|
מה אני בשבילך?
תיבת תלונות.
|
בבקרים, מגדלי הבטון מתמתחים לתוך שמי-תכלת תל-אביב
ובלילה ממטרה מזמרת שירת מים לדשא החצר.
בשקט הזה
אני כמעט יכול לשמוע את פרי אהבתנו צומח
|
בשבועות האחרונים
זכרונות כחתכים
החיו את זכר השיבה אל עירו
והוא עוד לא ח"י וכבר -
למוד קרבות,
וממנה נותרו רק עיי חורבות.
|
אלוהי הרגע זימן זבוב להתיישב על זגוגית החלון. הקפה מהביל,
העיתון משחיר ידיי והזבוב על החלון.
|
שם ידעתי אהבה
מתוקה כמו עסיס המנגו
בשדות של רביד.
|
שלכת ברחוב
העלים משחקים תופסת עם הרוח
במעגלי תשובה
הם מסתחררים
|
אני חי אולי
בשביל התהליך
של החיפוש אחר תכלית
חיי
|
את מדברת על המוות שלך כאילו
היה צחצוח שיניים
|
תאי העצב שלי
מעבירים מסרים מוצפנים
שיאים והפסקות
|
כמו אנטי-איוב
שעשוי להכעיס
|
הנה אני כאן
מקופל וארוז ומוכן
|
זרועות סקרניות מנחשות את מיקומן
מונחות בקפידה על צד הירך כמפה של שבת
|
קראו לי ולבשתי מדי זית
נפרדתי מהבית מסתכל מהצד איך אני ואשתי
מתחבקים ברחוב הצהוב
בו השמש הכתה בחוזקה
אלכסון הוא אסון
אחר כך שתיקה
|
לא שיש לי ברירה, מטבעי אני נע בחשיכה
גבי אל העבר ופניי על העתיד
|
את מביטה בי בעיני דובה גורה
את עצובה כי כשטעמת מן החלה
עקצה אותך דבורה בלשונך.
|
הנצח שבו לא הייתי שונה
מהנצח בו לא אהיה -
באופן מהותי.
זה הבדל דק
|
הלבנים האדומות בקיר לא זעקו
העצים כפיסיהם האריכו
וגם הימים, יום אחרי יום נטה
והשמש נעה במסילתה וגם הרכבת
|
צהרים עכשיו,
וטיפות מלקוש כבדות מכות בשמשת המכונית כמו פגזים טועים
|
זוגות ישלבו ידיים בשדרות הפיקוס הרחבות
חתולים יריבו על שלל אשפה במדרכות
|
מצווים אנו למות בגלל שהפרנו את אי הסדר
נידונים אנו לכליה בשם חוקי התרמודינמיקה
זמננו שאול
|
חלמתי - מלחמה באה.
והיינו יפים וצודקים
ספרנו כדורים,
וחזרנו לאהוב.
|
אפשר לנסות להילחם
אפשר להזיז איזה איבר
העולם נברא למעני ואנוכי רק
אפר ועפר.
|
מול תמונה של ביתי במסיבת יום הולדת שלוש
אושרה ללא גבול, חיוכה
מעלה בי דמעות
|
אדם יורה חץ
ואין דרך חזרה?
הן החץ לא נע, חי זנון
האדם נע
|
נסיעה ארוכה בכביש מהיר רב נתיבי ואפור שנמתח מסנטה ברברה
בואכה
LA
חשבתי שהכול פתוח
חשבתי שהרוח
תישא אותי אל עתיד מזהיר
בכביש מהיר בואכה
LA
|
שוכבים במיטה על הגב,
מדברים.
ספר לי, את אומרת
על התקוות, על הפחדים.
|
נוסע לצפון וחוזר ושוב נוסע (צבא).
נרדם על ההגה וקם.
|
הקואן שלי:
מה עושה אדם תחת ספינה
מרחף בכחול אינסופי
כשידיו פרושות?
|
ומה עכשיו?
הייקו
היפנים צדקו.
|
מזמור למים שאבדו
ולמים שחוזרים
ולמעגלים
ולקווים שהם מעגלים
ולזמן שסובב
ולמזל שמוזג
ולאלכוהול לדיכאון ולגעגועים.
|
נוקפות דקות שעות ימים וחודשים
הזמן חולף
לאן?
נוטף ממחוגים
|
פסח 1994
ואני ערוך ומוכן כמו שולחן
לקראת הסערות הבאות.
|
כשאתה לבד
ובדידותך נפערת
כחלל
|
ראש השולחן העגול,
זנב-קרפיון
ומערבולת-סופה-מתקרבת
יושבים בחצי גורן
סביב לול -
|
שארית חיי במחלקה הגריאטרית שהייתה פעם בית חולים יולדות
ולא חשבו המייסדים על הכאב שבעובדות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
יש פה מישהו
מהארלם?
פיני גרשון,
סטנדאפיסט
בהופעה! |
|
