|
רק רוחות מלחמה,
יניסו אותי,
אל עצמי,
אל סגול אירוס הגלבוע,
אל גשם אחרון.
|
הוא לא ידע את שמה.
דוברת צה"ל אומרת שהילדה צעדה 400 מטר מהשטח הפלסטיני אל קרבת
המוצב.
דוברת צה"ל אומרת שהוא לא ידע את שמה.
|
ואני המדייק במילותיי,
שתיקתי מדויקת,
מלווה מחשבות,
הקורסות ממרומי פסל החירות,
בגיא צל מוות,
הקרוי
אני.
|
מחשבה דורשת
מילים להבהרת
מחשבה.
לא לו,
לי,
למעני.
הבלגן הזה
מחפש
בועט
התווית סדר.
|
עוד יפרחו כלניות בעמק
איש לא שומע אותי
רציתי לצעוק
אך ציירתי בנפשי
|
ממציא חוויה חדשה
צעירה בשמלה אדומה
או גותית שחורה
היא תחייך, אני אגש,
|
זה השקט הזה מסביב שלא מקל על הרגע,
והגשם הזה שממשיך, לפחות הקור אמיתי.
|
איפה אותו פלסטיני היום? כנראה שהוא בן גילי. האם הוא יכול
ללכת? איזה נכות יצרתי? אני החרפתי את אותה טרגדיה. ויכולתי
שלא להיות שם, יכולתי לסגת, להקפיא מצב.
|
בדרך הביתה,
חושך,
לא רואה,
חורשת אקליפטוס
סביבי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אל תשאל מה ארצך
יכולה לעשות
למענך. באמת
שעדיף שלא תדע. |
|
