|
היא מספרת לה בלילה
לוחשת.
את חלומותיה מציפה
בשלשלאות
שהיא כל כך השתדלה לתמון בבקבוקים.
|
עם הגב לדלתות סגורות,
שאיפות בתוך קופסה מבודדת.
סימני שאלה מחוקים על קצה לשון,
נוטפת צבע.
|
מדמיינת תפוח אדום על ראשי- פוצה פיך.
מילה מתנדנדת על מיתר קול דרוך
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אל תגידי יום
יבוא! הביאי את
היום!
יגאל עמיר
בהפצרה אחרונה
לזאת שאהבה את
התל אביבי. |
|