|
hoo dear creature, hoo dear child your straggling
morn.
לא ששעוריי הנשק של מיה היו יותר טובים, אבל אז, כשהאחיות עשו
לקולט מנהלת המחלקה, פן זה היה נורא.
היום בדרך לעבודה, לבושה הייטב, שוב ניזכרתי בהן. ברופאות
שהיו שיא הטיפוח... רק שצרור המפתחות לדלתות שנפתחות רק
מבפנים, הרס להן את הלוק.
|
אותו בוקר התעוררה נורית מוקדם בחוץ עדיין היתה חשכה, היא עשתה
לעצמה כוס קפה.
המטבח היה מסודר למשעי ורק מעט דברים נשארו בכיור.
היא הסתכלה בראי, מנתה את שינויי השנים והעבירה יד רועדת על
לחייה.
אבשלום עדיין ישן, במיטה הזוגית נראתה דמותו מעוררת שלוה.
|
אני חשבתי על פיקסו
ועל ה"עלמות מאבינון"
האם זה דימוי לכוד בהיסטוריה?
|
בדלי סיגריות
כמו מציאות
משטים, משטים
ציור אקוורל
|
בתחתית הלב
יש גשם של כאב ומישהו פינה מקום,
והבית זונות חוגג,
מדינה אוכלת
|
בגינה מנתרת יונה
היא אינה מבחינה
שבה אני מביטה
אולי תעשה
|
ושוב המילים,
אל מול הכאבים.
חשבתי לסרוג לעצמי
תיק מצמר עם חרוזים כחולים.
|
חורף יבוא, ותמיד העגמומיות שבו וזו שבי, ארגיש שייכת
ולמה איש עגום איננו כמו חורף
איננו דומם, מדבר הוא בשפת בני אדם
|
עדויה בטלאים של יאוש
מחרוזת של אבל מקיפה
את פנייך הנאות, שושן צחור
בחייקך קופא בעשן סיגריות
|
אני חושבת עלי ועליך יושבים יחד בבית קפה
שותים קפה
|
אני אוהבת
לשמוע את המחשבות
רצות בתוך הראש שלי,
יש להן קצב כל-כך נעים
|
גם השוקולד משוה
את עצמו לפרה
לו רק יכולתי לראות
ציור יפה
|
וקראנו עיתון
והיו שם פרזות
והיה שם סלנג
וחשבנו שזה מסביר לנו
|
שולחים העצים
זרועות
לשמים
סיגריה משילה את אפרה
|
נחה
לא עושה כלום
שומעת את פריקת העול
שבאקורדים
|
תארו לכם,
עולם עם צבעים
במקום זיונים.
תארו לכם פרחים מחייכים
|
שוב דימיתי
לשמוע מי מעין
מפכים, העדין,עדין
הזה. אבל התחושה
|
הוא קים בי הכח
וצריך ללבותו עם שירים
עם צחוק במקום דמע
עם שמחת הנעלבים
|
תינוקות מבוהלים בעגלות
כמו חיילים השבים מהקרב באלונקות
פיהם פעור כפי חתול (הוי, הוי סילביה)
מהו הדימוי הניבט אליהם?
|
ציור ראשון מתוך חמישה
צויר על קנאווס בצבעי אקריליק
|
|
|
"זה כואב, זה
יכאב, אבל בסוף
זה ישתחרר.."
-- שלמה ארצי
ברגע קשה (תרתי
משמע) בשירותים |
|
