|
אז הנה אני כאן, שוב יושבת, כותבת, חושבת על איזה כיף זה בטח
להיות בחוץ בשמש המדהימה ששברה את גל הקור שהשתלט אתמול על
העולם.
כמה חבל שאני שחומה מדי, אחרת הייתי שמחה ברגעים כאלה
להשתזף...
|
דוקא עכשיו!
עכשיו מביטה דרך החלון. מה זה העץ הזה? ממתי הוא פה? הוא לא
היה קודם דרומה יותר?
עכשיו יושבת על הכיסא, כבר לא מביטה על הרחוב, הוא זר.
עכשיו בוהה בירח.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
השיטה שלי זה
לוזריות
מודעת משולבת
עם
בטחון עצמי
מופרז.
כמו ג'ורג'
קונסטנזה
אבל בלי
הצחוקים.
יעקב פופק מגלה
את השיטה שלו. |
|
