכלל.

סוריאליזם
רוחות רעות עוקרות מחשבות
אש מלבה מלחמה
ואין פעמוני אזהרה.

בדידות
עכשיו כשהשמש שקעה
וארגמן אחרון נעלם .
שחף בודד מאיץ בכנפיו,
כבר אין חופמים על הקו.

שיר ילדים
אמא אותי מחפשת
היא כבר זועפת.
ואני שם גבוה צוחק,

מחאה
בצל החרב המתנופפת
עברו עלינו אלפי שנים
ממגדל בבל בבליל מילים
פוזרו עמים לקצוות תבל

עצב
אל תכסי אותי בשיש חברון
לפחות מגיע לי, שיש איטלקי.

הייקו
וועדה רפואית קבעה:
חוסר יציבות נפשית.

בדידות
אם לא די שדמותי בך נצרבה לעולם
שהבדידות שתוקפת לפתע גורמת אשם,
שמחשבות של תשוקה מעוררות חטא
שאנחנו יודעים שהלב יצרוב ויצבוט

מצב
חי חיי רגע, אין מחר
אין עתיד, אין עבר
רק הווה של עכשיו

אכזבה
רק סמני לי שביל חלב,
לקסיופיה, אהובה.

אהבה
היא חולמת
שכותב לה שירים.
ואני חולם,
כפורם כפתורים.

עצב
כעת סופות אבק
אני כבר לא נאחז בך

אהבה
בצל גבעולי לוע הארי
סיפרתי לך אגדה
על צדפת מים נדירה

גורל
בלעדיך אני ים,
ים בלי חוף,
היא אמרה.

גורל
כאבתי את מילתי.
ועמדתי מול הים
מול רסיסי הגלים
אפס, מול דימעותי.

האדמה זזה
אין בה סדקים
הקרקע לא נשמטת
הנשימה נעצרת

כמפץ בחלל
מותיר חור שחור
מיכולת נישלל
נעלם

גורל
אני מנסה לחשוב
אבל זה זורם ונסחף,
נמוג כמו שובל,
של שמלה שנעלמה.

מתרפק על עבר נהדר

מצב
להיכנס לחדרי חושך
לא נורא,
מתרגלים ורואים.

געגוע
כל יום אני מחבק אותך מרחוק
מתאר לעצמי את החיוך שלך

אהבה
מצוק הכורכר הניצב, בלאט
להשקיף על גבעות חול רכות

גורל
בגלקסיות רחוקות במרומים,
שבילי חלב והמון כוכבים,
שובל כוכבי שביט זוהרים,
לכולם מסלולים קבועים.

דמויות מהלכות בצללים
מעברים להם חלומות.

עצב
איש מאיתנו לא זע
אין צעד ראשון לסליחה

אהבה
אני עובר טרנספורמציה,
ממיר את עצמי אלייך

פזמון
כל הזמן את אומרת מחר
ובלילה את באה לי בחלום
בוא את אומרת אבל לא לאן
ואני בכלל אין לי זמן
רק תני לי לישון.

אהבה
האזנת פעם לשירת לוויתן?
שמעת את שריקת אהבת הדולפין?

הרהור
האדם רע מטבעו
מחפש כיבושים ומלחמה.
עיקרה אינו בהישג,
אלא פרק זמן לסיפוקה.

הרהור
זה לקח לי שנים להבין
את הקשר בין המילים

אהבה
לא גיליתי לך,
אבל את ידעת.
הייתי מלטף אותה
והיא החזירה חיוך

גורל
איך לא יגאה הים
ואין אהבה בקרבנו,

ייסורים
כשיש לי אהבה
אני דואה גבוה
צורח משמחה
צולל וצוהל.

בדידות
למה העצים בוכים
משירים עלי כותרת צהובים

גורל
היי לי מזור
עד כמה כאבי אנצר
נפשי חרבה בצמא
דמותך שנספגה, עמומה

הרהור
הלילה שבא אחרי היום.
חושך שעוטה מעילו עלי.

אהבה
על משקפי השמש שלך,
עטי שכבת פיח שחור.

אהבה
למה אינך כותב, שאלת?
כל הטבע המעורר לפניך,
עם המתאבנים של החיים,
ולא מצאתי תשובה.

הרהור
במקום שגלי הים
עם אדוות קצף לבן
מפגישות
שברי אוניות טרופות.

געגוע
כשהייתי רחוק ממך
במקום הכי סואן

נוסטלגיה
עטיפות של מסטיקים ריחניים,
החיים שלי כבר לעוסים.
אפילו ספרי זיכרונות,
עם פינות מקופלות.

עצב
כך גם דמעות האהבה שלנו
יחד ייטפו להם הדמעות
ייצרו לאחרים עוד מערות
ישוטטו בהן לחזות באהבות נכזבות.

פאזל מוסיקאלי במצלול
ולהלמות הקונטרה סוראדדו
במתקף ההקשה של האגוגו
הרפיניקה והשוקליו

אהבה
חשמל שזורם בעורקים
במשרעת של גירויים מעוררים

בדידות
קוים עגולים
שיער רך ונעים
קימורים
תווי פנים

אכזבה
איך זה ?
שלפתע, מתפרק הכל
לגזרים.

להקת העגורים האפורים
שחלפה מעלי עם הזריחה
ראשם נוטה קדימה
וכסותם מבריקה

גורל
כל כך רצית שקט,
הנוף הזה מצא חן,
אמרת , זהו חוף מבטחים,
עוגן ברזל הטלת למים,
אמרת ,זה נמל הבית.

ורק אליטה שליטה
אוספת לעצמה קופה
גורפת ממון
מנציחה חידלון

הייקו
קודם כתבתי שירים וסיפורים

מחאה
הזונות בתל ברוך
מחוסרות עבודה
בקשה לדמי אבטלה
דווקא היום
כשהממשלה קיצצה.

נוסטלגיה
חסית לי מקום לאהבות
לא רטנת כשחרטתי לבבות.

הייקו
אוסף את שברי הזכוכית שלך,

הייקו
יש לי חולצת טריקו
שדבק בה ריח גופך

אהבה
אולי כאשר תשתכרי
מריחם העז

על מצע פלומת הפריחה
נתת לי את גופך
בתשוקה ללא כל היסוס.

ייסורים
לקחת בשר מעושן חצי נא
לחתוך לפרוסות דקות כנייר

גורל
פתחי את הסרקופג,
הרימי את המכסה,

יחסים
פתחת לך צוהר לחיי
לא הגפתי התריסים די,

בדידות
יבש, אדמה צחיחה
טרשים סלעי גיר
וקירטון מגיל סנון.
הלילה היה קר, לבד.

בדידות
שבילים נסתרים בדיונות רחוקות
פסעתי בעקבות,
ניסיתי לאחוז בקצה גלימתך

ייסורים
קח שני קבין של אהבה,
ערבב עם שני קבין של שמחה,

אהבה
ואני רסיסי הקרח
שנפוצו למרחבים
ואת, את הים
שנתן בי הרוגע.

גורל
שם בין רסיסי כוכבים
המנצנצים מערפילית פלנטרית
אם לא במלאך נועד
אפגוש אסטרואיד נכחד.

ארוטי
רציתי שתדעי
כל יום כל שעה
יש בי זיכרון המגע
החושניות של שפתייך

הייקו
שצעדנו ביחד בשבילים

מצב
לכאורה נדמה שהכל
מבוסס על גלגלי שינים
וקפיצים של שעון,

עצב
ברוח השחור ששרתה,
נפשי בתוכה נצבטה,
באבני הרחיים נטחן.

רומנטיקה
ורק במקום ניסתר
תמונה אחת צבעונית
תמונה של אהובה.

איש מאיתנו לא זע
אין צעד ראשון לסליחה

יחסים
כאשר ציפורנייך , שרטו בי
שריטות,
אמרתי , זה בתשוקה.

ארוטי
גחנתי לעבר
הלוקוס על האש
וטעמך, לימון בסחקא,
שדייך, בובריסה מסויה

בדידות
את תחלפי מעלי
כעננה לבנה אחרונה
טרם בוא העבים האפורים.

הייקו
הבנתי שתם מחזור אוהבים

כמיהה
זה זמן שאני בו מביט
בצוק הגבוה והסלעי שמנגד
אני יודע למעלה מצפה לי
גן של פרחים צבעוניים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
ממי את רוצה להסתיר את לובן גופך הצחור חשתי איך נצמדת אלי
בתשוקה.
ביער ההוא של העצים האדומים בין השרכים האנשים לא הפריעו לך
בכלל,

יומן
אמסטרדם, לכאורה עיר בירה, למעשה עיר קוסמופוליטית מלאת תיירי
ובליל עמים ושפות. ההגעה לצנטרל סטיישן משדה תעופה סחיפול
ברכבת ממש קלי קלות ומכאן אפשר להתחיל את המסע.
בספר כתוב: כי בבחיינהוף יש חצר הנראית כאילו נותרה במאה ה15
בנויה סביב מבניינים נעימים, ובמרכ

אולם יתד חלוד
בבשר החי,

תמיד הדריכו אותי להתנהג
כאילו כל יום זה היום האחרון לשארית חיי,
מה הייתי רוצה ביום הזה? אני שואל את עצמי,
את בטח ישר חושבת על הכיף שהיית מעניקה לי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כאשר הנחת לפני את הבעיה
פרסתי לפני את הכלים שהוריש לי אבי.

אני צח וטהור
כסדין לבן וצחור

כאשר יורד גשם או טל
אל תאמרי לי אלוהים בוכה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
דבק חם,
קחי אחורה דבק
חם




חגלה מזהירה את
טרף קל


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/SeshtShaz
יוצר מס' 6796. בבמה מאז 9/10/01 3:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לששת שצ
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה