[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מיכל (קרמיט) לב נולדה בחיפה באוגוסט 1963. בהיותה
בת שנתיים היגרה המשפחה לתל-אביב. כיום היא חיה עם
משפחתה באיזור השרון.

מקורביה יודעים לספר עליה שהיא "מדברת הרבה, ולא
מפסיקה לספר סיפורים המצוצים מהאצבע"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה נכזבת
הפנים שלה מרצינות. הוא חושקת את שפתיה, ואחר-כך נושכת אותם.
היא שותקת. אני ממשיך להסתכל עליה. "את שומעת?" אני אומר.

אורבני
המון האדם התקדם באטיות לכוון פתח הקרון. בתורי, שלחתי רגל
וקפצתי אל הרציף. הסתובבתי לכוון רונה שעמדה אף היא לרדת. מרגע
זה, הכל התרחש במהירות: בעוד רונה בכוון הרציף, החלה לפתע דלת
הקרון להסגר. צעקות נשמעו מכוון ההמון. בעת שרונה ומספר אנשים
נוספים שנקרעו

ג'ננה
הוא פתח אחרי שתי שניות. לבוש גופיה ומכנסי גי'נס. לעס את
התפוח והסתכל עלי. הסתכלתי חזרה. נסיתי להחליט אם יש לו עיניים
ירוקות או כחולות, אבל לא היה מספיק אור בחדר המדרגות.

אהבה נכזבת
המוות חיכה לי על כביש הגישה בתוך מיני קופר אדומה בוהקת. "זה
רק עד השטיפה," הסביר כשראה את ההבעה על פניי. לא היה אכפת לי.
נכנסתי לאוטו. הגענו לתחנת הדלק כמה דקות אחרי זה ועמדנו בתור
לשטיפה.

אורבני
"יש לו תמיד כל מיני עניינים וכל מיני עסקים מפוקפקים. גם הפעם
זה היה משהו משונה. הוא אמר שהוא צריך שאני אעביר בשבילו
משהו."
"להעביר מה?"
"לא יודעת. הוא אמר שהוא יסביר לי הכל כשנפגש. הוא אמר שהוא
מעדיף לא לדבר יותר מדי בטלפון. אתה יודע, נו, מהטיפוסים האלה

זכרונות
כשהייתי בת 12 החלטתי לברוח מהבית.

סיפור ילדים
"אמא," אמרה גילי, "תספרי לנו את הסיפור על סבא אורי והגרוש".
"טוב", אמרה אמא. והיא התחילה לספר:
"פעם היה ילד קטן שקראו לו סבא אורי..."
"אמא!!!" צעק נונו, "איך זה יכול להיות - ילד קטן שקוראים לו
סבא אורי?!"
"אה, טוב." אמרה אמא, "אז מההתחלה..."

מסעות
"..אוי!" נזכרה לפתע דודה נתו, " שכחתי את הדבר הכי חשוב!"
כולם הרימו את ראשם מעל הצלחות, והסתכלו אליה בציפייה דרוכה.

סיפור ילדים
לגילי יש פיית שיניים קצת מצחיקה. למה היא קצת מצחיקה?
תקראו את הסיפור, ותדעו.

אהבה נכזבת
"חיי האהבה שלי כבר לא מעניינים אותך?''
עוד גיחוך לא מחייב מצידו ושתיקה רועמת. הוא בכלל לא שם לב איך
אני נוהגת. הראש שלו היה מופנה הצידה אל החלון והוא שתק כל
הדרך

מסעות
אייזנשטיין תמרן את האוטו לכוון מגרש החנייה בתשלום של הנמל.
הם יצאו, רינת הוציאה מאחור את התיק, אייזנשטיין פתח את הבגאז'
והוציא משם מזוודת טרולי מפלסטיק קשיח. הוא הציב אותה על
הרצפה, ומשך אותה אחריו.

געגוע
וחיה עדין חיה. כבר בת מאה ועשר. אישה רצינית, קרת רוח, יפה גם
בזקנתה וצלולה לחלוטין. "היא לא תעזור לך" אמרה אמא שלי, "הם
כולם מדחיקים ולא רוצים לדבר על זה. אני גם לא מאמינה שהיא
יודעת משהו שאנחנו לא יודעים."

אורבני
"תסתכלי לי בעיניים."

"מה?"

"תסתכלי לי שנייה בעיניים. תגידי לי מה את רואה."


לרשימת יצירות השירה החדשות
תרגום
שם בשדות של פלנדריה
פרג פורח בין צלבים
המסמנים את מקומנו
וסנוניות בין העבים

תרגום
ירא את היברוק, בן קט
שינו חדה אף ציפורניו
גור את הבאנדרסנאצ', וגם
את הציפור יאב-יאב

העיניים שלך,
מביטות בי
גם כשהן סגורות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"נו, היא התעוררה!" אמרה פתאום אמא שלה. מה, היא גם פה? היא
שוב פקחה את עיניה, בזהירות, לאט לאט. אמא שלה תפסה עכשיו חלק
נכבד משדה הראייה שלה. היא הרגישה את הגוף שלה נשען ומטלטל את
המיטה הגדולה, ואיך היא תופסת בחוזקה ומוחצת את שתי ידיה.

לפני שאני מתחיל אני רק רוצה להגיד לכם שהסוף היה טוב, רק כדי
שלא תדאגו, כשאתם קוראים את הסיפור שלי. כי בהתחלה זה היה די
רע, והיו זמנים שאמרתי לעצמי, זהו. זה יהיה סוף- העולם. אבל
המזל היה שמי שטיפל בכל הנושא הזה היו אנשים מדהימים.

בדיזנגוף סנטר, למטה, מול הסופר-פארם. המון אנשים הומה בין
דוכני שוק-אוכל גדול ופעיל. האוויר מלא ניחוחות של תבלינים
המתערבבים בריח תבשילי בשר ושוקולד חם.




-אבאש'ך
ערומקו?

-אה, ושלך יותר
טוב?



זוזו לסטרי תוקף
את אפרוח ורוד


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/KermitMLev
יוצר מס' 6738. בבמה מאז 8/10/01 11:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקרמיט מ. לב
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה