|
בארץ האמיצים
איים אנושיים שוקעים לאיטם
הכיסאות כבר מתהפכים
ולפח נזרקים
מסרים נשכחים
בבקבוקים ריקים
|
עוד מעט
יפלו הספרים
אל מותם
ממרומי המדפים
|
אצלול איתך
במים האפלים
והים יתחבא בעינייך
|
לכל הסרטים
אותה העלילה
לכל הדמויות
אותן הבעיות
|
אתם צוללים
במדרונותי ומעפילים
אל פסגותי
|
בדרך לביתך
יופיו של העולם
משתקף בי
האויר והצבעים חולפים בי
|
אולי אני אהיה הקיסר
שיכבוש אותך?
|
היום קרה הנס
על רצפת התא בו חלפו חיי
אני מתפורר ונמס
|
העולם שתק
השמש התעלמה מכל המהומה
הירח צלל באדמה
והכוכבים צפו בדממה
|
שוב בוער הרקיע
שוב זוהר האופק
שוב דוהר הערב אל קיצו
|
בקרוב החלום יגמר
ואתעורר אל חלום אחר
|
חלומותי מתאפיינים
בריאליזם נוקב
מדוייקים אכזריים וצלולים
כמו המציאות
|
אמש טיילתי בשדרה
ודמיינתי שאני מהלך
בעיר זרה
|
הרשה לעצמך
להחליף זהויות
כמו זיקית
|
הרוג את עצמך
במאה ואחת דרכים
|
כשאת מעשנת סיגריה
אני לא מסתכל עלייך
אני מביט בעשן
ורואה בו את חלומותייך
|
כשהים יכסה את תל-אביב
במקום לצפות אל הרחוב
אוכל לקפוץ מהמרפסת
ולשחות אל הגג הקרוב
|
גליה באוסטרליה
נועה נסעה לגואה
מרים הלכה לים
ובת-שבע בחיק הטבע
|
נגזר עליך
לעשות לילות כימים
בחיפוש מטורף
|
השיר הזה היה אמור
להיות שלי
אני הוא שעמדתי
על שפת המדרכה
כמו על סף תהום
|
מה עוזר לי הים?
מה עוזרת לי העיר?
מה עוזר לי היופי באויר?
|
המחשבה שיש לי
בראש עכשיו
היא לא על אובייקט
היא לא על פעולה בזמן
היא לא על התרחשות
היא לא על ממשות
|
מחשבותי חולפות
בזו אחר זו
כמו מטאוריטים ברקיע
|
אני אומר את מה שאני חושב
שאת רוצה לשמוע
בלי להתעמק יותר מידי
בלי להשקיע מחשבה
|
חייתי בתוך חלום
בלי לדעת שאי-שם מאחורי הרקיע
מסתתר עולם אחר
מציאותי יותר
|
השעה שמונה
ואני מרגיש משונה
|
כשאת מעשנת סיגריה
אני לא מסתכל עלייך
מביט אני בעשן
ורואה בו את חלומותייך
|
נפלתי עם טיפות המטר
ונחתתי על פרפר
|
בגדים שפג תוקפם
אני מטביע בבאר
ספרים שלא אקרא לעולם
אני משלח אל הרוח
אותך דחפתי לתהום כבר מזמן
|
העשן הירוק
משתלט על שנתי
ומאפיל את כל חלומותי
|
בבית האמיצים
איים אנושיים
שוקעים לאיטם
|
אני אנטנה
מרובת זרועות
ענפי נפרשים
על אחד הגגות
על אחת מזרועותי
נחתה ציפור
ששבה אלי
מארצות הכפור
|
לו היתה לי נסיכה
הייתי עוטף אותה במבוך אפל
|
בעיר רחובות
הרחובות ריקים
שטופי שמש ואין עצים
|
משוררים ראוי שיהיו בדכאון
כך ייטיבו לתאר את התהומות הננעצים בי
|
חתולים, פורנוגרפיה, כוכבות קולנוע מהעבר
מוזיקה לרובוטים ולשדות תעופה
חלומות, וכל ההרגל המוזר הזה לערוך רשימות
|
שירה לא מסתכלת עלי
רק על המרצה לביולוגיה של התא
אני לא מסתכל על שירה
רק על נוכחותה בשירי
|
הרעלים מאכלים אותי
ויוצרים תגובה מולקולרית
שמשחררת טקסט לאטמוספרה
|
אם יש לך "פתיח אישי" באחת ממערכות ההיכרויות הטלפוניות, סביר
להניח שמדי פעם את מקבלת הודעות, מדי פעם יש לך שיחות נחמדות,
וכל זה גורם לך להרגיש פחות בודדה ויותר נחשקת.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
