|
מה אני בשבילך?
תיבת תלונות.
|
בבקרים, מגדלי הבטון מתמתחים לתוך שמי-תכלת תל-אביב
ובלילה ממטרה מזמרת שירת מים לדשא החצר.
בשקט הזה
אני כמעט יכול לשמוע את פרי אהבתנו צומח
|
בשבועות האחרונים
זכרונות כחתכים
החיו את זכר השיבה אל עירו
והוא עוד לא ח"י וכבר -
למוד קרבות,
וממנה נותרו רק עיי חורבות.
|
אלוהי הרגע זימן זבוב להתיישב על זגוגית החלון. הקפה מהביל,
העיתון משחיר ידיי והזבוב על החלון.
|
שם ידעתי אהבה
מתוקה כמו עסיס המנגו
בשדות של רביד.
|
שלכת ברחוב
העלים משחקים תופסת עם הרוח
במעגלי תשובה
הם מסתחררים
|
אני חי אולי
בשביל התהליך
של החיפוש אחר תכלית
חיי
|
את מדברת על המוות שלך כאילו
היה צחצוח שיניים
|
תאי העצב שלי
מעבירים מסרים מוצפנים
שיאים והפסקות
|
כמו אנטי-איוב
שעשוי להכעיס
|
הנה אני כאן
מקופל וארוז ומוכן
|
זרועות סקרניות מנחשות את מיקומן
מונחות בקפידה על צד הירך כמפה של שבת
|
קראו לי ולבשתי מדי זית
נפרדתי מהבית מסתכל מהצד איך אני ואשתי
מתחבקים ברחוב הצהוב
בו השמש הכתה בחוזקה
אלכסון הוא אסון
אחר כך שתיקה
|
לא שיש לי ברירה, מטבעי אני נע בחשיכה
גבי אל העבר ופניי על העתיד
|
את מביטה בי בעיני דובה גורה
את עצובה כי כשטעמת מן החלה
עקצה אותך דבורה בלשונך.
|
הנצח שבו לא הייתי שונה
מהנצח בו לא אהיה -
באופן מהותי.
זה הבדל דק
|
הלבנים האדומות בקיר לא זעקו
העצים כפיסיהם האריכו
וגם הימים, יום אחרי יום נטה
והשמש נעה במסילתה וגם הרכבת
|
צהרים עכשיו,
וטיפות מלקוש כבדות מכות בשמשת המכונית כמו פגזים טועים
|
תחילה אתה נגמל
אחר כך אתה מתמכר לגעגוע
בסוף נגאל
|
זוגות ישלבו ידיים בשדרות הפיקוס הרחבות
חתולים יריבו על שלל אשפה במדרכות
|
מצווים אנו למות בגלל שהפרנו את אי הסדר
נידונים אנו לכליה בשם חוקי התרמודינמיקה
זמננו שאול
|
חלמתי - מלחמה באה.
והיינו יפים וצודקים
ספרנו כדורים,
וחזרנו לאהוב.
|
אפשר לנסות להילחם
אפשר להזיז איזה איבר
העולם נברא למעני ואנוכי רק
אפר ועפר.
|
מול תמונה של ביתי במסיבת יום הולדת שלוש
אושרה ללא גבול, חיוכה
מעלה בי דמעות
|
אדם יורה חץ
ואין דרך חזרה?
הן החץ לא נע, חי זנון
האדם נע
|
נסיעה ארוכה בכביש מהיר רב נתיבי ואפור שנמתח מסנטה ברברה
בואכה
LA
חשבתי שהכול פתוח
חשבתי שהרוח
תישא אותי אל עתיד מזהיר
בכביש מהיר בואכה
LA
|
שוכבים במיטה על הגב,
מדברים.
ספר לי, את אומרת
על התקוות, על הפחדים.
|
נוסע לצפון וחוזר ושוב נוסע (צבא).
נרדם על ההגה וקם.
|
הקואן שלי:
מה עושה אדם תחת ספינה
מרחף בכחול אינסופי
כשידיו פרושות?
|
ומה עכשיו?
הייקו
היפנים צדקו.
|
מזמור למים שאבדו
ולמים שחוזרים
ולמעגלים
ולקווים שהם מעגלים
ולזמן שסובב
ולמזל שמוזג
ולאלכוהול לדיכאון ולגעגועים.
|
נוקפות דקות שעות ימים וחודשים
הזמן חולף
לאן?
נוטף ממחוגים
|
אחרי שהמילים יתפוררו
והביטים יאבדו בענן עשן
יישאר רק המפגש הזה
חבוי מאין-כל, ביש הגדול
כבאר במדבר
|
פסח 1994
ואני ערוך ומוכן כמו שולחן
לקראת הסערות הבאות.
|
כשאתה לבד
ובדידותך נפערת
כחלל
|
ראש השולחן העגול,
זנב-קרפיון
ומערבולת-סופה-מתקרבת
יושבים בחצי גורן
סביב לול -
|
שארית חיי במחלקה הגריאטרית שהייתה פעם בית חולים יולדות
ולא חשבו המייסדים על הכאב שבעובדות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ממש מקומם אותי
שאנשים בצ'אט
מפרסמים את הדף
יוצר של עצמם.
אני מפרסם רק את
הדף יוצר של
אנשים שאני
מעריך כיוצרים
ושל אנשים שאני
מנסה להכניס
למיטה.
מתוך משנתו של
דרדסאהבל |
|
