[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פארודיה
כל מה שרציתם לדעת על ביקורו בישראל של הכוכב מספר 1 ולא העזתם
לשאול. דיווח מהשטח

אורבני
). עכשיו היא כבר חשה בכאב הראש המשתק, בעצמות הכבדות ובטעם
הגועל בפה - שילוב מנצח של סיגריות תוצרת ארצות-הברית, וודקה
תוצרת ישראל וקיא מתוצרת עצמית.

זוגיות
אולי יש לו מישהי במשרד. הרי הוא בכושר לא רע. כל הסקוושים
והקאנטרי האלה שמרו לו על גופה סבירה. ובסך הכל גם יש לו את
השם והקסם של אמנון צימרגליק הגדול. מג"ד במילואים, או לא מג"ד
במילואים? אני נשואה לגבר, גבר.

ארצישראל
אני נכנס מתחת למים ומזמזם לי את הדנובה הכחולה של שטראוס.
בישראל שטראוס זה רק חומוס, אני מחייך באירוניה. אוח, כמה
הייתי רוצה להיות עכשיו בדנובה הכחולה, או בריין, או סתם בעיר
אירופאית קרירה ותרבותית.

העיניים של שבי דבש אדומות - מזעם, מהשפלה, מההבנה שהכל מתפרק.
יושב על ספסל הלוזרים. הוא שומע היטב איך מבעד לשירת ה"אפור
עולה" של הקהל ביציע מאחוריו, צועק הגרעין הקשה: "בדם ואש את
שבי נגרש".

האורות יסחררו אותי קצת. תחושה עצומה של כוח. אני ואלוהים זה
ככה. הוא עלה בהר סיני, אני בהיכל התרבות. הקהל יקום ויריע
דקות ארוכות. נתב התמונה יראה לקהל בבית את היציעים הנרגשים
ואת עיניי הדומעות. מהתרגשות הפעם.

מקאברי
סבא נתן מת בכוונה ביום הכי לא מתאים. בדרך-כלל נוהגים אנשים
ללהג על כך ש"השמים בכו" בזמן לוויות גשומות, אבל הפעם נראה
היה כאילו מדובר בעוד מעשה קונדס שלו.

מקאברי
שבועיים לפני מותו, הוא קרב אלי, הפעם בעיניים אנושיות, כבות
וכאובות. הוא בקושי הצליח לפתוח את המגירה הישנה ולשלוף מתוך
שקית קרטון מהוהה תמונה אחת קטנה.

אנשים קשים, הם חושבים שאם אנחנו מאזיני גלגל"צ כפייתיים,
אנחנו לא בני אדם מיוחדים. ברקע התנגן לו השיר החדש המוכר של
סטינג, אולי זה היה החידוש המוכר לשיר המוכר של סטינג, אולי
היה זה הדואט המוכר בין סטינג לבין מי שחידש אותו, זה היה
מרגיע בכל מקרה.

אורבני
סוחב את השקיות, גורר רגלים, נשרך מאחוריה צועד אמיר שביט בעוד
שבזווית העין הוא קולט את ההיא מהשיווק ששכב אתה אתמול יושבת
עם המשפחה שלה בקפולסקי. "ד"ר ג'קל ומיסטר הייד" ממלמל לעצמו.
"מה אמרת, אמירי", החברה שלו מעזה לשאול אותו. "כלום מותק,
כלום", הוא עונה לה

מקאברי
שלמה לופט באמת האמין שיחיה לנצח. הוא היה דמות מוכרת ופעילה
במיוחד בקהילה, ואפילו ריכז את אגף האוויר הטהור בארגון. למרבה
הצער, בעודו מתיחד עם הטבע הדומם ברמת הנגב קרתה תקלה מצערת
באתר סילוק האשפה הרעילה ברמת חובב. כל אלו שנמצאו ברדיוס של
קילומטר ממקום התאו

מקאברי
"מר לוק, מהי הרגשתך?", נדחף אלי מיקרופונה של רינה מצליח.
"בקשר למה?", עניתי מבולבל.
מצליח הישירה מבטה את המצלמה, "אכן איש אמיץ, גדי, בינתיים אני
מחזירה אליך את השידור"

אורבני
שתינו קפה. יעלי קצת התאכזבה ממני. קצת קשה להתרכז ביחסי מין
בזמן שפניו של שאול מופיעים בדמיוני. על מה אחשוב? על הטפטים?
על כיפתו התכולה? זה לא מוסרי.

ארצישראל
עאדל הסביר לו ששנקין הוא רחוב כמו בחלומות. רחוב רחב מרוצף
שיש, כך היה מלהיט את דמיונו, ועוברות בו יהודיות כוסיות חצי
ערומות. הפנטזיה הרטובה שלהם היא לזיין ערבים. הוא בעצמו זיין
איזו מלצרית שגרה בשנקין.

אבל יש לי פחד אחד. פחד שמשתק אותי בכל פעם שאני נכנס
לסופרמרקט. האיש המפחיד הזה עם הסכין. בפעם הראשונה שהייתי
כאן, לפני שנה, היו לי חלומות רעים ואפילו עשיתי פיפי במיטה
פעמיים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכין חוזה טוב
למרות שחוזה אני רק רע.

קצרצר
ימי מעיל מתאפסנים
בארונות ההתחלה.

עלמה חרוכה תבקש שאמרח לה,
טווס מקצועי ימציא לך מצית.
בטון מגולבן בציפוי מרמלדה,
ושף ושוער וצוות תרבית.

ובחוץ העלים ובכו הצללים
שיניים נעוצות בצרחות הקייצים.
גץ צונף על גץ
וחץ צורב לקץ.

אינני חשמל.
זה חבל.
כמה קל להתמתג
לזרום בלחצת כפתור
של מסחר ממוזרח.

יחסים
רקיקים נשברים וקשיון הכעך
בזיקות המלח
עוטפות לשונות
מרעידות לחלוחית
ממליכות מלחים, מרקיבות כוורות

יחסים
צפירות לבי
עולות ויורדות,
מסירות מסורת
חדרי לב אטומים.

הבועה הורודה מתערערת.
את חדלת לספר
בדיחות
ואני כבר לא צופה
עתידות של ענבים.

מצב
בצעד נרפה מטופפת בחוסר
סגנון מיוחד על גרמי מדרגות.
גבה קמור הזמן, שקיות סופרמרקט
עדות שאינה נטולת דאגות.

זה לא הגיוני לצפות באדם
מתפרק מסביב לעצמו.
מיטב הפותרים יחרצו פדחות
להבין את מהות
הבלבול הנחרץ
אך האיש יוותר בשלו.

הקהל מתבקש לשמור
על השקט הקדוש
על סימומי הזמן שהמחיאו
את כפיו לתפארת
תכניות הבידור.

מצב
ובינתיים - ימי אפסיים
הקידמה מאחור
התקווה מאחוריים

מצב
מגדלי עזריאלי רומזים קוביות,
והוא רק עזרי לי לקנות חלומות.
מדיפה היא אירופה, מודרנה בגרוש,
והוא מאוסיית, מצטנף ביאוש.

ארוטי
רגע מוצפן.
הקסם גובר
על דמויות חשודות
שפינו מקומן.
היאוש מתפרק
לפיסות מנדולינה
פרוטות על גבה
של המוזה -
שלך.

התקיעה בשופר
בתרועה
ובשברים
אות לחורבן הבית

מקום
דווקא צליליו הזכים של קו שלושים ואחת
שנשא אותי אל חלומות ההפקר
לא ישוו לגעיית הפרות לעולם.

קובץ שירים
בפרוזדור המסחרר
בין עור לחושך
עיניי מתכספתות.

צמד שירים
רגעים של צ'לו
לא אשיר עלינו
אשיר עלים
זה עונתי.

אינטרוספקטיבי
אני שדהרתי על פני תחנות,
פתחתי דלתות וכרטסתי לרוב

גן עדן
תפלואים של מעלה
מחשבות מופשטות.
לא תזכור אותן

גם אם שדותיי מקופלים
אשוב לתהות חיים
כקציר תפארת הקמה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ארצישראל
אבל מה, נתקע לי הפרצוף שלו. דווקא היה יפה הבנזונה. אפילו
עיניים ירוקות היו לו, כמו מוחמד בכרי, פרצוף גאה בלי פחד. כוס
אמק, אני חושב, אבל לא בטוח. אבל מה זה משנה מה היו המילים
האחרונות שלו?

הרהור
ממלמלת בלחש מילים רומנטיות שאת תוכנן שירבטה על דואר בלמ"ס.
היא בטח כבר סמלת, סופרת את הימים לשחרור, אולי מפנזטת על חוזה
אישי בערוץ עשר. "אח, איזה שיר מקסים", מלהגת הסמלת אל תוך
המיקרופון. היא בטח שמה לק עכשיו, אולי מציתה נובלס שקנתה
בשקם.

היא ואני
אני לא חמוד - אני קשוח!




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אפשר כאן בדיחות
על ניו יורק או
שאין כאן אף אחד
לא ישראלי
שיעלב?



אחת מבזבזת
כישרונות על
סלוגנים במקום
על סיפורים
קצרים


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/AhiadLock
יוצר מס' 6792. בבמה מאז 13/10/01 0:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאחיעד לוק
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה