|
אני מת.
שורשי העצים
מבקעים בי דרכי חיים
|
בחלונך
לא היתה תור הומיה
לבשר את בוא האביב
|
הפרפר עף,
מפה רקומה לו במוחו
|
שמי ילדותי
פרושים עליך ועלי
|
כשבא הגשם
פסעתי בין טיפותיו
|
תלם פעור
טרם סערה
יפקח שחורו
לגשם.
|
ואולי חיינו הם מפל
הנופל מאיזון קיפודי
לאיזון שועלי
|
היא אוהבת אותי
מבפנים החוצה
|
יש שמלחמות
נופלות שדודות,
שדמן ניגר
|
זוהי חכמת הלב,
שבין קשתות קמורות
|
פרפרים של זוהר לבן
המכים בסנוורים במעופם
|
ואני זוכר שלולויות
בתוך גומחות דשא ירוק,
וכל גבעול עטור היה בועות זעירות
הנוצצות באור שמש חורפית
|
קמטי הצחוק שלך
הופכים בי
לשבילי סתר
|
לפי תורת היחסות הפרטית, המהירות המכסימלית של העברת מידע בין
שני מיקומים שונים במרחב, אינה עולה על מהירות האור. נובע מכך
שקבוע מהירות-האור הינו אי-שונות המבודדת את כל הקיים במרחב,
ומונעת קשר בו-זמני בין הקיימים.
|
הניסיון ליצור שפה ללא תובנה מכוננת, מוביל בהכרח למסקנות
נעדרות תובנה ביחס למושגים, הנבחנים במסגרתה של שפת מתמטיקה
המבוססת על הצרנה בלבד.
|
ניתן לטעון כי תכניתו של הילברט להצרנה מלאה של השיטה
האקסיומטית, מבוססת על רעיון הסגירות הקיים במושג החבורה.
לדוגמא: המכפלה של שני איברים בתוך החבורה היא איבר מתוך
החבורה.
|
האם ניתן להבין את המציאות כגישור בין המקומי לאוניברסלי?
|
דיאלוג פתוח על אפשרות כינונה
של שפת מתמטיקה לא אוקלידית
|
|
|
נגמר לי הבושם,
אז השפרצתי על
עצמי קצת קש.
לא בטוח שזה
עבד.
כבשל'ה "קנזו"
אופניים. |
|
